מענק לעסקים שישמרו עובדים: כך ייראה הפיצוי החדש שמתכנן האוצר

נוסחת הפיצוי המתגבשת לעסקים תישען של שני פרמטרים: שיעור הירידה בהכנסות והיקף העובדים שיישארו בתפקידם ■ הסיבה להתחבטות: דרישה למענה ארוך טווח ■ העסקים יזכו לפטור מארנונה למשך חודשיים בעלות של 1.3 מיליארד שקל

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עסקים סגורים בירושלים
עסקים סגורים בירושליםצילום: אייל טואג

באוצר עוסקים בגיבוש תוכנית כלכלית לקראת הסגר, במרכזה עומד ככל הנראה מענק לעסקים שישמרו עובדים. גורמים בממשלה אמרו ל–TheMarker כי ההערכה היא שיש כ–40 אלף עסקים שאינם בתחומים שנאסרה בהם הפעילות החל ביום שישי, אבל היקף הפעילות שלהם עלול להיפגע. עסקים אלה יתוגמלו אם לא ישחררו עובדים לחל"ת.

לדברי גורם בממשלה, באוצר מגבשים נוסחה לפיה יינתן פיצוי בהתאם לשיעור הירידה בהכנסות ושיעור העובדים ששימר העסק. יתכן כי התקציב לפיצוי יהיה מ–5.3 מיליארד השקל שהוקצו לחוק המענק לעידוד תעסוקה. עד כה הוצאו מתקציב זה כ–1.8 מיליארד שקל למעסיקים שהחזירו עובדים מחל"ת.

מדו"ח שפירסם אתמול שירות התעסוקה עולה כי ייתכן שהמענק לעידוד תעסוקה מיצה את יכולתו להשפיע על השוק. ואולם, מעסיקים שהוציאו עובדים לחל"ת והחזירו אותם תהו אם בהינתן שהמענק הוא לארבעה חודשים, הזכאות למענק בחודש הרביעי תבוטל. עוד שאלו אם בהנחה שהעובד חוזר אחרי הסגר, הוא יהיה זכאי לחודש מענק, ואם הספירה תתחיל מחדש או שהמענק יבוטל לגמרי. מסיבה זו, באוצר נבחנת השאלה אם להרחיבו.

נפלטים

ניהול המשבר ארוך מהמצופה

התוכנית צפויה לכלול גם פיצוי לעסקים קטנים ובינוניים על ירידה של 25% מההכנסות, בדומה למענקים שניתנו בגל הראשון.

הטבה נוספת לקראת הסגר שייפתח ביום שישי תסייע לבתי העסק והמסחר הקטנים: שר הפנים, אריה דרעי, חתם אתמול על תקנות ההנחה בארנונה לעסקים עד יוני 2021. על פי התקנות, תוענק הנחה של 95% לעסקים שהכנסותיהם עד 200 מיליון שקל בשנה, ושחלה בהם ירידה של 60% לכל הפחות במחזור לעומת התקופה המקבילה אשתקד — בהנחה שהעסק כבר עבד ב–2019.

כמו כן, תוענק הנחה של 95% לעסקים שהכנסותיהם על סך 200–400 מיליון שקל בשנה ונפגעו ביותר מ–80%. ההנחה תינתן מיוני 2020, כשהזכאות להנחה תיבחן מדי חודשיים ותתקבל בהתאם לנתונים המתעדכנים. הבקשה תוגש לסוכנות לעסקים קטנים ובנינוניים במשרד הכלכלה.

הולכי רגל עם מסכות בכיכר הבימה בתל אביב
הולכי רגל עם מסכות בכיכר הבימה בתל אביב. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: CORINNA KERN/רויטרס

הרשויות המקומיות יפוצו בהתאמה על אובדן ההכנסה שנובע מחוסר היכולת של בתי העסק לשלם להם בסכום כולל של כ–1.3 מיליארד שקל. זאת בהשוואה לשיפוי גדול בהרבה שניתן בגל הקורונה הראשון, אז משרדי הפנים והאוצר העניקו לעסקים פטור מארנונה לשלושה חודשים והרשויות המקומיות שופו בכ-2.7 מיליארד שקל.

המתווה הנוכחי מבקש לתת מענה לפרק זמן ארוך טווח עבור בתי העסק והמסחר, אולם רק למנעד צר יותר של עסקים אשר נפגעו באופן חריף יותר מהמשבר. השילוב בין מתווה הגל הראשון לשני אמור לאזן בין הצורך לתת מענה רחב ומיידי לבין מענה מדויק וארוך טווח. זאת לאור הבנה שהחזרה לשגרה אינה קרובה.

החל"ת נותר כלי מרכזי

הכניסה לסגר בימים הקרובים תופסת את שוק העבודה הישראלי במצב מורכב יותר מאשר בגל הראשון. מהנתונים של שירות התעסוקה עולה כי ביולי, לראשונה מאז תחילת ההקלות ב–19 באפריל, שיעור הנרשמים גבוה ממספר האנשים שדיווחו על חזרה לעבודה.

לפי הדו"ח, "אם במאי היה דורש עבודה חדש אחד על כל 6.2 אנשים שדיווחו על חזרה לעבודה — באוגוסט התמונה התהפכה: על כל אדם שדיווח על חזרה לעבודה היו 2.5 אנשים שנרשמו בשירות התעסוקה". בשירות התעסוקה אמנם מסכימים כי ייתכן שהסיבה לכך היא עונתיות — באופן מסורתי מספר הנעדרים משוק העבודה בקיץ עולה — אך מזהירים כי ייתכן ופתיחת המשק ומענק המעסיקים מיצו את השפעתם.

לדברי ד"ר גל זהר, מנהל יחידת המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה, מי שיצאו ממקום עבודתם בקיץ שבים בדרך כלל בספטמבר לשוק העבודה — אולם השנה מגמה זאת אינה ניכרת. עם זאת, הנתונים שמציג שירות התעסוקה שונים מהנתונים שפירסמה שלשום הלמ"ס — שמראים עלייה בשיעור האבטלה הרשמי אך ירידה בשיעור האבטלה המורחב.

חנויות סגורות בנתב"ג
חנויות סגורות בנתב"גצילום: תומר אפלבאום

מנתוני שירות התעסוקה עולה גם כי החל"ת עדיין מהווה כלי מרכזי לאבטלה: למרות הירידה במספר הנרשמים על בסיס חל"ת ביוני, שיעור דורשי העבודה בחל"ת ביולי ובאוגוסט היה 38.3% ו–31.0%, בהתאמה. אמנם שיעור המפוטרים עולה, אבל החל"ת — שכמעט לא היה בשימוש לפני המשבר — ממשיך להיות כלי מרכזי בשימוש המעסיקים ודורשי העבודה.

לדברי זהר, זה חלק מהבעיה. מאחר שהחל"ת אינו מוגבל בזמן, לא ניתן לדעת מתי ישובו האנשים לעבודה — ולכן יש לוודא שכל מי שיצא לחל"ת שני בעקבות הסגר אכן יחזור לעבודה. הדבר נכון שבעתיים לאור העובדה שכעת פשוט עוד יותר להוציא לחל"ת. אם בגל הראשון עובדים יכלו לצאת רק למינימום של 30 יום חל"ת, כעת ניתן להוציא עובדים ל–14 ימים בלבד.

שר הכלכלה, עמיר פרץ, מסר: "אנו חייבים לעבור לחל"ת גמיש. במידה ונמשיך להסתמך רק על יציאה לחל"ת, אנו נקבע תרבות אבטלה שתישאר איתנו שנים ארוכות. ולכן בסגר הקרוב צריך להרחיב את הסיוע לשימור עובדים".

מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור, מסר: "קצב החזרה לעבודה נמוך מדי והמשבר בשיאו. ההשלכות התעסוקתיות יהיו כאן שנים".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker