התרעתי, נזהרתי - אבל בסוף חטפתי קורונה. אתם לא רוצים שזה יקרה גם לכם

"נדבקתי, אני וכמעט כל משפחתי הקרובה והרחבה תוך פחות משלושה ימים. הווירוס הערמומי הזה נכנס אלינו למשפחה בדיוק ברגע שבו הרוב המכריע הוריד את הכפפה או יותר נכון לומר הוריד את המסיכה, וכבר לא היה נעים לי להילחם ולשכנע להישאר עם מסיכה"

TheMarker
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
יוסף משהראוי
יוסף משהראויצילום: תומר אפלבאום

"אני כבר יומיים בחרדה, בחום גבוה, בצמרמורת בכאבים בחוסר אונים כשכל יום מצטרפים עוד ועוד בני משפחה יקרים למעגל הנדבקים. פתאום אתה מבין את גודל המשבר, את העובדה שאתה חייב לשחזר, להודיע, לבטל פעילות לכמה שבועות. פתאום אתה מבין עד כמה צדקת והרוב השאנן טועה" - כך כותב היום ד"ר יוסף משהראוי בפוסט בפייסבוק, שבו הוא מתאר בין היתר כיצד נדבק בקורונה, וקורא לישראלים להקפיד על ההוראות כדי למנוע הידבקות.

ד"ר משהראוי, חוקר ומרצה בכיר בחוג לפיזיותרפיה בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, מתאר את תחושותיו לאחר שנדבק: "פתאום אתה בחרדה כי באמת שאין תרופה עדיין ואתה חושש מסיבוכים. פתאום אין לך נשימה סדירה ואתה מזיע כמו סוס בלילה. פתאום מביאים לך ערכה הביתה כדי לבדוק סיטורציה של חמצן ואתה מסתכל על המספרים ומקווה שיתייצב כי אם יירד מתחת ל94% אז מתחילה להיות בעיה... ואין תרופה, אין חיסון, אין אופק של תקווה למקרה של סיבוך בדרכי הנשימה".

למשהראוי יש מסר כלפי מי שטוען ש"הקורונה היא כמו שפעת": "פתאום אתה מבין את כל הטענות של כל מי שמבין במגפה ומבטל במחי יד את כל הטענות שקל להאמין להן של חלק מהאנשים לשפעת רגילה, שאינם מפנימים שמדובר במגפה... ובכן חברים, שפעת קורית בחורף ויש לה כבר תרופה. שפעת כבר מוכרת, ידועה ואפילו יודעים למה לצפות ממנה. שפעת עוברת גם בהדבקה אבל במידה מסוימת ניתנת לשליטה... לעומת זאת, הקורונה היא חדשה, לא מוכרת, עדיין ללא תרופה, מדביקה כמו הבזק של אור, פוגעת בכל גיל אך משפיעה בעיקר על הגיל המבוגר וחסר האונים, קיימת בשיאה באביב וממשיכה לתקוף בקיץ. הקורונה פשוט מהתלת בנו בחוכמה מסוכנת.. זו המציאות שבה אנחנו חיים כיום גם ביפו, שסגרה את כל בתי הספר שלה בגלל הידבקויות בין התלמידים והמורים".

משהראוי כותב כי נדבק לאחר שהזהיר את סביבו מפני הקורונה, וביקש שינקטו אמצעי זהירות: "למרות כל הזהירות וכל המודעות וכל ההתכוננות.... נדבקתי. נדבקתי אני וכמעט כל משפחתי הקרובה והרחבה תוך פחות משלושה ימים. נדבקנו בכל הגל שתופס את יפו. הווירוס הערמומי הזה נכנס אלינו למשפחה דרך המשפחה ודרך החברים של המשפחה בדיוק ברגע שהרוב המכריע הוריד את הכפפה או יותר נכון לומר הוריד את המסיכה וכבר לא היה נעים לי להילחם ולשכנע להישאר עם מסיכה. בדיוק ברגע הזה שאמרתי לעצמי שאתה לא יכול יותר לשכנע ... תרפה. בדיוק ברגע הקטן הזה באירועים חברתיים של כתובה וניחום אבלים ותפילה במסגדים. בדיוק ברגעים האלה שכולם התחבקו והתנשקו עוד אפילו יותר מהשגרה, בדיוק שם הווירוס הארור נכנס השבוע למשפחה במהירות מחרידה". 

בסיום דבריו קורא משהראוי לכולם לחבוש מסכות: "חייבים לחזור למאבק ובכל הכוח. לשים את המסיכה, להימנע מאירועים במקומות סגורים ולשטוף ידיים עוד ועוד. אנחנו חייבים להתמודד בכל הכוח והחוכמה כחברה  - ערבים, יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים, צ’רקסים וכל בני האנוש בסביבה כדי לעצור את המגיפה עד לבוא התרופה. חייבים להיבדק בכל מצב של תסמין חלש כמו חום, כאבי גרון, כאבי שרירים, בעיות נשימה, שלשול וכ"ו. חייבים לאזור אומץ ולדווח לסובבים ולחברים כדי שייבדקו גם כן ולא להתבייש כי אין על מה להתבייש. חייבים לתמוך אחד בשני ולא להתכחש. בואו לא נרים את המסיכה עדיין עד חלוף המגיפה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker