שוק העבודה אחרי הקורונה

עשרות אלפי הישראלים שפוטרו או הוצאו לחל"ת - ועוד 5 סיבות לדאגה

הנתונים המעודכנים של שירות התעסוקה מצביעים כי שוק העבודה מתקשה להתאושש מהמשבר: קצב הנרשמים לדמי אבטלה ירד – אף ששיעור המפוטרים עלה ■ צעירים ומבוגרים מתקשים לשוב לעבודה ■ גם מקצועות חזקים נפגעו

סיון קלינגבייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
קורונה, רכבת קלה, מרכז ירושלים
מרכז ירושלים. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: אמיל סלמן

מועסקים רבים עוד לא שבו לעבודתם - אף על פי שכבר ב-19 באפריל החלו הקלות הסגר, ואף שענפים רבים שבו לעבודה בחודש שעבר. שירות התעסוקה פירסם היום (שלישי) את דו"ח התעסוקה למאי, החושף התאוששות אטית למדי של שוק התעסוקה.

מעבר לכך, מהנתונים עולה כי ייתכן שהמשק ימשיך להתקשות להתאושש. בשירות התעסוקה מעריכים כי השינויים בשוק העבודה עלולים להביא למצב קשה של תת-תעסוקה. בדו"ח נמצאות עוד סיבות לחשש.

1. קצב הנרשמים ירד – שיעור המפוטרים עלה

מנתוני שירות התעסוקה עולה כי במהלך מאי, החודש השלישי למשבר, נרשמו בשירות התעסוקה כ-35.4 אלף איש ואישה - ירידה של 80.6% לעומת אפריל, שבו היו כ-182 אלף מצטרפים. נכון לסוף מאי, יש במשק כ-984 אלף איש שאיבדו עבודתם - מהם כ-250 אלף מפוטרים.

למרות הירידה בנרשמים, המספר עדיין גבוה לעומת התקופה שלפני המשבר – מה שמעיד כי עסקים עדיין ממשיכים להיפרד מעובדים בשיעורים גבוהים מבעבר.

החזרה

כ-206.5 אלף דיווחו כי שבו למעגל העבודה במאי. בסיום החודש, היה מספר דורשי העבודה הרשומים בשירות התעסוקה כ-960 אלף - שיעור דורשי העבודה הצטמצם ל-23.5% מכוח העבודה, לאחר שיא של 27.5% בסוף אפריל.

הערכת שירות התעסוקה היא כי מספר האנשים שחזרו לעבודה בפועל גבוה מכפי שעלה בדיווח עצמי על ידי הרשומים. כלומר, רבים יותר שבו לעבודה ושיעור דורשי העבודה הצטמצם עוד יותר.

למרות החזרה לעבודה, במאי המשיכה המגמה שהחלה באפריל – עלייה בשיעור המפוטרים. במאי 2020 הסתכם מספר המפוטרים בכ-7,800 - ירידה של 51.3% לעומת החודש הקודם (16 אלף). עם זאת, ביחס לכלל הנרשמים, מדובר בשיעור גבוה יותר של מפוטרים - 27.1% מכלל הנרשמים במאי פוטרו, לעומת 11.8% מבין נרשמי אפריל, ו-6.4% במארס. בשירות התעסוקה מסבירים כי שני תהליכים שהתרחשו במקביל - עלייה בשיעור המפוטרים ומקרים של מעבר מחופשה ללא תשלום (חל"ת) לפיטורים.

העלייה בשיעור המפוטרים מהותית, בעיקר לנוכח הנתונים המראים כי בקרב המוצאים לחל"ת יש שיעור גבוה יותר של חוזרים לעבודה מאשר בקרב המפוטרים. שיעור החוזרים לעבודה במאי מבין הנרשמים בעקבות חל"ת, היה גבוה משאר סיבות הרישום - 22%, שהם 200.3 אלף חוזרים. שיעור החזרה בקרב קבוצת המפוטרים היה 5.9%, ובקרב המתפטרים 5.7%.

קבוצות דת

הדבר חשוב שבעתיים כאשר בוחנים את מצבם של מי שפוטרו לפני משבר הקורונה. החל ממתן ההקלות, 19.6% מהמצטרפים החדשים חזרו לעבודתם (במאי 2020). שיעור החוזרים בקרב דורשי העבודה שנרשמו לפני המשבר היה נמוך ועמד על 3.5%.

בשירות התעסוקה סבורים כי לדבר שתי סיבות: הראשונה היא שהנרשמים החדשים, ברובם המוחלט יצאו לחל"ת - והיו צפויים לחזור לעבודה. הסיבה השנייה היא שככל שדורשי עבודה נמצאים תקופה ארוכה יותר באבטלה, הסיכוי שלהם לחזור לעבוד פוחת ככל הזמן עובר, במיוחד עקב המצב בשוק העבודה, אשר מעסיקים נוטים פחות לגייס עובדים חדשים בתקופת משבר.

2. יותר דורשי קצבת הבטחת הכנסה – יותר קושי לחזור לעבודה

החשש מאבטלה ארוכה שתביא לקושי מהותי בהשתלבות מחודשת בשוק העבודה, מתחזק לנוכח העלייה בדורשי קצבת הבטחת הכנסה. במאי 2020 הסתכם מספר תובעי הבטחת הכנסה ב-100.3 אלף. זו עלייה של 8.2% ביחס למספר תובעי הבטחת הכנסה באפריל 2020. מספר תובעי הבטחת הכנסה בוותק של יותר מ-270 יום בשנה האחרונה, עלה ב-3.1%, מ-36.8 אלף איש ואישה באפריל 2020, לכ-38.0 אלף איש ואישה במאי 2020.

דורשי

מחקרים מראים כי ככל שמתארכת תקופת האבטלה, הסיכוי להשתלב מחדש בשוק העבודה יורד. לכן לא מפתיע כי שיעור החוזרים לעבודה במהלך מאי בין דורשי קצבת הבטחת ההכנסה נמוך יחסית לשיעור תובעי האבטלה. שיעור החוזרים בקרב תובעי אבטלה עמד על 18.9%, ואילו שיעור החזרה לעבודה בקרב תובעי הבטחת הכנסה היה 5.2%. 

בשירות התעסוקה צופים כי ככל שהזמן יעבור, מספר תובעי הבטחת הכנסה עתיד לגדול. כמו כן, הם מאמינים כי עובדים בשכר נמוך נמצאים לסיכון להיכנס למערך ההבטחת ההכנסה בישראל.

3. פגיעה קשה באוכלוסיות חלשות ובפריפריה

הפגיעה הקשה שספגה הפריפריה וספגו העובדים הערבים והחרדים, ניכרת גם מנתוני שירות התעסוקה. הערים החרדיות והערביות נמצאות בראש רשימת הערים עם אחוז האבטלה הגבוה. כמו כן, מרבית החוזרים לעבודה הם יהודים. שיעור החוזרים לעבודה בקרב הנרשמים החדשים אצל יהודים היה 20% מעל לשיעור החוזרים מהאוכלוסייה הלא יהודית שעמד על 9%. עוד במהלך אפריל ניכר כי שיעור המפוטרים מבין הלא יהודים שאיבדו את עבודתם גבוה יותר משיעור המפוטרים בקרב האוכלוסיה היהודית.

שיעור

עוד לפני המשבר היה שיעור האבטלה בקרב הלא יהודים גבוה יותר מאשר השיעור בכלל האוכלוסייה. שיעור דורשי דמי האבטלה בקרב האוכלוסייה המוסלמית, הנוצרית והדרוזית ב-2019 היה 16.2%, ושיעורם בקרב דורשי קצבת הבטחת ההכנסה היה מעל 55%. האוכלוסייה הערבית והדרוזית שנכנסה למשבר במצב פחות טוב מאשר האוכלוסייה היהודית, עלולה להיפגע ממנו קשה יותר והחשש שהתאוששות שלה תהיה אטית יותר.

מניתוח האבטלה לפי יישובים עולה כי עדיין בראש רשימת הערים עם שיעור האבטלה הגבוה ביותר נמצאות לצד אילת (שאיבדה את הבכורה לביתר עילית), ערים חרדיות וערביות. במודיעין עילית, בני ברק, נצרת, בית שמש, ירושלים ואום אל פאחם שיעור האבטלה הוא יותר מ-25%.

בשירות התעסוקה מעריכים כי הסיבה לשיעור האבטלה הגבוה בערים החרדיות היא פתיחה מאוחרת של מסגרות החינוך ושיעור נמוך יחסית של דיווח על חזרה לעבודה (בעיר ביתר עלית שיעור דורשי העבודה ירד מ-46.0% באפריל ל-38.6% במאי; ובעיר מודיעין עלית שיעור דורשי העבודה ירד מ-41.3% אפריל ל-33.9% במאי).

באילת, שכלכלתה מבוססת על ענף התיירות שלא חזר לפעילות מלאה, ירד שיעור דורשי העבודה מ-45.9% באפריל 2020 ל-36.5% בחודש לאחר מכן. 
הנתונים ניכרים גם בחיתוך לפי מחוזות. המחוז עם שיעור חוזרים גבוה הוא המרכז (20.0%), אחריו המחוזות חיפה (18.6%) ותל אביב (18.4%). מנגד, שיעור חזרה נמוך נרשם במחוז והצפון (14.6%).

שיעור דורשי

4. צעירים ומבוגרים מתקשים לשוב

מפרוץ משבר הקורונה, שיעור הצעירים שאיבדו את עבודתם היה גבוה משיעור המאבדים את עבודתם בשאר קבוצות הגיל. במהלך אפריל החלה תופעה מדאיגה של עלייה בשיעור בני 55 ומעלה שאיבדו את עבודתם. שיעורי הנרשמים בקרב קבוצת הגיל המבוגרת עלה מ-14.8% במארס, ל-16.9% באפריל.

ניתוח של החוזרים לעבודה מחדד את הבעיה של הצעירים מתחת לגיל 20 ושל המבוגרים. קבוצות הגיל עם שיעור חזרה גבוה היו 34-20 ו-54-35, ששיעור חזרתם היה כ-18.5%. 

עוד טרם משבר הקורונה, עובדים מעל גיל 55 התקשו יותר להשתלב בשוק העבודה במידה שאיבדו עבודתם. אם בתחילת משבר הקורנה נדמה היה כי קבוצת גיל זאת מתמודדת עם המשבר בצורה קלה יחסית, וכי הפגיעה הקשה היא בבני 34 ומטה, החשש הוא שדווקא לטווח הארוך אוכלוסיית העובדים בני 55 ומעלה תשלם מחיר גבוה. 

סיבת התייצבות

עובדים בני 55 ויותר נתפשים לרוב כיקרים יותר ורעבים פחות. החשש הוא שאם רבים ימשיכו לחפש עבודה והשוק ימשיך להישלט בידי המעסיקים, חברות יעשו תהליכי התייעלות ויחליפו עובדים מבוגרים בעובדים צעירים וזולים יותר, מה שירחיב את הבעיה. עם זאת, שיעור חזרה לעבודה נמוך במיוחד היה בקרב קבוצת הגיל הצעירה (עד 20) - 8.8%.

5. גם מקצועות חזקים לא שבו לעבודה סדירה

הפילוח של החוזרים לעבודה לפי מקצועות מעלה גם הוא חששות כבדים לגבי שוק העבודה הישראלי ומספר המשרות בו. שיעור החזרה היה גבוה במקצועות רפואה ובריאות (26.4%), הכוללים סייעות לרופאי שיניים, רופאי שיניים, אופטימטריסטים, רפואה משלימה וכיו"ב - שהושבתו בגלל עצירת הטיפולים עקב החשש מקורונה.

שיעור חזרה גבוה נרשם גם בהוראה וחינוך (24.8%). בחשבונאות וכספים, שבו 25.3% שבו לעבודה. מדובר בתחום בו ככל הנראה רבים מהמעסיקים הוציאו עובדים לחל"ת כטקטיקה שמטרתה היתה לחסוך הוצאות, ולכן יחסית רבים שבו לעבודה עם ההקלות במשק – אם כי קיים עדיין חשש שחלק ממי שעדיין לא שבו לעבודתם יהפכו למפוטרים. 

במאי

מאידך, המקצועות עם שיעור החזרה לעבודה הנמוכים ביותר היו תיירות ומלונאות (6.7%), תוכן מדיה ובידור (9.2%), תעופה אווירונאוטיקה וימאות (9.1%).

בעוד שלא מפתיע שבתחום התיירות והתעופה מעטים שבו לעבודתם, יש תחומים כמו אלקטרוניקה וחשמל, שיווק ופרסום, אבטחה ואינטרנט - שלא היו בלב הפגיעה - וגם בהם שיעור השבים לעבודה מתחת לממוצע. נתונים אלה עלולים להעיד על גלי התייעלות בחברות, ועל כך שלא כל מי שהוצאו מהעבודה גם ישובו אליה.

6. חוזרים אבל לאט – חשש מתת תעסוקה

מי שציפה לחזרה מהירה של עובדים לעבודתם עם הסרת המגבלות, עתיד להתבדות. הן מהנתונים של שירות ההתעסוקה והן מהנתונים של ביטוח לאומי שפורסמו השבוע, עולה כי הרוב המוחלט של מי שאיבדו את עבודתם בעקבות משבר הקורונה עדיין לא שבו אליה בסוף מאי.

מספר

גם הנתונים על החזרה לעבודה מתחילת יוני לא נראים מבטיחים. להוציא יומיים שבהם בכל יום דיווחו כ-20 אלף איש לשירות התעסוקה על שיבה לעבודה, בשאר הימים בחודש היה דיווח על אלפים בודדים. עם זאת, חשוב לזכור כי אין חובת דיווח, ולכן לא כולם טורחים לעשות זאת. 

נתוני שירות התעסוקה כוללים רק שכירים שדיווחו כי איבדו את עבודתם ואינם כוללים עצמאים שחלקם גם נותרו ללא עבודה, עובדים מעל גיל הפרישה (גברים 67 ונשים 62) שאינם זכאים לדמי אבטלה ולכן לא בהכרח נרשמים בשירות התעסוקה ושכירים בעלי שליטה, שגם הם אינם זכאים לדמי אבטלה – מסיבות אלה התמונה שעולה מהם חסרה.

"רק עוד כמה שבועות נדע בצורה מסודרת מה מצב התעסוקה במשק", אומר ד"ר גל זהר, מנהל יחידת המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה. עם זאת, ד"ר זהר מסכים כי יש סיבה לדאגה. "אם באמת נראה שקצב החזרה יישאר כמו שאנחנו רואים עכשיו, אז נהיה מודאגים מאוד. חייבים לדעת את התמונה האמיתית כדי לדעת במה לטפל והטיפול צריך להיות יותר מהר".

נקודה נוספת שממנה מזהירים בשירות התעסוקה היא עלייה בשיעור התת-תעסוקה – כלומר אנשים שעובדים בחלקי משרות אף שהיו רוצים לעבוד במשרה מלאה, משתכרים שכר נמוך מכישוריהם או עובדים מחוסר ברירה בתחומים ועבודות שדורשים מיומנויות והכישורים נמוכים משלהם. 

לדברי שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ, "הנתונים מראים שקצב החוזרים למעגל העבודה עדיין אינו משביע רצון, והחשש שלי, שלקראת ספטמבר, אנו נישאר עם כ-400 אלף מובטלים. ההצלחה תהיה בלהפוך משבר להזדמנות. אנו פועלים למתווה רחב, מקיף ומגוון להכשרת עובדים, שיקלטו במהרה במעגל העבודה".

מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור, מסר: "אנו מודאגים מהקצב האטי של חזרה למעגל העבודה, וכן מהממצאים שעולים מדו"ח זה, ולפיהם, דווקא הקבוצות החלשות יותר באוכלוסייה סופגות את הפגיעה הקשה ביותר במשבר, ועלולות להיקלע למצב של תת-תעסוקה לאורך זמן. אסור להשלים עם אפקט-קורונה כזה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker