"צה"ל מקבל מיליארדים כדי להיערך לקטסטרופה. כשזה נוגע לבריאות - התפישה הזאת נעלמת"

בניגוד לדעת רבים שסבורים כי כבר ניתן להכריז על ניצחון על הקורונה, במשרד הבריאות ממשיכים להציג תרחישים קיצוניים ■ במשרד חוששים כי הקלות יגרמו לאוצר לסגור את הברז, והציבור יבין שאפשר לחזור לשגרה ■ "יש פה גם מלחמה על הפסיכולוגיה של האירוע"

רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עובד מחטא תחנת רכבת תחתית בוורשה, פוליןצילום: AFP
רוני לינדר

מדוע משרד הבריאות ממשיך להתמקד בתסריטים הקודרים של אלפי מונשמים ומנסה לצנן את הדיבורים על היציאה מהסגר, בעוד שמומחים אחרים שמים דגש דווקא על ההצלחה הגדולה של ישראל בבלימת המגיפה, השטחת העקומה ואסטרטגיית היציאה?

את ההסבר לכך אפשר לקבל מדברים שאומרים בכירים במשרד הבריאות ומספקים הצצה לצורת החשיבה, ניהול המשא ומתן ותהליך קבלת ההחלטות שמתנהלים בממשלה סביב הקורונה - וגם בימים כתיקונם. 

צה"ל מקבל בכל שנה סכומים רבים כדי להיערך לחירום, אומרים במשרד הבריאות. לעומת זאת, מבחינת האוצר, למערכת הבריאות מקצים כסף כדי לטפל באנשים שחולים עכשיו, ולא כדי להיערך לקטסטרופה של מחר. הרעיון של לתת כסף למערכת הבריאות עבור היערכות לתרחישי קיצון עתידיים תאורטיים - פשוט לא קיים.

איך זה מתקשר לתרחישי הייחוס הקודרים שמפזר המשרד בניגוד לדעת רבים אחרים, שסבורים כי ניתן כבר להכריז על ניצחון על הקורונה, או לכל הפחות לקחת יותר סיכונים ולהחזיר את המשק לפעילות ולו חלקית? ההסבר פשוט: מבחינת משרד הבריאות, יש פה מצב קלאסי של מלכוד 22: אם יכריזו שמצבנו מצוין - עלולות לקרות שתי תוצאות לא רצויות. הראשונה, האוצר יסגור את הברז ויקשה על המשך ההצטיידות וההיערכות, והשנייה, הציבור יבין שאפשר לחזור לשגרה ולצאת מהבתים. "יש פה גם מלחמה על הפסיכולוגיה של האירוע", הם מסבירים.

את החשש מהתרופפות המשמעת בקרב הציבור אפשר אולי להבין בקלות, אבל מה הסיפור עם האוצר? "אם משרד הביטחון מניח בהסתברות של 5%, למשל, שתתכן מלחמה ומצהיר שהוא צריך 20 מיליארד שקל כדי להיערך אליה - סביר שהוא יקבל אותם. אולם אם משרד הבריאות יגיד באותה הסתברות שעלולים להיות 10 אלף מונשמים, וכי הוא זקוק לתקציב לרכישת 10 אלף מכונות הנשמה, בחיים לא יתנו לו", אומר לנו גורם במשרד הבריאות. מפה נגזר הדיון על הגרפים ותרחישי הייחוס. במשרד הבריאות מבינים שהם לא יכולים לדבר על תרחיש של 1,000 מונשמים ולבקש מימון ל-5,000 מכונות.

חשוב להבהיר: במשרד הבריאות לא משקרים ומנפחים נתונים בכוונה, אך גם לא נוטים להתמקד בצד האופטימי של ההערכות או להתבשם מהתייצבות במספר החולים הקשים. הם ממשיכים להיערך לתחרישים הקיצוניים ביותר האפשריים, וזה מתבטא בדרישה להצטיידות מאסיבית, השקעה בתשתיות והתנגדות, לעת עתה, לשחרור משמעותי של הסגר.

בסוף, באוצר אומרים שהכל זה ניהול סיכונים, מסבירים במשרד הבריאות. "בגלל שאין לנו שומנים וציוד לחירום אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לקחת סיכונים בפתיחת הסגר. אם היו לנו 10 אלף מכונות הנשמה ומוכנות לאירוע קיצון - אפשר היה לקחת סיכונים יותרת מחושבים, אך זה לא המצב. אני יכול לקחת הימור בבורסה כשיש לי כסף בצד למקרה חירום - אבל אין לי".

מה הפתרון? אולי צריך לשנות את צורת החשיבה. "אם אנשים היו מבינים שגם אם נראה שהמצב משתפר ושהתרחיש נראה יותר טוב עדיין חייבים להיערך גם לתסריט קשה בהרבה - היה קל יותר לדבר בצורה מאוזנת", אומרים במשרד, אבל סבורים שם שזה לא המצב. "ברגע שהמספרים מתיישרים - אומרים שאפשר להפסיק להצטייד ולהיערך. מערכת שהפסידה 90 מיליארד שקל מחפשת כל סיבה להפסיק להוציא כסף".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker