כך שריפת ענק בטוקיו לפני כמעט 100 שנה - אולי הצילה אותה מהקורונה

ערים שרדו שריפות, הפצצות וכיבושים, אך האם הן ישרדו את הנוחות שבסגר עם וולט וזום? חוקרי עירוניות תמימי דעים בנוגע ליכולתה של העיר לשרוד את המשבר, ומציעים שינויים תכנוניים שיאפשרו מפגש אנושי גם בגל השני של הקורונה

מירב מורן
מירב מורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מירב מורן
מירב מורן

אסונות שהיכו בכדור הארץ וביושביו תוארו בקולנוע ובספרות בסמלים עירוניים מובהקים, כמו חורבותיו המפויחות של בניין האמפייר סטייט במנהטן ופסל החירות קבור בים. העלילות הבדיוניות תיארו שיטפונות, עידן חורף מקפיא, שריפות ענק ואפילו השתלטות קופים על המין האנושי. אף לא אחת מהן חזתה את סצנת הריקנות המדכאת הנשקפת בימים אלה ממרכזי הערים הגדולות — מוקדי המגפה. הוראות הריחוק החברתי בשם סכנת ההידבקות בנגיף קורונה, שאי־ציות להן הוא עילה למעצר, משתקות את תמצית העירוניות: מרחבים ציבוריים שמאפשרים ומשפרים את הסיכוי למפגשים אקראיים בין בני אדם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker