תחזית שוק ההון בעקבות הקורונה: "פחות תותחים ויותר תרופות"

בשיחת ועידה של הבורסה לניירות ערך אמר דייב לובצקי, מנכ"ל איי.בי.איי: "בשלב הראשון של המשבר ניהלנו קרב בלימה מול הלקוחות מלעשות צעדים מטורפים" ■ ירון דייגי מקבוצת הראל פיננסים: "מגזרים שתלויים בסובסידיות או בתקציבי מדינה - פחות חסינים כעת"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הבורסה בתל אביב בשיא משבר קורונה במארס 2020
הבורסה בתל אביב בשיא משבר קורונה במארס 2020צילום: אייל טואג

הבורסה לניירות ערך ערכה היום (ב') כנס אינטרנטי, שבו יכלו היועצים ומנהלי התיקים בישראל לשמוע את חוות דעתם של מנכ"לים בכירים במשק. את הדיון ניהל יניב פגוט.

"המשבר הנוכחי אופיין מבחינת חיסכון ארוך טווח, בתגובה מתונה ביחס ל-2008", הסביר רמי דרור, מנכ"ל הלמן אלדובי. לדבריו, הפאניקה של המשקיעים בקרנות הנאמנות, לא אפיינה את החיסכון ארוך הטווח. "אנשים הפנימו לקחים מ-2008 ובמקום למשוך כסף עברו למסלולים דפנסיביים יותר. כשהירידות העמיקו ראינו תנועה הפוכה". אחת הסיבות לכך, טוען דרור, היא הקלות הטכנולוגית שבה ניתן לעבור בין המסלולים.

ירון דייגי, מנכ"ל קרנות נאמנות מקבוצת הראל פיננסים, ציין: "רוב הציבור הצליח לעבור את המשבר הזה טוב. ההתנהלות של הלקוחות שפעלו דרך מנהל תיקים או יועץ השקעות בבנק, היתה טובה לעין שיעור ממשקיעים עצמאיים. מנהל התיקים יכל לדבר עם הלקוח, לנסות להפחית את רף הלחץ והפניקה. הלקוחות שנשארו ולא ביצעו שינויים דרמטיים בתיקים, הצליחו ליהנות מהעליות החדות שהגיעו לאחר מכן".

דייב לובצקי, מנכ"ל איי.בי.איי, סיפר כי בניגוד לקרנות הנאמנות, אנשים לא פדו תיקים מנוהלים תוך כדי המשבר, והוסיף כי יש יותר לקוחות היום מאשר בתחילת ינואר. "בשלב הראשון היה קרב בלימה מול הלקוחות מלעשות צעדים מטורפים", אמר לובצקי. "במקרים שהם נכנסו למתח נפשי, ייצרנו נזילות – בדקנו כמה כסף הם צריכים בשנה הקרובה, ונתנו להם אוויר לצלוח את המשבר. בשלב השני - הגדלנו משמעותית את הרכיב הקונצרני ואנחנו ממשיכים לטייב באופן מסיבי את התיק הקונצרני ברמת מנפיק ולא ברמת הסקטור. שכן המשבר הכלכלי לשיטתי הולך לאופי סקטוריאלי. בשלב השלישי, לתוך גל העליות, העברנו החזקות מסקטור הטכנולוגיה שמגלם מצד המניות אופטימיות מוגזמת ומתעלם מהיבטים מקרו כלכליים של יכולת צריכה, ורכשנו מניות של חברות הפיננסים, בנקים, אנרגיה ירוקה וחברות נדל"ן בהן המסחר מצומצם".

"הבנקים היו יותר מוכנים"

מה התרחיש המרכזי שאתם פועלים לפיו?

רמי דרור
רמי דרור

דרור: "סביבת הריבית שלילית, ומודיס הוציאה לנו כרטיס צהוב כשהורידה את תחזית הדירוג לאור התחזית שישראל תגיע לגירעון של 11%. עדיין בהשוואה לעולם, אג"ח ממשלת ישראל הינו מוצר מבוקש והמימון לגירעון יבוא משם. ישראל יצאה למסע גיוסים אגרסיבי".

האם הפגיעה הכלכלית מתומחרת כעת בשווקים?

"להערכתנו לא. לכן צמצמנו מעט את נכסי הסיכון אחרי התיקון בשווקים. לא ניתן לצמצם דרמטית בגלל הריבית הנמוכה. לא מעט מחכים שהשוק יפול והרבה פעמים דווקא קורה ההפך. אבל הרבה מאוד כסף נזרק לשווקים במסגרת תוכניות הסיוע הממשלתיות וזה מה שגרם לעליות. אני צופה שהתנודתיות תמשיך ללוות אותנו".

איפה קיימת הזדמנות לטווח הארוך?

"המשבר קירב הרבה מאוד אנשים לטכנולוגיה. אנחנו מסתכלים על אפל, מיקרוסופט, גוגל, פייסבוק. יש גם חברות טכנולוגיות כגון טסלה, לה יתרון תחרותי בעקבות המשבר. אך צריך לשים לב כי בחלק מחברות הטכנולוגיה כיום התמחור מאוד גבוה, ולא תמיד ניתן למצוא שם את ההיגיון הכלכלי. תחום התרופות מטבע הדברים גם מעניין. כנ"ל לגבי חברות מוצרי מזון, או חברות הפועלות בתחום התשתיות. סקטור הבנקאות מתומחר יחסית נמוך על ההון והוא מעניין, אך צריך להיזהר ממנו. אמנם הבנקים צמצמו את האשראי לטייקונים והגיעו למשבר יותר מוכנים לעומת 2008, אבל עדיין קיים סיכון". 

"השוק הקונצרני לא מספק הזדמנות יוצאת דופן"

ירון דייגי
ירון דייגיצילום: מיה כרמי דרור

"קיימת דיפרנציאציה בין בנקים וגופים שחשופים יותר למשכנתאות לבין אלו שחשופים יותר לעסקים קטנים", אמר לובצקי. "אנחנו לא חושבים שתהיה השפעה גדולה על שוק המשכנתאות. זה מקום סביר להיות בו. הבנקים הגיעו למשבר עם תיקי אשראי טובים, חשיפות פחות ריכוזיות, עם עודפים גדולים ושוק אשראי חוץ בנקאי שלקח חלק מהחובות הבעייתיים יותר. מערכת האשראי הרבה יותר בריאה ממה שפגשנו אותה במשברים קודמים".

האם קיימות הזדמנויות באפיק הקונצרני?

"כרגע אנחנו לא רואים הזדמנויות דרמטיות. השוק עשה תנועה דפרסיבית, שנבעה בשל פדיונות בקרונות הנאמנות. רוב הציבור קונה קרנות 30/70, ובלחצים של ירידות השוק מכר מה שיכל והיו שם הזדמנויות. עם העלייה במרווחים, כרגע השוק הקונצרני לא מספק הזדמנות יוצאת דופן".

התחוללו נפילות חדות בענף הגז המקומי, מי שינסה לנצל את הירידות האם יתפוס סכין נופלת?

"ישראל הינה בועה אנרגטית והביקוש לגז טבעי וחשמל קשיח. בעלי מניות נהנים מהעובדה שאין יבוא של גז זול מחו"ל. מרבית המניות נגררו יחד עם הסקטור העולמי. אבל יש פה קבוצת חברות שאין להן בעיה פיננסית מימונית ולא צריכות להיסחר נמוך כל כך".

בהתייחסו בעקיפין לקבוצת דלק שפרסמה אתמול הערת עסק חי הוסיף "בוודאי שיש פה חברות בעייתיות שנמצאות בכותרות וצריכות לפרוע חובות משמעותיים, שיותר קשה להשיג מימון גם בגלל זהות הבעלים". לדבריו, ישראמקו פחות ממונפת ולכן הינה השקעה יותר אטרקטיבית למי שרוצה להיחשף לסקטור בסיכון נמוך יחסית.

תחום הנדל"ן המניב בישראל שהיה חביב על המשקיעים בשנים האחרונות, חטף. מה יקרה כעת?

"יש שני תסריטים של יציאה מהמשבר. האחד הוא שינוי מגמה דרמטי, כמות הנדבקים ממשיכה לרדת ואז הגיוני ללכת לחברות כמו ביג ומליסרון שחוו את הפגיעות הכי קשות וכנראה שיש שם הזדמנות גדולה. אם מניחים שיהיה פה גל שני או חזרה אטית יותר, יש הגיון לפיזורים סקטוריאליים, בחברות כמו אמות, ריט 1, סלע. לגבי השקעה במניות חברות המלונאות, זה אירוע מורכב. לא ברור איך התעשייה תתאושש".

דייב לובצקי
דייב לובצקיצילום: דודו בכר

"שאלת מיליון הדולר"

בהלמן אלדובי אנחנו פחות אוהבים כיום את תחום הנדל"ן והתיירות, ובישראל תחום האנרגיה יותר מסוכן מאשר בעולם", ציין דרור.

מה עמדתכם בנוגע לחשיפה מטבעית?

לובצקי: "אנחנו מחזיקים 15% מתוך התיקים בחשיפה דולרית. הדולר במצבי קצה עדיין ממשיך לשמש כרית מגן שמאזנת סטיה. את עיקר החשיפה אנחנו לוקחים ברכיבים המנייתיים". 

ראינו באפריל גיוסים של 3.5 מיליארד שקל. האם מאוחר מדי להיכנס לשוק?

דייגי: "זו שאלת מיליון הדולר. יש הרבה כסף בחוץ אף פעם לא נרגיש שהזמן מושלם אם עכשיו אחרי העליות יבינו שהעליות חדות מדי ועכשיו יגיעו ירידות של 15% תוך שבוע – האם אז נקבל ביטחון שזה הזמן להיכנס? תהיה אותה דילמה בדיוק. פתאום כל הסימנים יצביעו למטה. ניסיון לתזמן את שוק הוא בלתי אפשרי. צריך לנסות לקבוע רף סיכון שאנחנו מוכנים לעמוד בו, מתוך הבנה שאפיקי סיכון מניבים תשואות לאורך זמן. גם אם יש לנו לקוחות שהיום נמצאים במזומן, אנחנו צריכים לזכור באיזה רף מניות היו ערב המשבר. צריך למצוא את הדרך, לאורך תקופה מסוימת להחזיר אותם לרף המתאים להם".

בהנחה שאנחנו לא לפני גל שני ומשבר הקורונה עיקרו מאחורינו. מי מחוסן מהמשבר?

דייגי "אנחנו לא יודעים לחזות אם יגיעו עוד גל ועוד סגר, ואם זה יהיה בחורף. נצא מתוך נקודת הנחה שבסוף חוזרים לעולם כלכלי נורמלי. מי שהוכיח עמידות חזקה הן מניות הטכנולוגיה שפחות תלויות בתקציבים ממשלתיים".

לדבריו, גם מניות הציוד הרפואי יהנו מעליות, גם על רקע תקציבי הבריאות שילכו ויעלו אחרי המשבר. לעומת זאת, מי שיהיה פחות חסין ביום שאחרי הקורונה, הם סקטורים שתלויים בסובסידיות או בתקציבי מדינה. "התעשיה הביטחונית, בתוכה יש את מניות התעופה אך לא רק, תסבול בתקופה הקרובה. פחות תותחים ויותר תרופות".

מה היא החשיפה המנייתית המומלצת?

"המקסימלית שאפשר לישון אתה בלילה", השיב דייגי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker