מה צריך לדעת על החיסון שמפתח המכון הביולוגי

המכון הביולוגי פירסם לראשונה נתונים על מחקר שערך בחיסון שמפתחים חוקריו ■ הניסוי, שנערך באוגרים, סיפק תוצאות חיוביות - אך הדרך עוד ארוכה

שגיא כהן
שגיא כהן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
נגיפי קורונה במכון הלאומי לבריאות של ארה"ב, בפברואר
נגיפי קורונה במכון הלאומי לבריאות של ארה"ב, בפברואר צילום: /אי־פי

המכון הביולוגי בנס ציונה פירסם בסוף השבוע מאמר (לפני ביקורת עמיתים) המציג לראשונה נתונים לגבי החיסון נגד קורונה שמפתחים במכון. למרות ההתרגשות - המציאות, כתמיד, מורכבת - והדרך לחיסון עוד ארוכה.

ד"ר נטע סופר צור, אימונולוגית מעמותת "מדעת", מסבירה כי השיטה שפיתחו במכון הביולוגי מבוססת על וירוס פעיל שאינו מזיק לבני אדם, שהונדס גנטית כך שיציג על המעטפת שלו את החלבון של וירוס הקורונה. כאשר מחדירים את הווירוס לגוף, הוא אמור לגרום למערכת החיסון שלנו להגיב כאילו הגוף נדבק בקורונה, ולייצר את התגובה החיסונית הנדרשת. זאת, אף שאין בווירוס את המרכיבים שיכולים לגרום למחלת הקורונה.

על פי החוקרים במכון הביולוגי, המחקר שבוצע מראה כי מדובר בשיטה אפקטיבית לחיסון נגד קורונה. החוקרים לקחו אוגרים מחוסנים ואוגרים שאינם מחוסנים וחשפו אותם לווירוס קורונה. אצל הלא מחוסנים, נצפתה פגיעה קשה בריאות - ואילו אצל אוגרים מחוסנים חלה רק פגיעה קלה בריאות ולא נרשם עומס ויראלי. "זה מעיד על יעילות, אך קשה לתרגם זאת למה שיקרה בבני אדם", אומרת סופר צור. "בנוסף, מדובר בווירוס פעיל שמתרבה בגוף, ולכן צריך עוד לבדוק את ההשפעות הבטיחותיות בניסוי קליני, ומוקדם עוד לקבוע אם הוא בטיחותי או לא".

החדשות הטובות הן שמדובר בשיטה שאינה חדשה. יש חיסונים קיימים, כמו חיסון נגד הווירוס רוטה, המבוססים על מנגנון דומה. בנוסף, עוד כמה מיזמים בעולם מפתחים חיסון לקורונה בשיטה זו, כמו זה של ענקית התרופות מרק.

המכון הביולוגי בנס ציונה. מדעני המכון רשמו פריצת דרך בהבנת המנגנון של הנגיף
המכון הביולוגי בנס ציונה. מדעני המכון רשמו פריצת דרך בהבנת המנגנון של הנגיףצילום: דן קינן

מנגד, התוצאות עוד דורשות עיון וחוות דעת של מומחים חיצוניים. ביניהם יש כבר כאלה שמותחים ביקורת על חלק מהנתונים שהוצגו, שעשויים להקשות על היכולת לגבש מהמאמר מסקנות ברורות.

סופר צור אומרת למשל שבמחקר נבדקו 10 אוגרים שחוסנו ונחשפו לנגיף, לעומת 12 אוגרים שלא חוסנו ונחשפו לנגיף. החוקרים עקבו אחר משקל האוגרים, מכיוון שאובדן משקל הוא אחד התסמינים לתחלואה, והראו שהאוגרים שחוסנו ונחשפו לנגיף חוו רק ירידה קלה במשקל לעומת אלה שלא חוסנו. לאחר מכן נבדקו הריאות של שניים מהאוגרים שחוסנו לפני שנחשפו לנגיף לעומת ריאות של חמישה אוגרים שלא חוסנו. אמנם התוצאות מראות כי הקבוצה שחוסנה סבלה פחות מעומס ויראלי ומפגיעה ברקמת הריאה ביחס לקבוצה שלא חוסנה, באופן מובהק, אך קיימת ביקורת על כך שקבוצת הניסוי כללה שני אוגרים בלבד והיתה קטנה מדי בשביל להסיק מסקנות נחרצות.

אתגרים רבים עוד לפנינו

בכל מקרה, הדרך לחיסון ממשי היא כמובן עוד ארוכה. אחרי שעורכים ניסויים בבעלי חיים, יש לבצע ניסויים קליניים (בבני אדם) לבדיקת בטיחות ולאחר מכן לערוך בדיקת יעילות. וכמובן, גם אחרי אישור רגולטורי, קיימים עדיין אתגרים גדולים של ייצור החיסון והפצתו. לשם השוואה, בעולם פועלים כיום 170 מיזמים לפיתוח חיסון, מתוכם כ-17 כבר הגיעו לשלבים קליניים של ניסוי בבני אדם. חלק מהפרויקטים כבר נערכים לתחילת ניסוי שלב 3 בעשרות אלפי אנשים. יש חברות שכבר הקימו מפעלים לייצור החיסונים.

המכון הביולוגי עדיין נמצא בשלב הפרה-קליני, של ניסוי בבעלי חיים בלבד. "גם לפני הקורונה, מספר החיסונים שפותחו במעבדות גדול בהרבה ממספר החיסונים שמגיעים לניסויים קליניים", אומרת סופר צור.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker