הערבים אולי ניצחו את הקורונה אבל ישלמו את מחיר המשבר הכלכלי

לפי נתוני שירות התעסוקה, האוכלוסייה הערבית בישראל משלמת מחיר תעסוקתי כבד בעקבות משבר הקורונה ■ מחצית מהנרשמים החדשים בלשכת התעסוקה בקרב האוכלוסייה הערבית במארס-אפריל הם צעירים מקבוצת הגיל 34-20

סיון קלינגבייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
לשכת תעסוקה במזרח ירושלים
לשכת תעסוקה במזרח ירושלים. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבהצילום: אמיל סלמן

ההתמודדות של החברה הערבית עם משבר הקורונה, ההתגייסות וההצלחה בעצירת התפשטות הנגיף באוכלוסייה הערבית לא מנעו ממנה להיות מי שמשלמת מחיר כבד יותר על המשבר התעסוקתי המגיע בעקבותיה.

מניתוח של שירות התעסוקה עולה כי בעוד שבמארס עמד שיעור הערבים מבין הנרשמים החדשים בתביעה לדמי אבטלה על 17.3%, באפריל היה שיעור גבוה במיוחד של 24.9%. בשירות התעסוקה מציינים כי מצב זה עשוי להעיד על השתייכות ענפית, אך גם על פגיעה לא סימטרית של המשבר בקבוצות אוכלוסייה שונות בשלבים שונים של המשבר.

מנתוני שירות התעסוקה עולה כי בחודשים לפני המשבר, עמד שיעור הנרשמים החדשים בקרב האוכלוסייה הערבית על 21.5%. שיעור זה גבוה משיעורם באוכלוסייה וגבוה משיעורם הממוצע מבין דורשי עבודה חדשים שנרשמו במארס-אפריל 2020, שעמד על 18.6% כאשר שיעורו של הציבור הערבי באוכלוסייה הכללית הוא 19.6%.

ואולם, כשמנתחים את שיעור דורשי הבטחת ההכנסה ואת גיל המובטלים מסתמנת מגמה שמעלה תמונה מדאיגה. באוכלוסייה הערבית שיעור תובעי הבטחת הכנסה גבוה יותר. כך גם שיעור הצעירים מתחת לגיל 34 שנפלטו ממקומות העבודה. לפי מחקרים וניסיון העבר עולה כי צעירים בתחילת דרכם, שמאבדים את מקום עבודתם בגלל משבר כלכלי, לא מצליחים למצות את פוטנציאל ההשתכרות שלהם וישתכרו שכר נמוך יותר בהמשך חייהם. גם מי שתובעים קצבת הבטחת הכנסה נוטים להתקשות יותר לחזור לשוק העבודה.

שיעור תובעי הבטחת ההכנסה בקרב הנרשמים מהאוכלוסייה הערבית גבוה משיעור תובעי הבטחת הכנסה יהודים במארס-אפריל, 5% לעומת 3.2% בהתאמה. בשירות התעסוקה מציינים כי על אף השיעור הנמוך יחסית על פניו, מספרם של תובעי הבטחת ההכנסה עלה משמעותית, בקרב החברה הערבית והיהודית כאחד: כ-9,500 נרשמים חדשים באוכלוסייה הערבית וכ-26.8 אלף באוכלוסייה היהודית. לדברי רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה: "הממצאים מעלים את החשש כי הישגים של שנים רבות בשילוב תובעי הבטחת ההכנסה בשוק העבודה - עלולים להיפגע".

כמחצית מהנרשמים החדשים בקרב האוכלוסייה הערבית במארס-אפריל הם צעירים מקבוצת הגיל 34-20 (50.7%), קפיצה דרמטית בהשוואה לחלקם בחודשיים שקדמו למשבר (42.6%). מדובר בפער בולט ביחס לצעירים מקבוצת גיל זו מהאוכלוסייה היהודית - 44.4% מהנרשמים במארס-אפריל לעומת 40.4% בינואר-פברואר. שיעור הנרשמים החדשים בקרב הקבוצה של עד גיל 20 בקרב האוכלוסייה הערבית הגיע ל-5.3% - ייתכן שעקב הכניסה המוקדמת יותר של אוכלוסייה זו לשוק העבודה.

שיעור הנרשמים החדשים בקרב האוכלוסייה הערבית גבוה במיוחד במחוז הצפון, אך מנתוני שירות התעסוקה עולה כי הסיבה לכך אינה קשורה למשבר הקורונה - 47.4% (לפני המשבר: 48.9%). לעומת זאת, מבין האוכלוסייה היהודית, רק 9.3% נרשמו במחוז הצפון (לפני המשבר: 12.9%). גידול חד נרשם בשיעור הנרשמים מהאוכלוסייה הערבית במחוז ירושלים - מ-8.2% בינואר-פברואר ל-17.1% במארס-אפריל

"אי אפשר לסמוך על הבראת הכלכלה בעצמה"

מזרח ירושלים בימי הקורונהצילום: אמיל סלמן

לדברי ח"כ עאידה תומא סלימאן, "היה ברור מלכתחילה שהקבוצות שנכנסו למשבר הזה במצב הכי גרוע מבחינה כלכלית – עוני גדול, אחוזי אבטלה גבוהים ותשתית כלכלית רעועה - יסבלו במיוחד. בעיקר אם המשבר הוא כלל ארצי, וייכנסו למשוואות שיקולים נוספים שבכל משבר כלכלי נכנסים". היא הוסיפה כי "כבר לפני שבוע וחצי אמרתי בוועדה שצריך להקים צוות מיוחד שיבנה תוכנית מיוחדת שתיקח בחשבון את המצב המיוחד באוכלוסייה – הצעירים והנשים נפגעו במיוחד. הרבה נשים איבדו את מקומות העבודה שלהן כי הן עובדות במתן שירותים. אנחנו עוד נראה עסקים קורסים והתמונה אינה מלאה".

ראש עיריית אום אל-פחם, ד"ר סמיר מחאמיד, אמר, "באום אל פאחם 7,100 מובטלים, מתוכם 4,300 חדשים. מתוך ה7,100 יש כבר מקבלי הבטחת הכנסה – כלומר מי שסיימו את תקופת הזכאות לדמי אבטלה ולא מצאו עבודה. החזרה היא מאוד מאוד איטית – רק בודדים חוזרים. בנוסף, הרבה עסקים קטנים נסגרים. יש לנו ביישוב 1,800 עסקים קטנים ואני מניח שחלק ייסגרו או לא ייפתחו שוב".

לדבריו, המשמעות היא כי משפחות רבות נכנסות למעגל העוני – גם משפחות שלא היו שם. "וועדות הצדקה ומחלקת הרווחה אצלנו בקריסה כי אין מענה לכל האנשים. יותר אבטלה משמעותה יותר אנשים בבית ויותר אלימות – בעיקר בתוך המשפחה. אנחנו כולנו נשלם ביוקר על המשבר הזה", הוא אומר.

לדבריה של ח"כ תומא סלימאן, "אי אפשר לסמוך על הבראת הכלכלה בעצמה. בעיקר כשמדובר בקבוצות שסובלות מאפלייה מבנית בשוק העבודה וגם על רקע לאומי. זה מחייב למידה ספציפית של המצב של האוכלוסייה הערבית ולבנות תוכנית מיוחדת. המדינה צריכה לקדם תוכניות לעדוד תעסוקה – במקום לשלם דמי אבטלה לעובד - לשלם 40% מהמשכורת שלו למעסיק וזה יעודד תעסוקה".

ח"כ עאידה תומא סלימאןצילום: אמיל סלמן

ד"ר מחאמיד מוסיף כי "אנחנו כבר שיקפנו את המצב למשרד הכלכלה. אנחנו עובדים על עניינים נקודתיים מול מעוף, אך ביקשתי טיפול נקודתי מהיר בעיר, שהממשלה תעביר החלטה להזרים תקציבים ויצירת אופק תעסוקתי לאנשים. כ65% מהמובטלים אצלנו הם צעירים מתחת לגיל 34".

מהניתוח של שירות התעסוקה עולה כי המקצועות שבהם עובדים הכי הרבה נפגעים ממשבר הקורונה בקרב האוכלוסייה הערבית הם אחזקה וניקיון – 10.9% (בחודשיים שקדמו למשבר: 15%), תחבורה ורכב – 10.4% (לפני המשבר: 9%), הוראה, חינוך והדרכה – 8.5% (עלייה משמעותית ביחס לנתון לפני המשבר: 5.6%), ומכירות – 7.65% (עלייה משמעותית גם כן ביחס לנתון מלפני המשבר : 4.3%). המקצועות שרשמו עלייה, ביניהם תחום המסעדנות והאירועים, דומים למגמות באוכלוסייה היהודית.

מהנתונים של שירות התעסוקה עולה כי קיים שוני גדול בין האוכלוסייה הערבית ליהודית באופן שבו השפעות המשבר לפי מגדר באות לידי ביטוי בשירות התעסוקה. 57.8% מבין הנרשמים מהאוכלוסייה הערבית במארס-אפריל היו גברים ושיעור הנשים היה 42.2%. המשבר הגדיל אף יותר את הפער בין המינים שהיה משמעותי כבר בינואר-פברואר (גברים 56.2% נשים 43.8%). בקרב האוכלוסייה היהודית, עולם כמעט הפוך: שיעור הגברים שנרשמו במארס-אפריל עמד על 41.2% והנשים על 58.8%, לעומת ינואר-פברואר שגם בהם נרשמו יותר נשים מגברים אך בפער קטן יותר (48.3% גברים ו-51.7% נשים).

אכיפה משטרתית של סגר במגזר הערביצילום: אוהד צויגנברג

לדברי יוליה איתן, ראש מינהל תעסוקת אוכלוסיות בזרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה – הנתונים מראים תמונה חלקית של המצב של האוכלוסייה הערבית. "צריך לדבר לא רק על מי שפעיל בשוק העבודה אלא גם על האוכלוסיות הלא משתתפות. המשבר עלול לפגוע בשיעור ההשתתפות של הנשים הערביות, שערב הקורונה, אחרי מאמצים רבים, עמד על 40%. שיעור תעסוקה של גברים ערבים עמד ברבעון הרביעי ב-2019 על 75% לעומת 82% בכלל האוכלוסייה. בעקבות המשבר הם נפגעו, ובעיקר הצעירים שבהם. זה דורש התייחסות ממשלתית חדשה".

איתן מדגישה כי המשבר יפגע בשיעורי התעסוקה. "המשבר הריאלי בעקבות הקורונה הוא בשוק התעסוקה. לגבי האוכלוסייה הערבית הבעיה קשה יותר כי הגענו מנקודת פתיחה נמוכה – בעיה בשליטה בשפה העברית, מרחקים גאוגרפיים ודעות קדומות וחשש משני הצדדים. החשש הוא שכל הקשיים והמורכבות שעמדו בפני החברה הערבית יום לפני המשבר נשארו אבל נוספו קשיים נוספים. אחד הדברים שברורים כשיש משבר הוא עלייה בשיעור הלא-משתתפים, עצירת גיוסים והליכה למוכר. שילוב הנסיבות והתכווצות של שוק העבודה בכללותו יהפכו את משימת שילוב הערבים בשוק העבודה למאתגרת הרבה יותר. צריך לזכור שתופעת צעירים חסרי מעש בחברה הערבית היתה נפוצה עוד לפני המשבר, והיא אחת הסיבות לאלימות בחברה הערבית".

לדבריה שוק העבודה השתנה בעקבות הקורונה, אבל יש גם דברים חיוביים. היא מציינת את העובדה שהדיגיטציה מוחקת מרחקים גיאוגרפים ומייצרת הזדמנות. "העבודה בכלים דיגיטליים והכנסת אוריינות דיגיטלית לחברה הערבית הכרחית כדי לא להעמיק את הפער. נדרשת שם קפיצת מדרגה גם בהקשר התעסוקתי וגם בעולם של נגישות לעולם הדיגיטל – יש כפרים שלמים שלא יכולים לצרוך שירותים כי אין להם תשתית ואוריינות. הציבור הערבי מוכן ונכון לצרוך את השירותים האלה", היא אומרת.

בולטים לרעה: מזרח ירושלים והבדואים בנגב

מהדו"ח עולה כי למשבר הקורונה השפעה ניכרת על גברים תושבי ירושלים ובקרב הבדואים בנגב. שיעור הנרשמים הגברים בקרב ערביי ירושלים עמד על 78% במארס-אפריל לעומת 58.1% בינואר-פברואר. בקרב הבדואים בנגב אותה השפעה קיימת אך פחותה, ושיעור הגברים עומד על 63.2% במארס-אפריל לעומת כ-61% בחודשיים הקודמים. ההערכה היא שהפערים בשיעור הנרשמים והנרשמות נובעים בראש ובראשונה משיעורי תעסוקה נמוכים של נשים ערביות.

יוליה איתן, ראש מינהל תעסוקת אוכלוסיות בזרוע העבודה במשרד העבודה והרווחהצילום: אייל טואג

בשירות התעסוקה מציינים כי אחת הסיבות להבדלים בין האוכלוסיות ובפרט בין הנשים והגברים במגזר הערבי, נובע משיעור ההשתתפות הנמוך של הנשים בשוק העבודה. הערכה בשירות היא כי עם החזרת עובדות ועובדי ההוראה הנמצאים בחופש ללא תשלום, שיעור הנשים צפוי להשתנות הן בקרב האוכלוסייה היהודית והן בקרב האוכלוסייה הערבית (אך פחות מהיהודית), לפחות עד שלב מסוים.

מהניתוח עולה בצורה בולטת מצבה של האוכלוסייה הבדואית. בקרב הבדואים בנגב יש שיעור גבוה יחסית של תובעי הבטחת הכנסה במארס-אפריל (11.7% אל מול 88.3% תובעי אבטלה). גם בסיבות הרישום, ניתן למצוא פער בולט בין הבדואים בנגב לבין האוכלוסייה הערבית והיהודית. 83.2% מהנרשמים הבדואים החדשים יצאו לחל"ת, לעומת 88.2% מהנרשמים מהאוכלוסייה הערבית הכללית. הבדל נוסף הוא השיעור הגבוה של סיבת הרישום "אחר" רק אצל הבדואים בנגב (7.3%) – שלרוב משמעותה שהנרשמים אינם עובדים ומחפשים עבודה, או עובדים בשכר נמוך.

מתחם בדיקות קורונה במזרח ירושליםצילום: אוהד צויגנברג

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker