"למדנו לקח": המעסיקים לא מחכים למתווה הפיצוי - ויוציאו עובדים לחל"ת

עובדים רבים צפויים לשלם את מחיר חוסר האמון של מעסיקיהם באוצר ■ "לממשלה היו חודשים לכתוב תקנות - אבל אנחנו לא מצליחים לקבל תשובות"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
קניון עזריאלי בתל אביב בתקופת הסגר השניצילום: אייל טואג

לאחר ההכרעה על הטלת הסגר שלשום (א'), אמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי הנחה את שר האוצר, ישראל כ"ץ, להגיש תוכנית כלכלית ביום חמישי הקרוב. ככל הידוע, במשרד האוצר בוחנים את האפשרות לתת הפעם מענקים למעסיקים שימשיכו להעסיק את עובדיהם. המענקים והכלים הקיימים כיום - מנגנון החל"ת והמענק לעידוד תעסוקה - בעצם מעודדים מעסיקים להוציא עובדים לחל"ת.

באופן מעט אבסורדי, אם בעקבות הסגר השני ייצרו מסלול נוסף למענק התעסוקה, מעסיקים שמוציאים עובדים לחל"ת ירוויחו פעמיים. בפעם הראשונה, כאשר יעבירו את עלויות כוח האדם שלהם לביטוח הלאומי; ובפעם השנייה, כאשר יקבלו מענק מהמדינה על קליטת העובדים מחדש.

"אנחנו לא מאמינים למשרד האוצר"

השלכות הסגר עוד לא ידועות, אך העובדים כבר משלמים את המחיר. משיחות עם מעסיקים עולה כי חלקם לא מתכוונים לחכות ולראות מה יהיה מתווה הפיצוי למעסיקים שיציג משרד האוצר, והחלו להיערך להוצאת העובדים לחל"ת בימים הקרובים. הדבר נובע מתחושת חוסר אמון של המעסיקים בממשלה בכלל ובמשרד האוצר בפרט, לאור התנהלותם בגל הראשון.

תור לסניף של הביטוח הלאומי במהלך הקורונה (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה)צילום: תומר אפלבאום

"אנחנו לא מאמינים למשרד האוצר", אומר אבי שומר, מבעלי צומת ספרים וחבר הוועד המנהל את התאגדות רשתות האופנה, המסחר וההסעדה, שמתכוון בעצמו להוציא לקראת סוף השבוע את מאות עובדי הרשת לחל"ת. "למדנו את הלקח שלנו מהסגר הראשון, אז המדינה הענישה את אותם מעסיקים שלא הוציאו עובדים לחל"ת או החזירו אותם לעבוד מהר. עד שהם יחליטו משהו וזה יאושר כבר יהיה חיסון לקורונה".

הקמעונאים מאשימים את משרד האוצר בכך שלא למד את לקחי הגל הראשון ולא נערך כראוי עם מדיניות מגובשת למתווה פיצוי בגל השני, שהיה ברור שיגיע במוקדם או במאוחר. לדברי דדי ריזל, יו"ר התאגדות רשתות המסחר וההסעדה, "מעסיקים ועובדים צריכים ודאות. לממשלה היו חודשים לכתוב תקנות ומדיניות - ובמקום זה אנחנו לא מקבלים תשובות אם יהיה מותר לרשתות להפעיל שירות משלוחים או איסוף עצמי".

מסיבות אלה, הקמעונאים טוענים שתוצאות הסגר השני יהיו קשות מהראשון וכי מספר המפוטרים יהיה גבוה יותר. לדברי יעקב פרץ, בעלים ומנכ"ל של סטיב מאדן, ריפליי, NYOU ורזילי, "בפעם הקודמת לא פיטרתי עובדים - הפעם אני לא יכול להבטיח כזה דבר. ברגע שיפורסמו תקנות מסודרות לשעת חירום נוציא לחל"ת 450 מתוך 500 עובדי החברה, ואת היתר נשאיר כדי להפעיל את אתרי האינטרנט. בגל הזה, לצערי, נראה הרבה יותר מפוטרים והרבה יותר עסקים שיקרסו".

"הפעם המצב קשה יותר מאשר באפריל", אומר שומר. "קשה לנו מצפונית להוציא שוב עובדים לחל"ת, ויהיה קשה יותר לקבל הקלות מהמשכירים הפרטיים". בנוסף, הוא אומר, אם בסגר הראשון העובדים לא הביעו התנגדות להוצאתם לחל"ת הפעם תמונת המצב שונה: "העברנו שאלון בין העובדים ושאלנו אותם מי יהיה מעוניין לצאת לחל"ת - והרוב הגדול לא רוצים. הם כבר עברו תקופה שבה היו בחל"ת והרוויחו שכר מופחת, ומרגישים שהם צריכים יציבות תעסוקתית".

בביטוח הלאומי חזו כי המעסיקים יוציאו במהלך השבוע שלאחר ההצהרה 300-200 אלף עובדים לחל"ת, וההערכות באוצר אף גבוהות יותר. הצפי היה כי לא רק מעסיקים מתחומי המסחר, המסעדנות והתיירות שיסגרו את עסקיהם ישחררו את העובדים - אלא גם מעסיקים בתחומים נוספים במשק.

מתחם ביג באשדודצילום: אילן אסייג

מי יישא בעלות?

בין הרשתות הקמעוניות והמסעדנים, התחושה היא כי כל המשק מורשה להמשיך לפעול, למעט העסקים שלהם. לאור ריבוי החגים בחודש הקרוב, היו מעסיקים שבחרו להוציא את העובדים לחל"ת עוד טרם החלטה על הסגר, זאת לאור הירידה בפעילות העסקית והמיעוט היחסי של ימי העבודה.

"כישלונה המתמשך של הממשלה בטיפול במשבר הקורונה מביא את כולנו שוב למצב של סגר", כתב חי גאליס, מנכ"ל ביג מרכזי קניות, במכתב שהוציא לשוכרים. "הטיפול במשבר הוא בגדר מחדל מהגדולים שחוותה המדינה מאז הקמתה. הכישלון וההחלטות ההזויות והקיצוניות הן לא שלנו - אבל אנחנו אלה שמשלמים את המחיר. כולנו. כלל העסקים והאזרחים במדינת ישראל".

במקביל, התנהל בימים האחרונים מאבק בין הרשתות לקניונים סביב התשלומים בתקופת הסגר. גאליס הודיע לשוכרים ברשת ביג כי יקבלו זיכוי מדמי שכירות וניהול בתקופת הסגר. קבוצת מליסרון (קניוני עופר) הודיעה לשוכרים ששוחחו אתה בסוף השבוע כי תיגבה מהם תשלום רק בעבור דמי ניהול בתקופת הסגר, המסתכמים בכ-85 שקל למ"ר בממוצע בקניוני הקבוצה, ובכ-30 שקל למ"ר במרכזים הפתוחים. קבוצת עזריאלי הודיעה אף היא על הסדר הקלות ופטור מתשלומים לשוכרים וצים אורבן לייף הודיעה כי לא תגבה דמי שכירות וניהול בתקופת הסגר.

בסגר הראשון נתנו רוב הקניונים לשוכריהם פטור מתשלומים בתקופה שהקניונים לא פעלו, והנחות בחודשים שאחרי הפתיחה. התוצאה היתה שקבוצות הקניונים הגדולות - עזריאלי ומליסרון - הציגו הפסדים, בעוד הרשתות הגדולות שיפרו את תוצאותיהן הכספיות. עם זאת, לא מעט קמעונאים מנסים להיות יצירתיים ולמצוא דרך להמשיך לעבוד בכל דרך.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker