מי רוצה תיירי לואו קוסט? ישראל צריכה למשוך תיירים שארנקם מלא - תיירות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי רוצה תיירי לואו קוסט? ישראל צריכה למשוך תיירים שארנקם מלא

משרד התיירות מודד את הצלחתו במספר התיירים שהגיעו לישראל ולא בכסף שהם מוציאים ■ כך נוצרת הצלחה מדומה, שאינה מכניסה כסף למדינה וגם לא לשכירים שממלאים את מקומות העבודה שהענף מצמיח

24תגובות
תיירים באילת
ניר סלקמן

תיירות אינה מדע טילים. היא ענף כלכלי נחות, שאינו מצמיח סביבו תעשיות ידע והתמחות. להוציא קומץ מנהלים ומדריכי תיירים שמקצועם מחייב השכלה וכישורי שפה, השכירים בענף מבצעים עבודות כפיים מזן השירותים - מלצרים, טבחים, חדרניות ונהגים. הם לא זקוקים להכשרה, והם ברי תחליף מהיר, ולכן מועסקים תמיד בשכר הנמוך ביותר במשק.

תיירות דומה לחקלאות - פעילות שמאפיינת פריפריה כלכלית. כשלאזור או למדינה אין מה למכור בתחומי ידע מתקדמים כמו הנדסה, אלקטרוניקה ומדעי הטבע – תושביו פונים להתפרנס מתיירות. אם יש אטרקציות טבעיות – מה טוב, ואם אין ממציאים אותן: קזינו חופשי, סמים חוקיים, פסטיבלים יזומים ועוד מוקדי משיכה סינטטיים.

אם התייר משלם יותר, השכירים שממלאים את מקומות העבודה הנחותים שהענף מצמיח, יקבלו יותר. כדי שחדרנים יועסקו בשכר גבוה משכר מינימום, שנהגי הסעות יביאו הביתה משכורות יפה, ולמלצרים יובטחו טיפים נאים – יש למשוך תיירים שארנקם מלא וידם מפזרת את תוכנו בנדיבות.

למרבה הפלא, משרד התיירות בישראל מודד את הצלחתו במספר תיירים שמגיעים ולא בכמות הכסף שהוציאו. למה הדבר דומה? לבעליו של קניון שמודד את הצלחתו במספר העוברים ושבים, במקום בפדיון שהצטבר בסוף היום בקופות החנויות.

עוד דבר תמוה: מחירי המלונות הגבוהים בישראל, המעידים על הצלחה הנובעת מביקוש גבוה, מוצגים בשיח הציבורי ככישלון של שר התיירות. אם לא די בכך - המשרד החל לתמרץ בסובסידיה יזמות של מלונות זולים.

ההסבר לתמיכה במלונאות זולה הוא שתייר המשלם מעט תמורת לינה, יוציא יותר כסף בשירותים אחרים. אני נוטה להאמין שההוצאה היא בפרופורציה: תייר שמחפש דיל זול ומשלם 20 או 40 דולר ללילה, יתאמץ לחסוך בכל שאר מרכיבי חופשתו. לעומתו, התייר שקנה לינה בחדר מפואר במלון בוטיק במחיר 400 ו-500 דולר ללילה, אוכל במסעדות, מזמין שירותי הדרכה יקרים, והבילוי שלו כולל קניות של מוצרים איכותיים ומקומיים במחירים גבוהים.

המקרה המיוחד שלנו

לפעמים תיירות נושאת תועלת שאינה נמדדת בכסף. ישראל זקוקה ליחסי ציבור שיחפו על תרומתה המטרידה לסכסוך במזרח התיכון. לכן במקרה המיוחד שלנו התיירות היא רכיב במערך שירות דיפלומטי לשיפור תדמיתנו בקהילה הבינלאומית.

אך כדאי להרהר בהבדלי תועלת: מה מפיקה ישראל כשהיא נתפשת כמדינת המקור של טכנולוגיה פורצת דרך ובית גידול של רפואה וחקלאות מתקדמות, שאליה מגיעים יזמים ומשקיעים בחיפוש אחר הזדמנויות עסקיות. לעומת זאת, מה נוסף לתדמיתנו כמדינה שאליה כדאי להגיע כי אפשר לישון, לשתות ולאכול בזיל הזול.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#