להשתוללות הנגיף בישראל יש גם צדדים חיוביים: יש סיכוי שרבים כבר חסינים

10% מעובדי שיבא נושאים נוגדנים, כשרובם נדבקו כנראה בבית, בערים אדומות, ולא בעבודה - כך עולה מסקר טרי

מירב ארלוזורוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הולכת רגל עם מסכה בטיילת בתל אביב, החודש
הולכת רגל עם מסכה בטיילת בתל אביב, החודש. למצולמת אין קשר לנאמרצילום: CORINNA KERN/רויטרס

סקר שנערך בקרב עובדי בית החולים שיבא העלה כי 10% מהם נושאים נוגדנים, כשעיקר העובדים המחוסנים נדבקו כנראה בבית, בערים אדומות - ולא במסגרת העבודה בתוך בית החולים. בהיעדר סקר דומה לגבי האוכלוסייה הכללית אפשר רק לנחש כי שיעור החסינים באוכלוסייה נע בין 3.5% ל–17%.

לא רק העולם החרדי יוצא רע ממשבר הקורונה. חייבים להודות בכך - גם העולם המדעי נחשף במערומיו. מדענים מכל רחבי העולם מתקוטטים ביניהם, עד כדי השמצות הדדיות, בשאלות היסודיות ביותר של משבר הקורונה, ובראשם שאלת הסגר הכללי ותוחלתו.

בניגוד לרושם שנוצר בישראל, שלפיו מי שמתנגד לסגר כללי הם רק מכחישי קורונה סהרוריים - פרופ' יורם לס כבר זכה לשלל תגובות נלעגות על עמדתו כי הקורונה היא רק שפעת עם יחסי ציבור - בעולם מתברר שגם מדענים נחשבים מחזיקים בעמדות של מכחישי קורונה. ליתר דיוק, יש מי שחושבים שהקורונה פחות קטלנית מכפי שנדמה, ולכן מיותר לנקוט מהלכים מרחיקי לכת כדוגמת סגר כללי כדי לעצור אותה.

כך, יש בעולם מי שמנתחים ומראים כי ההבדל העיקרי בין מדינות מבחינת תמותת הקורונה - למשל בין שוודיה עם תמותה גבוהה, לנורווגיה השכנה, שבה שיעור תמותה נמוך - אינו שהאחת עשתה סגר והשנייה לא, אלא דווקא היקף התמותה משפעת ב–2019. מדינות שהיתה להן עונת שפעת קשה ב–2019, שבמהלכה נפטרו הרבה קשישים הפגיעים למחלות נשימה, נכנסו לקורונה עם מעט אוכלוסייה פגיעה ולכן ספגו תמותת קורונה מועטה. לעומת זאת, מדינות שעונת השפעת שלהן היתה קלה ב–2019 נכנסו לקורונה עם אוכלוסייה פגיעה גדולה, והדבר התבטא בשיעורי תמותה גבוהים יותר מקורונה השנה.

מחלקת קורונה בבית החולים שיבא
מחלקת קורונה בבית החולים שיבאצילום: עופר וקנין

גם בישראל יש קבוצה גדולה של מדענים מובילים, בראשות הפרופ' אודי קימרון מביה"ס לרפואה באוניברסיטת תל אביב, וחתן פרס נובל לכימיה מייקל לויט, שטוענים כי לא ניתן לבלום את התפשטות הקורונה, מאחר שמדובר בנגיף המופץ דרך האוויר, ולכן גם סגרים וגם קיטוע שרשראות לא יועילו. כל מה שניתן לעשות הוא להגן על הפגיעים, ודווקא לעודד את התפשטות הנגיף בקרב הצעירים - כלומר להשאיר את המשק פתוח, ואת ההדבקה כמעט בלתי מופרעת - עד שהנגיף ימצה את יכולת ההתפשטות שלו.

פי שניים נשאי קורונה

כל הוויכוחים המדעיים האלה מבלבלים, ובצדק, את הציבור - שכבר לא יודע למה ולמי להאמין. הבעיה היא גם שחלק גדול מהוויכוחים הם תאורטיים, בהיעדר מידע שיאשש או יפריך את התאוריות השונות. בישראל ספציפית חסר במיוחד מידע - עד לרגע זה, למשל, לא פורסם מחקר מקיף שאמור לתת מענה לשאלה איזה אחוז מהאוכלוסייה כבר נחשף לנגיף ופיתח נוגדנים נגדו (סקר סרולוגי).

מחקר קטן כזה, שממצאיו הם מעניינים בהיותו מחקר יחיד (אף שהוא אינו מחקר מייצג של האוכלוסייה), נערך בבית החולים שיבא. פרופ' גילי רגב יוחאי, מנהלת המחלקה למניעה ובקרת זיהומים בשיבא, עורכת מאז תחילת הגל הראשון של הקורונה בדיקה של אנשי הצוות בשיבא כדי לוודא מי מהם כבר נחשף לקורונה.

בשלב ראשון בדקו את העובדים שנחשדו כמי שנחשפו למחלה - מי שעובדים במחלקת הקורונה, ומי שגרים בערים עם שיעורי תחלואה גבוהים (ערים אדומות). במהלך הזמן הורחבה הבדיקה גם לכלל עובדי שיבא. עד היום נבדקו 2,000 מתוך 9,000 עובדי שיבא, וכ–200 מתוך הנבדקים, כ–10%, נמצאו בעלי נוגדנים לקורונה, כלומר מי שנחשפו למחלה ופיתחו נגדה נוגדנים.

שיעור של 10% שנחשפו למחלה הוא עצום. ההערכות בנוגע לסקר הסרולוגי של אוכלוסיית ישראל, שלא בוצע, הן נמוכות בהרבה. עד כה זוהו כ–162 אלף נשאי קורונה בישראל, שהם כ–1.7% מהאוכלוסייה. ההערכה היא שמספר הנשאים האמיתי באוכלוסייה הוא כפול מזה, כלומר כ–3.5%. הממצא של שיבא הוא פי שלושה יותר גבוה מהערכות המקובלות.

מרבית הנדבקים - מערים אדומות

יש לכך הסבר פשוט לכאורה: עובדי שיבא הם עובדים שחשופים מאוד להדבקה, מאחר שהם באים במגע עם חולים כל הזמן. רק שכאן נכנסים הממצאים המענינים בסקר של פרופ' רגב יוחאי: החקירות האפידמיולגיות שהיא עורכת מעלות שעיקר הסיכון אינו העבודה בתוך בית החולים, אלא דווקא מקום המגורים. הממצא הוא ששיעור העובדים שמגיעים מיישובים אדומים והם בעלי הנוגדנים הוא 8%–12%. מתוך עובדים במחלקות קורונה, מי שאמורים להיות חשופים מכל, התגלו רק 1% עם נוגדנים. לעומת זאת, בשאר מחלקות בתי החולים שיעור בעלי הנוגדנים הוא 2%–4%. אגב, עיקר בעלי הנוגדנים הם אחים אחיות, וגם עובדי מנהל ומשק (סניטרים ועובדי נקיון), דווקא הרופאים נדבקים פחות.

ההסבר לממצאים האלה הוא ההקפדה היתרה על המיגון בתוך מחלקות הקורונה, שמביא לכך ששיעור ההדבקה במחלקות הללו הוא נמוך. דווקא המחלקות הכלליות של בית החולים, חדר מיון או המחלקות הפנימיות, הם אלו שנדבקים יותר כי הם באים במגע עם חולים, לפני שאלו מזוהים כחולי קורונה.

עיקר הנדבקים הוא הצוות הסיעודי ועובדי המנהל והמשק, מאחר שהם באים במגע קרוב יותר עם החולים מאשר הרופאים. חלק מההדבקה העודפת של המחלקות הכלליות נבעה בהתחלה גם מטעויות - למשל, אי־הקפדה על זריקת המסכה לאחר שימוש יחיד, בחולים שלא בטוח שהם חולי קורונה. הטעויות הללו תוקנו עם הזמן.

בכל מקרה, עיקר הסיכון אינו עבודת בית החולים, אלא דווקא המגע עם הקהילה והמשפחה בישובים האדומים - פרופ' רגב יוחאי מסיקה מהממצאים שלה שבערים האדומות שיעורי ההדבקה כנראה כבר עברו את ה–10% ויותר, מה שאומר שחלק גדול מהאוכלוסייה באותן ערים כבר חסין למחלה.

מחלקת קורונה בבית החולים שיבא
מחלקת קורונה בבית החולים שיבאצילום: אמיל סלמן

עוד ממצא מעניין - מתוך ה–200 שזוהו כבעלי נוגדנים, רק כ–100 ידעו עוד קודם לכן כי נדבקו בקורונה. למאה נוספים לא היה שמץ של מושג שהם נחשפו למחלה, והעובדה שהם בעלי נוגדנים הפתיעה אותם. זה אומר ששיעור הנחשפים באוכלוסייה למחלה הוא לפחות כפול מזה שזוהה על ידינו. מאחר שהצוות הרפואי עובר בדיקות כל הזמן, "על כל פיפס קטן מיד בודקים אותם", אומרת רגב־יוחאי, ניתן להניח שבאוכלוסייה הכללית יש הרבה יותר אנשים שנחשפו למחלה, מכפי שידוע לנו. רגב יוחאי מנחשת שמדובר בשיעור גבוה פי ארבעה עד פי עשרה מזה הידוע לנו, כלומר ששיעור הישראלים שכבר נחשפו לקורונה הוא 7%–17%. בערים אדומות זה עשוי להיות אפילו יותר גבוה.

אגב, מבין אלו שידעו שהם נחשפו לקורונה, לכ–95% ויותר היו נוגדנים. הממצא מהעולם שחולי קורונה אינם מפתחים נוגדנים הוא, ככל הנראה, נדיר וזניח.

גדודים שפטורים מסגר

בשיבא מתכוונים להמשיך ולבדוק את כל אוכלוסיית בית החולים, ולעשות שימוש מושכל בממצא של נשאי הנוגדנים: ישתמשו בהם כעובדי הקו הראשון, כלומר הם יאיישו את חדרי המיון ואת הפנימיות מאחר שהם חסינים להדבקה ולהדבקות. לפי אותו יחס, יש בשיבא כ–900 עובדים שהם כבר חסינים לקורונה - ממצא חשוב לקראת העומס הצפוי במחלקות בחורף, והחשש שכל עובד שיצטנן יצטרכו להרחיק אותו מעבודה מחשש הוא נושא את הנגיף.

שימוש מושכל כזה אפשר לעשות גם באוכלוסייה הכללית - אם אכן שיעור האוכלוסייה שהוא כבר חסין לנגיף מתקרב ל–10%, הרי שיש לנו כאן גדודים של אנשים שיכולים להיות פטורים מסגר, יכולים לטפל בקשישים בבתי אבות, לנהוג בתחבורה הציבורית ועוד. עבור הערים האדומות, שבהן יש כנראה כבר שיעור בעלי נוגדנים גבוה, זו יכולה להיות הצלה ממש אם יתברר שחלקים נרחבים מהאוכלוסייה יכולים להיות פטורים מהסגר.

הבעיה היא שכל אלו הם בגדר השערות בלבד, בהיעדר סקר סרולוגי מייצג לכל האוכלוסייה. סקר ראשון שאמור להתפרסם בשבועות הקרובים בדק רק את המצב בבני ברק. אולי לפחות שם כבר יהיו בשורות טובות.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker