למה אין עדיין חיסון לקורונה? (אבל כנראה תהיה תרופה קודם)

וגם: למה אני בכל זאת אופטימי ומה הקשר לוולט

יהונתן אדירי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
פרלינים בצורת הנגיף בארפורט, גרמניהצילום: Jens Meyer/אי־פי
יהונתן אדירי

בשבוע האחרון, יחד עם הדיונים על היציאה משלב הבלימה, יש דיבור חזק על כך שאו-טו-טו מגיע חיסון. אז זהו. שלא. ישבתי לכתוב למה.

זה קשה. לאיידס אין חיסון כבר 30 שנה. הוא וירוס. גם לא ל-CMV שמייצר סיכון ממשי לבריאות תינוקות (כל הניסויים עד כה נכשלו). מבדיקה שערך "וול סטריט ג׳ורנל" השבוע עולה שרק ל-5 מחברות הפארמה הגדולות יש בכלל פס ייצור וקבוצת מחקר בתחום החיסונים.

כמה קשה? מאוד קשה. בגלל שלוש סיבות שאפשר לסכם במשפטים שכולנו מכירים: (1) "לי זה עולה יותר" – תמריצים כלכליים מעוותים; (2) "כמה זמן אתה מתכוון לחנות כאן?" קשה לדעת אם וירוס ישרוד את ההתפרצות הראשונה; (3) "לך תוכיח שאין לך אחות: קשה מאוד להוכיח בניסוי קליני שתרכובת חיסון היא שפותרת את הביעה - אופרציה וסטטיסטיקה מאתגרות מאוד.

לי זה עולה יותר. חיסון שונה מתרופה. לתרופה מוצלחת יש בדרך כלל הגנת פטנט של כעשור בממוצע וכתוצאה מזה צפי הכנסות של מונופול עולמי. המולקולה שייצרת כל כך מסובכת וייחודית ומוגנת פטנט כך ששווה לך לקחת סיכונים ולפתח אותה. בנוסף – תרופה נוטלים מדי תקופה (כל יום, כל חודש וכו') ואילו חיסון – פעם בחיים.

וגם: כשמייצרים חיסון – יש כמה דרכים ללמד את המערכת החיסונית איך להתגבר על הנגיף המומת/מוחלש כך שקל יותר "להעתיק אותך" אחרי שאתה כבר לקחת את כל הסיכון ועברת FDA. לפעמים תוך 3 שנים הורגים לך את המונופול. זה תמריץ כלכלי מאוד מעוות וקשוח ליצרני התרופות. סיבות דומות (עם מחוללים רפואיים אחרים אמנם) מנעו פיתוח אנטיביוטיקה בעשורים האחרונים והביאו ללידת חיידקי העל שהיום עמידים לכל סוגי האנטיביוטיקות שיש לנו - בעיה קשה מאד שעוד מונחת לפתחנו.

מדריכת יוגה מתרגלת על יד החוף בבתרון, לבנוןצילום: AFP

כמה זמן אתה מתכוון לחנות כאן? וירוסים מסוג קורונה נעלמים. זוכרים את סארס ומרס? נעלמו כלעומת שבאו. לכן, מבחינה כלכלית, קשה מאוד לדעת למה לפתח חיסון. חלק גדול של הווירוסים פשוט נעלמים ולא חוזרים אחרי תקופה אחת או שתיים – בעיקר באזור גיאוגרפי מצומצם. ואז – חברת תרופות לקחה סיכונים כל כך גדולים של פיתוח כשבעצם הבעיה מעולם לא הגיעה לממדים שמצדיקים רכישת חיסון.

לך תוכיח. קשה להבין את מנגנון התגובה של מערכת החיסון. פחות מ-10% ממועמדי החיסון בכלל מגיעים לשלב 3 של ניסוי קליני. בניסוי תרופה בודקים את השפעת התרכובת על שתי קבוצות חולים דומים ומנתחים את התוצאות כאשר ההבדל העיקרי (בשאיפה) ביניהן הוא התרופה. בניסוי של חיסון – בודקים את התרכובת על שתי קבוצות של אנשים בריאים ואז קשה מאד לבודד משתנים ולהוכיח למה אנשים שלא היו חולים מלכתחילה נשארו בריאים... אולי הם לא היו נעשים חולים בכל מקרה.

קשה אופרטיבית (שנים של גיוס חולים), כלכלית וסטטיסטית.

למה אני אופטימי

נראה שאפשר לשלוח חיסון ב-Wolt. אחת הבעיות עם פיתוח חיסונים היא שצריך לגדל את הווירוס כדי להחליש או להמית אותו ואז לייצר ממנו חיסון. זה יקר, מסובך ולוקח זמן. החברה הכי מעניינת כרגע בתחום, מודרנה, פיתחה שיטה שונה לגמרי. יש לה מין "משאית" שמתנהגת כמו שליח של וולט שמגיע למקום המדויק במערכת כך שאין צורך בגידול הנגיף. מספיק לגדל את ה-RNA שלו, שאותו אנחנו יודעים ברמת הקוד ויודעים להדפיס כבר מסוף דצמבר (הישג מטורף כשלעצמו), להעמיס אותו על ה"משאית" הזו שהכינו מראש ויאללה. לעבודה. לכן מודרנה הגיעה ל-first in man (ניסוי ראשון בבני אדם) בתוך כמה שבועות.

הפעם זה אירוע עולמי. על אמת. הווירוס הזה גלובלי ולכן, בניגוד לחיסוני בית ספר וכו' – שבד"כ מבוססים על חוזים לאומיים – כאן המודעות והצורך בפתרון מיידי מהווים תמריץ כלכלי חזק מספיק שלדעתי יתגבר על כל מה שתיארתי בסעיפים של מורכבות התמריצים.

רוכב אופניים עם מסכה מאולתרת משקית בווהאן, סיןצילום: AFP

האנושות בשיאה המחקרי. זו הפעם הראשונה שהטבע מרים ראש עם תופעה אקספוננציאלית והאנושות עונה לו בתשובה אקספוננציאלית. תחשבו מה היה קורה אם הקורונה הייתה מתפרצת לפני עשור. כשסמס עלה כסף, מצלמת סלולר הייתה 2 מגה פיקסל, לא היה חישוב ענן, לא בינה מלאכותית וריצוף גנטי עדיין עלה איפשהו בין 100,000-1,000,000$. 150 קבוצות מחקר נמצאות עמוק במירוץ לחיסון ועוד מאות רבות במירוץ לטיפול (המובילה כרגע היא Gilead ותרופת רמדיסיוויר שלה).

ממה להיזהר

ההבדל בין קורלציות לסיבתיות. בגלל המהירות המטורפת שבה אנחנו מייצרים דטא על הנגיף וההרצה של בינה מלאכותית שמתמחה במציאת קורלציות – מגלים כל מיני מתאמים (קורלציות) שלכאורה חזקים מספיק כדי לאותת על כיוון מחקר סיבתי. למשל – מדינות עם חיסון שחפת בילדות נהנות מתמותה נמוכה יותר מקורונה.

אבל (וזה אבל ענק!) קורלציות לא אומרות כלום על יחס סיבתי. זה ששני דברים מתנהגים בצורה מתואמת לא אומר שאחד גורם לשני. למשל – יש מתאם כמעט מוחלט בין  צריכת המוצרלה בעולם לבין כמות האנשים שמסיימים דוקטורט בהנדסה בארה״ב. זה לא אומר שיש קשר סיבתי ביניהם. (תבדקו אותי. חפשו בגוגל. זה אמיתי).

אשה מחזיקה מסכה ברונדה, ספרדצילום: AFP

אנחנו עדיין בערפל אדיר. מנגנון הפעולה של הנגיף לגמרי לא ברור עדיין. רק אתמול דיווח פרופ׳ צימליכמן משיבא על קרישיות דם בריאות כתסמין חזרתי אצל חולים בינוני וקשה. למדנו ה-מון ב-90 יום של פעולה גלובלית אבל אנחנו עדיין רחוקים מאד מהבנת האירוע. להרבה מומחים לעבר אין מושג בכלל איך לנהל את המצב הנוכחי וקשה להם להודות שכמו ששלח לי חבר אתמול ״מעולם האנושות לא הייתה כ״כ מודעת להווה וכ"כ בורה ביחס לעתיד". מי שטוען שהוא "יודע" פשוט מקשקש.

הכותב הוא מייסד ומנכ"ל Healthy.io

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker