הכנסת תצביע: האם ישראל תיהפך באופן רשמי למדינת מעקב?

בדיון שהתקיים היום בוועדת החוץ והביטחון על מעקב אחר חולי קורונה הפך היו"ר גבי אשכנזי את עמדתו והציג הצעת חוק שתסדיר את המעקב - והיא צפויה לעבור ■ ההצעה מרוככת מקודמתה, אבל הפגיעה בפרטיות תקבל חותמת מהמדינה - והאיכונים הם רק ההתחלה

רפאלה גויכמן
רפאלה גויכמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גבי אשכנזי, יו"ר ועדת חוץ וביטחון, הבוקר
גבי אשכנזי, יו"ר ועדת חוץ וביטחוןצילום: אוהד צויגנברג

כל מי שצפה בדיון שהתקיים היום (שלישי) בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת על הסמכת המשטרה לעקוב אחרי חולי קורונה, יצא כנראה מבולבל מאוד. ח"כ גבי אשכנזי, יו"ר הוועדה, הוביל את הדיון בקו מאוד ברור – הצעת החוק שמאפשרת למשטרה לקבל נתוני מיקום של אזרחים כדי לאכוף בידוד של חולים היא דרקונית, המידע שנאסף מהאיכונים אינו מדויק וחלופות לא נשקלו. שלוש שעות אל תוך הדיון, לאחר שכנראה הפנים את דבריהם של מומחי פרטיות, משפט וטכנולוגיה שהציגו בימים האחרונים את הסכנות שבחוק – אשכנזי בחר לעשות פניית פרסה. החוק, שיעלה מחר להצבעה בכנסת, יעבור - רק במתכונת מרוככת יותר. אלא אם היו"ר ישנה שוב את דעתו מחר בבוקר.

התנהלותו השקופה של אשכנזי בניהול הוועדה - פתיחת דיוני הוועדה לכלל הציבור - הם מהלך ראוי וחשוב, בפרט בתקופה של משבר חריף. זאת ועוד, במהלך התקופה שחלפה מאז שכונסה ועדת המשנה לענייני מודיעין להסמיך גם את השב"כ לבצע מעקבים לפני חודש וחצי – הציע אשכנזי למצוא מתווה מרוכך יותר לתקנות לשעת חירום. שינוי הכיוון המהיר שלו מתיישר עם הממשלה שאליה הוא מצטרף אוטוטו ועם הקו שהיא מובילה כבר שנים רבות – פרטיות היא לא ערך שחייב להתקיים.

כוחות משטרה בדיר אל אסד, שלשום
מחסום משטרתי בדיר אל אסדצילום: רמי שלוש

ראיה לכך היא ההדרה של הרשות להגנת הפרטיות מהדיונים על מעקבים אחרי אזרחים – חקיקה שחייבת להתבצע בשיתוף הרגולטור שאמון על אכיפתו של חוק הגנת הפרטיות. מחלקת ייעוץ וחקיקה של משרד המשפטים מדירה את הרשות מהדיונים כמהלך שנועד להחליש את מעמדה. כיום מדובר בגוף מסורס, שמודה שלא הוזמן להיות חלק בדיונים, וגם בדיון שהתקיים היום לא ניתנה לו הזכות להציג את עמדתו.

בישראל לא מתקיים דיון ציבורי על ערך הפרטיות. פרטיות היא מושג ערטילאי, ופגיעה בה לא משתווה לפגיעה כלכלית, או חלילה פיזית. הממשלה הנוכחית מייצרת בפער בתודעה הישראלית - שלפיו צריך לבחור בין הזכות לפרטיות לבין הזכות לחיים וביטחון – והיא מנצלת אותו כדי להכניס בדלת הקדמית חוקי מעקב. הדלת הזו תיפתח לרווחה מחר, עם אישור החוק, ונשאלת השאלה אם היא אי-פעם תיסגר.

הצפייה בדיון חושפת כמה התמונה מטרידה: חלק מחברי הכנסת שיצביעו מחר על אישור הצעת החוק התייצבו בדיון בעיקר כדי להראות נוכחות, והפגינו חוסר הבנה בטכנולוגיה. חלקם הגיעו בפעם הראשונה ולא טרחו להאזין לדיונים הקודמים, שבהם הציגו שורה של מומחי פרטיות וטכנולוגיה, וכן נציגי ארגונים אזרחיים, את עמדותיהם נגד החקיקה. בין הדוברים שהציגו את הסכנות בחוק היו פרופ' קרין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי; ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה; פרופ' שוקי שמר, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות; פרופ' מיכאל בירנהק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב; עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח; ועו"ד חיים רביה, מומחה למשפט וטכנולוגיה.

למה אתם לא

"התאהבו בשיטה"

היו מספר חברי כנסת שהציגו טענות נגד הצעת החוק. ח"כ משה (בוגי) יעלון (יש עתיד – תל"ם) וח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) ציינו כי הטעויות הרבות של האיכון הופכים את השימוש בו ללא רלוונטי, וכי חסר מנגנון של ערעור לאזרחים שנכנסו לרשימת חבי הבידוד ללא הצדקה. ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד), ניצב בדימוס ולשעבר מפקד אגף חקירות ומודיעין במשטרה, חזר ואמר: "אם הייתי במדים היום - לא הייתי מאשר למשטרה להשתמש בזה. התאהבו פה בשיטה כי יש את היכולת, ובמשטר דמוקרטי זה לא מספיק. לממשלה יש תפקיד – להציע עוד רעיונות".

ח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו) ציין את הפגיעה באמון הציבור – סוגיה שחזרו עליה מומחי הפרטיות. "אם אזרחים יפסיקו להאמין לשלטון, כולנו ניזרק לכאוס וחובה לשמור ולשמר את האמון. אני יכול להבין פגיעה בפרטיות כשמדובר בטרור או בכל מעשה חמור שחייבים לעצור אותו. אבל זה לא המצב כיום. אין מגפה בישראל, למרות שדוברי הממשלה הקיימת קוראים לזה כך, ויש להם סיבה פוליטית לעשות זאת", הוא אמר.

פרופ' סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור
פרופ' סיגל סדצקי ומשה בר סימן טוב. גם משרד הבריאות התאהב בכליצילום: עופר וקנין

אבידר הצביע על עניין נוסף שהופך לבולט מיום ליום – גם משרד הבריאות התאהב בכלי המעקב ודורש בחודשיים האחרונים הרחבה של השימוש בו. פרופ' סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, טענה לפני מספר ימים שצריך להרחיב את השימוש בכלים של השב"כ כדי להבין מגמות בהפצת הקורונה. במהלך הדיון היום אמרה סדצקי שישראל תהיה כמו איטליה, וחייבים לאשר את חוקי המעקב.

"אזרחי ישראל אינם עכברי מעבדה של השלטון ובוודאי שהם לא החליטו לתרום את חירותם למדע", הוסיף אבידר. "צעדים פולשניים בחירות האזרחים חייבים לעמוד בצידוק מוסרי ואחרי שנשקלו כל החלופות והמדינה לא מצליחה לעצור את המגפה, אבל אנחנו רחוקים משם שנות אור. ישראל היא לא איטליה".

אכן, הצעת החוק שהציג אשכנזי בסוף הדיון מרוככת יותר: רק חולים ודאיים בבידוד ביתי יאוכנו, המידע ימחק בתוך 72 שעות, המשטרה תעביר דיווח לוועדה בכל שבוע על מצב ההפרות וכמה איכונים בוצעו, ולא רק אחת לחודש, האזרחים שמכשירם אוכן יקבלו עידכון ב-SMS והחוק יהיה בתוקף ל-45 יום, במקום 90. אבל שימוש בכלי מעקב מקבע בציבור תפיסה של שליטה ובקרה תמידית והתייחסות אליהם כאל חשודים. כעת, הפגיעה הזאת תקבל חותמת מהמדינה - והאיכונים הם רק ההתחלה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום