דרעי הודה ש-70% מהנדבקים חרדים - בסיבוב הבא שוב נסתגר כולנו בבתים?

מחקר חדש מצא שני משתנים שהשפיעו מאוד על רמת התחלואה בקורונה: רמת הצפיפות ביישוב ושיעור המתגוררים בישיבות ■ מסקנת המחקר היא שאם יהיה גל תחלואה נוסף, הדרך הנכונה לטפל בו תהיה סגר חכם יותר שלא ישתק את כל המשק

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ל"ג בעומר, קורונה
מדורת ל"ג בעומר אתמול, בשכונת מאה שעריםצילום: אוהד צויגנברג

החברה החרדית עמדה במהלך משבר הקורונה תחת ביקורת קשה על רקע שיעור התחלואה הגבוה בתוכה, שנבע מחוסר ציות להנחיות הממשלה — לפחות בשלב הראשון של המשבר.

שר הפנים, אריה דרעי, הפתיע השבוע כשפירסם את הנתונים. לדבריו, 70% מחולי הקורונה בישראל הם מהחברה החרדית. דרעי קרא לחברה החרדית "לעשות חשבון נפש מעמיק". יש הסבורים כי המסר שלו מכוון בין השאר לרב קנייבסקי, המכונה "גדול הדור", שהוציא פסק הלכה שמחייב את המשך הלימוד בישיבות בשעה שמערכת החינוך כבר הושבתה. קנייבסקי אמנם חזר בו בהמשך, כשהבין את משמעות דבריו. אך לא ניתן להתעלם מכך שאירוע הקורונה יצר טראומה גדולה בחברה החרדית — שמעוררת שאלות על ציות למוסדות המדינה או לרבנים.

דרעי ציין כי התחלואה הגבוהה לא היתה רק ביישובים חרדים כמו בני ברק, ירושלים, אלעד, ביתר עלית, ומודיעין עלית, אלא גם בשכונות בערים אחרות, שבהם יש ריכוזי חרדים גדולים. בירור במשרדו מעלה כי מתחילת המשבר ביקש לקבל עדכונים שוטפים על התחלואה לפי ישובים וגם לפי מאפייני האוכלוסיה. אם דבריו של דרעי מדויקים, המשמעות היא שמתוך 16,056 נדבקים בקורונה שנרשמו עד אתמול בישראל, רק כ–5,000 אינם חרדים.

מפתה לצטט את אמירתו לפני שמונה שנים של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בהקשר של הפערים החברתיים: "בניכוי חרדים וערבים מצבנו מצוין". במקרה הזה, די בניכוי החרדים כדי לקבל סטטיסטיקת תחלואה מינורית במיוחד וגם ממוקדת מאוד באיזורים ספציפיים. כל זה מעורר את השאלה אם הסגר שנקטה הממשלה לא היה מוגזם מדי.

תמונת מצב חדה

פרופ' אייל קמחי, סגן נשיא מכון המחקר שורש, ביצע ניתוח של התחלואה לפי יישובים ובחן את המשתנים שהשפיעו במיוחד: מצב סוציו אקונומי; רמת הכנסה; השכלה אקדמית; שיעור המבוגרים מעל גיל 75; צפיפות האוכלוסין ביישוב; ושיעור המתגוררים בישיבות (לסוגיהן השונים).

במחקר נמצא, למרבה ההפתעה, קשר שלילי בין שיעור המבוגרים ביישוב לבין רמת התחלואה. קמחי משער כי הדבר קשור לכך שרמת הציות של אנשים מעל גיל 75 להוראות הבידוד החברתי, היתה גבוהה. לעומת זאת, הוא מצא שני משתנים שהשפיעו מאוד על רמת התחלואה: רמת הצפיפות ביישוב ושיעור המתגוררים בישיבות.

היישובים החרדים בני ברק, ביתר עילית, מודיעין עילית, אלעד וקריית יערים — מככבים בעשיריה הפותחת של היישובים הצפופים בארץ ובשיעורי התחלואה. הצפיפות ביישובים אלה גדולה למרות שבחברה החרדית לא מקובלת בנייה של רבי קומות. ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) שכיהן בעבר כראש עיריית בני ברק, סיפר כי למרות שיש פתרון הלכתי בדמות מעלית שבת, החרדים מעדיפים לא להשתמש בו ומכאן נגזרת מדיניות של בניית בניינים לא גבוהים. למרות זאת, הצפיפות גבוהה בגלל משפחות גדולות ומרובות ילדים, ובגלל שיעור עוני גבוה שאינו מאפשר מגורים מרווחים.

קמחי מצא שביישובים בהם יש מעל 15 אלף תושבים לקמ"ר בנוי למגורים, מספר הנדבקים לכל 100 אלף תושבים הוא 244. ביישובים בהם מתגוררים עד 10 אלפים תושבים לקמ"ר בנוי מספר הנדבקים היה 123 לכל 100 אלף תושבים.

קשר חזק נוסף נמצא בין שיעור המתגוררים בישיבות. על פי המחקר, ביישובים בהם אחוז המתגוררים בישיבות הוא 1.5% ומעלה, נרשמו 405 נדבקים לכל 100 אלף תושבים, לעומת 219 נדבקים ביישובים בהם שיעור הגרים בישיבות הוא בין חצי אחוז ל-1.5%. ביישובים בהם שיעור המתגוררים בישיבות נמוך מ-0.5%, מספר הנדבקים הוא 120 לכל 100 אלף תושבים.

שר הפנים, אריה דרעי, "חשבון נפש מעמיק"צילום: אוהד צויגנברג

הממצאים של קמחי והנתונים שהציג דרעי, משקפים תמונת מצב חדה לגבי משמעות הריחוק החברתי על התחלואה. אורח החיים החרדי המאופיין בצפיפות מגורים גדולה והתקהלות מרובה (בלימודים ומגורים בישיבות, שמחות, לוויות וכו') השפיע מאוד על התחלואה.

למעשה, גם באורח החיים החילוני יש מספיק סיבות להתקהל – כנסים, אירועים, מסעדות, מופעי תרבות וספורט — אך האירועים האלה הופסקו מיידית והציות להוראות הבידוד החברתי היה גבוה ומיזער את סכנת התפשטות הנגיף. ייתכן שיש סיבות נוספות שיתבררו במחקרי המשך, אך די ברור שהריחוק החברתי הוא בעל משמעות גדולה לטיפול בנגיף.

קמחי בחן את רמת התחלואה במקומות צפופים נוספים כמו פנימיות ודיור מוגן, ולא מצא קשר סטטיסטי כפי שמצא בישיבות: "ייתכן שהסיבה למתאם הגבוה שבין שיעור התושבים המתגוררים בישיבות לבין שיעור ההידבקות בנגיף, הוא חוסר ציות של אוכלוסייה זו להוראות הריחוק החברתי, אם מתוך בורות, אם מתוך גישה בסיסית של אי ציות למוסדות המדינה, ואם מתוך התנהגות חסרת אחריות של ראשי המוסדות האלה", מעריך קמחי.

דרך ביניים

השאלה החשובה היא מה בדיוק אפשר לעשות עם המסקנות האלה. את צפיפות המגורים ביישובים החרדיים לא ניתן לפתור, ודאי לא בטווח הקצר. אבל כן אפשר לצמצם אירועים הכרוכים בהתקהלות. זאת הסיבה שהשר דרעי הודיע השבוע כי לא ישתתף בהילולה המסורתית בל"ג בעומר במירון. הנוכחות שם היתה נמוכה מאוד ביחס לשנים קודמות, אך מנגד, נרשמה התקהלות עצומה בשכונת מאה שערים בירושלים.

המסקנה של קמחי היא שאם יהיה גל תחלואה נוסף, הדרך הנכונה לטפל בו תהיה סגר חכם יותר שלא ישתק את כל המשק, אלא רק את מוקדי התחלואה. "קיימת דרך ביניים בין המדיניות של סגר כולל שננקטה בפועל בישראל, שנזקה הכלכלי עצום, לבין המדיניות של סגר חכם, המחייבת מערך בדיקות נרחב ויעיל שכרגע אינו בנמצא", אומר קמחי. "ניתן לבצע מדיניות של סגר סלקטיבי על אוכלוסיות שעל פי מאפיינים אלה נמצאות בסיכון גבוה להידבקות בנגיף ולהפצתו".

למעשה, סגר חכם בוצע בשלב מאוחר של המשבר בבני ברק ובשכונות ירושלים שבהם נרשמה תחלואה גבוהה. אך זה לא בא לידי ביטוי בפתיחה הזהירה מדי של המשק. המחיר הכלכלי הכבד שמשלם הציבור הישראלי בגין השיתוק של המשק והסגר הרחב, מחייבים גיבוש תפיסה שונה למקרה של סבב תחלואה נוסף. עסקים שמבוססים על התקהלות וצפיפות — מחייבים מודל עבודה שונה בטווח הנראה לעין. וגם אורח החיים החרדי יחייב התאמות למצב החדש, לפחות כל עוד לא נמצא חיסון לקורונה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום