בג"ץ דורש מהמדינה להוכיח כי "בידוד" הוא מחלה לצורך קבלת דמי מחלה

על המדינה להוכיח תוך שבועיים כי פעלה בהתאם לחוק וכי ניתן לטעון כי ימי הבידוד הם ימי מחלה ■ רק כך תוכל להשית את העלויות על המעסיקים ■ נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות תהתה: "סדצקי היא רופאה של 180 אלף מבודדים?"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות
נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיותצילום: אורן בן חקון

האם בידוד הוא מחלה, ומי צריך לשאת בעלויות ימי הבידוד? בג"ץ נתן היום (ג') צו על תנאי ודרש מהמדינה להסביר מדוע היא סבורה שימי בידוד הם "מחלה" ומדוע המדינה רואה בפרופ' סיגל סדצקי, ראש שירותי הבריאות, מוסמכת להוציא "תעודת מחלה גורפת" כפי שעשתה לכל המבודדים.

בג"ץ הורה למדינה להסביר את הבסיס החוקי של ההסדר הקיים, ולפיו מעסיקים נדרשים לשלם שכר – על בסיס ימי מחלה - לעובדים שנכנסו לבידוד בית בגלל חשש מהדבקה מקורונה, לפי הוראות משרד הבריאות. נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות והשופטים ענת ברון ועופר גרוסקופף הורו למדינה להגיש תצהירי תשובה עד 5 במאי.

הצו על תנאי ניתן בעקבות עתירות שהגישו התאחדות התעשיינים, התאחדות המלאכה והתעשייה, ארגון חברות הניקיון וחברת סל שירותי סיעוד ורפואה. התאחדות התעשיינים טענה כי אין בסיס חוקי לתעודת המחלה הגורפת לעובדים בבידוד, שהנפיקה ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, פרופ' סיגל סדצקי. לטענת ההתאחדות, הגדרת "מחלה" בחוק דמי מחלה עוסקת ב"מצב בריאות לקוי", שאינו מתקיים בהכרח בעבור השוהים בבידוד. סביר להניח, טענה ההתאחדות, כי רוב העובדים שנשלחו לבידוד אינם חולים, ואף קיים ספק אם הם נשאי קורונה. טענה זו מתחדדת נוכח העובדה שהסדר ימי המחלה חל גם על עובדים שאינם מתייצבים לעבודתם מפני שהם מטפלים בילדים שחויבו בבידוד.

סדצקי במסיבת עיתונאים, בחודש שעבר
סדצקי במסיבת עיתונאים, בחודש שעברצילום: אלכס קולומויסקי

בהתאחדות התעשיינים מבקשים כי הממשלה תממן את העלות של ימי הבידוד, במקום שתוטל על כתפי המעסיקים כימי מחלה. נשיא ההתאחדות, רון תומר, אמר: "התאחדות התעשיינים רואה בהטלת החובה לתשלום על המעסיק צעד שגוי, שמשית עליו עלויות גבוהות  מאוד ופוגע בציבור העובדים. בידוד אינו מחלה. לראיה, רק שבריר אחוז מהמבודדים חלו בקורונה. העובד נפגע, מכיוון שלא לכל העובדים יש יתרת ימי מחלה גבוהה. יש כאלה שנדרשו ויידרשו ביותר מבידוד אחד, והתוצאה היא שהם ייוותרו ללא כל ימי מחלה, או שהבידוד יהיה על חשבונם. אנו מצפים שהמדינה תכיר באחריותה ותדאג לכיסוי העלות של ימי הבידוד לעובדים".

התעשיינים לא מחו נגד מדיניות הממשלה וההחלטה שנבעה מטעמי בריאות הציבור, אך העלו שאלה מדוע על המעסיקים לשאת בעלויות. ההתאחדות הגישה את העתירה באמצעות עו"ד איה רייך מינא, עו"ד רחל הררי ליפשיץ ועו"ד נטליה זרון ממשרד עמית פולק מטלון.

182 אלף בידודים עד כה

במהלך הדיון שאלה נשיאת בית המשפט העליון את נציגי המדינה: "באיזה כובע הוציאה סדצקי תעודה?" ובתגובה לתשובת המדינה כי סדצקי עשתה זאת בתפקידה כרופאה, ענתה חיות: "היא רופאה של 180 אלף מבודדים?"

שופטי בג"ץ שאלו את המדינה מדוע לא תוקן חוק ימי מחלה או תוקנו התקנות. נשיאת בית המשפט העליון אמרה כי "מה שנעשה פה זה לאנוס את ההגדרה".

לפי נתוני משרד הבריאות, נכון להיום נערכו יותר מ-182 אלף בידודים במהלך החודשיים וחצי האחרונים. נכון להיום, רק כ-13 אלף חולים מאומתים, כלומר רק כ-7% מהמבודדים - חולים.

כעת תצטרך המדינה להוכיח תוך שבועיים כי פעלה בהתאם לחוק וכי אכן ניתן לטעון כי ימי הבידוד הם ימי מחלה, ולהעביר את העלויות למעסיקים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker