מנכ"ל רשת מלונות בראון: "האירוויזיון הוא הזדמנות. ברור שהמחירים יהיו גבוהים" - תיירות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מנכ"ל רשת מלונות בראון: "האירוויזיון הוא הזדמנות. ברור שהמחירים יהיו גבוהים"

ראובן אלקס באירוע "בוקר של קבלת החלטות" של TheMarker: "לא יכול להיות שבתל אביב הארנונה היא 4% מהמחזור, ובברלין או לונדון 0.4%" ■ בכירה בבנק הפועלים: "הצרכנים שינו את הרגלי הצריכה. הם נאמנים פחות"

8תגובות
ראובן אלקס, מנכ"ל רשת מלונות בראון
דור נבו

"מנכ"ל בחברה לא צריך להיות שם יותר מארבע-חמש שנים. צריך לשבת בתפקיד הזה רק כשיש תשוקה אליו, וכשהתשוקה יורדת צריך לעבור לאתגר הבא", כך אמר אתמול (ו') ראובן אלקס, מנכ"ל רשת מלונות בראון, בשיחה עם גבריאלה דוידוביץ' ויסברג, כתבת TheMarker, בכנס "בוקר של קבלת החלטות". הוא הסביר מדוע לאחר ששימש מנכ"ל רשת מלונות רימונים במשך חמש שנים ומנכ"ל רשת פתאל במשך חמש שנים נוספות, עבר הלאה לניהול רשת מלונות בראון.

עברת לרשת מלונות שונה לחלוטין. מלונות בראון נחשבים למלונות בוטיק - מה זה אומר בעצם?

"ההצעה של בראון סיקרנה אותי, התאים לי להגיע משלב ההתחלה, כשיש שני מלונות עם 70 חדרים ולהקים את כל המערך. אני קורא לזה מלונות תוכן, לא בוטיק. דור המילניום לא מעוניין לבוא למלון ורק לישון בו. זה לא מעניין לבוא ולהגיד, 'וואו, איזה מפואר הלובי'. מחפשים את התוכן, את חללי העבודה המשותפים, את מקום המפגש.

"כשהקמנו את המלון בבן יהודה 1 זה היה בניין הרוס לחלוטין, שיכול היה להתחרות על תואר הבניין המכוער ביותר בתל אביב. הסתכלו עלינו כעל משוגעים. אז עשינו עבודה משותפת עם בעלי הבניין, שיפצנו מבחוץ ומבפנים, וכיום יש שם 102 חדרים, אנחנו עושים תערוכות ואירועים ולמעלה נמצא הבר החזק בתל אביב. יש עניין לבוא למקום - זה לא רק שהחדרים יפים, לכולם יש חדרים יפים. תמיד אפשר להחליף וילון ולשים אמבטיה חדשה. הסיפור הוא לייצר את כל התמונה במלון, ולשם אני חושב שהשוק הולך".

באמת נראה שהולך טוב - עד שבוע שעבר דובר על כך שבראון בדרך להנפקה, אבל אז חזרתם בכם.

"נפגשנו עם חברה שהיא שלד אמצעי שאין בה פעילות. בחנו את האפשרות לתקשר, להכניס את הפעילות שלנו לתוך השלד ובאמצעות זה להיכנס לבורסה. יש לנו גורמים מממנים, אבל נוכח כל השיקולים החלטנו ללכת בדרך אחרת. אני בטוח שהחברה הזאת תמצא את הדרך שלה לבורסה, ואני גם לא חושב שצריך לרוץ להנפיק ישר".

אבל עכשיו החברה בשיא, זה הזמן.

"ענף התיירות נמצא בתקופה טובה מאוד, אבל זה נכון לא רק לישראל. בכל עיר תיירותית בעולם תראו עלייה של 4%-3% במחזורי הפעילות מדי שנה. בישראל יש פקטורים נוספים - שמים פתוחים שינו המון, והשקט הביטחוני היחסי גם משפיע. עברתי הרבה מלחמות ומבצעים בקריירה ואני בטוח שעכשיו אם יקרה משהו ההתאוששות תהיה אחרת לגמרי. מה גם שהטרור, שהיה פעם נחלתנו הבלעדית, קורה עכשיו בכל מקום בעולם וזה שינה את השוק. ישראל תגיע השנה לשיא של 4 מיליון תיירים - באתונה לבדה יש 7 מיליון תיירים, רק כדי להבין את הפוטנציאל".

אז מה חסר לנו? למה אנחנו לא מביאים כאלה מספרים?

"חסרה לנו נגישות. כשהייתי באיטליה דיברתי עם איטלקי בן 60, אמרתי לו שאני מישראל והוא אמר שהיה לא מזמן בתל אביב ושזאת עיר מדהימה. שאלתי למה לא ביקר כבר לפני כמה שנים, והוא אמר שלפני כן המחירים היו מאוד גבוהים, וזה ההבדל. אם יהיה פה שקט ביטחוני, 4 מיליון זה רק ההתחלה".

ועדיין מי שרוצה להתארח אצלכם צריך לשלם לא מעט כסף.

"בממוצע, אני חושב שמבחינת הרגולציה ישראל היא שיאנית עולמית. לא יכול להיות שבתל אביב הארנונה היא 4% מהמחזור, ובברלין או לונדון 0.4%. השוק השראלי גורר על כתפיו את כל העודף מהשכבות הפקידותיות במדינה. צריך לעשות מס תייר - אם יש הרבה תיירים אז שהמדינה תהנה, אבל אם יש פחות תיירים עדיין צריך לשלם משכורות".

לטענתו, אין עוד ענף - מלבד ההיי-טק - בעל אופק צמיחה גדול כל כך. "פונים אלינו בעלי קניונים שפחות מצליחים וחושבים להקים בתי מלון בקניון. לא יעלה על הדעת שבונים עוד ועוד קניונים שבהם הפעילות יורדת, ואילו בתי מלון, שבהם יש צורך ואפשרויות צמיחה - קודם כל יגידו לך למה אי אפשר. יוזמה להקמת מלון יכולה להבשיל תוך 18 שנה, בברלין עושים את זה בשנה אחת".

כמה התחבורה שלנו משפיעה על התיירים בישראל?

"בתחושה שלי יש שיפור. נפתחים עוד כבישים והמצב משתפר - וגם בלונדון או בניו יורק אפשר לשבת בפקקים. נצרת למשל היא עיר שכשיש בה תיירים היא פורחת, יש פה פוטנציאל אדיר ונושא התחבורה יחסית בסדר. לגבי השבת, זה סיפור אחר. הדבר הראשון שעשה ראש העיר החדש של טבריה היה להדליק את האורות בטיילת. זאת עיר תיירות שמגיעים אליה אלפי או מאות אלפי תיירים כל שנה, והיו מכבים בה את האורות בשישי בצהריים. זה שינוי קטן אבל משמעותי מאוד לעיר".

עוד כמה חודשים יגיע האירוויזיון לתל אביב וכל המלונות נערכים; חסרים חדרים והרבה מלונות מקפיצים את המחירים. ברוסיה עשו את אותו דבר במונדיאל והמהלך גרר מחיר כבד - האשימו אותם בבעיות ביטחוניות. איך תדאגו לכך שלא תעליבו את התיירים שיגיעו ארצה?

"אין ספק שהאירוויזיון הוא הזדמנות גם בשבילנו. ברור שהמחירים יהיו גבוהים, זה אירוע נקודתי שצריך בו יותר חדרים בתל אביב ממה שיש, היום בתל אביב כל בניין שני הופך למלון בוטיק. אבל אני לא חושב שזה יגיע לממדים כאלה, שלא ירצו לבוא. אני חושב שזה לגיטימי, עסק מקבל הזדמנות לעתים נדירות. כשמעלים שכר מינימום אף אחד לא שואל אותי איך אני מתמודד עם זה, רק כשיש הזמדנות לקחת מחירים גבוהים שואלים שאלות".

לבסוף התייחס אלקס לסוגיית Airbnb וטען שנדרשת הסדרה של התחום ורגולציה שתתאים לפיתוח הענף. "איך יעלה על הדעת שאפשר לקחת חדר במלון ולשלם עליו מע"מ, אבל אם לוקחים דירה ב-Airbnb לא צריך מע"מ? אם תהיה שריפה לא צריך לבדוק מאיפה יצאו - יהיה בסדר? אנחנו רוצים להביא תיירים ורוצים להראות שאנחנו חברתיים, אבל להעלים מס זה לא חברתי. צריך מלונאות וצריך Airbnb אבל שזה יהיה מסודר".

"הצרכנים שינו הרגלים, והם נאמנים פחות"

"עסקים רבים ביקשו מאיתנו מסגרות לרכישות שונות לקראת בלאק פריידי. אנחנו נרגיש את זה ביום שאחרי. הכל מתבצע היום דרך האינטרנט" — כך אמרה באירוע שרית בן נתן, מנהלת אגף הבנקאות הקמעונית בבנק הפועלים.

"בעבר השוק היה שוק פיזי. כיום השוק נמצא באינטרנט. ל–Airbnb יש את מספר חדרי המלון הגדול בעולם, אבל הם לא מחזיקים ולו חדר אחד בבעלותם", הוסיפה בן נתן.

לדבריה, הגורם שהפך משמעותי הוא הפלטפורמה שבה משתמשים העסקים, והמלחמה היא על הפלטפורמה הטובה והנוחה יותר שתהפוך את חיי הלקוחות לנוחים. "בפיצה דומינוס, לדוגמה, הפיצה עצמה לא השתנתה, אבל התוצאות העסקיות השתפרו כי הם פיתחו אפליקציה טובה, שכוללת שעון שמראה את הזמן שנותר עד שהפיצה מגיעה".

לדבריה, המרחב הדיגיטלי גדל על חשבון המרחב הפיזי — בשבע השנים האחרונות יש גידול של פי עשרה ברכישות הישראלים באונליין. גידול זה ברכישות מייצר תחרות קשה, ומחייב את העסקים לוודא שהם נמצאים בפלטפורמות שבהן הצרכנים נמצאים.

"הצרכנים שינו את הרגלי הצריכה. הם נאמנים פחות — אם יש משהו חדש וטוב הם רוצים לחוות אותו. בנוסף, הצרכנים צמודים לטלפונים, תהליך קבלת ההחלטות נעשה מהיר יותר, אפשר לבדוק ולקנות כל דבר מכל מקום ובזמן אמת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#