עתירה לבג"ץ: בטלו את התקנה האוסרת על אזרחים ותיקים לעבוד

העותרים טוענים כי שלילת זכותם לחזור לעבודה - אך ורק בשל היותם אזרחים ותיקים - מהווה פגיעה בזכויות אדם בסיסיות, כמו הזכות לשוויון, הזכות לעבודה ולחופש עיסוק ■ יו"ר עמותת והדרת: "לא ייתכן שגיל העובדים יהיה הקריטריון הבלעדי להשבתם לעבודה"

טלי חרותי-סובר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
ריבי בלר, מנכ"לית והדרת
ריבי בלר, מנכ"לית והדרת

עתירה שהוגשה לבג"ץ היום (ה') נגד ממשלת ישראל, משרדי הבריאות האוצר, והמשרד לשוויון חברתי, קוראת לבטל את התקנה לשעת חירום האוסרת על אזרחים ותיקים (בני 67 ואילך) לחזור למקום עבודתם. העתירה הוגשה על ידי תשעה פונים - ובהם ריבי בלר, יו"ר עמותת והדרת, הפועלת לקידום תעסוקת מבוגרים - באמצעות הקליניקות המשפטיות לזכויות זקנים וניצולי שואה באוניברסיטות תל אביב ובר אילן.

בלר, ראשונת העותרים, היא בת 69, בריאה ונטולת מחלות רקע, ועובדת. העותר השני, אף הוא עובד, הוא טוביה שפירא בן ה-72, אדם בריא שעבד עד להתפשטות הקורונה, והוצא לחל"ת. העותר השלישי, אלימלך סלומון בן ה-70, גם כן אדם בריא שהוצא לחל"ת. העותרים האחרים הם ארגונים המקדמים תעסוקת מבוגרים.

העותרים טוענים כי שלילת זכותם לחזור לעבודה - אך ורק בשל היותם אזרחים ותיקים - מהווה פגיעה בזכויות אדם בסיסיות, כמו הזכות לשוויון, הזכות לעבודה ולחופש עיסוק. העתירה מפרטת כיצד הליך התקנת התקנות לשעת חירום התעלם מהתשתית העובדתית, הרפואית והחברתית.

בעתירה נטען כי אין הצדקה להתבסס על גיל כרונולוגי כקריטריון מבחין בלעדי בין קבוצות עובדים שונות בהליכי החזרה לשגרה. חוות דעת רפואיות וחברתיות מטעם ד"ר יורם מערבי ופרופ' איסי דורון צורפו לעתירה, והן תומכות בטענה כי אין הצדקה מדעית "לסמן" אזרחים ותיקים רק מחמת גילם.

גמלאי
גמלאיצילום: אילן אסייג

בדומה להחלטה לאפשר פיטורי נשים בהריון ללא ועדה ייחודית, שנפסלה סמוך למועד קבלתה, הרי שגם בנוגע לתקנה הספציפית פורסמו ידיעות כאילו זו תבוטל - אך הדבר לא קרה. "לא נותרה לנו ברירה אלא לפנות לבג"ץ ולבקש ממנו שיבטל תקנה גילנית הפוגעת בעובדים ללא סיבה. לא ייתכן שגיל העובדים יהיה הקריטריון הבלעדי להשבתם לעבודה", אומרת בלר.

קודם להגשת העתירה, בוצעו פניות לגורמים רלוונטיים בבקשה לבטל את התקנה. כך למשל, העותרים פנו ב-20 באפריל למשרדי הממשלה השונים במכתב שבו נאמר כי "התקנה הינה הוראה גורפת, שרירותית, בלתי מידתית ובלתי סבירה, לאור פגיעתה בזכויות יסוד מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו".

עוד נכתב כי "הוראה זו מהווה ביטוי פסול של גילנות, כי לא הונחה תשתית ראייתית לכך שבני 67 או יותר הם בעלי נטייה גבוהה להידבק בנגיף קורונה, וכי עיון מדוקדק בנתוני הרקע של הנפטרים בעקבות הנגיף חושף כי המשתנה הרלוונטי אינו הגיל הכרונולוגי - אלא דווקא מחלות הרקע".

יתרה מכך, מציינים העותרים במכתב, "המדיניות המגבילה את יכולתם של אלפי אזרחים ותיקים לשוב למעגל העבודה, גורמת להם ולמשפחותיהם נזק רב ברמה הכלכלית, ברמה הפסיכולוגית וברמה הבריאותית - וניתן היה לבחור באמצעי שפגיעתו פחותה, כגון: הגבלת החזרה לעבודה על סמך מסמכים רפואיים המאמתים חוסר במחלות רקע. הבנייה זו ממצבת את האזרחים הוותיקים כקבוצה מוחלשת, פגיעה, שאין לסמוך על שיקול דעתה. כמו כן, חלופה זו מהווה פגיעה בחירות הפרט ובחופש העיסוק, תוך התעלמות ממצבו האינדיווידואלי של כל אדם שלעצמו לשם ייעול המערכת". המכתבים לא זכו למענה.

במקביל, ועל אף שלא הגיבה למכתב העותרים, פנתה השרה גילה גמליאל אל שר האוצר ושר הבריאות במכתב וביקשה כי יביאו לביטול התקנה לאיסור על עובד שגילו 67 ומעלה לשוב לעבודה. במכתבה כתבה גמליאל כי "קביעת התנאי נגוע בגילנות", וכי "מדובר בפגיעה כלכלית חמורה באזרחים ותיקים שהתפרנסו בכבוד לפני המשבר".

את השלכות התקנה ניתן למצוא בהנחיות ששלח היום מנכ"ל אוניברסיטת תל אביב לעובדי האוניברסיטה. בין היתר נכתב בעקבות אותה תקנה עלייה מלין הבג"צ כי "לא תתאפשר כניסה של עובד למקום העבודה ושהייה של עובד במקום עבודה, שגילו מעל גיל פרישת חובה - אם לא שהה במקום העבודה בתקופה שבין 22/3/2020 ועד ל-1/5/2020, כולה או חלקה".  

ההנחיה הרגיזה לא מעט אנשים. "אני בעצמי פרופ' אמריטוס שהמשכתי לעסוק במחקר והוראה עד לסגירת האוניברסיטה, כמוני עוד רבים" אמר פרופסור מוכר. "מדובר בהנחיה מרגיזה במיוחד".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker