מאות אלפי ישראלים בני 50 ומעלה עדיין לא התחסנו. למה הם מחכים וממה הם מפחדים?

החזרה לשגרה תתאפשר רק כשרובם המכריע של בני 50 ויותר יהיו מחוסנים ■ מחקר חדש בדק כמה מאלה שלא התחסנו הם "מתנגדים קשיחים", בחן את ההבדלים בין קבוצות שונות באוכלוסייה ומציע דרכים לשיפור המצב

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מחלקת קורונה בבית החולים שערי צדק. מתחסנים מקטינים את הסיכוי שלהם לחלות

אחרי שנה של ניהול כאוטי של המגפה, שלושה סגרים שהאחרון בהם עדיין לא הסתיים, וריאנט בריטי שטרף את הקלפים וקושי גדול לשלוט במספרי המאומתים והחולים הקשים - ברור יותר מבעבר כי החיסון הוא המפתח ליציאה של ישראל ממשבר הקורונה, גם אם זה לא יקרה כמו שתכנן ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עד ערב פסח.

מחקרים ונתונים שמתחילים להצטבר בשטח מצביעים על כך שמי שמתחסן בשתי מנות מפחית באופן דרמטי את הסיכוי שלו לחלות בקורונה ולהגיע למצב קשה או למות. בהמשך יתברר אם ועד כמה החיסון מגן מפני הדבקת אחרים, אך סימנים ראשונים מלמדים כי ניתן להיות אופטימיים בנוגע לכך.

במונחי תחלואה קשה ותמותה, הקורונה פוגעת בעיקר במבוגרים ובזקנים בחברה. 97.5% מהמתים מקורונה ו–87.5% מהחולים קשים עד היום היו בני 50 ויותר. 93% מהמתים היו בני 60 ויותר. זו הסיבה לכך שמבצע החיסונים התמקד מיומו הראשון בצוותים הרפואיים ובאוכלוסייה הבוגרת - שתי קבוצות בסיכון הגבוה ביותר - ושגם כיום המשימה הלאומית הראשונה במעלה היא חיסון נרחב ככל האפשר של בני 50 ויותר.

אלא שזוהי אינה משימה פשוטה: נכון להיום, 3.5 מיליון ישראלים כבר התחסנו במנה ראשונה נגד קורונה, ו–2.2 מיליון במנה שנייה. עם זאת, ניכר כי מבצע החיסונים, שהורחב כבר לפני שבוע לבני כל הגילים, תקוע: מתחמי חיסונים רבים עומדים בימים אלה ריקים וממתינים למתחסנים.

לפי מתווה משרד הבריאות, כש–4 מיליון ישראלים יהיו מחוסנים במנה שנייה (לא כולל יותר מחצי מיליון מחלימים), מהם 95% בקרב בני 50 ויותר - המדינה תוכל להיפתח כמעט לחלוטין, כולל כניסה למסעדות, אולמות, גני אירועים, כנסים ועוד, ובלי מסכות.

אלא שנכון לעכשיו, רק 79% מבני ה–50 ויותר התחסנו - פער של 376 אלף ישראלים בני 50 ויותר שיכלו כבר מזמן להתחסן, אבל מסיבות שונות עדיין לא עשו זאת. מלבדם, נותרו עוד כ–2 מיליון בני 16 עד 50 שעדיין לא התחסנו.

ערבים וחרדים מתחסנים פחות

ההתייחסות אל קבוצות הגיל כגושים אחידים מוטעית: נתונים רשמיים של המדינה וכן סקרים בקרב הציבור מלמדים על הבדלים מובהקים בהתחסנות בין קבוצות שונות באוכלוסייה. לפי נתוני משרד הבריאות, 10% מבני 60 ויותר בישראל עדיין לא התחסנו במנה הראשונה. ההתפלגות היא כזאת: בציבור הכללי רק 6.1% מבני 60 ויותר עדיין לא התחסנו, בקרב חרדים שיעור הלא מחוסנים בחתך גילים זה הוא 30% ובקרב הערבים הוא 36%.

בהסתכלות על כלל האוכלוסייה שיכולה להתחסן, שיעור הלא מחוסנים בכל הארץ הוא 27% וההתפלגות היא: 22% בקרב האוכלוסייה הכללית, 26% בקרב החברה החרדית ו–42% בקרב החברה הערבית.

הנתונים שמפרסם משרד הבריאות אינם מספרים לנו מי מבין אלה שבחרו לא להתחסן הוא "מתנגד קשה" - כלומר לא מתכוון להתחסן בכלל - ומי מבין אלה שלא התחסנו רק ממתין על הגדר להתפתחויות. הם לא מספרים גם מהם השיקולים שמנחים את אלה שנמנעים מלהתחסן.

את התשובות לשאלות האלה ניתן לקבל בסקרי עומק. אחד מהם הוא מחקר עמדות והתנהגות בנושא התחסנות נגד הקורונה שביצע בינואר בישראל המכון למדיניות חברתית באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, בקרב מדגם מייצג של 2,341 משיבים.

מהסקר עולה כי 40% מהמשיבים שעדיין לא התחסנו אמרו כי הם גם לא מתכוונים להתחסן בכלל. כצפוי יש שונות בין הקבוצות באוכלוסייה: המתנגדים החזקים ביותר לעצם ההתחסנות הם בקרב האוכלוסייה הערבית - מחצית (51%) מהערבים שעדיין לא התחסנו הצהירו כי אין בכוונתם להתחסן.

מתחם חיסוני קורונה של כללית ברמת גןצילום: הדס פרוש

אחריהם, עולים מבריה"מ לשעבר: 49% מקרב העולים שעדיין לא התחסנו הצהירו כי אינם מתכוונים להתחסן גם בהמשך. בקרב החרדים שלא התחסנו, 42% הצהירו שאין בכוונתם להתחסן. בקרב חילונים ומסורתיים רק שליש (34%) מאלה שעדיין לא התחסנו הצהירו כי אינם מתכוונים להתחסן בכלל.

הפחד למות

הממצאים האלה מפתיעים כשבוחנים אותם במקביל לתפישות של הקבוצות השונות באוכלוסייה לגבי המחלה עצמה, בדגש על תחושת הפחד. מבין כל הקבוצות, דווקא הערבים, ששיעור הסירוב להתחסן אצלם הוא הגבוה ביותר, הם אלה שהביעו את החשש הגבוה ביותר למות מקורונה (ניקוד ממוצע של 31 מתוך 100. 1 = לא חוששים כלל; 100 = חוששים מאוד).

החרדים הביעו את החשש הנמוך ביותר למות - עם ניקוד ממוצע של 10 - אף ששיעור התמותה של הקשישים החרדים הוא הגבוה ביותר מבין הקבוצות: אחד מכל 100 קשישים חרדים מת מקורונה, לעומת אחד מכל 350 קשישים במגזר הכללי. הניקוד הממוצע בכל מגזרי האוכלוסייה לפחד ממוות הוא 23. מגמה דומה נמצאה גם בשאלת החשש להזדקק לטיפול רפואי בבית החולים כתוצאה מקורונה - ערבים הביעו את החשש הגבוה ביותר, וחרדים את החשש הנמוך ביותר.

מה גורם לרבים כל כך לסרב להתחסן בחיסון שנמצא יעיל ובטוח בזמן שמשתוללת מגפה? לפי הסקר, הסיבה המרכזית היא החשש מבטיחות החיסון. 53% ממי שבחרו לא להתחסן בחרו לנמק זאת בכך ש"אין מידע מספק על הנזקים שעלולים להיות לחיסון בטווח הארוך".

החשש השני בהיקפו הוא יותר הבעת אי־אמון בחברות התרופות: 34% אמרו כי אינם סומכים על חברות התרופות שהחיסון בטוח, בעוד30% אינם סומכים על הממשלה בנושא. 20% אמרו כי אינם מאמינים שהחיסונים יעילים. נתון זה מחזק את ההבנה שהבעיה המרכזית אינה אי־אמון ביעילותו של החיסון, אלא החשש ממנו.

כיצד מגבירים את קצב ההתחסנות?

פרופ' מיכל גרינשטיין וייס, מומחית לכלכלה התנהגותית ומנהלת המכון למדיניות חברתית באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס שביצע את הסקר, מציעה כמה עקרונות שיסייעו להגברת ההתחסנות - למשל עידוד עדריות חיובית. "אפשר לקדם לחץ חברתי חיובי באמצעים שונים החל מתגים דיגיטליים (מסגרות פרופיל ברשתות החברתיות) ועד הפצת צמידים למתחסנים שיהפכו לפריט אופנתי להגברת המודעות למלחמה בקורונה ולסימן של תמיכה בהתחסנות".

פרופ' מיכל גרינשטיין וייסצילום: מוטי מילרוד

במקביל, לדבריה, "תמריצים שליליים, כמו דרישה יומיומית לבדיקה עבור מי שלא התחסן, עשויים לעזור להגביר את קצב ההתחסנות ולמנוע בזבוז זמן".

בנוסף, היא מציעה לפצות עובדים ומעסיקים על הנזקים שעשויים להיגרם בימים שלאחר קבלת החיסון וכך למנוע את החשש מאובדן ימי עבודה. לדבריה, יש לשקול לכרוך תמריץ כספי לציבור בהתחסנות, כך שהמתחסנים ירוויחו.

לדברי גרינשטיין וייס, קמפיינים המופעלים בבתי ספר הם יעילים. כך ילדים "מחנכים" את הוריהם, כפי שנעשה בתחום חגורות הבטיחות. עוד אומרת גרינשטיין וייס כי "הנפקת הדרכון הירוק היא רעיון טוב - אלא שהיא צריכה להיות מהירה, וההקלות צריכות להיות ברורות. היום עדיין לא ברור מה נותן הדרכון".

באשר למגזר החרדי ולמגזר הערבי, לדבריה, כדאי להגביר את מעורבותה של החברה האזרחית ושל עמותות הסיוע בהפצת מידע, הסברה, הנגשה ועידוד להתחסנות. "כשהעידוד להתחסן יגיע מהמוסדות שמסייעים בחבילות מזון, גמ"חים, הנגשה של שירותים וסיוע חינוכי, טיפולי ופיננסי - הוא עשוי להתקבל בסבר פנים יפות יותר".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker