בית הקלפים קורס: האצבע בעין שדחף נתניהו לישראלים העייפים - והאמת שחייבים להגיד לציבור

יועצי ראש הממשלה הפרו בידוד, ויסות החולים נתקל בקשיים בשטח והבהילות בגיוס כוח אדם ופתיחת בית חולים שדה רק מדגישות את המחדל ■ ארבע הערות על המצב

רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אמבולנס מחוץ לבית החולים שערי צדק בירושלים, החודש
אמבולנס מחוץ לבית החולים שערי צדק בירושלים, החודשצילום: אוהד צויגנברג

אזרחי ישראל המרוטים, השחוקים, הכועסים והעייפים אחרי שמונה חודשים של שגרת קורונה שהיא הכל חוץ משגרה, התעוררו בתחילת השבוע לעוד פרק בבית הקלפים הישראלי. להלן ארבע הערות על המצב.

1. עוד פרק בדרמה הישראלית

לא די בכך שמשלחת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לוושינגטון קיבלה קיצור דרמטי בתקופת הבידוד — אצבע בעין כלפי מאות אלפי הישראלים שנדרשים להיכנס לבידוד מחמיר וקשה של 14 יום, תוך פגיעה בפרנסה ובמשפחה — מסתבר שגם את המעט הזה חלקם לא מקפידים למלא. ולאחר ששניים מיועציו של ראש הממשלה נתפסו כשהם מפרים את הבידוד VIP המקוצר — תגובתו המדהימה של נתניהו היתה רבע התנצלות ועלייה להתקפה שמדברת על "אכיפה בררנית".

טופז לוק (מימין) ועופר גולן
טופז לוק (מימין) ועופר גולןצילום: תומר אפלבאום

אבל לא פחות מדהים מכך היה לגלות היכן הסתובב יועצו של ראש הממשלה, טופז לוק, כשהפר את הבידוד. לוק צולם יחד עם יועצו האחר של נתניהו, עופר גולן, כשהם חובשים כובע מצחייה ומסכות, אוחזים במצלמה ומתעדים קבוצה של מכחישי קורונה. מה היתה מטרת התיעוד? תומכי המחאה משוכנעים שזה היה ניסיון להכפיש אותם באמצעות יצירת פייק ניוז, ואילו לוק וגולן אומרים כי הם בסך הכל עברו באזור ואין להם כל קשר לקבוצה. כך או כך, אזרחים שומרי חוק ובידוד קיבלו עוד תזכורת לכך שהם לגמרי לבד במערכה הזאת. נדמה שבהנהגה שלנו לא מבינים עד כמה כל סיפור כזה שובר את רוחו של הציבור וגורם גם לאנשים רציונליים שמבינים היטב את סכנת הקורונה לרצות לשבור את הכלים ולהפר הוראות.

2. מציאות עגומה

והמציאות, כך נראה, טופחת על פני כולם: כמעט כל אדם בישראל מכיר בשלב זה אדם אחד לפחות שחלה בקורונה, ועוד אנשים רבים שנכנסו ויצאו מבידוד, לפעמים שוב ושוב. בבתי חולים רבים כבר מגיעים לסף הספיקה שלהם ושירותים לא חיוניים מתחילים להצטמצם, וגם כמות המבודדים מבין אנשי הצוות זינקה באחרונה ל–4,000. בהערכת המצב שקדמה לישיבת הקבינט אתמול, עלו הדוברים אחד אחר השני, ותיארו מצב של סגר מחורר והפרת הוראות.

בחברה הערבית, דווח בישיבה, העסקים כולם פתוחים, האנשים כולם בחוץ, ואין כמעט זכר לאכיפה. בחברה החרדית יש ניסיון מצד זרמים רבים להישמע להנחיות, דיווח פרויקטור הקורונה בחברה החרדית, רוני נומה, אבל הוסיף ש"החסידויות לא אתנו". לאחר מכן הסביר בקבינט כי חלקים נרחבים ממערכת החינוך החרדית ממשיכים לפעול גם בסגר. גם בציבור הכללי המציאות לא מעודדת: נערים מתגודדים ברחובות, מסיבות מחתרתיות ואירועים פרטיים רבים ממשיכים להתקיים, אנשים מתארחים זה אצל זה, והפרצות בסגר מנוצלות עד תום.

שיעור הבדיקות

"הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם", אמר אחד הנוכחים בחדר. מה שבטוח הוא — שהציבור עייף, כועס ובמידה רבה גם הפך לאדיש ונטול פחד. פרויקטור הקורונה, רוני גמזו, שנכנס לתפקיד כמתנגד הגדול של הסגר ונושא בשורת השמירה על הכלכלה בסיבוב הנוכחי — השתכנע שדרושות החמרות נוספות.

3. צורך בוויסות נכון

נושא שיש עליו הסכמה רחבה הוא הצורך לווסת את החולים המאושפזים בין בתי החולים — כדי למנוע מצב שבו בית חולים אחד נמצא על סף קריסה ובאחר יש עדיין מיטות ריקות רבות.

מחלקת קורונה בבית החולים שערי צדק בירושלים
מחלקת קורונה בבית החולים שערי צדק בירושליםצילום: אמיל סלמן

ויסות נכון דוחה את הנקודה המסוכנת שבה איכות הטיפול בכל חולה יורדת לרמה מסכנת חיים. על הוויסות דובר ונכתב הרבה מאוד, כולל בעיתון זה, כבר בגל הראשון שנראה בדיעבד כמו משחק ילדים בהשוואה לגל הנוכחי. גם ועדת הברומטר דיברה על חשיבות הוויסות שוב ושוב. אלא שגם עכשיו, שבעה חודשים אחרי פרוץ המגפה, ואחרי שבמשרד הבריאות כבר הכריזו בחגיגיות על מבצע "ערבות הדדית" להעברת חולים מבתי חולים מלאים לריקים יותר — השטח מתנהל בכאוס.

רבים מהחולים שכבר מאושפזים מסרבים בכל תוקף לעבור לבתי חולים מרוחקים מביתם. "מפה ייקחו אותי רק באזיקים", אמר אחד מהם לרופאים בשערי צדק שביקשו ממנו לעבור לבית חולים במרכז שבו יוכלו להעניק לו טיפול טוב יותר. הפתרון המתבקש הוא למנוע מראש הגעה של חולי קורונה לבתי חולים מפוצצים — אך גם בנקודה הזאת, מחלוקת בין מד"א ומשרד הבריאות גורמת לכך שהם ממשיכים להגיע לחדרי המיון של שערי צדק והדסה המפוצצים. בלי ויסות — ההגעה לסף הספיקה ולתמותה מוגברת תהיה מהירה וכואבת יותר.

4. מתכוננים לקרב

הימים האחרונים מתאפיינים בהיערכות שמזכירה ערב מלחמה במערכת הבריאות. ראשית, גיוס מסיבי של כוח אדם מכל מקום אפשרי: פנסיונרים, סטודנטים לרפואה שטרם סיימו את לימודיהם, דחיית יציאה לגמלאות של רופאים, הקדמת כניסתם למערכת של בוגרי רפואה מחו"ל ועוד. בנוסף, הכריז שר הביטחון, בני גנץ, על היערכות לפתיחת בית חולים שדה, שיכיל 200 מיטות ויתבסס על כוח אדם רפואי מצה"ל.

סגר בירושלים, בשבוע שעבר
סגר בירושלים, בשבוע שעברצילום: אוהד צויגנברג

בעוד גיוס כוח אדם לסיוע לצוותים המותשים כבר היום הוא משימה חשובה (שהיתה צריכה להיעשות עוד קודם לכן), פתיחת בית חולים שדה היא מקסם שווא: צוואר הבקבוק של מערכת הבריאות אינו מיטות וברזלים — אלא כוח אדם מיומן שיודע כיצד לטפל נכון בחולי קורונה קשים ומורכבים. בבתי החולים בישראל יש אלפי מקומות למיטות אשפוז בשעת חירום בחניונים ובמרתפים, שכבר יש בהם הכנה לחשמל ומיטות — מה שחסר הוא ידיים מיומנות של אנשי מקצוע שלמדו והוכשרו במשך שנים לטפל בחולים מונשמים ומורכבים. ואת זה — אי אפשר לזרז באמצעות כסף או מיטות.

כשמדברים על הקמת בית חולים שדה עם כוח אדם צה"לי מוגבל שלא עוסק ביומיום בטיפול בחולים מאושפזים במצב קשה או באמצעות צוותים שמושאלים מבתי חולים, צריך להגיד לציבור את האמת על משמעות הדברים — ירידה ברורה אל מתחת לסטנדרט הטיפולי הסביר והמוכר בחולים בישראל.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום