"התנפלו עלינו": החרדים סוגרים חשבון עם מערכת הבריאות בשל היחס בקורונה

החברה החרדית, שספגה מכה בריאותית קשה בגל הראשון של הקורונה, עדיין לא התאוששה מהמכה המוראלית שספגה ■ מי שהתרגלו להיות קהל יעד מועדף במערכת הבריאות, הפכו לקבוצת סיכון שמתרחקים, מפרידים ומזהירים מפניה ■ עכשיו הם מתקיפים את מי שלדעתם פגע בהם

רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שלט במאה שערים המבקש מתושבי רחביה ו"השכונות האדומות" בתל אביב להימנע מכניסה לשכונה, בשבוע שעבר
שלט במאה שערים המבקש מתושבי רחביה ו"השכונות האדומות" בתל אביב להימנע מכניסה לשכונה, בשבוע שעברצילום: אוהד צויגנברג

באחרונה נתלה בשכונת מאה שערים בירושלים שלט גדול ובו נכתב: "תושבי רחביה והשכונות האדומות בתל אביב, לאור התפשטות הקורונה בשכונותיכם והזלזול בשמירה על ההנחיות באזור מגוריכם, אנא הימנעו מכניסה לשכונותינו. בתקווה להבנה". השלט הסאטירי הזה הוא דוגמה טובה לעלבון והמרירות שנותרו בקרב חרדים רבים בתום הגל הראשון של הקורונה.

לצד המכה הבריאותית הגדולה שספגה החברה החרדית בקורונה, היא סובלת גם ממכה מוראלית: הסגר על בני ברק, תחושת הרדיפה והניכור והקשיים הכלכליים - כולם מורגשים היטב ברחוב ובכלי התקשורת החרדיים. ובכל הקשור למערכת הבריאות, הפגיעה גדולה אפילו עוד יותר: אחרי שהתרגלו במשך שנים להיות קהל היעד המועדף של קופות החולים ובתי החולים, עם יחס VIP, מתאמי קהילה שדואגים לצורכיהם, חיזור ותחרות אדירים על לבם - הגיעה הקורונה.

את העלבון של החרדים קשה לפספס. הוא מתועד היטב ברשתות החברתיות ובאתרים החרדיים: "יחס מחפיר", "אנטישמיות", "השפלה" - הם רק כמה מהכינויים שהוצמדו ליחס שקיבלו מטופלים חרדים בבתי חולים במהלך הקורונה.

כתבות בעיתונות החרדית מתארות יולדות חרדיות ש"זוכות ליחס מחפיר" ונשלחות באופן אוטומטי ל"מחלקת יולדות קורונה" ולאחר הלידה לא מורשות לצאת מחדרן; אישה מאלעד שהגיעה ללדת באחד מבתי החולים עם בעלה ונתקלה במיילדת ש"סירבה להתקרב אליה, נשארה לעמוד בקצה החדר, משם העניקה הוראות"; אישה חרדית שמספרת כי התינוק שלה היה צריך לעבור בדיקת שמיעה - אך זו בוטלה "כי לא רוצים שהמכשיר שלהם ייגע בבני-ברקים"; אישה שמדווחת על כך שסירבו לתת לה אפידורל בלידה מחשש להידבק ממנה; יולדת חרדית שעל דש בגדה הודבקה מדבקה צהובה; ועוד סיפורים על יחס מפלה, חשדנות, ואפילו השפלה כלפי חרדים בבתי חולים בתקופת הקורונה נפוצו בתקופה האחרונה.

השילוב של מחלה מדבקת, חדשה ולא מוכרת, ריבוי הדבקות ויציאות לבידוד בקרב צוותים רפואיים, ותחלואה גבוהה ביישובים חרדיים - הוביל ל"פרופיילינג" במערכת הבריאות, שכוון בעיקר כלפי חרדים. למשל, בתי חולים שהחליטו כאמצעי מנע להפריד מטופלים חרדים מאחרים, ליצור להם "מסלולים" מיוחדים ולנקוט פעולות מנע לצמצום ההדבקה. לפעולות האלה אולי יש הצדקה אפידמיולוגית: ניהול סיכונים וצמצום חשיפה למי שמגיע מאזורים מוכי קורונה - אבל כמו בכל סוג של פרופיילינג, הוא מגיע עם רגשות עלבון קשים. היחסים ההדוקים בין הקהילה החרדית למערכת הבריאות נכנסו למשבר חסר תקדים.

בדיקת קורונה בבני ברק, באפרילצילום: תומר אפלבאום

באחרונה המחאה עולה שלב, ויש מי שמנסה "להשיב אש" ולהזכיר את הכוח הצרכני הגדול של הציבור החרדי המאורגן. קבוצות וואטסאפ ופשקווילים עם קריאות לחרמות ולסגירת חשבונות צצים במקומות שונים - אך הביטוי הבולט ביותר עד כה היה ישיבת מועצת העיר בני ברק שהתקיימה לפני שבועיים, שבה עלה ראש העיר, אברהם רובינשטיין, למתקפה חזיתית נגד כל מי שהוא מאשים בהתנכלות לחרדים במהלך הקורונה. על הכוונת של רובינשטיין שלושה, שדווקא ידועים בקשרים ההדוקים וארוכי השנים שלהם עם החרדים: מנכ"ל מכבי רן סער, המרכז הרפואי שיבא, והמנהל הרפואי של מעייני הישועה, פרופ' מוטי רביד.

כמה חלו בבני ברק?

את המהומה שהתרחשה אחרי ההופעה שלו בשיא מגפת הקורונה בכנסת, סער כנראה לא ישכח. הוא הגיע לוועדת הקורונה, ובסיום דבריו ביקש להקדיש כמה מלים למתרחש בבני ברק, העיר שהקופה מבטחת מחצית מתושביה ומשקיעה בה מאמצי שיווק ושירות עצומים. "אני מאוד מודאג מבני ברק", אמר סער. "אני מכה על חטא שלפני שבועיים לא הפכתי שולחן ולא פנינו וצעקנו שקורה משהו בבני ברק", אמר והוסיף כי "יש בעיה קשה בבני ברק: המטופלים מפחדים שיכניסו אותם לבידוד ולאשפוז ערב הפסח, והם לא באים להיבדק. צריך לפנות לרבנים, אנחנו פונים כקופה, ולדאוג שכל תושבי בני ברק יבינו שהם צריכים לבוא להיבדק כי הם לא באים".

בהמשך אמר סער את המשפט שמאוחר יותר עורר סערה: "הנתונים שלנו דיברו על שליש מחולי בני ברק. הנתונים שלנו כבר מראים 38% וזה הולך ועולה, אז אני מאוד מוטרד". דבריו של סער התפרסמו במהירות בכל אתרי החדשות, עם הכותרת שלפיה שליש מתושבי בני ברק חולים בקורונה. דוברת ועדת הקורונה מיהרה להוציא הודעה בעקבות דבריו, תחת הכותרת: "מנכ"ל מכבי מעריך: 38% מתושבי בני ברק חולים, כ-75 אלף איש". אף שתרגום דבריו למספרים (75 אלף חולים) כלל לא נאמר על ידו - המספר צוטט בכל מקום אפשרי, מלווה בקריאות להטלת סגר על בני ברק.

הסבריו בדיעבד של סער כי לא אמר מעולם ש-75 אלף מהתושבים חולים וכי התכוון רק לומר כי שיעור הבדיקות החיוביות מקרב הנבדקים (ולא מקרב כלל התושבים) הוא 38% - נפלו על אוזניים אטומות. מאוחר יותר שיגר הודעה מוקלטת בקולו לחברי מכבי בבני ברק שבה הצהיר שוב כי לא אמר את הדברים: "חבל שבעת חירום זאת בעלי אינטרסים מנסים לסכסך בין מכבי לבין הציבור החרדי…". "אני לא חלק מכל המקטרגים על הקהילה החרדית. מטרת דברי היתה לעורר צעקה למען הצלת חיים".

רובינשטיין לא השתכנע: "אני לא סולח לסער", אמר רובינשטיין בישיבת מועצת העיר, ותקף: "עד היום הוא לא ביקש סליחה… אני קורא להנהלת מכבי לפטר אותו". רובינשטיין האשים את סער בכך ש"אדם שמתפרנס מתושבי בני ברק הולך על הראש שלהם ואומר שצריך לעשות סגר על בני ברק… כשהוא אומר את זה יש לזה משמעות". לסיום, קרא (ברמיזה ברורה) לתושבי העיר לנטוש את הקופה: "עד שלא יפטרו אותו - שהציבור ישפוט את קופת חולים מכבי".

איש במכבי לא מתכוון כמובן לפטר את סער, וגם לא ידוע על עזיבת מבוטחים מבני ברק לקופות אחרות, אך הפרשה היא בהחלט עצם בגרונה של הקופה. עם זאת, בשטח נעשים מאמצים להוריד את הלהבות: בשבוע שעבר כיכב סער בראיון ב"יתד נאמן", וחזר שוב על כך שלא התכוון להגיד את מה שיוחס לו. בנוסף, השבוע התקיימה מעין "סולחה" בבני ברק בין סער לרובינשטיין בביתו של הרב יהודה סילמן, מהרבנים המשפיעים בחוגים הליטאים שעומד בראש בית דין מרכזי בבני ברק. בעיתונות החרדית צוטט סער כמי שהתנצל בפגישה ואמר כי "הדברים נאמרו מתוך סערת רגשות, והיה מי שהפך למסע שיסוי נגד הציבור החרדי ולא לכך היתה הכוונה חלילה".

רן סער, מנכ"ל מכבי שירותי בריאותצילום: דניאל צ'צ'יק

הבטן הרכה של שיבא

היעד השני של רובינשטיין בדבריו היה המרכז הרפואי שיבא, בימים כתיקונם אחת הכתובות הרפואיות המרכזיות של תושבי בני ברק וגם של היולדות החרדיות. "בתי חולים אחרים האירו לנו פנים, אבל תל השומר הסתכל על תושבי בני ברק בצורה מאוד לא יפה, ועכשיו הם קוראים לנו לבוא לשם, לנשותינו", תקף רובינשטיין. "זה בית החולים המובחר, אולי הטוב בארץ. אבל היולדות… אני קורא לתושבי העיר - תעשו עמם חשבון".

רובינשטיין מדבר על יחס מפלה באופן כללי, אך מכוון את הקריאה שלו לחרם לבטן הרכה של בתי החולים בישראל: מחלקת היולדות - המחלקה המכניסה ביותר עבור בתי החולים. בתי החולים מתחרים ביניהם קשות על כל יולדת, והיולדות החרדיות הן קהל נחשק במיוחד, מכיוון שהן יולדות יותר פעמים מנשים אחרות.

במקרה הזה נגע רובינשטיין בעצב חשוף של החברה החרדית - הסיווג שלה במערכת הבריאות כסכנה פוטנציאלית גבוהה להדבקה בקורונה, שגרם במקרים רבים להפרדת חרדים ממטופלים אחרים, התמגנות מיוחדת של הצוותים במגע עמם, ולטענתם לעתים גם ליחס חשדני ומרוחק.

קמפיין נגד המרכז הרפואי שיבאצילום: ללא קרדיט

טענות כאלה היו כלפי בתי חולים רבים, אך בשיבא ספגו חלק גדול מהאש. בית החולים, שמשרת רבים מאוד מתושבי העיר, הוציא נוהל מיוחד לטיפול במטופלים שמגיעים מאזורים עם תחלואה גבוהה, שכלל בידוד, בדיקה וטיפול רק לאחר קבלת התשובה. אחד המקרים שעורר סערה, למשל, היה תיעוד שהעלתה לרשת אישה חרדית מבני ברק, שבה תיארה כיצד היא ומטופלים אחרים תושבי העיר הופרדו במחלקת עיניים בשיבא משאר המטופלים והועברו לחדר צדדי נפרד, אף שהקפידו על כל ההנחיות של ריחוק ומסכות. "מה השלב הבא? תור נפרד בבנק? תור נפרד בסופר? להגיד לנו שאנחנו מנודים, לשבת בצד או בחדר נפרד? ישבתי במשך 50 יום בבית מבלי לצאת ממנו", היא סיפרה ל"וואלה".

בשיבא מרגישים כי הקריאה להחרים את מחלקת היולדות היא ניסיון של גורמים בעלי אינטרסים כלכליים ואחרים לנתב את התסכול מהמצב שאליו נקלעה הקהילה מול גורמים ממלכתיים. בבית החולים אומרים כי התקרית במחלקת העיניים נבעה מחוסר רגישות וכי הם התנצלו עליה, אך שדווקא במחלקת היולדות הטיפול שוויוני לכל המטופלות מכיוון שמיון נשים הותאם בצורה שמאפשרת זאת.

לדברי מנהל תחום המגזרים בשיבא, יואל הר אבן, "אנחנו גאים להיות בית החולים שמטפל במספר הגבוה ביותר של מטופלים מהציבור החרדי. הקורונה היתה אירוע בלתי-מוכר שהיה צריך לנהל בזמן אמת, מחלה שהשתנתה לנו כל הזמן מול הפרצוף, בזמן שלנגד עינינו עמד כל העת הצורך לשמור על בטיחות המטופלים, הצוותים הרפואיים והציבור כולו".

"ועם זאת", לדבריו, "לא נעשתה בשיבא הפרדה בין מטופלים אלא טיפול באוכלוסיות מיוחדות, בהתאם לאזורי מגורים עם תחלואה גבוהה, כפי שהוגדרו על ידי משרד הבריאות. הבעיה היתה שהמשרד לא אמר במפורש מה לעשות עם האזורים האלה, אלא השאיר זאת להחלטת בית החולים. נאלצנו לפעול במתח שבין מתן טיפול מסור ולפי הערכים של שיבא, אל מול שמירה על בריאות המטופלים והצוותים המטפלים - ואלה המקומות שבהם היה קושי". הר אבן מדגיש כי "מדיניות זו לא מומשה כלפי אוכלוסייה זו או אחרת, אלא לכלל המטופלים שעונים לקריטריונים שהגדיר משרד הבריאות".

אברהם רובינשטיין, ראש העיר בני ברקצילום: מגד גוזני

סערת בתי הכנסת

השלישי על הכוונת של רובינשטיין היה לא אחר מאשר פרופ' מוטי רביד, המנהל הרפואי של בית החולים מעייני הישועה, שטיפל בתקופת הקורונה בעשרות חולים קשים ומונשמים שרובם ככולם תושבי בני ברק וחרדים. רביד התראיין בתקשורת בשלבים מוקדמים של ההתפרצות, עוד לפני שניתנה הוראה לסגור את בתי הכנסת, ואמר כי הוא "קורא לציבור הדתי שלא להתפלל בבתי הכנסת כרגע. מדובר בפיקוח נפש". רביד הוסיף כי "בתי הכנסת הם מקום אידיאלי להדבקה. אף שהנחיית משרד הבריאות היא לבטל אירועים של התכנסות עד 2,000 איש, אני קורא להפסיק עם התכנסויות בכלל".

דבריו של רביד עוררו סערה. "למה מוטי רביד ציין רק בתי כנסת ולא בתי אבות ומועדונים"? צייץ מישהו בטוויטר, "אם היה מדבר באופן כללי על כינוס של יותר מעשרה אנשים, הייתי יכול להבין... מי הוא שיחליט בענייני הלכה"? גם בארגון העולמי של בתי הכנסת הגיבו לדברים ואמרו: "אל לנו להוסיף סייגים וחומרות שאינם מגובים בהוראה של גורמי המקצוע המוסמכים". כמה ימים לאחר מכן התייחס רביד בתוכנית רדיו לאמירה המפורסמת של הרב חיים קנייבסקי נגד סגירת מוסדות הלימוד החרדיים, ואמר כי "היה אפשר לכבד את אמירת הגר"ח קנייבסקי שלימוד תורה נדרש גם כשיש סכנה, לו הלומדים היו מסכנים רק את עצמם. אבל המשך הלימוד בסדר הרגיל גרם לסכנה עבור כלל הציבור, לא רק עבור אלה שבחרו בכך". כשתקפו אותו עמד רביד על דעתו ואמר: "רק מכיוון שאני עובד שנים רבות עם המגזר החרדי יש לי אחריות לבריאותו. ממילא בעוד כשבועיים נגיע למצב הזה. מדוע לא להקדים רפואה למכה?".

מאוחר יותר אמר רביד בראיון אחר כי מספר חולי הקורונה החרדים שהתפרסם "הוא רק קצה הקרחון", וכי "שיעור התחלואה באוכלוסייה החרדית הוא בערך פי חמישה מאשר בממוצע הארצי". הוא קרא גם להטיל סגר על שכונות עם תחלואה גבוהה: "ההידבקות רובה ככולה היא מבתי הכנסת, מהתקהלויות, מהישיבות ומהחנויות שהן צפופות מאוד", אמר. "צריך בידוד וחלוקה של השכונות, סגר סלקטיבי על האזורים שבהם יש תחלואה גבוהה ולערוך עוד ועוד בדיקות".

פרופ' מוטי רביד, המנהל הרפואי של מעייני הישועהצילום: עופר וקנין

בדיעבד, דבריו של רביד התבררו כנכונים: בתי הכנסת נסגרו בהוראת הממשלה שבועיים אחרי הדברים שאמר, וגם האמירה של קנייבסקי נחשבת לאחד הגורמים שעיכבו את עצירת ההדבקה בחברה החרדית. שיעורי התחלואה בה היו אף גבוהים מאלה שתיאר רביד.

למרות זאת, רובינשטיין תקף אותו בדבריו ואף רמז שיש לפטר אותו: "שיבקש סליחה מ-210 אלף תושבי העיר", אמר, "הוא לא יכול להיות מנהל בית חולים של העיר ולדבר נגד תושביה. אני קורא להנהלת מעייני הישועה לקחת בחשבון את הדברים האלה".

רביד מצדו לא מתרגש מדבריו של רובינשטיין: "זה קשקוש מוחלט", הוא אומר. "כל הרבנים הבינו בסופו של דבר את דברי, בירכו אותי ומתייעצים אתי איך לחזור לישיבות - וראש העיר בני ברק נותר בכעסו". לדבריו, "אחרי שהוא התבטא כך, הרבה אנשים צילצלו אלי כדי לעודד אותי שלא אחשוב שזו דעת הציבור כולו, ואני באמת לא מרגיש שום לחץ מצד הקהילה. כשמראיינים אותי בתחנות הרדיו החרדיות, חלקם מתחילים ב'חבל שלא שמעו בקולך בזמן'. בדיעבד, אם היו עושים את זה - התחלואה בבני ברק לא היתה פי עשרה משאר הארץ, אבל באותה תקופה הם לא היו בשלים לקבל את זה".

בימים האחרונים חלה עלייה במספר מקרי ההדבקה בישראל כולה, עם מוקדים בולטים גם בחברה החרדית. אלא שה"גל" החדש של הקורונה מוצא את החברה החרדית במקום אחר, עם הרבה יותר מודעות לסכנות ושמירה על ההנחיות. בשלב מסוים אפילו עיריית בני ברק עצמה תלתה שלטים מעוררי מחלוקת על בניינים שהתגלו בהם חולים בעיר, שמזהירים כי בבניין יש חולה, כדי לעודד את התושבים להתפנות למלונות. עם זאת, העלבון, החשבונות הפתוחים ואולי גם ניצול הזדמנויות סביב אירועי הקורונה לסגירת חשבונות ישנים - לא חולפים כל כך מהר.

"נעלבנו, פשוט נעלבנו", מסביר אריק אדלר, גזבר עיריית בני ברק, העומד בימים אלה בראש חמ"ל הקורונה בעיר. "כל העולם התנפל עלינו". לדבריו, "בכל נושא הקורונה בחברה החרדית - היתה בעיית שפה. כשהחילונים אמרו: 'תסגרו את הישיבות כדי שלא תידבקו' - החרדי שומע 'התורה לא חשובה'. זה היה ככה עד שהעניין תוקן, ואני חושב שהוא תוקן בצורה מצוינת".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker