ביזיון ההתחסנות העולמי: מגרמניה עד קנדה לא מצליחים לחסן, והתמותה נוסקת

ישראל היא בין המדינות היחידות שהצליחו לחסן עד כה יותר מכמה אחוזים בודדים באוכלוסייה נגד קורונה ■ גם מדינות עשירות ויעילות לא מצליחות לפעול בעוצמה הנדרשת - ומפסידות במרוץ נגד הזמן

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אחות מכינה חיסון נגד קורונה בצרפת. 60% מהאוכלוסייה במדינה מסתייגים מהחיסון
אחות מכינה חיסון נגד קורונה בצרפת. 60% מהאוכלוסייה במדינה מסתייגים מהחיסוןצילום: MEHDI FEDOUACH - AFP

מבט על נתוני ההתחסנות העולמיים נגד קורונה שומט את הלסת: בזמן שישראל כבר הספיקה לחסן יותר מ-20% מהאוכלוסייה, מדינות הנחשבות יעילות ומנוהלות היטב לא הצליחו לחסן יותר מאחוזים בודדים. קנדה, צרפת וגרמניה, למשל, לא חיסנו אפילו 1% מהתושבים. היחידה שמראה שיעור נאה של מחוסנים מלבד ישראל היא איחוד האמירויות, שחיסנה עד כה 12% מהאוכלוסייה, לפי נתוני ourworldindata.org.

ככל הידוע, כמעט 2 מיליון איש מתו בעולם מהמגפה עד כה. בבריטניה הגיע באחרונה מספר הנדבקים החדשים לשיא של כמעט 70 אלף איש ביום; בקליפורניה מטופלים נאלצים להמתין שעות באמבולנסים מחוץ לחדרי מיון קורסים; בגרמניה, הסגר הנוקשה עלול להימשך עשרה שבועות נוספים.

כך מתהווה לה טרגדיה נוספת: בשעה שהעולם קורס תחת נטל המגפה ומשווע לחיסונים, שכבר ישנם בנמצא - כשלים שונים מונעים מהם להגיע לאוכלוסייה באופן יעיל ומהיר.

בין מדינות העולם יש גם כאלה שהצליחו לרסן את המגפה, ובמכוון החליטו להתחיל לחסן את האוכלוסייה בשלב מאוחר יותר, לכל המוקדם בסוף פברואר – כדי לנצל את הזמן לאסוף מידע על יעילות החיסון ותופעות הלוואי שלו. עם המדינות האלה נמנות בין היתר אוסטרליה, ניו זילנד וטייוואן.

מתחם חיסונים בכיכר רבין בתל אביב. "בישראל כל אדם משויך לקופה ולרופא משפחה, ויש רצף טיפולי"צילום: תומר אפלבאום

מדינות אחרות, כמו אינדונזיה, בוחרות לחסן דווקא את הגילים הצעירים יותר, בני 59-18, במטרה להחזיר אותם במהירות למעגל העבודה ולתת זריקת מרץ לכלכלה. סיבה נוספת למתן חיסון בקרב גילים אלה היא שאינדונזיה מחסנת בשלב זה רק בחיסון הסיני של חברת סינווקס, שהמידע לגבי היעילות שלו בקרב מבוגרים וקשישים עוד לא קיים, משום שקבוצות אוכלוסייה אלה לא נכללו בניסויים הקליניים שלו.

גרמניה: אטיות מבצע החיסונים מעוררת את זעם האזרחים

מה גורם למדינה יעילה כמו גרמניה להתנהל באטיות, דווקא במבצע שמסתמן כחבל ההצלה היחיד במשבר בקנה מידה היסטורי?

במדינה חוסנו עד כה 0.83% מהאוכלוסייה, כשבשבועיים הראשונים למבצע נעשה שימוש רק ב-40% ממנות החיסון שהגיעו אליה. גרמניה הקימה תשתית לחיסון 300 אלף איש ביום, הכוללת מאות אולמות ספורט והופעות שהוסבו למתחמי חיסון, לפי דברים שאמר שר הבריאות הגרמני, ינס שפאן. עם זאת, אף שמבצע החיסונים במדינה התחיל לפני יותר משבועיים, רובם עומדים שוממים, וצפויים להיפתח רק בימים אלה.

הסיבה לכך היא שרוב המדינות בגרמניה החליטו לשלוח קודם כל צוותים ניידים לבתי האבות, לטענת רויטרס. כמו כן, גודלה של האוכלוסייה במדינה (יותר מ-80 מיליון איש) והמבנה הפדרלי שלה, שכולל 16 מדינות, הופכים את מבצע החיסונים למסובך יותר מאשר בישראל.

על פי סוכנות הידיעות, גרמניה אמורה לקבל 5.3 מיליון מנות חיסון מפייזר עד אמצע פברואר, ו-2 מיליון מנות נוספות ממודרנה עד סוף מארס. ביחד, המנות האלה לא יספיקו אפילו רק לחיסון של בני ה-80 ומעלה במדינה.

בסוף דצמבר דיווח "פייננשל טיימס" כי הממשלה בגרמניה מתמודדת עם שאלות מביכות, כמו כיצד ייתכן שהמדינה שבה פיתחו את החיסון המאושר הראשון לקורונה (הכוונה לחברה הגרמנית ביונטק, שותפתה של פייזר לפיתוח), מקבלת אספקה כל כך מצומצמת שלו. לפי העיתון, כעסם של גרמנים רבים התעורר לאחר שראו כי בישראל חוסנו בשעתו כבר 640 אלף איש, בזמן שבגרמניה חוסנו אז 78 אלף איש בלבד.

ואולם על פי דיווח של "דר שפיגל" מתחילת השבוע, גרמניה הרגיזה את חברות האיחוד בכך שהבטיחה לעצמה נתח גדול באופן לא פרופורציונלי ממאגר החיסונים המשותף של האיחוד, שכולל כ-2 מיליארד חיסונים. כמו כן, התברר כי המדינה חתמה על הסכמים גם עם ביונטק וקיורוואק, חברה גרמנית נוספת המפתחת חיסון לקורונה, לאספקה של 50 מיליון חיסונים – בניגוד להסכם בין חברות האיחוד, לפיו לא ינהלו משא ומתן בנפרד מול החברות כדי לא להתחרות ביניהן. בכל מקרה, החיסונים האלה יגיעו לגרמניה בשלב מאוחר יותר – אחרי סיום האספקה לאיחוד.

בעיה נוספת שגרמניה עלולה להיאלץ להתמודד עמה בהמשך היא חשדנות נרחבת של אזרחים כלפי החיסון, ואי-נכונות להתחסן - תופעות שרווחות במדינה גם בקרב אנשים מתחום הבריאות. סקר שערכה האגודה הגרמנית לטיפול נמרץ ורפואת חירום בדצמבר הראה כי רק 73% מהרופאות והרופאים רוצים להתחסן נגד קורונה, ופחות מ-50% מהאחיות והאחים. 

מרכז חיסונים בפוטסדאם, גרמניה. המדינה חיסנה עד כה רק 0.83% מהאוכלוסייהצילום: POOL/רויטרס

60% מתושבי צרפת מסתייגים מהחיסון

מי שנמצאת במצב בעייתי אפילו יותר מגרמניה היא צרפת – שחיסנה נכון לאמצע השבוע הנוכחי 0.2% בלבד מהאוכלוסייה. גם צרפת מתמודדת עם תופעה נרחבת של התנגדות לחיסון: סקר של איפסוס עבור הפורום הכלכלי העולמי גילה כי 60% מהאוכלוסייה במדינה מסתייגת מהחיסון, לעומת 30% בארה"ב.

הפיגור של צרפת בחלוקת החיסון הוסבר בכשלים ביורוקרטיים. עם זאת, לטענת "וושינגטון פוסט", הביורוקרטיה המסורבלת מכוונת, ומשקפת את המאמצים של המדינה בהתמודדות עם התנגדות מהמשמעותיות בעולם לקבלת חיסונים.

כדי להתמודד עם החשדנות, ממשלת צרפת החליטה לנקוט אמצעי זהירות הכוללים ייעוץ למתחסנים פוטנציאליים, שיכול להתבצע רק על ידי רופא או איש צוות רפואי בפיקוחו של רופא, לפי העיתון. ההמלצה היא שההתייעצויות האלה יתקיימו לכל המאוחר חמישה ימים לפני הזריקה.

שר הבריאות הצרפתי, אוליבייה ווראן, אמר כי ההליך הזה מסמל אמון בין האזרחים למדינה, ותפקידו לוודא כי יש "הסכמה מדעת" לקבלת החיסון. התוצאה היא שצרפת מפגרת אחרי רוב מדינות אירופה והמערב בחלוקת החיסון.

"נהפכנו לבדיחה עולמית", צוטט רופא מדרום צרפת באתר של תחנת השידור הגרמנית דויטשה ולה. "כיצד ייתכן שדברים מתקדמים כל כך לאט במדינה עם מערכת בריאות לאומית אדירה?" לדעתו, הממשלה מינתה למבצע החיסונים אנשים לא נכונים, שלא מבינים בלוגיסטיקה. "בנוסף, יש טופס הסכמה שעליו כל מתחסן צריך לחתום, וצריך להכניס מידע בפלטפורמה מקוונת חדשה שהתחילה לפעול ימים לאחר שהתחיל מבצע החיסון. כל זה האט את הדברים אפילו יותר", הסביר הרופא.

דיסנילנד הפך למרכז חיסונים ענק

מחזה נוסף שלא ניתן היה להעלות על הדעת לפני כשנה התגלה בפארק דיסנילנד שבקליפורניה. "המקום השמח ביותר בעולם", שנסגר לקהל כבר באמצע מארס, יהפוך השבוע למרכז התחסנות ענק.

ולא רק הוא - באריזונה, פלורידה, ניו יורק ומקומות נוספים הופכים בימים אלה אצטדיוני ענק למתחמי חיסון, חלקם פועלים 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. רק כתשעה מיליון איש התחסנו עד כה בארה"ב – פחות מ-3% מהאוכלוסייה – ואחרי ההתחלה המגומגמת עושים במדינה מאמצים להעלאת מבצע החיסונים על המסלול.

בשבוע האחרון קראו בכירים בתחום הבריאות ופוליטיקאים אמריקאים להגמיש את מדיניות התיעדוף הנוקשה, כדי למנוע בזבוז של מנות חיסון, וכדי להאיץ את קצב ההתחסנות. ממשל טראמפ הוציא אתמול (ג') צו שמורה למדינות הפדרציה – שעד כה התמקדו בחיסון צוותים רפואיים ודיירים בבתי אבות – להרחיב את הזכאות לחיסון לכל בני ה-65 ומעלה.

עוגיות בצורת חיסונים נגד קורונה, בגרמניהצילום: LEON KUEGELER/רויטרס

"הסיבה העיקרית לקצב ההתחסנות האטי בארה"ב קשורה לכך שהמדינות לא קיבלו מספיק משאבים, מספיק מוקדם", אמר ל-TheMarker אמש אי. אדלג'ה, עמית בכיר במרכז לביטחון בריאותי באוניברסיטת ג'ונס הופקינס. "משרדי הבריאות במדינות כבר נמצאים תחת עומס בגללה המגפה וסובלים מתת תקצוב כרוני. כמו כן, בתי חולים האחראים על השלב הראשון של ההתחסנות (של צוותי הרפואה) נמצאים תחת עומס של חולי קורונה, ונאלצים להקצות אנשי צוות לניהול מרפאות החיסונים". אדלג'ה מזכיר כי חיסון נגד קורונה הוא תהליך מורכב יותר מחיסון רגיל, שדורש בין השאר חתימה על טופס הסכמה. "הפצת החיסון התחילה בתקופת החגים, מה שהקשה עוד יותר על גיוס צוותים רפואיים", הוא הוסיף.

קנדה רכשה פי 5 חיסונים מהנדרש - אך חיסנה רק 1% מהאוכלוסייה

סיפור כישלון נוסף שמעורר תמיהה מתרחש בקנדה. המדינה רכשה מראש יותר מנות חיסון מכל מדינה אחרת – כמעט פי חמישה מהנדרש, ומערכת הבריאות הציבורית שלה נחשבת מצוינת ומתוקצבת כראוי. למרות זאת, במדינה התחסנו עד כה רק כ-1% מהאוכלוסייה.

"אני חושב שנתנו כל כך הרבה תשומת לב לאחסון הזריקות בהקפאה, ולא מספיק תשומת לב לשלב שבו הן יוצאות מההקפאה ועוברות לזרוע", אמר הביו-סטטיסטיקאי ריאן אימגרונד ל-CTV ניוז. "הרשויות היו מודאגות לגבי דרישות האחסון, ונראה שהם שכחו שהזריקות אמורות גם לצאת ולמעשה להינתן לאנשים".

מושל אונטריו, דאג פורד, מבקר במרכז חיסונים במדינה, לפני כשבועצילום: CARLOS OSORIO/רויטרס

ד"ר איזק בוגוך, מומחה למחלות זיהומיות באוניברסיטת טורונטו, נדרש בראיון ל-CTV לשאלה מדוע ישראל הצליחה להפיץ את החיסון בצורה מסיבית הרבה יותר. "ישראל קטנה והאוכלוסייה בה מרוכזת יותר", ענה בוגוך. "תחשבו על קנדה, המדינה השנייה הכי גדולה בעולם. צריך שרשרת אספקה קרה, יש אזורים כפריים, מרוחקים, נטולי שירותים. זה אתגר מאוד גדול לעשות את זה כאן".

"בישראל יש רצף טיפולי – בהונג קונג הולכים לרופא שזמין"

ומה קורה במזרח אסיה? סיגל עצמון, מנכ"לית חברת מדיקס, שעוסקת בניהול וליווי של חולים קשים, מנהלת בין היתר סניפים במזרח אסיה ומכירה מקרוב את מערכות הבריאות שלהן. גם במדינות אלה מבצע החיסונים לא מתקרב אפילו לקצב הישראלי: בהונג קונג הוא צפוי להתחיל רק בפברואר, ובסינגפור מוקמים רק כעת מרכזי התחסנות גדולים.

סיגל עצמוןצילום: אייל טואג

"הונג קונג דומה לישראל בגודל האוכלוסייה ובכך שהיא מפותחת מאוד, אבל בניגוד לישראל, רוב המערכת הרפואית בה היא של מרפאות פרטיות", אמרה עצמון. "אחד הדברים הקריטיים במערכת בריאות, בטח שבהקשר של חיסונים, זה הריכוזיות והשליטה, ושלכל אדם יהיה רופא משפחה והמשכיות. בישראל כל אדם משויך לקופה ולרופא משפחה, ויש רצף טיפולי. בהונג קונג ובסינגפור, שתי מדינות עם תוחלת חיים מהגבוהות בעולם, אין ממש מערכות בריאות אלא בתי חולים. אין רופאי משפחה - כשאדם חולה הוא הולך למי שזמין".

לדבריה, "כשמדינה כזו רוצה לחסן, אין לה רופאי משפחה, אין לה את המערכת הדיגיטלית המרכזית לזימון תורים, אין לה את כל המידע על האזרחים בצורה זמינה וממוחשבת, אין לה מבטח ציבורי ששולט על המידע ויודע למי לפנות. זה מקשה מאוד על המבצע".

לדברי עצמון, סין, ששולטת בהונג קונג, לוחצת עליה לחסן את האוכלוסייה בחיסון הסיני. "אבל האוכלוסייה בהונג קונג לא רוצה את החיסון הסיני, כי יש משבר אמון בין העם ההונג קונגי לממשלה, שהיא נציגה של סין. לכן אנשים מעדיפים לחכות לאופציה הפרטית בשביל להתחסן בחיסון של פייזר או מודרנה. מכיוון שהם חיים במדינה של אפס הדבקה - אז גם לא דחוף להם", אמרה עצמון.

גם בסינגפור, שמחסנת בחיסון של פייזר, מבצע החיסונים מתנהל באטיות. לפי עצמון, "סינגפור התחילה לחסן. היא פותחת מרכזי חיסון ייעודיים כמו בישראל, וזה יהיה תהליך מסודר מאוד, אבל גם במקרה הזה הבעיה היא שלא יכולים לעשות את המבצע מהר, כי אין להם את קופות החולים והשליטה במידע. זו אוכלוסייה קטנה, הם שיטתיים ומאורגנים מאוד, אבל הקצב הרבה יותר אטי". בנוסף, לפי עצמון, סינגפור תאפשר למרפאות פרטיות לחסן באופן פרטי את מי שיחפוץ בכך.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker