אילת זקוקה לאסטרטגיית יציאה משלה - כך ניתן להציל אותה

כנראה שכולנו נחזור לעבודה בעוד זמן מה, אך תושבי אילת ימשיכו לספוג את נזקי הקורונה בחצי השנה הקרובה לפחות

רן בן מלכה
רן בן מלכה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חוף הים באילת
חוף הים באילתצילום: Sergei25 / Shutterstock

אילת היא עיר מבוססת תיירות. 70% מתושביה עובדים בתיירות על כל סוגיה. משבר הקורונה השפיע עליה בצורה הקשה ביותר, עם 44% אבטלה. בימים אלה חשוב לדבר על היום שאחרי, שבו נוכל לשבת במסעדה ואולי אפילו לצאת לחופשה בבית מלון.

איך ייראו חייהם של תושבי אילת? אנשי מקצוע רבים חוזרים ואומרים שזהו משבר מיוחד, שעם החזרה לשגרה, הכלכלה תחזור במהירות למצב המקורי שלה מלפני המשבר.

האמנם? כל עוד לא נמצא חיסון, התשובה היא לא. כל עוד האנשים חוששים, ענף התיירות לא יחזור לשגרה שהכיר לפני המגפה הנוראית הזאת בטווח הזמן הנראה לעין. על פי דו"ח מיוחד של OECD, המתייחס לנזקי הקורונה, צפויה ירידה של עד 70% בתיירות הבינלאומית. נתון זה משאיר לאילת בעיקר תיירות פנים, שגם היא כנראה תחטוף מכה קשה. מצד שני, חוסר היכולת של המקומיים לצאת מישראל עשוי להגדיל את נפח תיירות הפנים באילת לעומת תקופות שגרה.

מה יעלה בגורל תושבי העיר? כנראה שכולנו נחזור לעבודה בעוד זמן מה, אך תושבי אילת ימשיכו לספוג את נזקי הקורונה בחצי השנה הקרובה לפחות. כך למשל, ג', בן 50, הרחיב ב-2019 את המסעדה שלו בהשקעה של 800 אלף שקל. חלק עיקרי מהפדיון שלו תלוי בתיירים שמגיעים לעיר. מיעוט תיירים מבחינתו היא מכת מוות שמשמעותה שהשקעה של מאות אלפי שקלים תרד לטמיון. ש', בת 36, עובדת בתפקידים ניהוליים בענף המלונאות כבר 12 שנה. בעלה פתח בקיץ שעבר עסק חדש שמבוסס על תיירות, והפגיעה בהם כנראה תהיה אנושה. ש' ובעלה התחייבו למשכנתא על בסיס הכנסותיהם לפני המשבר, מי יציל אותם כשהמשבר יסתיים מבחינת הממשלה?

אין זו קריאה לממשלה לפתוח את מגבלות התקציב, זו קריאה לגיבוש אסטרטגיית יציאה ייעודית לאילת - שם המשבר לא יסתיים יחד עם שאר המשק. ואולם רעיונות יצירתיים יכולים לעזור לעסקים הקטנים בעיר. אחת הבעיות הקשות בעיר שעליה מתלוננים העסקים הקטנים גם בשגרה היא אירוח "הכל כלול". באירוח מסוג זה אורחי המלון נשארים כמעט כל היום בבית המלון ולא יוצאים לקניות מחוץ למלון, שם נמצאים העסקים הקטנים. במקרה של תפוסה נמוכה מאוד של תיירים בחודשי הקיץ והחגים, ובשל חשש האנשים ממחלת הקורונה, ניתן לאסור על בתי המלון באילת לארח בשיטה זו. איסור זה ייתן לעסקים הקטנים את החמצן שהם כה זקוקים לו כדי לשרוד. זאת, בנוסף לקיום אירועים תחת כיפת השמים (לפי ההנחיות) הקמת בזארים של העסקים הקטנים בקרבת בתי המלון או הקמת פסטיבל אוכל מקומי. בעיה נוספת שתיפתר בדרך זו היא ריחוק חלק מהעסקים הקטנים מאזור המלונות - כך שהם לא תמיד זוכים לנתח מהתיירות. בתי המלון יכולים גם להתגייס לטובת העסקים הקטנים בעיר ולהוריד באופן משמעותי את דמי התיווך הדרקוניים שהם לוקחים על פרסום עסקים אלה בפני אורחיהם.

הרבה רשתות גדולות הגיעו לאילת עם קבלת הפטור ממע"מ, ונוכחותן בעיר פגעה קשות בעסקים הקטנים. ביטול הפטור לזמן מוגבל או הפחתת הפטור לרשתות גדולות (מעל מספר מסוים של סניפים מסוים בישראל) יוכלו להקל על התחרות של העסקים הקטנים באילת מול אותן רשתות גדולות.

בנוסף, הממשלה יכולה להציע במסגרת התקציב הקלות שונות: מענקים ייעודיים לעסקים קטנים בעיר, מתן הלוואות בערבות המדינה גם למסעדות, ביטול או דחייה של תשלומים מוניציפליים ודחיית תשלומי מסים וביטוח לאומי לתקופה של חצי שנה.

אנחנו נחזור לשגרת קורונה, אך באילת המשבר לא יסתיים בטווח הקצר — ולכן יש לבנות תוכנית שיקום לעיר שתשמור על האנשים שדואגים לנו במהלך החופשה.

ד"ר בן־מלכה הוא מרצה במחלקה לכלכלה במכללת ספיר ומלמד בקמפוס אילת

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker