בג"ץ יוכל להפיל את הממשלה - אבל לא בגלל מה שחשבתם

ההנהגה החרדית מעוניינת בפסקת התגברות יעודית – שתסרס את בג"ץ מיכולתו להכריע בחוק הגיוס. אם לא יצליחו, הם בונים על הממשלה החדשה שתעכב את ההכרעה בסוגיה לעוד שנים ארוכות ■ בכחול לבן ובליכוד מקווים שיצליחו לשכנע את בג"ץ שמדובר בממשלת חירום

חגי עמית
חגי עמית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אחרי נתניהו. בני גנץ רמטכ"ל צה"ל, ארכיון
אחרי נתניהו. בני גנץ רמטכ"ל צה"ל, ארכיוןצילום: קובי גדעון / לעמ

באתרי האינטרנט החרדיים הגדירו השבוע את ההסכם הקואליציוני שנחתם בין כחול לבן לליכוד כניצחון למפלגות החרדיות. לא רק ש"מקומם סביב שולחן הממשלה לא נפקד", כפי שהדבר הוגדר בכותרות, אלא שחוק הגיוס יפעל, לטענתם, בכפוף לאישור מועצות גדולי התורה. 

מאחורי חגיגות הניצחון של החרדים מסתתר סימן השאלה הגדול שמעל ההסכם החדש. באופוזיציה מיקדו בימים האחרונים את המאבק המשפטי בשאלת כשירותו של נאשם בפלילים לכהן כראש ממשלה. עם זאת, ההסכם עשוי להיפסל דווקא בגלל חוק הגיוס. 

גם אם לא יוגשו עתירות בגין מתווה חוק הגיוס, הרי שבעוד חודשיים יימלאו חצי שנה לפעם הקודמת בה דחה בג"ץ את ביטול חוק הגיוס הנוכחי (הפוטר את תלמידי הישיבות ומוסדות החינוך החרדיים מגיוס) ובג"ץ יידרש לדון בסוגייה ולהחליט מה עמדתו בנושא.

ההתייחסות לחוק הגיוס בהסכם הקואליציוני, קובעת כי "עם כינון הממשלה יחוקק חוק הגיוס על פי הצעת משרד הביטחון וצה"ל, תוך תיקון לפיו יעדי הגיוס יקבעו בהחלטת ממשלה ולא בחקיקה ראשית". מועדי כניסת החוק יעודכנו בהתאם למועד הרכבת הממשלה, וההצעה תתוקן כך, שבמקרה בו במשך שלוש שנים רצופות יפחת ב-85% מספר המתגייסים בפועל מהיעד השנתי, תחליט הממשלה בתוך שנה על תוכנית יעדי גיוס שנתיים ותאשר תוכנית לתמריצים כלכליים חיוביים ושלילים, לעמידה או לאי עמידה ביעדים.

בהסכם נקבע גם, גם כי "לאחר חקיקת חוק הגיוס תגבש הממשלה להצעת שר הביטחון חוק חדש ומקיף בדבר גיוס לצה"ל ושרות לאומי בהתאם למיתווה רחב ועדכני התואם את צרכי החברה בישראל".

בכחול לבן מאמינים כי לאחר שימונה צוות מקצועי לצורך פתרון הסוגיה, ישורטט מתווה שיעמוד במבחן בג"ץ. ייתכן כי הם שכחו זאת - אבל בדצמבר 2018 התפזרה כנסת ישראל בגלל חוסר יכולתה להעביר חוק גיוס המוסכם על יותר מ-60 חברי כנסת שיעמוד במבחן בג"ץ. נתניהו לא החליט שזה המועד בו מתאים לו ללכת לבחירות. פשוט לא היתה לו ברירה.

במגזר החרדי מודעים טוב יותר לסכנה

בקרב גדולי התורה המנהיגים את הפלג החסידי של יהדות התורה – אליו משתייכים שר הבריאות יעקב ליצמן וחבר הכנסת מאיר פרוש – נשמעים בימים האחרונים קריאות לשלב בהסכמים שיעמדו בבסיס הממשלה הבאה - פסגת התגברות יעודית – כזו שתסרס את בג"ץ באופן נקודתי מיכולתו להכריע בנוגע לחוק הגיוס. 

גורמים עמם דיברנו ביהדות התורה, הודו כי החקיקה המסתמנת בנושא אחדות תאפשר למגזר החרדי בעיקר להרוויח זמן. "תעבור שנה עד שהחוק הזה יכנס לתוקף. אחר כך יחלפו עוד שלוש שנים עד שאפשר יהיה לדעת אם עומדים ביעדים. אחר כך הממשלה תבוא ותשנה את היעדים. ואז יעברו עוד שלוש שנים לפני שנגלה כי אנו לא עומדים ביעדים החדשים. ואז בג"ץ יתערב שוב. נרוויח אם כך 8-7 שנים. זה פרק זמן די גדול כדי לחיות בשקט".

ההבדל בין גורמים מתונים אלו לבין הפלג החסידי של המפלגה, הוא שהאחרונים לא מסתפקים בקניית זמן, שכחול לבן מנסה להבטיח לחרדים, ושואפים לבסס הישג לטווח ארוך יותר – באמצעות פסקת התגברות.

ישיבת מפלגת יהדות התורהצילום: מוטי מילרוד

חבר הכנסת יעקב אשר אמר הבוקר (ד') כי הממשלה שתוקם תשמר את הסטטוס קוו בכל הנוגע ליחסי דת ומדינה – בין אם מדובר על מתווה הכותל, על חוק המרכולים או על חוק הגיוס. "מבחינת המפלגות החרדיות, יש הסכמה על שמירה של הסטטוס קוו הקיים בנושאי דת ומדינה, זו הנחת העבודה הבסיסית ויש על כך הסכמות בין כל הצדדים. בחצי שנה הקרובה לא יהיה תהליך של חקיקה שישפיע על המציאות ומה שיקרה אח"כ יהיה רק בהסכמה של כל השותפים בקואליציה".

כדאי להקשיב לאשר. ולו משום שלחבר הכנסת מיהדות תורה יש שיח מתמשך עם יו"ר כחול לבן בני גנץ. בסוף 2019 הגיע גנץ לחתונת בנו של אשר. עוד קודם לכן ביקר בביתו. דבריו משקפים את העובדה שברמה הפוליטית אין לקואליציה המתהווה בעיה עם פטירת החרדים מגיוס. בג"ץ הוא זה שעשויה להיות לו בעיה עם הסוגייה. במקרה כזה, כחול לבן תגלה שהיא נמצאת בעימות עם בית המשפט העליון – ולא בגלל היותו של נתניהו נאשם בפלילים. 

בני גנץ, בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן, על שלט פרסום ברמת גן בחודש שעברצילום: Sebastian Scheiner/אי־פי

בחינה של פסק הדין של בג"ץ מ-2017 - מבהירה מדוע יתקשה לבלוע את ההסכם הקואליציוני החדש. בג"ץ יצא אז נגד העובדה שחוק הגיוס הנוכחי הוא חסר שיניים, ומכך שהשליטה ביעדי הגיוס והפטורים היא בידי שר הביטחון והרשות המבצעת. ספק אם בג"ץ יקבל בהבנה את העובדה שהממשלה היא שתגדיר את יעדי הגיוס אחת לשנה. אחרי הכל גם שופטי העליון אמורים להבין כי הגדרת יעדים שכזו מרוקנת כל מתווה גיוס שכזה מתוכנו. 

תקוותה היחידה של הממשלה החדשה, אם כך, היא להרוויח זמן ולקוות לכך שבג"ץ יתחשב בכך שמדובר על ממשלת חירום ויאפשר לה לדחות את הקץ בסוגיה שמעמתת את שלטון החוק בישראל עם שלטון הדת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker