ועדת הכלכלה אישרה סעיף שנועד להילחם בתופעה של הנפקת כרטיסי טיסה פיקטיבים - תעופה ותיירות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ועדת הכלכלה אישרה סעיף שנועד להילחם בתופעה של הנפקת כרטיסי טיסה פיקטיבים

במסגרת ההצעה, נוסע שטיסתו בוטלה משום שחברת התעופה הנפיקה כרטיסים לפני שאישרה את התאריכים מול רשות שדות התעופה - יהיה זכאי לפיצוי של עד 10,00 שקל

תגובות

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום (ג') סעיף שנועד למנוע מצבים שבהם מונפקים לנוסעים כרטיסי טיסה פיקטיבים. במסגרת ההצעה, יוכל נוסע שטיסתו בוטלה לתבוע חברת תעופה שהנפיקה כרטיסי טיסה לפני שאישרה את התאריכים מול רשות שדות התעופה. במקרה כזה יהיה בית המשפט רשאי לפסוק לטובת הנוסע פיצוי שלא תלוי בנזק, בסכום של עד 10,000 שקל.

הסעיף אושר כהכנה לקריאה הראשונה של הצעת החוק לפיצוי וסיוע לנוסעים עקב עיכוב או דחייה בטיסה, שהעלה ח"כ אחמד טיבי.

ההצעה קובעת תנאים שבהתקיימם נוסע יהיה זכאי להטבות בשל ביטול, עיכוב או סירוב להעלותו לטיסה. ההטבות כוללות סיוע ללא תשלום, החזר הוצאות, כרטיס טיסה חלופי ופיצוי כספי. כמו כן, מוצע לחייב את מפעיל הטיסה להביא לידיעת הנוסע את זכויותיו, באופן ברור ובולט.

בעקבות תלונות רבות שהגיעו לוועדה במהלך הדיונים על הצעת החוק, נדרשה הוועדה גם לנושא כרטיסי הטיסה הפיקטיבים. הוועדה אישרה את הסעיף, לפיו יוכל הנוסע לתבוע מי שינפיק כרטיס טיסה שהמועד הנקוב בו לא אושר מראש על ידי רשות שדות התעופה, ובשל כך הטיסה לא המריאה במועד או בוטלה.

עוד החליטה הוועדה, כי הסעיף לא יחול במקרים בהם כרטיס הטיסה הונפק שישה חודשים לפני מועד הטיסה, ובתנאי שהנוסע קיבל הודעה על המועד הסופי ארבעה חודשים לפני המועד.

הוועדה אישרה גם סעיף לפיו מפעיל טיסה שלא טס בשבת, והוכיח כי ביטל טיסה כדי להמנע מחילול שבת, לא יחויב לתת לנוסעים פיצוי כספי עקב הביטול.

בפתח הדיון ביקש טיבי לדון בסעיף שביקש לקבוע סייג לזכאות של הנוסעים לפיצוי, אם הסירוב להעלות נוסע לטיסה או עיכוב או ביטול הטיסה היו מטעמי ביטחון. ח"כ טיבי אמר כי המושג "מטעמי ביטחון" הוא רחב מדי ויש לחדדו. ח"כ ישראל חסון הוסיף כי אם נוסע עוכב, ובסוף התברר כי הוא יכול לעלות על הטיסה אך הטיסה כבר יצאה, יש לפצותו בשל כך. חברי הכנסת הסכימו כי במקרה זה לא חברת התעופה היא זו שתצטרך לפצות את הנוסע.

נציגי השב"כ הסבירו, כי אם יוחלט להטיל על המדינה לפצות נוסעים שעוכבו ולבסוף אושרו לעלות על טיסה שיצאה, הדבר יגרום לכך ששיקולים כלכליים יהיו מעורבים בבדיקה. הם הסבירו כי אם נוסע לא הגיע לטיסה בשל עיכוב בבדיקה הוא יכול להגיש תביעת נזיקין, והוסיפי כי אסור ששיקולים ביטחוניים יושפעו מגורם כלשהו שעשוי לדרוש פיצוי. "המונח 'מטעמי ביטחון' נועד להגן על הנוסע, ולא נשמע הגיוני שהמדינה עוד תשלם פיצוי על כך", הסבירו בשב"כ.

חברי הכנסת טיבי וחסון טענו כי קורים מקרים בהם אזרחים מעוכבים יתר על המידה, והוסיפו כי במקרים כאלה יש לפצות את הנוסעים. היו"ר כרמל שאמה-הכהן וחברי הכנסת יצחק וקנין וישראל אייכלר הצטרפו לדברים. לבסוף הציע היו"ר שלא להכריע בשלב זה בסוגיה, ולדחות את העיסוק בנושא לשלב הכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית והוועדה קיבלה את הצעתו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#