מיסז'ניקוב: הפתרון לסכנת ההצפה בים המלח - קציר; "להטיל את מלוא האחריות על המפעלים" - תעופה ותיירות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מיסז'ניקוב: הפתרון לסכנת ההצפה בים המלח - קציר; "להטיל את מלוא האחריות על המפעלים"

עלות הקציר: 7 מיליארד שקל; מפעלי ים המלח: נממן חלקית את הפינוי

5תגובות

שר התיירות סטס מיסז'ניקוב והשר להגנת הסביבה גלעד ארדן הודיעו היום כי יגישו הצעת החלטה לממשלה לטיפול כולל בים המלח. במסיבת עיתונאים משותפת שערכו בתל אביב אמרו שני השרים כי ההחלטה שתגובש תוך שלושה שבועות תטיל על מפעלי ים המלח את מלוא העלות של הוצאת המלח (קציר) מקרקעית בריכה 5 שבבעלותם כדי למנוע את הצפת בתי המלון באיזור. קיימים חילוקי שעות לגבי עלות הפעולה, ולדברי מיסז'ניקוב מדובר בסכום של 6-4 מיליארד שקל.

"הפתרון המועדף לבעיית הצפת בתי המלון בים המלח הוא קציר מלא של מלח והקמת קרן לפיתוח אזורי של ים המלח. הקרן תהיה במימון תקציבי של 750 מליון שקל ובנוסף יוכנסו לשלם תמלוגים של מפעלי ים המלח", אמר מיסז'ניקוב במסיבת העיתונאים.

הצעת ההחלטה תכלול גם דרישה להקמת קרן מתקציב המדינה בסכום של 750 מיליון שקלים למשך חמש שנים, שתממן פיתוח תיירותי של האזור ואת הפיכתו ליעד תיירות מתקדם. לצורך כך ישונה מעמד ים המלח לאיזור עדיפות לאומית א', שיאפשר מתן מענקים של 20% מההשקעה להקמת בתי מלון ושל 10% מההשקעה להקמת אטרקציות תיירות.

בנוסף סבורים השרים כי יש להעלות את התמלוגים שמשלמים מפעלי ים המלח מ-5% כיום ל-10%, ואת הכספים הנוספים בסך כ-40 מליון שקלים בשנה להפנות גם כן לפיתוח התיירותי ולשמירת הסביבה באיזור ים המלח. מדובר בתוספת של 200 מליון שקלים בחמש שנים.

ארדן הביע בעבר עמדה נחרצת התומכת בחלופת איסוף המלח מהבריכה השייכת למפעלי ים המלח ומקבוצת החברה לישראל בשליטת עידן עופר.

TheMarker

מיסז'ניקוב הוסיף, כי בתוך שלושה שבועות יגבש עם ארדן הצעת מחליטים לממשלה לקידום הפתרון.

"האזור נמצא בשפל מדרגה", אמר מיסז'ניקוב. "הפסיקו להתייחס אליו כחשוב, כאוצר ששייך למדינה. זה אזור מוזנח, אבוד, שבאים לשם לא בגלל שרוצים, אלא מסיבות אחרות. כשעופר עיני החליט לא לשלוח את ועדי העובדים לטורקיה אלא לים המלח, היתה תפוסה במלונות. כשבאים חולי פסוריאזיס או מטיילים בשמורות הטבע, אין שם מה לעשות אחרי תשע בערב. ארומה נסגרת בתשע, מקדונלד'ס בעשר בערב. אין מה לעשות שם אחרי זה".

לדברי מיסז'ניקוב, על מנת להבטיח שיקום יש לקצור מלח. "נתחיל בהנחת תשתיות לכך מיידית. נבטיח שמירה על נחלי האזור והמערכת האקולוגית. אני רואה במפעלי ים המלח מפעלים שתורמים לתעסוקה באזור, ואני סבור שעליהם לשאת במרבית מימון הקציר על פי העיקרון - המזהם משלם. זה גם אינטרס עסקי שלהם לקצור את המלח כמה שיותר מלא ומהר, כדי למנוע את עצירת הפקת האשלג".

"מצד שני יש להעמיד תקציבים הולמים לפיתוח האזור. המדינה שהטילה על המשרד למצוא פתרון צריכה להשתתף במימון על הגנות הקבע של תשתיות ובתי מלון. כחלק בלתי נפרד מהפתרון המשולב, אנחנו דורשים מהאוצר להקים קרן יעודית של 750 מליון שקל לחמש שנים. הכספים ישמשו כתמרוץ למלונאים לפיתוח תשתיות ואטרקציות. אזור ים המלח ייכלל במפת אזורי העדיפות הלאומית למשיכת יזמים. אני יכול לתת 20% מענק להשקעות תיירותיות באזור עדיפות".

"לצערי, האוצר די נכשל בהבנת החזון ובצורך לממשו. אם אנחנו רוצים לפרוץ את מעגל הקסם בו נמצא האזור חייבים למשוך יזמים למלונות, הקמת קניונים ומסחר. זה יתאפשר אם נשקיע משאבים. למשקיעים נספק פתרון קבע. המיפלס יפסיק לעלות ויעמוד על 15.4 מטרים. זה ייצר ודאות. ליזמים יינתנו מענקים וכסף לתשתיות", הוסיף.

מילרוד מוטי

לדבריו, כיוון שעשרות שנים של פעילות מפעלים יצרה בעייה, על מפעלי ים המלח גם לממן חלקית את הקרן. "הם יצטרכו לשים כסף בדרך בה נעלה את התמלוגים מעבר ל-3 מליון טונה אשלג שהם מייצרים עד 10%, על פי הסכמים קודמים (כיום משלמת החברה 5% תמלוגים). נשתמש בזכות זו כדי שהכסף מהתמלוגים ישמש לפיתוח האזור", אמר.

"המימון יושת על מפעלי ים המלח"

ארדן אמר, כי ככל שקיימת עלות לממן את ההגנות הקבועות כך שמפלס ים המלח לא יציף את המלונות, המימון צריך להיות מושת במלואו על מפעלי ים המלח, מכמה סיבות. שקיעת המלח היא שגורמת לעליית המיפלס. במצב זה צריך לראות את המלח כמו כל פסולת תעשייתית אחרת. כמו שדורשים מכל מפעל לטפל בפסולת שלו כך מפעלי ים המלח צריכים להידרש על ידי הממשלה והכנסת לשאת בעלויות פינוי תוצרי הלוואי של הפעילות שלהם.

לדבריו, משרד האוצר לא מבין כנראה מהו פיתוח בר קיימא. הוא לא היה צריך לחכות להחלטת שר התיירות, כי אם החיפושי גז ונפט מגדילים תמלוגים, בודאי שבפעילות של מפעלי ים המלח בה אין סיכון, יש להעלות תמלוגים.

"העיקרון של המזהם משלם מחייב שהעלות למימון הקציר המלא תושת על מפעלי ים המלח. העיקרון הנוסף הוא, שצריך להשתדל לאחר כל טעויות העבר למצוא פתרון שלא יוסיף פגיעה במשאבי הטבע. לכן חלופת הקציר המלא צריכה לא לפגוע בנחל צאלים אלא שהמסוע המפנה את המלח יעבור במתווה דרומי ולא יחצה את הנחל", אמר ארדן.

לגבי המשך פעילות מפעלי ים המלח אמר ארדן: "אני לא רוצה לבקש שהפעילות תופסק נוכח היתרונות הכלכליים והחברתיים לנגב ולמשק. אבל אי אפשר להתעלם מכך שהחלק הצפוני נמצא בבעיה שגורמת לתופעת הבולענים ודברים נוספים. לכן, כשהמפעלים ביקשו לפתוח את בריכה 6 אמרנו שנתנגד בכל הליך תכנמוני לפעילות התעשייתית של מפעלי ים המלח עד שלא תקודם תכנית מיתאר ארצית תמא 13 שתסתכל על כל המכלול האזורי".

מיכל פתאל

לדבריו, 20% מירידת המיפלס באגן הצפוני הוא מפעילות מפעלי ים המלח על פי ההערכות. ניתן להאט את זה בהשקעה בטכנולוגיות מתקדמות יותר להאטת ירידת המיפלס ולשידרוג הפעילות של החברה.

העיקרון של בחינת תכנונית, והמשרדים ישתפו פעולה ויסתכלו על כל האינטרסים הסביבתיים, התיירותיים והתעשייתיים באזור. תימחור התמלוגים - הטלת עלויות על נזקי העבר ובהסתכלות על המשך הזכיון שמסתיים ב-2030 - צריך להסתכל על תמלוגים בגובה שונה לגמרי. אין כאן שום סיכון והנזקים גדולים לכן צריך לדבר על תמלוגים מסדר גודל אחר לחלוטין.

ארדן קרא למשרד האוצר להצטרף לעמדה זו, שצריכה לעבור בחקיקה. לדבריו, אין ספק שניתן לקבל רוב בועדות הכנסת ובמליאת הכנסת לעניין שיחסוך לקופת המדינה מיליארדים רבים. השקעה של 750 מיליון שקל בפיתוח האזור תכניס למדינה יותר מתיירות עתידית.

ארדן הוסיף, כי אם חברת מפעלי ים המלח לא תהיה מוכנה לשלם תמלוגים מוגדלים, ואם תפנה לערכאות משפטיות בעניין, ניתו יהיה להעביר את הזכיון בשנת 2030 לכריית האשלג לחברה אחרת, שתהיה מוכנה לשלם את התמלוגים המוגדלים.

במשרד האוצר מעריכים את עלות הקציר ב-7 מיליארד שקל. על פי אומדני החברה להגנת ים המלח, עלות חלופת הקציר עד 2035 מוערכת ב-6.5 מיליארד שקל ועד 2060 ב-7.45 מיליארד שקל

תגובות על ההחלטות בנושא ים המלח

ממפעלי ים המלח נמסר בתגובה, כי החברה מוכנה לממן חלקית את פינוי המלח: "החברה מברכת על החלטת שר התיירות לבחור בפתרון הקציר להגנת בתי המלון בים המלח. פתרון זה נתמך על ידנו והוא בר קיימא והיחיד המאפשר את המשך התפתחות התעשייה והתיירות באזור ים המלח זו לצד זו תוך שמירה על הסביבה", נמסר מהחברה.

"לאור חשיבותו הלאומית והתעשייתית של ים המלח, ולמרות שני דוחות מבקר המדינה שקבעו כי המדינה אחראית למצב, הבענו הסכמה להשתתף במימון חלק מעלויות הקציר ולאפשר את התפתחות הנגב, התעשייה והתיירות. אנו מוכנים לדיאלוג רציני עם הממשלה בנדון", הוסיפה.

שביעות רצון מההחלטה של השרים ניכרה גם בקרב המלונאים והגופים הירוקים. ניר פפאי, סמנכ"ל שמירת סביבה וטבע בחברה להגנת הטבע, החברה בפורום להצלת ים המלח, בירך על ההחלטה באמרו שהחלופה תספק לאזור ים המלח את הפתרון היחידי שהוא ארוך טווח, תביא לאיזון מיטבי בין שלושת הגורמים המרכזיים באגן הדרומי: סביבה - תיירות - תעשייה, תצמצם את הפגיעה בערכי טבע ונוף ותשיג יציבות לאורך זמן. "על מפעלי ים המלח לקחת אחריות לגבי הנושא הכספי של הפתרון הנבחר".

יו"ר לשכת מארגני תיירות נכנסת לישראל, שמואל מרום, והמנכ"ל עמי אתגר, אומרים שמדובר במהלך היסטורי בפיתוחה של מדינת ישראל כמדינת תיירות. "אנו מקווים שיישום ההחלטות הנדרשות ייצור ודאות למשקיעים ויביא לתנופת בנייה למלונות חדשים ולשדרוג מלונות קיימים".

נחמיה בן פורת, יו"ר התאחדות המלונות בים המלח, הכריז כי זהו יום חג למלונאי ים המלח. "לאחר שנים של התנהלות בתנאי אי ודאות ותחת צילו המאיים של איום מוחשי על המשך קיומה של המלונאות באזור ים המלח - אפשר היום לנשום לרווחה ולשמוח. העתירה לבג"ץ של התאחדות המלונות בים המלח בשנת 2006 בדרישה לכך שהמדינה תתערב ותהיה אחראית לנושא עליית מפלס המים באגן הדרומי של ים המלח, היא שהובילה בסופו של דבר למפנה: להקמת החברה הממשלתית להגנות על ים המלח (חל"י) ולדיון הציבורי, שהתפתח, בחלופות לפיתרון", אמר בן פורת והוסיף שעתה יש להתמקד במשימה הבאה באישור הממשלה. "כעת, יכולים המלונאים בים המלח לחזור ולהתמקד בפיתוח ושדרוג המלונות וקידום התיירות באזור".

ח"כ ניצן הורוביץ, יו"ר השדולה להצלת ים המלח, בירך אף הוא על החלטת שרי התיירות והגנת הסביבה לאמץ את הפיתרון של קציר מלח מלא בים המלח יחד עם הקצאת תקציב נוסף לפיתוח המלונות באזור. ח"כ הורוביץ אמר כי "לאורך כל הדרך הדגשנו כי קציר מלח מלא הוא הפיתרון היחיד למשבר באגן הדרומי, ובסוף נצטרך להגיע אליו, הדגיש, "כעת הממשלה צריכה לגשת ליישום מהיר של ההחלטה. המצב בים המלח קשה ואין לנו עוד זמן לבזבז. צריך לייצב את המפלס באגן הדרומי ולאפשר את מכלול הפעילויות באזור. על מפעלי ים המלח להשתתף במימון הפרויקט, משום שפעילותם יצרה את המצב הקשה באגן הדרומי".

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין, קרא למשרד האוצר ולממשלה לאשר בהקדם את העקרונות שהציגו היום שר התיירות והשר להגנת הסביבה. לדבריו, לפני שמקימים קרן לטובת פיתוח אטרקציות תיירותיות, יש להשתמש בכספים לטובת שיקום סביבתי לנזק האדיר שנגרם לאורך השנים כתוצאה מהפעילות התעשייתית של מפעלי ים המלח.

גדעון ברומברג, המנכ"ל הישראלי בארגון ידידי כדור הארץ המזה"ת בירך את השרים על הבחירה המתבקשת בחלופת קציר המלח לפתרון בעיית עליית המפלס באזור המלונות, כאשר המפעלים נושאים בעלויות. לדבריו, עליהם לאמץ את קריאת השר ארדן להשקיע בפתרונות טכנולוגיים על מנת להפחית את הנזק הסביבתי, כגון שימוש בממברנות ליצור המינרלים במקום התלות הבלעדית בבריכות אידוי, הגורמות לירידה במפלס ים המלח הצפוני.

מרשת מלונות פתאל נמסר כי הרשת השקיעה בשנה האחרונה לא מעט כספים בשדרוג המלונות בים המלח ויש לה עדיין תכניות להמשיך ולעשות זאת, "כאשר ספינת הדגל היא שיפוץ מלון לאונרדו פלאזה והפיכתו למלון הרודס השלישי בישראל".

רשת ישרוטל מסרה כי תשקיע כ-20-15 מיליון שקלים במלון ישרוטל גנים אותו רכשה באחרונה, לצד השקעות נוספות במלון ישרוטל ים המלח.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#