אבי וקסמן
אבי וקסמן

חברת דירוג האשראי מודי'ס (Moody’s) הורידה אמש (שישי) את תחזית הדירוג של ממשלת ישראל, מחיובית ליציבה. הדירוג עצמו נותר ללא שינוי, ברמה A1, המקבילה לרמה A פלוס בדירוגים של חברות אחרות.

במודי'ס אומרים כי הפחתת התחזית נובעת מהפגיעה בתחזית הפיסקלית של החברה לישראל, נוכח ההידרדרות שחלה ברמת הגירעון התקציבי עוד לפני משבר הקורונה, וצפויה להחמיר בעקבותיו; וכן בגלל "היחלשות האפקטיביות של המדיניות הפיסקלית בישראל", שמקורה בחלקה בקיטוב הפוליטי הגובר. עם זאת, אשרור הדירוג (הותרתו ברמת A1) משקף פוטנציאל צמיחה חזק בטווח הבינוני והארוך, חשבונות חיצוניים חזקים ואמינות גבוהה של המוסדות, לדברי חברת הדירוג.

מודי'ס מעריכה כי התמ"ג של ישראל יתכווץ השנה בכ-4% - הערכה אופטימית יותר מאלה של משרד האוצר,בנק ישראל וחברת הדירוג פיץ', הצופים ירידה של 5% ויותר בתמ"ג. בטווח הבינוני והארוך מצפים במודי'ס כי המשק יצמח בקצב ממוצע של 3.5%.

ביולי 2018 העניקה מודי'ס לישראל את התחזית החיובית - שפירושה היה שבחברה צפו העלאת דירוג אפשרית בטווח הזמן הבינוני. הפחתת התחזית ליציבה נעשתה מפני שבחברת הדירוג סבורים כי הביצועים הפיסקליים של ישראל הידרדרו "מהותית" מאז, על פי הודעה שפירסמה החברה. הדבר התבטא בעליית הגירעון לכ-4% מהתמ"ג, בעוד בחברה העריכו בעבר כי הוא יישאר ברמה של 3% או פחתו.

משבר הקורונה, מעריכים כלכלני מודי'ס, יחריף את התוואי הפיסקלי השלילי ממילא. החוב החיצוני צפוי לזנק, להערכת החברה, ל-72% בסוף 2020, לעומת 59.9% בסוף 2019. הגירעון שצופים בחברה ל-2020 הוא 9% (פחות מהתחזיות האחרונות של משרד האוצר), ול-2021 – 5.5%. "מודי'ס מצפה כי אפילו בתרחישים אופטימיים, יידרשו לחוב הממשלתי כמה שנים כדי להתקרב בחזרה לרמתו ב-2019. עם זאת, נטל החוב של ישראל יישאר מתון בהשוואה לכלכלות מתקדמות רבות אחרות", נכתב בהודעת החברה.

הקיטוב הפוליטי הגובר בישראל הוביל, לדברי מודי'ס, לשלוש מערכות הבחירות הרצופות. בחברה טוענים כי הכללים הפיסקליים של ישראל (כגון יעד הגירעון וכלל ההוצאה) התגלו כאפקטיביים פחות מהצפוי בתמיכה במשמעת פיסקלית. על פי מודי'ס, בעיות מתמשכות - כמו היותה של המדיניות המקרו-כלכלית תגובתית במידה רבה, ושינויים תכופים ביעדים הפיסקליים - התעצמו עקב היעדר ההכרעה הפוליטית.

במודי'ס מעריכים כי אין סכנה רבה לשינוי כיוון מז'ורי בכיוון המדיניות התקציבית, אבל מציינים כי הסביבה הפוליטית תמשיך להכביד על קביעת מדיניות תקציבית רצויה במהירות ובהחלטיות הנדרשות. "נותר סיכון משמעותי לתיקו פוליטי נוסף, בייחוד אם הממשלה החדשה לא תאריך ימים מעבר למנדט הצר שקיבלה להתמקד במשבר הקורונה בששת החודשים הקרובים", אומרים במודי'ס.

לדברי חברת דירוג האשראי, "מנהיגים ישראלים עמדו במרכזם של כמה סקנדלים שבהם היו מעורבים שוחד וניצול לרעה של כוח, והדבר שחק את האמון בפוליטיקאים בישראל. נוסף על כך, גוברת נטייתם של פוליטיקאים לקרוא תיגר על מערכת המשפט בישראל – והדבר עשוי, לאורך זמן, להפחית את האפקטיביות של בתי המשפט כבלם המאזן את כוחה של הממשלה".

במודי'ס אומרים כי העלאת הדירוג של ישראל אינה סבירה בעת הקרובה. לעומת זאת, מציינים כלכלני מודי'ס, לחץ להפחתת הדירוג עשוי להתפתח אם משבר הקורונה יוביל להידרדרות ממושכת בפוטנציאל הכלכלי של ישראל או במצבה הפיננסי של הממשלה – ולמגמת עלייה נמשכת בחוב הממשלתי. מגמה כזאת עשויה להיגרם מתקופה ממושכת יותר ללא ממשלה חדשה, או מיצירת קואליציה שלא תצליח לקדם צעדי מדיניות נגד ההידרדרות הפיסקלית – מה שיסמן הידרדרות ברורה נוספת ביכולותיה המוסדיות של ישראל". גם הידרדרות ביטחונית, כמובן, עלולה לפגוע בדירוג האשראי של ישראל.

שר האוצר, משה כחלון, אמר בעקבות החלטת מודי'ס: "המשק הישראלי הוכיח לא פעם את איתנותו בזמן משברים. משבר הקורונה הוא אמנם המשבר הגדול הכלכלי הגדול ביותר שפקד את מדינת ישראל, אך אני מאמין כי גם הפעם יתאושש המשק במהרה". החשב הכללי, רוני חזקיהו, הוסיף: "למרות עדכון תחזית הדירוג ליציבה, אשרור הדירוג בתקופה של משבר גלובלי חסר תקדים משקף את אמון החברה בכלכלת ישראל וביכולתו של המשק להתמודד עם ההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה".

אתמול הודיעה חברת הדירוג פיץ' כי היא מותירה ללא שינוי את הדירוג שלה לאג"ח של ממשלת ישראל, ברמה של A פלוס. הדירוג של ממשלת ישראל בחברת הדירוג S&P הוא AA מינוס - גבוה בדרגה אחת מבפיץ' ומבמוד'יס. תחזית הדירוג בשלוש החברות היא עתה יציבה.

דירוג אשראי – הניתן לממשלות, לחברות ולגופים אחרים המנפיקים מכשירי חוב – הוא הערכה של הגוף המדרג בדבר היכולת והנכונות של הגוף המדורג להחזיר את חובותיו במלואם ובמועדם. דירוג של מדינות מתבסס על שלל פרמטרים הקשורים בחובות שלהן, בצמיחה הכלכלית, בסחר החוץ, בסביבה התקציבית והמוניטרית, במאפיינים גיאופוליטיים, וגם במאפיינים פוליטיים וממשליים פנימיים, כמו איכות המוסדות הכלכליים ואיתנותו של שלטון החוק.

הדירוג אמור להצביע על לווים איכותיים - ולהתריע במקרה שבו הידרדרות במצבו של הלווה מעוררת חששות להחזר ההלוואה. הדירוג מקל על ממשלות לגייס כספים באמצעות הנפקת אג"ח סחירות בשוקי ההון הבינלאומיים, כדי לממן את פעילותן. ממשלות מקבלות בדרך כלל את רוב המימון מתושביהן, בעיקר באמצעות גביית מסים - ולוות כספים בעיקר כדי לממן את הגירעון, שהוא הפער בין הוצאותיהן להכנסותיהן.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker