יציאה מהסגר? "15 אלף דיירי הדיור המוגן נשארים כלואים"

בעוד רוב אוכלוסיית ישראל כבר שוחררה מהסגר, בדיור המוגן ממשיכים לחיות תחת נוהלי בידוד נוקשים ■ "ההתפרצות לא היתה בדיור מוגן, אלא בבתי אבות - ויש הבדל מהותי בין שני המקומות. אצלנו האנשים הם עצמאים ובמצב בריאותי טוב יותר. מדוע אנחנו נענשים?"

הדר קנה
הדר קנה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
זקנה עם מסכת הגנה מפני קורונה
"אנחנו מופלים לרעה פשוט כי אף אחד לא מתייחס אלינו ולא בודק"צילום: Marina Vassileva / Shutterstock

דיירי הדיור המוגן ברחבי הארץ מתלוננים כי בעוד רוב אוכלוסיית ישראל כבר יצאה מהסגר, עליהם עדיין כופים נהלי בידוד - ללא הצדקה. הדיירים טוענים כי לא מאפשרים להם לצאת לבדיקות או סידורים, ואם הם מחליטים לצאת עליהם להיות בבידוד שבועיים. 

אברהם בר דוד, יו"ר עמותת דיירי הדיור המוגן, טוען כי מדובר באפליה: "בכל רחבי הדיור המוגן אנחנו מתמודדים עם מצב שבו כאשר אדם צריך לצאת לבדיקה רפואית, טיפול כלשהו ואפילו תספורות הוא מחויב בבידוד של שבועיים. ההוראה הזו נשארה מטעם משרד הבריאות ולמרות שבאוכלוסייה הכללית שינו אותה, אצלנו לא תיקנו אותה ואף אחד לא מתייחס. 15 אלף דיירי הדיור המוגן נשארים כלואים". 

בדיור המוגן טוענים כי אין סיבה שיהיו לגביהם הוראות שונות מאלה החלות על כלל האוכלוסייה העצמאית. לדברי בר דוד, "אדם בגילי, שהוא עצמאי וגר בבית שלו ולא בדיור מוגן, יכול לצאת לעשות קניות, ללכת לטיפול שיניים. הוא מסתובב חופשי ואני כלוא. אנחנו מופלים לרעה פשוט כי אף אחד לא מתייחס אלינו ולא בודק. ההתפרצות לא היתה בדיור מוגן, אלא בבתי אבות - ויש הבדל מהותי בין שני המקומות. אצלנו האנשים הם עצמאים ובמצב בריאותי טוב יותר. מדוע אנחנו נענשים? פשוט קל יותר לסגור אותנו".

על פי נתוני המטה לביטחון פנים, שליש מקורבנות המגפה בישראל הם דיירי בתי אבות - אך דיור מוגן אינו בית אבות. בתי אבות הם 65% ממוסדות הדיור לקשישים, ובתי הדיור המוגן הם 35% הנותרים. בתי אבות פועלים תחת פיקוח משרד הרווחה או משרד הבריאות, ומטפלים באוכלוסייה מבוגרת הזקוקה לסיוע בתפקוד יומיומי, במגוון מצבים - תשישות פיזית או נפשית, מצב סיעודי וכדומה. רוב הקשישים לא בוחרים במעבר לבית אבות סיעודי, אלא נאלצים לעשות זאת בשל הידרדרות במצבם הבריאותי.

בניגוד אליהם, דיירי הדיור המוגן הם קשישים מתפקדים ועצמאים, שאינם זקוקים לטיפול צמוד ומעוניינים להמשיך באורח חייהם הרגיל. מיקום הדירה נבחר על ידי הדיירים עצמם או קרובי משפחתם, והבתים מספקים, מלבד פעילויות ומתקנים, גם השגחה רפואית למקרה הצורך. התנאים בבתי הדיור המוגן גבוהים על פי רוב, וכוללים שלל פעילויות כמו הרצאות וסרטים, ומתקנים כמו בריכה וחדר כושר.

כיום, כ-2% מכלל הקשישים בישראל חיים בדיור מוגן, אך העלייה בתוחלת החיים משנה את התמונה. לפי נתוני קבוצת גיאוקרטוגרפיה מ-2019, בישראל חיים כמיליון בני אדם בגילאי 65 ומעלה, מתוכם כ-450 אלף בני יותר מ-75 שנה. הגיל הממוצע המוערך בבתי הדיור המוגן הוא 70, והוא נמצא במגמת עלייה, שכן חלקם של בני הגיל השלישי באוכלוסייה צומח במהירות - כ-3.9% בעשור האחרון. לפי התחזיות, עד 2035 יחיו בישראל כ-1.6 מיליון קשישים.

ממשרד הבריאות עדיין לא נמסרה תגובה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker