300 מיליון שקל להתמודדות בתי אבות עם הקורונה - "מענה להזנחה פושעת"

לפי התוכנית שהוגשה למשרד הבריאות, הכסף יושקע עד סוף 2020 ■ בין ההמלצות: מחלקות קורונה בכל מרכז גריאטרי, הקמת מעבדות מקומיות, הרחבת צוותי החוץ ושמירה על איכות חיי הדיירים ■ איגוד בתי האבות: "נדרש מענה להזנחה פושעת משך שנים"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בית האבות משען בבאר שבעצילום: אליהו הרשקוביץ

עשרה כללי ברזל כוללת התוכנית הלאומית לבתי אבות במשבר הקורונה, שהגיש היום (ב') למשרד הבריאות פרופ' רוני גמזו, האחראי על הטיפול בבתי האבות בישראל במסגרת ההתמודדות עם נגיף הקורונה.

 התוכנית כוללת 1,315 מסגרות ובהן כ-89 אלף דיירים. מדובר במסגרות השייכות למדינה ומנוהלות על ידי משרדים כמו הרווחה, השיכון הקליטה ומשרד הבריאות. 

"שואפים לאפס קורבנות"

"זו אחת המשימות המורכבות ביותר באירוע הקורונה - לא מדובר פה על 30 בתי חולים כלליים אלא בכמעט אלף מוסדות מורכבים, מפוזרים, חלקם פרטיים שלמדינה לכאורה אין אחריות עליהם שמטפלים ב- 90 אלף דיירים במצבים שונים", אמר גמזו במסיבת העיתונאים שכינס בנושא.

פרופ' רוני גמזו צילום: מוטי מילרוד

"יש פה ארבעה משרדי ממשלה שונים שאחראים על הנושא, ואם תוסיפו לזה גם מחוזות - מתקבלת מערכת מאד מורכבת שאם רוצים לתכנן אותה נכון - חייבים להעביר את כל האחריות עליה לגוף אחד". לדבריו, "בעולם מדברים על 40 עד 50 אחוז מקורבנות הקורונה שמגיעים מבתי אבות. אנחנו שואפים שזה יהיה אפס". 

המהלך המרכזי שיזם גמזו הוא יצירת "כתובת אחת בלבד - מטה שנותן תשובה לגבי כל דבר: מעבדה, ציוד, כוח אדם, הדרכה, פיקוד העורף. ישיבות המטה מנוהלות כל בוקר. יש המון אתגרים וקשיים בניהול התפרצויות. בתוך החדר הזה כולם נמצאים ומתקבלות החלטות. החוכמה באירוע הזה הוא לקיחת אחריות של המוסד תוך עזרה ותמיכה ומענה מתוך המטה שכולל את כל השחקנים". 

גמזו הסביר כי חלק מהמורכבות הגדולה, היא ש"בשונה מבתי חולים כלליים שיש לנו את כל המידע על המאושפזים בהם, פה לא כל מטופל ידוע למדינה. יש הרבה מאד מוסדות פרטיים ולא תמיד יודעים על כל חולה". לכן, הוא אומר, בשבועיים האחרונים הוקמה מערכת מידע "שאוספת את הפרטים מכל בתי האבות ונותנת לאנשים יכולת לנהל את האירוע ולדעת בכל רגע נתן איפה החולים, כמה חולים מבודדים יש בכל מקום ועוד". 

מבחינה תקציבית, אמר גמזו, "המוסדות האלה לפעמים נמצאים ממש על הקשקש. אסור שהם יגיעו למצב של שבר תקציבי ופיננסי בגלל הקורונה וצריך לעזור להם - המדינה והאוצר מבינים את זה היטב". לדבריו, "כבר עזרנו בציוד מיגון על חשבון המדינה, השלמה של תקציבים, אנחנו עוזרים עם הקפצת צוותים בזמן התפרצות, וגם נפעל לתימרוץ מיוחד למוסדות שאנחנו רואים שמתפקדים טוב במיוחד. המדינה משקיעה ותשקיע גם בבינוי המחלקות, תמיכה במוסדות במצוקה והרבה נושאים תקציביים נוספים". 

פרמדיקים מול בית האבות ביבניאלצילום: גיל אליהו

גמזו הדגיש כי לדעתו אסור לקחת את ההנחיה של ביטול ביקורי משפחה כהנחייה גורפת. "חובתו של מנהל המוסד להבחין כשיש מטופל שמצוקתו גדולה. הוא יכול לאפשר לבן משפחה לבקר בתנאי מיגון מלאים. אני מדבר על אדם שאיננו חולה בקורונה - לאפשר לבני משפחה להגיע, לבקר, בשום שכל". 

לדבריו, "בדרך כלל שולחים שוקולדים לצוותים הרפואיים באיכילוב, שיבא ושאר בתי החולים. אבל חשוב שאנשים ידעו שהצוותים שעובדים בבתי האבות: רופאים ורופאות, אחים ואחיות, עובדים סוציאלים, מנהלים, מטפלים, כולם עושים עבודה מדהימה וחשוב להוקיר להם תודה. אלה צוותים מסורים מאד עם מנהלים מסורים שמבינים את האתגר הגדול שיש להם עם אוכלוסיה מאד מורכבת, חלשה ופגיעה".

גמזו אמר כי אחד הנושאים המורכבים ביותר הוא כוח האדם במוסדות. "כשעובדים יוצאים לבידוד זה גורם למורכבות תפעולית. אנחנו נותנים תמיכה למוסדות באמצעות סטודנטים לסיעוד, יש לנו שמונה צוותי חץ שמגיעים כעזרה נקודתית למוסדות שיש בהם אירוע של התפרצות, ובנוסף ישנה התארגנות למתן אישורים לשוהים בלתי חוקיים ולעובדים זרים בתוך המוסדות - לא רק באמצעות היעדר אכיפה אלא גם פעולה אקטיבית של הממשלה שתיתן לעובדים האלה ולבתי האבות ודאות לאורך זמן".

הניהול ייעשה באופן אחיד ממטה ממשלתי אחד, שמוציא הנחיות, פועל למול אירועים, מנטר ומפקח וכפוף למטה הטיפול בקורונה בממשלת ישראל. יש לו אחריות ניהולית ברורה ומוגדרת של המחוזות, רשויות ומנהלי המוסדות. המטה הזה כבר קיים ונקרא מטה מגן אבות, בראשות גמזו, ופועל ביצועית תחת המטה הלאומי המנהל את משבר הקורונה תוך כפיפות מקצועית לכל המשרדים.

מרכז גריאטרי עטרת אבות בבני ברקצילום: מוטי מילרוד

עיקרי התוכנית

לפי התוכנית שהגיש גמזו, ניהולו של התרחיש, כמו גם ניטור ובקרה שלו, ייערכו בעזרת מערכות טכנולוגיות (BI - Business Inteligence) מוסדרות במטרה לזהות מגמות ולטפל בהן מבעוד מועד ולהימנע מ"כיבוי שריפות". כך למשל משרד הבריאות יפתח אפליקציה לצרכים של מנהלי המוסדות הגריאטריים. מטרתה - לרכז מידע נדרש במסגרת התפרצות הקורונה כמו למשל עדכונים יומיים, שאלות ותשובות נפוצות, סרטוני הסברה והדרכה, קישורים חשובים, אנשי קשר בשעת חירום, ועוד. האפליקציה תהיה מותאמת אישית לאזורים שונים עבור כל מוסד בהתאם לצרכים.

יוקצו מיטות לטיפול או אשפוז של חולי קורונה מרוכזות במחלקות ייעודיות בתוך בתי האבות, על פי מחלקה (פעיל סיעודי, תשוש) בהיקף המתאים לתחזית.

תורת העבודה כוללת הגדרת משימות השגרה, הגדרת התפרצות וניהולה בלו"ז מהיר, וכן סדרה של פעולות והעברת אחריות לכל גורם בצורה ברורה ומבוקרת. זאת תוך הקפדה, תחקור מהיר ומניעת התפשטות ההדבקה ותמיכה מכל הבחינות במוסד.

בית אבות בפתח תקווהצילום: תומר אפלבאום

יורחבו בדיקות המעבדה במקביל לדירוג מוסד עם התפרצות, אך גם הרחבתן במוסדות ללא התפרצות. התוכנית קוראת ליצירת יכולת מעבדתית בכל מרכז גריאטרי, כשבסך הכל 14 כאלה פרושים בישראל.

יוקם מטה המספק ומממן את כל המשאבים הנדרשים: פתרון בעיות כח אדם, הקמת מחלקות, חיטוי, וכל צורך לוגיסטי לרבות מימון בדיקות ומכשור, בנוסף לאמצעי הסברה והדרכה. כך למשל משרד הבריאות פיתח את מערכת "יעל" לאיסוף מידע על ציוד ומלאי מכלל המוסדות. זו מערכת אינטרנטית/מובייל שניתן לדווח בה בקלות על כל סוגי המלאי קיימים ונדרשים, וניתן בקלות להוסיף קטגוריות נוספות, למשל מידע הנאסף מכלל המוסדות כולל בתי חולים כלליים, מוסדות גריאטריים ופסיכיאטריים.

מענה לבני המשפחות, עזרה מהמגזר השלישי

יוקם מוקד טלפוני אחד למתן מענה למוסד ולבני המשפחה, המוקד יהיה זמין מקצועי, לומד ומסייע. כך למשל יוקם אתר ייעודי למשפחות הקשישים
ובנוסף יוקם מוקד מידע ודוברות אחיד המעביר מסרים לציבור ולתקשורת תוך חיזוק האמון באופן הטיפול באתגר.

כמו כן תיעשה הסדרה תעריפית - תקציבית של סוגיות רבות, כמו כוח אדם והעסקה למניעת קריסת מוסדות פרטיים. בין היתר תיפרש רשת ביטחון כלכלי בת 44 מיליון שקל למוסדות שסובלים מבעיות תזרים, כדי שהצרכים החדשים לא יגרמו לקריסתם. בסך הכל תעמוד עלות התוכנית על כ-300 מיליון שקל, שיידרשו עד סוף 2020 לתוכנית, ובכללם 181 מיליון שקל לבינוי מחלקות קורונה במרכזים הגריאטריים, ו-64 מיליון שקל עבור תשלומים לצוותי חוץ שמגיעים לסיוע.

תמיכה רגשית בעזרת מגזר שלישי: יש למצוא פתרונות להשפעות של בידוד, הקטנת ביקורים והקטנה של הפעילות התומכת בעזרת המגזר השלישי: "אין להרשות דחיקת האחריות בין המטה למחוזות, למנהלי הרשתות והמוסדות", אמר גמזו, הרואה במגזר השלישי שותף מלא. בין היתר יפעיל המגזר השלישי מיזמים כמו למשל מיזם שמרת, הכולל מתנדבים שאמורים לסייע במניעת הדבקות חוזרת בין היתר על ידי הסברה ותמיכה במוסדות הגריאטריים.

המגזר השלישי יופעל גם במיזמים להפגת בדידות ושימור תפקוד פיסי וקוגנטיבי במוסדות, בעזרת מערכות הפעלה וערכות ייעודיות טכנולוגיות ואחרות. הצלחת התוכנית, לפי גמזו, "תלויה בניהול נוקשה, לא מתפשר, יסודי, יורד לכל פרט וצופה מראש, תוך תהליך של ניהול סיכונים עתידי".

"מחסור במטפלים סיעודיים"

בתגובה לפרסום התוכנית אמר רוני עוזרי, יו"ר איגוד בתי האבות והדיור המוגן: "כל תוכנית הצלה חייבת לכלול מענה להזנחה הפושעת של המדינה בשנים האחרונות, כולל מענה למחסור חריף של כ-6,000 מטפלים סיעודיים. בנוסף, נדרשת הרחבת מחלקות סיעודיות אשר עוד טרם הקורונה סבלו מגירעון מובנה של כמיליון שקל לשנה, עקב תקצוב גירעוני של משרד הבריאות, וחייבות לקבל תקציב חירום בסכומים הרבה יותר גבוהים ממה שמדברים עליהם".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker