החלופה של אירופה לחל"ת הישראלי מצילה את גוש היורו מזינוק באבטלה

נתוני אבטלה התפרסמו ביום חמישי בישראל וסביב העולם ■ מה אפשר ללמוד מהם על תגובות הממשלות למשבר הקורונה?

קורין דגני
קורין דגני
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הפגנת עצמאים בכיכר רבין בתל אביב
קורין דגני
קורין דגני

כלכלנים ומשקיעים ברחבי העולם עוקבים אחר נתוני האבטלה שמתפרסמים מדי שבוע או חודש, בניסיון לנסות לאמוד את עומק המשבר הכלכלי שהעולם נתון בו בעקבות התפרצות מגפת הקורונה. ואולם מאחורי מגמות דומות לעתים מסתתרים סיפורים שונים.

ישראל

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו ביום חמישי, 1.7 מיליון ישראלים נעדרו מהעבודה במארס — 43% מהמועסקים. הנתון כולל את השכירים שיצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת), עצמאים שנותרו ללא עבודה, וגם מועסקים שנעדרו מסיבות כמו חופשה, מחלה ועוד. לשם השוואה, בפברואר נעדרו מהעבודה רק 10.1% מהמועסקים.

עם זאת, שיעור האבטלה הרשמי (שיעור הבלתי־מועסקים מתוך כוח העבודה) עלה רק מעט במארס ל–3.4%, לעומת 3.3% בפברואר — אך הלמ"ס הבהירה עוד לפני כמה שבועות כי בנתונים שלה יופיעו עובדים בחל"ת, כ–880 אלף איש בישראל כיום, כ"מועסקים הנעדרים זמנית מעבודתם".

איטלקים מנגנים במרפסת. במארס המגפה כבר השתוללה באיטליה ובמדינות אחרות בגושצילום: DANIELE MASCOLO / REUTERS

גוש היורו

גם בגוש היורו, לפי נתונים שפורסמו ביום חמישי, נרשמה עלייה קלה בלבד בשיעור האבטלה במארס: 7.4%, לעומת 7.3% בפברואר. זה נתון מרשים בהתחשב בעובדה שבמארס המגפה כבר השתוללה באיטליה ובמדינות אחרות בגוש — ובכך שברבעון הראשון רשמה הכלכלה של גוש היורו התכווצות של 3.8%.

אבל בניגוד לישראל, הסיבה העיקרית לכך היא תוכניות הסיוע לעובדים של כמה מהמדינות הגדולות בגוש היורו, לפיהן הממשלה משלמת את רוב השכר של העובדים, ובתמורה המעסיקים מתחייבים שלא לפטר אותם — כדי שיהיה קל יותר להשיבם בעתיד, לעומת עובדים שפוטרו. כמו כן, הן מאפשרות למעסיקים גמישות: הם יכולים להוריד את היקף המשרה בהתאם לצורך, והעובד כמעט לא ייפגע. בישראל, לעומת זאת, האפשרות להוציא עובדים לחל"ת ניתנת לכלל החברות — לא רק למגזרים שנפגעו קשה במשבר — ולכן היא מהווה תמריץ שלילי למעסיקים, והם נוטים להוציא עובדים לחופשה.

בצרפת, לפי נתונים של אי־פי, 11.3 מיליון עובדים מקבלים עד 84% מהשכר נטו. כמחצית מהעובדים במגזר הפרטי צפויים לקבל את הסיוע הממשלתי הזה, בתוכנית שתעלה לממשלה כ–24 מיליארד יורו. בגרמניה, כ–3 מיליון עובדים מקבלים סיוע. הממשלה משלמת עד 60% משכר הנטו שלהם אם הפחיתו להם את שעות העבודה או הורידו אותן לגמרי. עובדים עם ילדים מקבלים 67% מהשכר, ויש חברות שמוסיפות לעובדים כסף, כמו פולקסווגן.

בבריטניה, הממשלה משלמת 80% משכר העובדים המושבתים כדי שלא יאבדו את עבודתם, ו–80% משכר העצמאים. דנמרק מסבסדת 75% מעלויות השכר של המעסיקים, כדי למנוע פיטורים בתנאים מסוימים.

תור לקבלת דמי אבטלה בלאס וגאס, במארסצילום: John Locher/אי־פי

ארה"ב

גם בארה"ב התפרסמו ביום חמישי נתוני האבטלה. מספר התביעות שנוספו בשבוע החולף היה 3.8 מיליון, לעומת תחזית של 3.5 מיליון; בחמשת השבועות האחרונים הגיע מספר המובטלים החדשים ליותר מ–30 מיליון איש — אחד מכל שישה עובדים איבד את מקום עבודתו.

אלא שבארה"ב גדל מספר המובטלים במארס ב–1.4 מיליון ל–7.1 מיליון, ושיעור האבטלה קפץ מ–3.5% בפברואר ל–4.4% במארס. זה היה הגידול החודשי החד ביותר מאז ינואר 1975. התחזית לאפריל קשה בהרבה: תוספת של 21 מיליון מובטלים בתוך חודש, פי 10 מהשיא שנרשם בספטמבר 1945 עם סיום מלחמת העולם השנייה. שיעור האבטלה חזוי לקפוץ ל–16%— הגבוה ביותר מאז 1948.

גם על תוכנית הסיוע האמריקאית לעובדים נמתחה ביקורת, ונטען כי הרחבת דמי האבטלה נותנת לחברות תמריץ לפטר עובדים, ובעקבותיה חלק מהעובדים גם יקבלו דמי אבטלה גבוהים משכרם.

לפי ארגון העבודה הבינלאומי — גוף השייך לאו"ם — 1.6 מיליארד איש בעולם שעובדים בעבודה זמנית או לא פורמלית עלולים לאבד את פרנסתם. מדובר בכמעט מחצית מכוח העבודה העולמי, שהוא 3.3 מיליארד איש. מאפריל עד יוני, צופה הארגון, 305 מיליון איש במשרה מלאה יאבדו את עבודתם.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker