"הגוף בגד בי, אני לא אותו בן אדם": רעות, 35, החלימה מקורונה בלי הרבה תסמינים - ואז חייה השתנו

רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מחלקת קורונה בבית החולים שיבא
מחלקת קורונה בבית החולים שיבאצילום: אמיל סלמן
רוני לינדר

רעות אבני אביטל, 35, עורכת דין ואמא לארבעה ילדים ממושב תקומה בעוטף עזה, נדבקה בקורונה בקיץ האחרון. בדומה לסיפור השגרתי של בני גילה, היא סבלה מסימפטומים לא חמורים במיוחד במהלך המחלה. "היו לי כאבי שרירים חזקים למשך שבוע בערך, הייתי מצוננת וחלשה. אבל לא היה לי חום ולא איבדתי את חושי הטעם והריח. בודדתי את עצמי מכל המשפחה, וכל מה שרציתי במהלך הזמן הזה היה לצאת כבר מהחדר ולחזור לשגרה", היא מספרת.

כל מה שכדאי לדעת - הצטרפו לערוץ הטלגרם של TheMarker (להורדה - באנדרואידבאייפון)

אבל דווקא מאז שהסתיימה תקופת המחלה, חייה התהפכו. "אני בן אדם שלא עוצר לרגע, אדם חרוץ שעובד מבוקר עד לילה", היא מעידה על עצמה. אבל היא אומרת כי מאז שהחלימה, "הגוף שלי אחר, הוא פשוט לא אותו דבר. אי־אפשר להגיד שאני אותו בן אדם שהייתי".

התחושה הדומיננטית שאבני אביטל מדווחת עליה היא עייפות קיצונית עד כדי קושי גדול בתפקוד. "אני עושה ספורט שלוש פעמים בשבוע, שוחה ורצה. מאז המחלה אני מרגישה שהסוללה שלי על 20%", היא מספרת. "זאת עייפות כזאת שאת מרגישה שהגוף שלך בוגד בך. מאז ההחלמה אני הולכת לישון כל ערב עם הילדים ב–20:00–21:00, וקשה לי מאוד לגרד את עצמי מהמיטה גם כשהשעון מצלצל בבוקר. אני לא מכירה את עצמי. בדרך כלל אני קמה לפני כולם, מכינה אוכל, כביסות, מתקתקת את הבית עוד לפני שכולם קמים — ועכשיו אני לא מתפקדת.

רעות אבניצילום: אמנון ארד

"ניסיתי לחזור לספורט: הייתי רצה שמונה־תשעה ק"מ בכל פעם, ועכשיו אחרי ק"מ אחד אני מרגישה שקיבלתי התקף לב. אני כבר שבועות אחרי המחלה, ועדיין לא הצלחתי להגיע לשלושה ק"מ. זה חוסר אונים מוחלט כי זאת השגרה שלי — הייתי עושה את זה כל הזמן".

לדבריה, העייפות הקשה פוגעת גם בעבודה שלה. "אם הייתי שכירה הייתי בקלות מוציאה ימי מחלה, אבל העסק הוא שלי ואם לא אעבוד — אין מי שיעבוד במקומי. אני מביאה תיקים לעבוד עליהם בלילה אבל המזוודה נשארת סגורה כי אני הולכת לישון. לפעמים אני מכוונת שעון כדי לקום ולעבוד — ולא מצליחה. עד המחלה היתה לי תפוקה מדהימה בלילות, ועכשיו אי־אפשר לדבר איתי כי אני נכנסת למיטה ב–20:30. הגוף מרוקן מאנרגיה. הפער בין הרצון ליכולת תהומי".

"הגוף עבר טראומה"

מתן פריידיןצילום: ארקדי רסקין

כמה עשרות מחלימים מקורונה מתכוננים להגיש בימים הקרובים תביעה קבוצתית ראשונה מול ביטוח לאומי, כדי לקבל קצבת נכות בשל נזקי הקורונה. "פנתה אלי קבוצה של אנשים צעירים שהמחלה עברה עליהם מאוד בקלות, כולם בני 30–40, שברובם הגדול היו א־סימפטומטים או עם תופעות קלות. אולם דווקא אחרי שהם החלימו הופיעו אצלם כל מיני סימנים של פוסט מחלה", אומר עו"ד מתן פריידין, ראש מחלקת ליטיגציה במשרד ENF אלי, נדלר, פריידין ושות', שמרכז את התביעה.

לדבריו, המחלימים סובלים מתסמינים של "חולשה ועייפות מאוד גדולות, אנשים שהיו מאוד פעילים וספורטיביים הגיעו ממש לאפיסת כוחות ומתקשים לתפקד. יש אחרים שחוש הטעם והריח שלהם לא בדיוק חוזרים לאחר שהחלימו, או חוזרים בצורה מוזרה — למשל, אוכלים מתוק ומרגישים חמוץ. יש גם אנשים עם פגיעות קוגניטיביות, כמו שיכחה ואפאזיה (פגיעה ביכולות שפתיות; ר"ל)", אומר פריידין. "אצל חלק מהאנשים האלה נפגע כושר העבודה, למשל אצל היי־טקיסטים שלא מסוגלים לשבת מול מחשב יותר מכמה דקות ברצף. אנחנו רוצים שיכירו בהם ויתנו להם פיצוי. חלקם כבר חודשים אחרי המחלה ועדיין פגועים".

גם יונתן ברק, 30, עבר את המחלה בקלות רבה. "קיבלתי תשובה חיובית לקורונה ב–1 ביולי, והמחלה עצמה עברה עליי די בקלות", הוא מספר. "בימים הראשונים היו לי קצת קצת כאבי ראש וחום, ואחר כך אובדן של חוש הטעם והריח, וזהו".

אבל גם במקרה שלו, דווקא אחרי ההחלמה התחילו התופעות המטרידות יותר. "מאז שהחלמתי, בכל יום בשעה 19:00 בערב נופלים עליי גלי עייפות. התחושה היא שהגוף שלי הוא כמו של בן 80, וגם שינה ממושכת לא משפרת את זה. זו לא רק עייפות — זו תחושה של גוף שעבר טראומה ונאבק במחלה", הוא אומר. לדבריו, הכושר הגופני שלו נפגע באופן משמעותי. "לפני המחלה הייתי רץ עשרה ק"מ כמה פעמים בשבוע במהירות גבוהה, ומתאמן. עכשיו אני לא מסיים ארבעה ק"מ", הוא אומר.

יונתן ברקצילום: אדם בלנגה

ריצת חצי מרתון התכווצה לשלושה ק"מ

התופעות שעליהן מדווחים החברים בקבוצה שמתארגנת לתביעה כבר זכו להגדרה ושם: "קורונה כרונית", "פוסט־קורונה" או באנגלית — Long Covid. ד"ר איציק לוי הוא רופא בכיר ביחידה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא, ומנהל את מרפאת המחלימים שנפתחה במרכז הרפואי. עד כה הוא בדק וטיפל בכ–120 מחלימים מבוגרים מקורונה שהגיעו למרפאה כשהם מדווחים על תופעות רפואיות שונות, שנשארו עמם גם לאחר ההחלמה מהמחלה עצמה.

"אנחנו לא יודעים מה ההיקף של הסובלים מתופעות מאוחרות של קורונה, כי יש פה הטיה מסוימת: מי שמגיע למרפאה זה מי שסובל, וייתכן שעל כל אחד כזה יש בבית הרבה שלא סובלים", הוא אומר. "ההערכה שלי, שמסתמכת על מה שידוע מהספרות ועל התרשמות שלנו, היא שבערך 20% — אחד מכל חמישה מחלימים — ימשיכו לסבול מתסמינים כאלה ואחרים". לדבריו, במרפאה מתכננים לבצע מחקר ענק שבו הם יפנו לכל המחלימים, או למדגם מייצג מביניהם, ויבדקו כמה מהם סובלים מפוסט־קורונה.

"את התסמינים של פוסט קורונה אפשר לחלק לכמה קבוצות", מסביר לוי. "מבין החולים שהיו עם מחלת ריאות קשה — שחלקם גם היו מונשמים — רבים נשארים עם תסמינים נשימתיים למשך תקופה ממושכת. לעומת זאת, את התסמינים הלא־ריאתיים אנחנו רואים גם בקרב אנשים שלא היו מאושפזים וחוו מחלה קלה בלבד, כולל אנשים שהיו א-סימפטומטים".

ד"ר איציק לויצילום: דוברות שיבא

לדבריו, תסמין מאוד בולט הוא תשישות וירידה בכושר הגופני, תופעות שמזכירות את מה שקורה למי שחולה במחלת הנשיקה. "הגיע למרפאה חייל שהיה עושה חצאי מרתון ועכשיו בקושי רץ שלושה ק"מ, שנמצא כבר שלושה חודשים אחרי ההחלמה ועוד לא חזר לעצמו", מספר לוי. "אתמול היתה פה אישה בת 30 שגרה בקומה רביעית ובקושי מצליחה לעלות חמש מדרגות.

"היו כמה וכמה מטופלים שאמרו לי שהם עברו את הקורונה בקלי קלות, ודווקא חודשיים לאחר ששכחו ממנה לגמרי — התחילו לסבול מעייפות. זה אומר שכל מיני תהליכים שהתרחשו בגוף באים לידי ביטוי יותר מאוחר". לדבריו, "יש פה עניין קשה, מפריע ומתסכל מבחינת החולים — שבבדיקות שעושים להם לא רואים כלום, והסביבה דוחקת בהם 'לצאת מזה'. אבל הם לא יכולים".

תסמין נפוץ נוסף, אומר לוי, הוא הפרעות בריכוז ובזיכרון, אולם הוא מסייג מעט את הממצא. "אני מעביר למחלימים מבחנים של ריכוז וזיכרון, ופחות בולט בהם שיש הפרעה אובייקטיבית. זה כנראה קשור לדברים כמו דיכאון וחרדה. כנראה שלהיות חולה בתקופת מגפה — כשאתה מבודד ולא יכול להיות בתקופה הכי קשה שלך עם האנשים הקרובים לך, ואם היית באשפוז, אז הצוות שטיפל בך היה עטוי מסכות וללא מגע אישי — זה משאיר אותך מאוד טראומטי".

תופעה בולטת נוספת שעליה מדווח לוי היא אובדן שיער. "לא ציפינו לתופעה כזאת, אבל ל–80% מהאנשים שמגיעים אלינו יש נשירת שיער. אנחנו לא יודעים אם זה הורמונלי או נובע ממנגנון אחר, ועוד לא יודעים אם ועד כמה זה הפיך".

"כל פעם אנחנו מופתעים מחדש"

נשירת שיער היא לא התופעה המפתיעה היחידה של פוסט־קורונה. רבים מחולי הקורונה מאבדים במהלך המחלה את חושי הטעם והריח, וחלקם מדווחים על שינויים בהם — גם אחרי ההחלמה. "רואים אנשים שחושי הטעם והריח חוזרים להם אחרי שבוע־שבועיים, ויש כאלה שהם חוזרים ושוב נעלמים לסירוגין. יש מחלימים שגם אחרי חצי שנה לא חזר להם חוש הריח", אומר לוי.

לדבריו, "יש אנשים שפיתחו הפרעת ריח מאוד מוזרה. למשל מריחים עוף בכל דבר, או מישהי שאמרה לי שהיא כבר לא בוכה כשהיא חותכת בצל. גם פה אנחנו לא לגמרי יודעים מה הסיפור. האם זה קשור לחסימה של כלי דם, לנוגדנים שמתקיפים, או למשהו אחר? אנחנו עוד לא לגמרי מבינים את המחלה וזה די מדהים, כי כבר עוד מעט חולפת שנה מאז שהתגלו המקרים הראשונים, ובכל פעם אנחנו מופתעים מחדש".

מחלקת קורונה בבית החולים שערי צדק בירושליםצילום: אמיל סלמן

תופעה נוספת היא נוירופתיה — פגיעה בעצבי התנועה והחישה. "היו לי שלושה מטופלים עם תסמונת כמו 'גיליאן ברה', שגורמת להפרעה בהליכה וכאבים ברגליים. שלושתם לא אושפזו במהלך המחלה". במרפאה בשיבא מנסים לסייע למטופלים מבחינה קלינית, ובמקביל גם לחקור את התופעה. "כל מטופל שמגיע ממלא שאלונים, ואני מאמין שתוך חודש־חודשיים נצליח גם לשים את הכל על דאטה־בייס — ונקבל סטטיסטיקה", אומר לוי.

בנוסף, המרפאה מפנה את המטופלים למרפאות ומכונים שונים, לפי סוג הפגיעה שהם חווים. "אנחנו שולחים למכון ריאות; אם יש פגיעה בשריר הלב — שולחים ליחידת הלב, לעשות אקו־לב במאמץ; אם אני מתרשם ממשהו נוירולוגי, אנחנו עובדים עם השירות הנוירולוגי", מספר לוי. בנוסף, הוא מספר כי בימים אלה מוקמת במרפאה קבוצה שתתמוך במחלימים מקורונה גם מההיבט הפסיכולוגי. "חלק מהתפקיד שלנו הוא גם לתת לאנשים האלה את החיזוק שהם לא מדמיינים, שזה יעבור. שראינו את זה גם אחרי וירוסים אחרים, ושהם לא לבד".

גם במכבי שירותי בריאות נפתחה מרפאה למחלימים כבר ביוני, לאחר סיום הגל הראשון. המרפאה ממוקמת בבני ברק, שבה מרוכזים רבים מהחולים של מכבי במחוז מרכז, אך היא פתוחה לכל מבוטחי הקופה. עד היום טופלו בה כ–110 מטופלים. "המרפאה הזאת היא One Stop Shop — מקום אחד שבו ריכזנו את כל התחומים: רופא משפחה, רופא שיקום, קרדיולוג, רופא ריאות, אחות, עו"סית, פיזיותרפיסטית, דיאטנית, קלינאית תקשורת ומרפאה בעיסוק", אומרת ד"ר מרינה מור שלום, רופאה מחוזית של מחוז המרכז במכבי.

היא מספרת כי כל מטופל שמגיע למרפאה ממלא שאלון תסמינים, ועובר בדיקות דם, אק"ג, תפקודי ריאה, אקו־לב ושאלון זיכרון וריכוז. "אנחנו אוספים נתונים על האיברים השכיחים שמדווחים על פגיעה בהם", היא מסבירה.

ד"ר מרינה מור שלוםצילום: דוברות מכבי

לדבריה, יש חשיבות רבה למרפאה ייעודית לפוסט־קורונה בקהילה (קופת חולים) ולא רק בבתי חולים, מכיוון שלבתי החולים אין את התיק הרפואי המלא של המטופלים. "כדי לדעת אם התסמינים שהמטופלים מדווחים עליהם נובעים מהקורונה — צריך להשוות אותם לתיק הרפואי שלהם. יכול להיות, למשל, שמטופל היה בחרדה עוד לפני שחלה, או שתופעה מסוימת שנראית כמו תוצאה של קורונה קשורה בכלל להיסטוריה הרפואית שלו", מסבירה מור שלום. "ברגע שמשווים לתיק הרפואי, בודקים אם יש אבחנה מבדלת אחרת שיכולה להסביר את התסמינים".

63% מהמחלימים שהגיעו למרפאת מכבי הם גברים, ו–37% מהם הן נשים. הגיל הממוצע של המחלימים הוא 49, ובקרב מי שהיו מאושפזים בעת המחלה, הגיל הממוצע גבוה יותר — 58. מבין הנבדקים, 39% היו מאושפזים, ו–14% היו מונשמים. כל השאר היו חולים קלים שעברו את המחלה בביתם או במלונית קורונה.

הממצאים של המרפאה במכבי דומים לאלה של המרפאה בשיבא. התסמין הנפוץ ביותר בקרב המחלימים הוא עייפות ותשישות; אחריו תסמינים נשימתיים, כמו קוצר נשימה ושיעול; כאבים כרוניים באיברים שונים, כמו מפרקים וראש; כאבים בחזה; בעיות קוגניטיביות של זיכרון וריכוז; חרדה ודיכאון; שינויים בחוש הריח; וירידה במשקל. התסמינים אמנם מופיעים גם אצל מי שהיו חולים קלים, אך השכיחות והחומרה שלהם הן ביחס ישיר לחומרת המחלה.

לא הנגיף היחיד עם השפעות ארוכות־טווח

הממצאים של מרפאות המחלימים בשיבא ומכבי מתיישבים עם עדויות ומחקרים שמתחילים להצטבר בעולם על ההשפעות ארוכות הטווח של הקורונה בקרב חלק מהחולים. באחרונה הגישה חברת המודיעין הרפואי מדינט למשרד הבריאות סקירה בנושא, שלפיה הסימפטומים הנפוצים ביותר שחזרו על עצמם במחקרים תצפיתיים שונים ונמשכו לאורך זמן לאחר ההחלמה מהקורונה כוללים קוצר נשימה; תשישות; תסמיני מערכת העיכול, כמו שלשולים; נדודי שינה; כאבי ראש; כאבי חזה; כאבי מפרקים וירידה כללית באיכות החיים.

יש קשר ישיר בין חומרת המחלה והגיל לבין חומרת הסימפטומים בטווח הארוך. ככל שהמחלה היתה קשה יותר — כך עולה הסיכוי לסימפטומים ממושכים שנמשכו כחודש לאחר המחלה ולירידה באיכות החיים בקרב צעירים, שהיו בריאים ומוגדרים מקרים קלים. כמו כן, יש עדויות על תסמינים סובייקטיבים שנמשכים חודש לפחות, כמו עייפות, ערפול מחשבתי וקשיים קוגניטיביים, צמרמורות, הזעות ואיבוד תיאבון. עוד נמצאו, בעיקר בקרב מי שהיו חולים קשים, ממצאים אובייקטיביים כמו ממצאים רדיולוגיים בריאות ובלב.

עד כמה התסמינים האלה נפוצים בקרב מחלימים מקורונה? האם הם זמניים וחולפים?

מור שלום: "אני רופאת משפחה ורואה הרבה מטופלים עם קורונה, אז אני יכולה להרגיע ולהגיד שהרוב הגדול של חולי הקורונה עוברים את המחלה בקלות ומרגישים טוב בסוף המחלה. אבל כמו בערבות הדדית, בשביל אותם אנשים שחווים את המחלה והשפעותיה המאוחרות בצורה קשה יותר, חייבים לשמור ולהישמר לפחות עד שיהיו לנו נתונים יותר מהימנים".

פינוי חולה למלון קורונה בתל אביב.למצולמים אין קשר לכתבהצילום: דודו בכר

מור שלום גם מזכירה שיש וירוסים נוספים שיכולים לגרום לתחלואה קשה ולאפקטים שנשארים גם לאחר ההחלמה. "גם השפעת גורמת לתמותה בקרב אוכלוסיות בסיכון, מונונוקלאוזיס (מחלת הנשיקה) גורמת לעייפות כרונית מתמשכת, וגם אחרי דלקת ריאות רגילה יש הפרעות בתפקודי ריאה", היא אומרת. "יש עוד הרבה דברים שעדיין לא יודעים על קורונה ולכן חשוב ללמוד אותה, לשחרר מידע — ולשמור על אוכלוסיות שבסיכון".

"ביטוח לאומי לא ערוך לבעיה"

הקבוצה שנערכת לתביעה מונה כבר כ–50 מחלימי קורונה שסובלים מתופעות שונות. "בביטוח הלאומי מתעלמים מהעובדה שיש פה משהו חדש, מחלה חדשה, ורוצים לפתור את זה דרך הפתרון הרגיל של הגשת תביעות פרטניות רגילות", אומר פריידין. "אנחנו דורשים שהביטוח הלאומי יגדיר את הקורונה הכרונית כמחלה בפני עצמה, עם כל הנגזרות שלה, ושהנזקים המתמשכים של המחלה יוכרו כנזקים שמזכים בקבלת קצבת נכות, בינתיים זמנית ובהמשך אולי קבועה — אם יתגלה שהנזק מתמשך".

לדבריו, "הכלים הקיימים כיום לא נותנים את המענה המתאים לדבר הזה, כי לא הבינו עד עכשיו שחוץ מאנשים שמתים — יש גם אנשים שעוברים את זה בצורה קלה יותר אבל יש להם תופעות שנמשכות, ויכולות לפגוע בהם בצורה קשה. אם האנשים האלה יעשו בדיקת קורונה, הם יהיו שליליים. הם עברו את הנגיף, אבל גם אחרי שאין עקבות של הנגיף בדם — הם עדיין סובלים מתופעות הלוואי שלו".

ברק ואבני לא לוקחים חלק בתביעה, ולא מצפים לפיצויים ובטח שלא לרחמים. אבל חשוב להם להשמיע את הקול של המחלימים ולעורר מודעות.

ברק פירסם פוסט בפייסבוק שהפך לוויראלי, כדי להעביר מסר בנוגע ליחס של הציבור למחלה. "הרבה אנשים חושבים שזו מחלה טיפשית וקלה כמו שפעת, ויכול להיות שגם אני הייתי מזלזל ככה לפני שנדבקתי", אומר ברק. "אנחנו חיים בתקופה של דיסאינפורמציה, שאין בה הסכמה אפילו על העובדות הבסיסיות, וקל מאוד להישאב ולהאמין שזו הגזמה. זה אפילו הטבע האנושי לרצות להאמין בכך. אז כן חשוב לי שאנשים ידעו שזו מחלה לא פשוטה, שמלווה אותי ברמה של חודשים קדימה, על אף שאני אדם צעיר ובריא שעבר אותה בקלות".

גם אבני אביטל מבהירה כי הסכימה להיחשף מפני ש"חשוב שאנשים יבינו כי קורונה זה לא שפעת, ייזהרו ולא יזלזלו בסיכון. גם אני חשבתי שזו מחלה קלה מאוד, והיום אני מבינה שזה לא המצב, ואנחנו לא יודעים הכל על השפעת המחלה". 

לדבריה, "חשוב לי גם שאנשים החשים תופעות דומות למה שאני מתארת יידעו שהם לא לבד. כשגיליתי שיש רבים כמוני, ואני לא מדמיינת, זו היתה הקלה".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker