קרן ההלוואות בערבות מדינה: רק 60% מהעסקים הקטנים יקבלו אשראי

הפיקוח על הבנקים: "ישנם ענפים בסיכון, עבורם ערבות של 15% לא תספיק. זה נמוך מאוד בהשוואה בינלאומית" ■ הריבית על המשכנתאות הצמודות עלתה בממוצע ב-0.6% ■ באפריל נמשך הגידול בהעמדת משכנתאות אך בקצב נמוך יותר לעומת מארס

מיכאל רוכוורגר
הפגנת עצמאים שהכנסתם נפגעה
הפגנת עצמאים שהכנסתם נפגעהצילום: אוהד צויגנברג

הפיקוח על הבנקים הציג הבוקר (א') במהלך דיון בוועדת הכספים של הכנסת, נתונים עדכניים על מתן האשראי במהלך תקופת משבר הקורונה.

לקרן לעסקים קטנים בערבות חלקית של המדינה (כ-15%) שהחלה לפעול בתחילת החודש, הוגשו עד כה 46,700 בקשות לקבלת אשראי בהיקף כספי כולל של כ-30 מיליארד שקל. כ-12 אלף בקשות נבדקו וכ-9,000 אושרו, בהיקף כספי של כ-3.8 מיליארד שקל.

"הקרנות של הממשלה קריטיות על רקע הסיכון שעלה מאוד בהעמדת אשראי לעסקים", ציינו בפיקוח על הבנקים. "לאחר טיפול בחלק מהבקשות שהוגשו במסגרת הקרנות, נראה כי שיעור הלקוחות שיקבלו אישור לאשראי יעמוד על 50%-60%. ישנם ענפים בסיכון ואי ודאות גבוהה - שלהם ערבות של 15% לא תספיק. זה נמוך מאוד בהשוואה בינלאומית".

ערבות

"אין צורך בהתערבות מדינה"

מנתונים נוספים שהציג הפיקוח על הבנקים, עולה כי מתחילת מארס ועד 19 באפריל 2020 דחתה המערכת הבנקאית תשלומי הלוואות של כ-360 אלף הלוואות, בהיקף כספי של כ-4.7 מיליארד שקל. מהם נדחו תשלומים לכ-85 אלף הלוואות לעסקים קטנים וכ-270 אלף הלוואות למשקי בית.

"מהנתונים עד כה עולה שככלל לא חלה עלייה בריביות הממוצעות על ההלוואות לעסקים קטנים ולמשקי בית, למעט המשכנתאות הצמודות, בהן הריבית עלתה בממוצע ב-0.6%", ציינו בפיקוח, שם מעריכים שהריבית תשוב ותרד בקרוב, על רקע צעדים בהם נקט בנק ישראל (הורדת ריבית, התערבות בשוק האג"ח, והפחתת דרישות ההון על משכנתאות).

"הנתונים מראים שאין צורך בהתערבות של המדינה במדיניות דחיית החזרי אשראי והעמדת אשראי על ידי המערכת הבנקאית. התערבות כזו תפגע ביכולת לנהל מדיניות זו בצורה מושכלת ובהתאם למאפייני הלווה וההלוואה, ועלולה לסכן את פיקדונות הציבור שהם המקור להעמדת האשראי".

בחודש אפריל שבמהלכו נחגג פסח, נמשך הגידול בהעמדת משכנתאות אך בקצב נמוך יותר לעומת מארס, כך שנכון ליום חמישי האחרון הועמדו משכנתאות חדשות בהיקף של כ-7-6 מיליארד שקל. באשראי הצרכני למשקי בית חלה ירידה לצד צמצום בפעולות שיווק אקטיביות על ידי הבנקים וכן בעיקר בשל ירידה בביקוש לצריכה פרטית בכרטיסי אשראי.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker