הדר קנה
הדר קנה

אחרי המסעדות הגיע תורם של בתי המלון. בתקופת הקורונה הוגשו נגד יותר מ-52 בתי מלון ברחבי ישראל בקשות לתביעות ייצוגיות בנושא פשוט יחסית וקל לתיקון - היעדר מידע באתר האינטרנט של בתי המלון על הנגישות שלהם לבעלי מוגבלויות.

לבית המשפט העליון הוגשה היום בקשה לאיחוד 52 בקשות לתביעות ייצוגיות שהוגשו בתחילת יולי של תובע יחיד, ובא כוחו עו"ד מוחמד ספורי, נגד בתי מלון ויחידות אירוח בטענה כי כאשר ביקש להזמין נופש בארץ, מדצמבר עד יולי (בתקופת הקורונה בין היתר) ראה שבאתרי האינטרנט של בתי המלון לא מפורסמים הסדרי נגישות ולכן נמנע ממנו להזמין חופשה.

בין בתי המלון שנגדם הוגשה התביעה נמצאים מלון רואיל ים המלח, מלון הארמון בתל אביב, מלון פורט אנד בלו, מלון דה רוטשילד 71, רשת המלונות פעמונים, מלון אסטוריה גלילי, מלון כפר נופש רמות, מונטיפיורי הוטל ואחרים. 

לטענת עורכי הדין רונית סיטון זלקינד וליאור שלמה ממשרד מ. פירון שהגישו את הבקשה לאיחוד התביעות: "הבקשות לאישור מושא בקשה זו, הוגשו במהלך שבוע אחד ביולי 2020 על ידי אותו מבקש ובאמצעות אותו בא כוח, באופן מבוזר, לשבעה בתי משפט שלום, בחמישה מחוזות שיפוט שונים ( עפולה, טבריה, חיפה, אשקלון, הרצליה, ירושלים ו נתניה) כל זאת, בלי שצוין ולו באחת, על קיומה של האחרת, כאשר עניינן זהה וכולן מבוססות על טענה אחת מרכזית, לפיה, כאמור, בתי המלון לא פרסמו באתרי האינטרנט שלהם אודות התאמות הנגישות הקיימות בהם.

"לא למותר לציין כי התנהלות זו ממחישה את הקלות הבלתי ראויה בה מוגשות תביעות ובקשות כאמור לבית המשפט, תוך פיצולן בחוסר תום לב ומשיקולים זרים בבחינת "פורום שופינג". הגשה מבוזרת זו של מספר רב של הליכים זהים - מהווה חוסר תום לב משווע וצורמת עוד יותר, כאמור, בנושא רגיש זה של נגישות. נראה כי אילולא היה מוקנה למשיב פטור מתשלום אגרה, בוודאי לא היה מגיש את בקשות האישור באופן מבוזר לבתי משפט שונים". 

עוד טענו כי בקשות האישור הוגשו כולן במהלך חודש יולי 2020 ,לאחר תקופה ממושכת בה כל בתי המלון היו סגורים בעקבות מגיפת הקורונה ועקב הגבלות הממשלה על העוסקים בענף התיירות. 

עוד טענו כי כל הבקשות נראו דומות זו לזו: "במסגרת כל הבקשות דנן, בולטת העובדה, כי לא זו בלבד שהן מעוררות שאלות זהות של עובדה ומשפט, אלא שכולן מנוסחות באופן זהה, או כמעט זהה, ונראה שהן הועתקו אחת מהשנייה בשינויים המחויבים". 

נכים בכניסה למסעדה לא מונגשת
נכים בכניסה למסעדה לא מונגשתצילום: אלון רון

מעבר לבקשה לאיחוד התביעות מבקשים התובעים גם את ביטולן של חלקן: "קשה לחשוב על מקרה מובהק יותר של ניצול לרעה של מכשיר התובענה הייצוגית  מהבקשות שהוגשו על ידי המבקשים. הפגמים בהתנהלות המבקשים נוגעים לשתי סוגיות יסוד, אשר כל אחת מהן די בה על מנת להצדיק סילוק על הסף של הבקשה המאוחדת: ראשית, הגשה מבוזרת של בקשות העוסקות באותו עניין על ידי קבוצה אחת של מבקשים ובאי כוח מייצגים; ושנית, אי מסירת הודעה מוקדמת ביחס להפרה שהיא, בעיקרה, צופה פני עתיד".

מדובר בשיטה זהה לזו שפורסמה ב-TheMarker לפני כשלושה שבועות, שלפיה מאז מארס הוגשו יותר מ-40 בקשות לתביעות ייצוגיות נגד מסעדות ורשתות בתי קפה מוכרות, בגין היעדר רישום או רישום חלקי, באתר האינטרנט שלהן באשר למידת הנגישות לבעלי מוגבלויות - ואלה מצטרפות למאות בקשות לתביעות דומות שהוגשו מאז 2018. מסעדנים שנתבעו טוענים כי קבוצה קטנה של עורכי דין אחראית למרבית הבקשות לייצוגית שהוגשו. כיום התקנות מחייבות פירוט באתר האינטרנט של כל אפשרויות הנגישות במסעדה (חניה, גישה, שירותים מונגשים ועוד), אך חלק מהמסעדות מסתפקות בציון הנגישות, ללא פירוט.

עורכי הדין העוסקים בנושא מחפשים באופן שיטתי מסעדות כאלה - ואז מגישים בקשה לתביעה ייצוגית נגדן בסכומים שנעים בין מאות אלפי שקלים למיליוני שקלים. בשלב מאוחר יותר מוצעת פשרה, בעלי המסעדה משלמים עשרות אלפי שקלים ובית המשפט מאשר את הפשרה. 

המסעדנים טוענים כי הבעיה אינה בעצם הגשת התביעות, אלא בכך שעורכי הדין לא בהכרח עושים זאת מתוך רצון אמיתי לתיקון הליקויים, אלא בניצול של פרצה בחוק. ב-2018 החליטה הממשלה להיאבק בתופעה של תביעות סרק, והטילה אגרות כבדות על המבקשים לאשר תביעה ייצוגית - החל ב-8,000 שקל בהגשת בקשה לבית משפט השלום ועד 16 אלף שקל בבית המשפט המחוזי. עם זאת, הוחלט כי בנושאים חברתיים - פגיעה בשוויון, אפליה, איכות הסביבה ונגישות לבעלי מוגבלויות - לא תוטל אגרה על המבקשים לאשר תביעה ייצוגית.

מנגד, עורכי הדין טוענים כי מטרת התביעות היא לסייע לבעלי מוגבלויות מול בעלי עסקים המרבים להפר את זכויותיהם הבסיסיות, וכי הפשרות המושגות מאפשרות לפתור את הבעיה במהירות ולמנוע את המשך הפגיעה.

עו"ד מוחמד ספורי מסר בתגובה: "עם כל הכבוד לעורכי הדין שהגישו את בקשת האיחוד, הם טועים ובגדול. משרדי פועל במטרה לייעל ולא לסרבל. ההנחה של בתי המשפט היא לא לאחד תיקים ואני הולך להתנגד לבקשתה כשתגיע אליי. מעברר לכך, לא מדובר בשיטה ולא בניסיון אחר, עצם העובדה שהמחדל קיים הרבה שנים, ואתם יודעים על המחדל, מעלה את השאלה למה ישבתם באפס מעשה ולא תיקנתם?".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker