חלק מהשכר מהמעסיק - וחלק מביטוח לאומי: כך מתכנן שר התיירות להחיות את הענף

אסף זמיר פועל מול משרד האוצר בניסיון להפעיל "מודל גרמני" בענף התיירות: החברות יוכלו להפחית באופן את שעות העבודה של העובדים, ובה בעת לקבל סיוע מביטוח לאומי למימון השכר של חלק מהשעות שנגרעו

הדר קנה
הדר קנה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אילת בזמן הקורונה
אילת בזמן הקורונהצילום: Noa City Eliyahu

עקב השפעותיה הקשות של מגפת הקורונה על ענף התיירות, שאינו מצליח להתאושש, שר התיירות, אסף זמיר, מנסה לקדם מול משרד האוצר מתווה של העסקה גמישה - מודל ייחודי של חל"ת לענף התיירות. 

באמצעות המנגנון של העסקה גמישה, יכול המעסיק למנן את שיעור המשרה של העובדים. כלומר, העובד יקבל דמי אבטלה מביטוח הלאומי בהתאם למנגנון הקיים כיום והמעסיק ישלם את השכר רק עבור ימי העבודה החלקיים שבהם יפעל המועסק.

המודל המוצע נשען על המודל האירופאי STW, שבישראל זכה לכינוי "המודל הגרמני". הוא מוגדר באיחוד האירופי כתוכנית ממשלתית המאפשרת לחברות בקשיים כלכליים להפחית באופן זמני את שעות העבודה של העובדים, ובה בעת לקבל סיוע מהממשלה למימון השכר של חלק מהשעות שנגרעו. זוהי שיטה שגרמניה הפעילה בהצלחה רבה בעקבות המשבר ב-2008, ומנעה שם גידול חד באבטלה.

יתר על כן, השיטה התגלתה אפקטיבית להפליא לא רק במניעת קריסה — אלא גם להתאוששות מהירה לאחר חלוף המשבר — שכן העובדים לא פוטרו, שמרו על רצף תעסוקה, ושכרם לא קוצץ חדות. באופן כזה, נשמרה תעסוקה גבוהה והצריכה הפרטית לא נפגעה קשות.

ח"כ אסף זמיר, כחול לבן. מועמד להחלפת רגב במשרד התרבות
שר התיירות, אסף זמירצילום: תומר אפלבאום

משרד האוצר כבר סירב לקדם תוכניות דומות, אף שבכל המשק ביקשו זאת כפתרון למשבר הנוכחי. ואולם הפעם הניסיון הוא לאפשר זאת רק עבור תחום התיירות. כלכלנים, ובהם חוקרי מכון אהרן, ממליצים להחליף את מנגנון החל"ת הקשיח בדמי אבטלה גמישים.

זמיר מציע כי המנגנון יהיה מדורג על פי גודל העסקה אל מול הפגיעה בעסק באופן הבא: "על מנת למנוע מצב בו מודל ההעסקה הגמישה ינוצל לרעה תוך פגיעה בעובדים החלשים ביותר, אנו מציעים לאפשר מדרגות שונות של היקף העסקה, ביחס ישיר להיקף הפגיעה בעסק אל מול הכנסותיו בשנת המס הקודמת, כך שככל שהירידה בהכנסות תקטן, כך היקף חלקיות ההעסקה אשר תותר - תקטן". 

הוא ממשיך ואומר כי "הפעלת העסקה גמישה תאפשר כמעט באופן מיידי חזרה של עובדים לעבודה בתעשיית התיירות, ובמקביל היא תאפשר היערכות ליום שלאחר הקורונה. העסקה מסוג זה היא תמריץ להחזרת עובדים מחל"ת לעבודה, ותאפשר ביטחון כלכלי בתקופת הביניים הקרובה. היערכות זו תקטין את טווח הזמנים של חזרת תנועת התיירות לישראל ותאפשר התאוששות מהירה יותר מהמשבר החמור הפוקד את תעשיית התיירות". 

הצפי לחזרה לשגרה: סוף 2021

טיילת טבריה ריקה בעקבות משבר הקורונהצילום: תומר אפלבאום

תעשיית התיירות ספגה מכה אנושה עם תחילת משבר הקורונה, והיא עתידה להיות האחרונה להתאושש. המשבר הגיע לאחר שלוש שנים של צמיחה ועלייה בשיעורים גבוהים מהממוצע העולמי במספר התיירים הנכנסים לישראל, תוך שבירת שיאים מדי חודש ב-2018 ו-2019, שהסתיימה בשיא כל הזמנים עם 4.55 מיליון תיירים.

ההכנסות מתיירות נכנסת הסתכמו בכ-23 מיליארד שקל ב-2019 - כ-2.6% מהתמ"ג של ישראל, וכ-13.9% מסך יצוא השירותים של ישראל. טרום משבר הקורונה, תעשיית התיירות העסיקה כרבע מיליון מועסקים באופן ישיר ועקיף בשכר חודשי ממוצע של כ-8,200 שקל. 

פעילות הענף נעצרה באופן מיידי עם תחילת משבר הקורונה וסגירת השמים. רק לקראת מאי החלו להיפתח מלונות ואטרקציות שונות תחת הגבלות התו הסגול. על פי משרד התיירות כיום פתוחים כ-250 מתוך כ-400 המלונות הקיימים בישראל והערכות המצב העולמיות חוזות חלופות שונות למציאת תרופה או חיסון, שיאפשרו חזרה הדרגתית של פעילות תיירות עולמית, רק בשלהי 2021 ואף לאחר מכן. 

על פי המכתב של זמיר, "ענף זה נפגע באופן הקשה ביותר מאיסור כניסת אזרחים זרים לישראל. בנוסף, שובו של הענף לפעילות תלוי, בהשוואה ליתר ענפי המשק, בטווח הרחב ביותר של גורמים חיצוניים ופנימיים, המשליכים אחד על השני, ויוצרים גלגל הנעה מורכב ואטי. חלק מהגורמים המשפיעים על שובו של הענף לפעילות: תלות במתווה פתיחת שמים שיתגבש, תלות בהסכמים בילטרליים ובהחלטות של מדינות העולם ונכונותם לקלוט את התיירות הישראלית ולעודד תיירות לישראל.

"מעבר לכך, ישנה גם התלות בפתרונות ביטוחיים – הנותנים לנוסע מענה גם לענייני הבריאות וגם לענייני ביטולי טיסות, תלות בתחושת הביטחון של הנוסע וביכולתו הכלכלית לנסוע. לבסוף, פרק הזמן שלוקח להניע את הענף מתבסס על תהליך מדורג ואיטי של חודשים לא מעטים". 

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום