ועדת הקורונה: כך נכשלה ישראל בטיפול במגפה, ומה צריכה להיות מדיניות הסגר

בדו"ח ביניים מפרטת ועדת הקורונה בראשות ח"כ עפר שלח את הכשלים בקבלת ההחלטות במאבק בקורונה - וממליצה להקים בהקדם גוף אופרטיבי-ניהולי לניהול משברים לאומיים

חגי עמית
חגי עמית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
שוטרי מג"ב בשכונת מאה שערים בירושלים
שוטרי מג"ב בשכונת מאה שערים בירושליםצילום: אוהד צויגנברג

שבועיים אחרי שהוקמה, מציגה היום הוועדה להתמודדות עם  נגיף הקורונה בהובלת ח"כ עפר שלח (יש עתיד) את מסקנותיה על התמודדות המדינה במשבר עד כה. הוועדה התכנסה בשבועים שחלפו מאז שהוקמה כשמונה פעמים, לדיונים בני מספר שעות בכל פעם -  תוך שהיא מזמנת אליה בין היתר את בכירי משרד הבריאות, האוצר, ועשרות נציגים של מגזרים שנפגעו מהמגיפה.

על בסיס דיונים אלו - הוועדה מתריעה במסמך שהציגה כי החלטות מדיניות כבדות משקל התקבלו בפורום מצומצם שכלל פרט לראש הממשלה את מנכ"ל משרד הבריאות בלבד ולאחר זמן גם את מנכ"ל משרד האוצר, וכי התפישה שדי בפורום זה משקפת כשל מחשבתי וארגוני.  

לפי הוועדה, למל"ל, שמונה על ידי ראש הממשלה בתחילת הדרך כגורם שיתכלל את המשבר - אין כלים ארגוניים עדיפים של שום מטה אחר, אפילו לא מטה שיוקם באופן אירעי למשימה הספציפית של התמודדות עם משבר הקורונה. "דרג מדיני לא אמור לקבל, במשבר רב-ממדי ועמוק כמו זה, החלטות מהירות תוך כדי תנועה", קובעת הוועדה.

הוועדה מתריעה כי למרות זמן ההתראה הלא קצר וקיומן של מערכות חירום מוכרות בתוך משרד הביטחון (רח"ל, מל"ח ועוד), לא הוקם טרם הגעת המגיפה לכאן מטה דומה. לא מונה אופרטור שיתפקד כ"רמטכ"ל" האירוע, מתחת לדרג המדיני ובראש שולחן שסביבו יושבים נציגי מערכות הבריאות, הרכש, ביטחון הפנים, ההסברה ועוד. לא הוקם גם "קבינט קורונה" בממשלה, בראשות ראש הממשלה ובהשתתפות השרים הרלבנטיים – כדוגמת הקבינט המדיני-בטחוני הפועל בשיגרה ובחירום כדרג העל לקבלת החלטות.

בנוסף התרשמות הוועדה לפי המסמך היא שחלק משמעותי מהמדיניות גובש על פי החוסרים במערכת: קשה לדעת אם ההתנגדות לביצוע בדיקות המוניות נבעה מתורה סדורה או מהעובדה הפשוטה שפשוט לא היו ערכות בדיקה במספר מספיק או מוכנות מספקת של מעבדות; ההצהרות הסותרות ביחס ליעילות השימוש במסיכות תואמות גם הן את העובדה שרק בסוף מארס היו בישראל מספיק מסיכות.

חרדים בירושלים
חרדים בירושליםצילום: אוהד צויגנברג

המלצות הוועדה במישור זה הן שיש להקים בהקדם גוף אופרטיבי-ניהולי לניהול משברים לאומיים. בראש גוף זה יעמוד איש בעל ניסיון בניהול מערכות ציבוריות גדולות, שיוביל שולחן ובו נציגים מכל המערכות שהמשבר משפיע עליהן, בדומה לשולחן המטכ"ל. גוף זה יוביל הן את קבלת ההחלטות היומיומית והן את החשיבה קדימה, באמצעות צוות המקביל לתפקידו לאגף התכנון בצה"ל.

המלצה נוספת היא שיש לגייס מערכים צבאיים כמו דובר צה"ל ופיקוד העורף, כמו גם יועצי תקשורת חיצוניים.

בנוגע למשרד הבריאות – הוועדה מציינת כי "מנכ"ל משרד הבריאות הודה בהופעתו בוועדה כי מ-20.1 (היום שבו הכריזה סין על ההתפרצות של הווירוס כמצב חירום) ועד ל-26.3, היום בו הופיע לפנינו, כמעט שלא נוספו מכונות הנשמה במשק הישראלי". היא מעירה כי מנכ"ל משרד הבריאות לא ידע, בהופעתו בוועדה, לתת הערכה כלשהי לגבי קצב התפשטות המחלה והפרמטר העיקרי שלה, מספר החולים שיזדקקו להנשמה.

בתחום מכונות ההנשמה נמסרו לוועדה נתונים סותרים, אך התמונה הברורה היא שמאז 20.1 עלה מספר מכונות ההנשמה בישראל בשיעור נמוך, הרחוק ממה שנזדקק לו בתרחישים מחמירים.

הוועדה לטיפול במשבר הקורונה, בראשות ח"כ עופר שלח
הוועדה לטיפול במשבר הקורונה, בראשות ח"כ עפר שלחצילום: דוברות הכנסת

בנוסף לכך מדיוני הוועדה ומשיחות לא רשמיות עולה כי ההתמקדות במספרן של מכונות ההנשמה מטעה. ליכולת להנשים חולה יש מרכיבים נוספים, ובהם צוותים המוכשרים לעשות זאת, או מערכות חמצן היכולות לשאת במעמסה.

הוועדה מציינת כי היא למדה למורת רוחה שלפחות במוסד רפואי אחד, ששמו לא נמסר, התבקשו מנהלי מחלקות לייצר רשימות של אנשי צוות שאפשר יהיה לפטר עם תום המשבר. רופאים ואחיות שהוכנסו לבידוד למדו שימי הבידוד ייחשבו להם כימי מחלה והם לא יקבלו עליהם שכר רגיל, למרות שעל פי כל הגיון אין הבדל בינם לבין חיילים שנפגעו במהלך שירותם.

בנוסף, הדוח של הוועדה קובע כי חברי הוועדה התרשמו לרעה מרמת איסוף וניתוח הנתונים הנוגעים לקורונה, כפי שהוצגה לה על ידי הדוברים השונים. 

הוועדה מתייחסת גם להתכוננות הממשלה ליציאה מהמשבר וסבורה כי צרכי המשק והחברה מחייבים, מיד לאחר הפסח, שינויים במדיניות איסורי התנועה והעבודה. לפי הוועדה גם בהיעדרה של "אסטרטגית יציאה" כוללת, המשך המדיניות הנוכחית עלול להביא אותנו למצב שבו מספרי החולים הקשים והמתים ימשיכו להיות נמוכים ברמה עולמית, אבל הנזק לכלכלה ולחברה יהיה לאו בר-תיקון, ויוביל בטווח הארוך אפילו לאובדן חיי אדם.

הוועדה קובעת כי מדיניות הבידוד הדיפרנציאלי צריכה לתפוס לא רק לגבי אוכלוסיות בסיכון, אלא גם לגבי מוקדי סיכון גיאוגרפיים, כדוגמת העיר בני ברק וישובים אחרים, בהם יש התפרצויות חריגות של המחלה, וכי הנזק המשני מעצירה מוחלטת וחסרת אבחנה של פעילות שאינה קשורה לקורונה עלול, בסופו של דבר, לעלות אפילו על זה של המגיפה עצמה.

אנשי צוות רפואי בבית חולים בברגמו, איטליה
אנשי צוות רפואי בבית חולים בברגמו, איטליהצילום: AFP

המלצות הוועדה במישור זה הן על שחרור הדרגתי של המשק אשר חייב להתחיל בהקדם, לכל המאוחר עם תום ימי הפסח. הוועדה סבורה שלקראת הפעלתם של הצעדים הנדרשים להסרת חלק מהמגבלות על הגילאים הצעירים יותר, יש לגבש מדיניות ולרכז אמצעים כדי להתמודד עם ההשלכות של מגבלות קשות וממושכות על האוכלוסייה המבוגרת. יש להקים צוות מיוחד, ובו נציגי משרד הבריאות, מומחים לבריאות הנפש וגרונטולוגים כדי לעצב מדיניות זו, ולהקדיש לה אמצעים רבים – מבדיקות ועד למערכות רווחה, חלוקת מזון ועזרה פסיכולוגית.

בנוסף לכך הוועדה מתריעה כי יש להיערך מיידית ל"גל שני" של המגיפה אשר ההערכות הן כי הוא יפרוץ בחורף הקרוב, ייתכן שאף בשעה שהמשבר הנוכחי טרם חלף. ושיש להיערך לכך בכל המישורים, במיוחד במישור הטיפול הממשלץי שיפורט בפרק מיוחד.

הוועדה מייחדת סעיף נפרד בדוח שלה למצב בבני ברק ומציינת כי פרט למאבק סיזיפי וראוי לשבח לכשעצמו על כל חולה וזקוק לבידוד, והפעלת מאמצי רווחה אדירים בעזרת צה"ל והמשטרה, אין כרגע למערכת שום תוכנית איך מונעים את הפיכתה של בני ברק לספינת קורונה ענקית. היא ממליצה כי בני ברק צריכה לעמוד במרכזו של מאמץ לאומי, מרוכז על ידי פרויקטור מיוחד ברמה הלאומית, שיעמוד בקשר רציף עם גורמי העיריה.

בנוגע לרשויות מקומיות - חברי הוועדה התרשמו כי רמת הבקיאות, מערכי השליטה והאמינות בעיני התושבים של הרשויות המקומיות גבוהה בהרבה מזו של השלטון המרכזי. ככל שתחוזק הרשות המקומית ויועברו אליה סמכויות ומידע, כן יצלח יותר הטיפול במשבר. הוועדה ממליצה לחזק את הרשויות כלכלית, לשפות אותן על הנזקים שנגרמו להן כתוצאה מעצירת הפעילות הכלכלית (בדגש על פיצוי מלא מאובדן ארנונה), ולהעביר לידיהן מקסימום סמכויות לניהול חיי תושביהן.

בדיקות במתחם היבדק וסע בטמרה
בדיקות במתחם היבדק וסע בטמרהצילום: AFP

בתחום הבדיקות הוועדה מתריעה כי הפערים במוכנות, חולשתו של משרד הבריאות כגוף מתפקד בחירום והיעדרו של מטה חירום לאומי מאורגן ומיומן – באו לידי ביטוי אף יותר מבתחומים אחרים. הוועדה מזכירה כי בתחילת המשבר נקבעה מדיניות בדיקות מצמצמת, שלא ברור אם היא נבעה מניתוח מקצועי או מחוסר יכולת; ומשניתנה הוראה להרחיב את הבדיקות, התנהל תהליך הרכש על ידי גופים שלא מיומנים בכך, כדוגמת המוסד, והובאו לארץ בנקודות זמן קריטיות חומרים לא מתאימים; זאת כאשר לאורך הזמן הזה היו פערי מידע גדולים, כולל במה שהוצג לוועדה, לגבי היכולות והביצוע בפועל.

על פי הוועדה, מניעת הדבקה של האוכלוסייה בקבוצת הסיכון היא המפתח החשוב ביותר לצמצום מירבי של מספר המונשמים והמתים מן המחלה.

המלצות הוועדה הן שאין להגביל את הבדיקות לאנשים המגלים תסמיני מחלה, כפי שנוהגת המערכת עתה (למעט מספר קטן יחסית של בדיקות ניטור). יש לבדוק באופן סדיר, במחזורים של אחת לכמה ימים ותוך הקדשת אחוז מסוים וקבוע של הבדיקות לכך, שלוש קבוצות עיקריות: אוכלוסיות בסיכון (קשישים, אנשים הסובלים ממחלות רקע); צוות רפואי וצוות המטפל באוכלוסיות בסיכון.

בכל הנוגע לסיוע הכלכלי לסובלים מהמשבר החברה מבהירה כי במשבר כה עמוק יש לפעול על פי תפישה, שכל עסק וכל אדם שיינצלו מקריסה עכשיו יוכלו לשוב לפעילות רגילה ככל האפשר במהירות יחסית, וימנעו הוצאות גדולות בהרבה וארוכות בזמן שיידרשו לשיקומם בעתיד. לכן על האוצר לנקוט דווקא עכשיו גישה מרחיבה ומקלה, שתחסוך מיליארדים רבים בעוד זמן לא רב.

שליחים של וולט בתל אביב
שליחים של וולט בתל אביבצילום: עופר וקנין

המלצותיה הן שיש לקבוע מודלים פשוטים לקבלת סיוע, כמו אלה הנהוגים במהלך אירוע מלחמתי ואחריו - ולוודא שהם מבוצעים; שאין למסות את סכומי המענקים לעצמאים, או לקבוע להם תקרת הכנסה. יש למצוא פיתרון לבעלי שליטה בחברות מיעוט; ויש לעודד רכישה של תוצרת הארץ, ולחזק את התעשיה והחקלאות בישראל.

מסקנת הוועדה היא שמשבר כגון הקורונה מוכיח את הטענה שבצד פתיחת חסמים וניסיונות להוריד את יוקר המחיה, ישראל חייבת לראות בתעשייה ובחקלאות המקומיות נכסים אסטרטגיים, המבטיחים עצמאות תזונתית וייצור מוצרים חיוניים בכל עת. על הממשלה לעזור לענפים אלה לעבור את המשבר, ולקבוע יסודות איתנים לעתיד. במקביל היא מציעה לגבש תוכנית סיוע מיוחדת לעיר אילת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker