"זו עבריינות": מעסיקים מוציאים לחל"ת - ודורשים לעבוד בלי לקבל משכורת

כ-880 אלף ישראלים הוצאו לחל"ת בשל משבר הקורונה, וחלקם גילו כי המעסיקים שלהם מצפים מהם להמשיך לעבוד - בחינם ■ "למה אני צריכה לשבת בבית, לקבל 50% מהשכר ולהתנדב בעבודה?" ■ החשש: עם החזרה של המשק לפעילות, התופעה תחריף

סיון קלינגבייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
עבודה מהבית. אילוסטרציה
עבודה מהבית. אילוסטרציהצילום: cate_89 / Shutterstock

"יש מעסיקים שמנצלים לרעה את הסיטואציה ומנצלים עובדים. הם יכולים להעסיק אותם אבל מעדיפים להשתמש בסעד מהמדינה. הם מעסיקים את העובדים באופן לא חוקי, ודורשים את זה באמצעות אמירה, שלעתים מנוסחת במפורש ולעתים לא, 'מי שלא יהיה זמין בשביל החברה עכשיו, לא יעבוד כאן אחרי המשבר" — כך אומרת נירית גלר ג'מילי, יועצת למציאת עבודה ובניית קריירה. בפוסט שפירסמה בפייסבוק וזכה לתהודה, היא המליצה למי שעבדו בתקופת החל"ת לתעד את שעות העבודה והפעילויות שעשו, ולאיים בתביעה במידת הצורך.

ע', לדוגמה, העובדת בחברה בתחום השירותים, הוצאה לחל"ת בסוף מארס. לא רק היא. המנכ"ל שלה הודיע כי בגלל העצירה בפעילות החברה הוא מוציא את כל העובדים לחל"ת. רק הוא, שאינו זכאי לדמי אבטלה, ושתי עובדות נשארו על תקן מקבלי משכורת. כ–200 העובדים האחרים נשלחו להירשם בשירות התעסוקה והביטוח הלאומי.

העובדה הזאת לא הפריעה למנכ"ל להמשיך לחלק לעובדים משימות ולייצר פגישות על בסיס יומי. "אצלנו אחוזי המשרה של מי שנמצאים בחל"ת הם 100%-40%", מספרת ע'. לדבריה איש לא מנסה להסתיר זאת. "זה שיח שהוא על השולחן. פעם בשבוע יש פגישה בזום ואנשים צריכים לעדכן איפה עומדים הפרויקטים שהם אחראים להם. הצוותים כולם בחל"ת ועובדים".

ע' כועסת. "לא היתה שום סיבה להוציא אותנו לחל"ת. כולנו עובדים", היא אומרת. "המנכ"ל הבין, ובצדק, שזו תקופה של בנייה לעתיד, וגם שיש המון הזדמנויות. הוא צודק, אבל למה אני צריכה לעשות את העבודה בלי לקבל משכורת? למה אני צריכה לשבת בבית, לקבל בערך 50% מהשכר שלי, ולהתנדב בחברה?"

להעביר עלויות שכר למדינה

תופעת החל"ת רחבה מאוד. כ–880 אלף ישראלים הוצאו לחל"ת בשל משבר הקורונה. לפי ניתוח נתוני שירות התעסוקה וסקר כוח האדם של למ"ס ל–2018, לצד 130 אלף עובדי תחום ההסעדה והאירוח וכ–110 עובדי תחום המסחר שנסגר כליל, הוצאו לחל"ת 63 אלף עובדי תחום הפיננסים ושירותי הביטוח שנחשבים לחיוניים ועבודתם לא הופסקה. כמו כן הוצאו לחל"ת 110 אלף עובדים בשירותי ניהול ותמיכה ושירותים אחרים, שלאו דווקא עובדים בחברות שעבודתן נאסרה בגלל משבר הקורונה.

מנגנון החל"ת שהפעילה המדינה איפשר לארגונים לחתוך את עלויות השכר בזריזות יחסית. כל שנדרש זו החלטה להעביר את העלויות של העסקת חלק מהעובדים או כולם למדינה. התחושה ש"כך עושים כולם" יצרה תמריץ, וכן התחושה שזו "ההטבה" היחידה שמדינת ישראל נתנה לעסקים שנפגעו בשל הירידה החדה בפעילות. ואולם חברות כמו הראל ביטוח, ישראכרט, כלל ביטוח, מיטב דש בתחום הביטוח והפיננסים, וכן משרדים גדולים לעריכת דין ופירמות ראיית חשבון הוציאו מאות עובדים לחל"ת למרות איתנותם הפיננסית.

החשש הוא שלאחר חזרת המשק לפעולה לא ישובו כולם מהחל"ת לעבודה. מעסיקים המתמודדים עם ירידה בהכנסות ובביקושים יעדיפו להחזיר לעבודה בשכר רק חלק מהעובדים — ואחרים ימשיכו להיות בחל"ת. מעבר לכך, לא כל העובדים שהוצאו לחל"ת מילאו את מכסת הימים המחייבת לצורך הזכאות — 30 יום. כך עלולה להתרחב עוד יותר התופעה של עובדים בחל"ת הנדרשים לעבוד.

עבודה מהבית. אילוסטרציה
עבודה מהבית. אילוסטרציהצילום: BERNADETT SZABO / רויטרס

לא ברור עדיין כמה מתוך 880 אלף איש שהוצאו לחל"ת מתחילת המשבר שבו לעבודה. 116 אלף מהם הוצאו לחל"ת רק באפריל, כלומר שבוודאות עדיין לא השלימו את מכסת הימים שהם מחויבים להיות בחל"ת. רק 3,840 מבין אלה שנרשמו כדורשי עבודה הנמצאים בחל"ת מאז החל המשבר, דיווחו באתר שירות התעסוקה כי חזרו לעבודה. הערכת השירות היא שכמה אלפים נוספים חזרו לעבודה ועדיין לא דיווחו על כך.

ש', מנהלת שיווק באחת החברות, ההוצאה לחל"ת ובתוך יום הבינה כי תשלום מהמעסיק שלה אין — אבל גם חופשה לא ממש. לדבריה, היא נדרשת להיות זמינה בכל עת לכל קריאה בווטסאפ, לעלות לפגישות בזום ולהגיש ניירות. למעשה, היא עובדת במשרה מלאה מהבית.

"אפילו לא שואלים אותי אם המועד נוח לי או לא. הציפיה היא שאהיה זמינה כל הזמן", מספרת ש'. אם בחלק מהחברות הבטיחו לעובדים כי ישלמו להם אחרי שישבו לעבודה על השעות שעבדו בחל"ת, או הבטיחו סוג של השלמת הכנסה של הפער בין המשכורת לדמי האבטלה בגין חל"ת – לדבריה, כלל לא דובר על תשלום תמורת זמנה.

"יש מסר שכעת כולם צריכים להתגייס. ההרגשה היא שמי שלא יהיה זמין ולא יתרום, לא יישאר בחברה אחרי המשבר", אומרת ש'. הבעיה היא שהמעסיק שלה כבר הבהיר כי למרות ההקלות והאפשרות להחזיר עובדים לעבודה — היא לא תשוב לחברה.

שוק שחור של עבודה

עו"ד ירון קרמר, שותף במשרד נ. פינברג ושות', נחרץ מאוד. "זו עבריינות לבקש מעובדים לעבוד בחל"ת", הוא אומר. "בקשה של מעסיקים לעבוד בחל"ת גוררת את העובד למעשה אסור בלית ברירה, כדי לשמור על מקום עבודתו".

לדבר קרמר, "מי שמשלם על עבודה בחל"ת או מבטיח תשלום מאוחר יותר — עובר על החוק. החודשיים האחרונים הביאו את המעסיקים ליצור כל מיני מנגנונים, בין בהסכמה עם העובדים ובין שלא. אלה שמנסים להתחכם, פועלים כדי להרוויח את העבודה של העובד וכדי שהביטוח הלאומי יסבסד אותו. העובד הולך הביתה, לאחר שקיבל מכתב הוצאה לחל"ת בשל הקורונה ויקבל דמי אבטלה. הוא לא יספר לאף אחד, אלא יישב עם המחשב וימשיך לעבוד, אפילו חלקית. על שעות העבודה יתחשבנו אתו בשובו לעבודה והוא יקבל בתום החל"ת בונוס.

"אבל זו זו עבריינות. בנוסף, המעסיק חושף את עצמו לבעיה עתידית. אם ישלם לעובד מענק בתום תקופת החל"ת — כשהיחסים ביניהם יגיעו למשבר, העובד יוכל להגיש נגדו תביעה ולטעון שלא קיבל שכר על עבודה שעשה".

ואולם לא לכולם יש ברירה. י', בעלים של עסק קטן, הוציא את עובדיו לחל"ת כי לא היתה לו ברירה. ההכנסה נעלמה, שכר הדירה נותר כבד, ופרנסה לא ממש היתה. אבל אז הגיע משלוח עם מוצרים שמתאימים לתקופה. י' לא ידע איך יתמודד עם פריקת המשלוח והפצתו. הוא מספר בהתרגשות שהעובדים שלו ביקשו לבוא לסייע: "אמרו לי שהם יודעים שאין ביטוח ויודעים שאני לא יכול לשלם, אבל כל מה שחשוב להם זה שהעסק לא יקרוס ולעזור לי".

לדבריו, עסקים נוספים מתמודדים עם הבעיה, חלקם משלמים לעובדים במזומן. "כן, נוצר שוק שחור, אבל לאנשים אין ברירה — אין מאיפה לשלם משכורות מלאות, ולמי שיצא לחל"ת אין מספיק כסף להתקיים. אז זה סוג של עזרה אחד לשני, לא? אם המדינה לא רצתה שייווצר שוק שחור היא היתה צריכה לסייע לעסקים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker