בג"ץ הציע לאל על למשוך את העתירה נגד המדינה ואיר אינדיה - תיירות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בג"ץ הציע לאל על למשוך את העתירה נגד המדינה ואיר אינדיה

בדיון שנערך ביום רביעי אמרו השופטים שלא מקובלת עליהם הגישה לפיה אל על רוצה למנוע מחברות זרות מלטוס בנתיב שנאסר עליה לטוס בו ■ בתמורה, השופטים הציעו מסלול של פיצוי או סובסידיות לאל על

9תגובות
מטוס אל על
RONEN ZVULUN/רויטרס

העתירה של אל על לבג"ץ נגד האישור של אייר אינדיה לטוס מעל סעודיה נתקלה במחסום משמעותי. בסיום דיון שנערך ביום רביעי ולאחר שהשופטים חנן מלצר, דפנה ברק-ארז ודוד מינץ הצביעו על הקשיים בעתירה, ניתנה לעורך הדין דורי קלגסבלד, המייצג את אל על, ארכה של שבוע להודיע אם החברה נענית להצעת בית המשפט והיא חוזרת בה מהעתירה - תוך שמירת זכויות ואפשרות לפתוח בהליכים אחרים. 

מלצר וברק-ארז רמזו שלא מקובלת עליהם הגישה שלפיה במקום שבו נאסר על אל על לטוס בנתיב מסוים מסיבות ביטחוניות או אחרות - גם ימנעו מחברות תעופה זרות באופן גורף לטוס בנתיב הזה - רק כדי להבטיח שוויון. עם זאת, השופטים רמזו בצורה ברורה שהחברה יכולה לדרוש מהמדינה פיצוי או סובסידיה אם ייגרמו לה נזקים כלכליים כתוצאה מהמגבלות שהיא מחילה עליה.

בעקבות כניסת אייר אינדיה לישראל במארס האחרון, ושבירה דה פאקטו של מונופול אל על שהתקיים עד אז על הקו להודו, הודיעה חברת התעופה הישראלית כבר באותו חודש על הגשת עתירה לבג"ץ על פי עיקרון חוסר השוויון מול החברה ההודית.

אל על גם הביעה חשש, שבמהרה הפך לממשי, שחברות נוספות יבקשו להיכנס לישראל ולטוס בנתיבי טיסה קצרים ליעדים אחרים במזרח הרחוק, בזמן שלאל על אסור לטוס בנתיבים אלה נכון לעכשיו. על פי הערכות, החברות הסינגפוריות והפיליפיניות פנו ובמידה ואכן יקבלו אפשרות זו - יפתחו בפני הציבור הישראלי צוהר מורחב לטיסות למזרח וכתוצאה מכך תחרות רבה יותר באזור שהיה סגור זמן רב במונופול של אל על.

לא רק המזרח הרחוק עומד על הפרק - וישנו רצון מצד משרדי התחבורה והתיירות לפתוח את השמים לאפריקה, ולאפשר תחרות באזור זה שכיום לא זוכה לתחרות רבה בתעופה הישראלית. החברה הקנייתית קניה אירווייז נמצאת במגעים מתקדמים עם המשרדים בכדי להיכנס לישראל ולהפעיל חמש טיסות שבועיות בין ניירובי לתל אביב ועל מנת לעשות זאת, כבר הגישה בקשה רשמית לסודן על מנת לטוס מעליה בדרך לישראל - מה שאסור כעת על חברת אל על.

בנוסף, מנסים לאחרונה גורמים ממשלתיים לאשר קשרי תעופה סדירים בין ישראל לרואנדה, והסכם לשירותי אוויר החל להתגבש ונחתם בראשי תיבות בין רשויות התעופה של המדינות במארס. ההסכם עדיין לא מאושר ולכן עדיין לא רשמי או מחייב - וצריך לעבור את אישור הממשלה.

"המדינה מוכנה להפקיר את אל על", אמר גונן אוסישקין, מנכ"ל אל על, במסיבת העיתונאים שקיימה החברה. החברה טענה אז כי העלויות עבור אייר אינדיה נמוכות ב-47% כתוצאה מהפער. לדברי אל על, מדובר בתקדים עולמי שלפיו לחברה אחת מותר לטוס בנתיב מסוים, ולחברה אחרת אסור.

החברה גם הבהירה כי פיצוי כספי אינו עומד על הפרק וכי החברה נחושה לקבל תנאים שווים או למנוע מאייר אינדיה את ההיתר לטוס מעל סעודיה כל עוד לא ניתן לה כזה. "הפיצוי לא סביר, כי גם אם נקבל אותו, איך נסביר לנוסע למה לוקח לנו עוד שעתיים. ההבטחה שקיבלנו על זה שמתישהו המדינה תתיר לנו לטוס גם מעל סעודיה היא בלתי אפשרית. יש לזה משמעות אם זה עוד חודש או עוד שנה וחצי ואנחנו לא יכולים לעמוד בציפייה כזו כלכלית", אמר אלי דפס, יו"ר אל על בעת ההודעה על הגשת הבג"ץ.

אל על עצמה אינה מעוניינת בפיצוי או סובסידיה משום שלטענתה במקרה הזה מדובר בטיסה ליעד רחוק והפער במסלולי הטיסה מתבטא בשעות הטיסה הארוכות. לטענת אל על גם עם פיצוי כלכלי, הנוסעים יעדיפו את הטיסה הקצרה ואל על תידחק החוצה מהשוק. בהקשר זה, השופטים כתבו שאל על יכולה לשווק את קווי התעופה שלה כבטוחים יותר ויש נוסעים ישראלים שלא ירצו לטוס מעל מדינות כמו ערב הסעודית, למשל.

מבחינה שיווקית במידה ואל על אכן תבחר באפשרות הפיצוי, המשמעות היא שגם תוכל להציע מחירים אטרקטיביים יותר ולכן בזמן שאולי טיסות אייר אינדיה להודו יהיו קצרות יותר בזירת המחירים לאל על תהיה אפשרות גדולה יותר להתחרות. לכן, כמו שנוסעים מעדיפים לקחת לא פעם טיסות עם חניית ביניים בכדי להוזיל את המחיר - כך יכול להיות שישנם נוסעים שיבחרו לטוס בדרך ארוכה יותר עם אל על.

מטוס של אייר אינדיה
REGIS DUVIGNAU/רויטרס

"הממשלה הבטיחה לנו לא לאפשר לחברות זרות לטוס בנתיבים שחסומים בפנינו"

העתירה הוגשה נגד ממשלת ישראל, ראש הממשלה, מנהל התעופה האזרחית, שר התחבורה ואייר אינדיה. בדיון עלתה השאלה אם בית המשפט העליון הוא זה שמתאים לדון בעתירה, או שיש להגיש תביעה במחוזי.

עו"ד קלגסבלד אמר כי העתירה הוגשה בראש ובראשונה נגד הבטחה מנהלית של ממשלת ישראל וראש הממשלה. "לאל על ניתנו הבטחות מינהליות כתובות על ידי ממשלת ישראל ועיקרן שחברות תעופה זרות לא יוכלו לטוס לישראל בנתיבי טיסה חסומים על יד אל על". הוא הוסיף כי "ממשלת ישראל פעלה בניגוד להסכם בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הודו ובניגוד להוראות. כל הנושאים הנדונים הם נושאים מרכזיים בעתירה. מעבר לכך, יש טענה נוספת שהחלטה לא התקבלה על ידי מנהל וועדה אלא התקבלה על ידי ראש הממשלה".

השופט מלצר ענה כי "העתירה שלכם כמות שהיא היא קשה עד קשה מאוד. יחד עם זאת, יכול להיות שיש לכם תרופה אלטרנטיבית בין מכוח שזו הבטחה, בין התחייבות חוזית, פיצוי או סובסידיה או משהו מעין זה". הוא שאל אם אל על וכנפיים תהינה מוכנות לחזור מן העתירה תוך שמירת זכויות אזרחיות.

גם השופטים מינץ וברק-ארז הביעו ספקות בעמדה שמדובר בהבטחה מנהלית. מינץ אמר: "איני חושב שב-94' מישהו חלם בכלל שהמרחב האווירי ייפתח. אני מדבר בשם עצמי בשלב הזה, לכן איני רואה הבטחה מינהלית והדברים נכתבו שחור על גבי לבן שלקחו בחשבון שבהחלט יכולים להיות כל מיני שינויים שיתרחשו".

ברק-ארז הוסיפה: "לפי שיטתכם גם עוד 20 שנה תוכלו לבוא לכאן ולהגיד דברים שכבר אמורים להתמצות. יש קושי בהתחייבות ארוכת טווח ואף לאכוף הבטחה מינהלית, אף אם היתה כזו.. יש לכאורה למדינת ישראל אינטרס מובהק לפתוח נתיבי תעופה גם מעל מדינות שלא התאפשר בעבר לפתוח, ויכול להיות שתחסם מראש אפשרות, לפעמים תהליכים לא קורים בבת אחת אלא צעד אחרי צעד, לשיטתכם אף פעם לא יכול לעשות את הצעד הראשון - ודבר זה סותר במובהק את האינטרס הציבורי".

בתגובה, קלגסבלד אמר כי אל על נמצאת במצב שהיא רצה 200 מטר כשאחרים רצים 100 מטר. הוא הוסיף כי "פערי הזמן הם דרמטיים, ובסוף אל על תידחק מהנתיבים האלה. אם מחר יתחשק למישהו אחר, כל פעם נשב עם הממשלה שתיתן לנו נדבה?".

השופטים העלו את סוגיית הפיצוי והפנו לעו"ד עמרי אפשטיין ממחלקת בג"צים בפרקליטות המדינה שאלה אם יש למדינה התנגדות עקרונית למתן פיצוי או תמיכה. אפשטיין השיב כי "עניין הפיצוי נשקל ולא ניתן מקום למתן פיצוי בסיטואציה זו". הוא התייחס לסקירה תעופתית כלכלית שהתבצעה בנושא - ובה לא נמצא כל מקום לפיצוי.

מלצר הביע הסתייגות צינית כשאמר: "חסר לזה דבר אחד. חוות דעת כלכלית יוצאות מנקודת הנחה מסוימת, אחר כך מסתבר כי החיים יותר מורכבים, שלא לדבר על זה שכל המודל של הכלכלה הרציונלית קרס, על זה קיבלו עד כה 4 פרסי נובל, על זה שקרס. נניח שההנחות שהנחתם הסתברו כלא נכונות, האם היה מתווסף לזה נכונות לפצות אותם?".

מאל על נמסר: ״אין תגובה״.

מענת ננר, המנהלת המסחרית של אייר אינדיה בישראל, שהיתה נוכחת בבית המשפט מטעמה נמסר כי "פורמלית אין שום שינוי כרגע הכל נמצא בתהליך. הטיסות כרגע נמשכות על פי לוח הזמנים הרגיל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#