"כשיתחיל הגירוש של מבקשי המקלט, חדרי מלון ומסעדות ייסגרו" - תיירות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"כשיתחיל הגירוש של מבקשי המקלט, חדרי מלון ומסעדות ייסגרו"

רה"מ הורה לגבש תוכנית לגירוש בכוח של מבקשי מקלט, אף שלפי הערכות כ-12.5 אלף מהם מועסקים בבתי מלון ובמסעדות ■ "זה נהדר שרוצים להביא את התייר ה–5 מיליון, אבל איך נשרת אותו?" תוהים המלונאים ■ הפתרון של משרד התיירות: יבוא חלופי של עובדים זרים מהפיליפינים

260תגובות
מבקשי מקלט מאפריקה המועסקים בבתי מלון ומסעדות באילת
אוליבייה פיטוסי

מסעדנים ומלונאים ששמעו בשבוע שעבר על כוונת הממשלה להתחיל באפריל בגירוש בכוח של מבקשי מקלט מאפריקה, הבינו שאם לא די במצוקת כוח האדם שממנה סבלו עד כה, הרי שהחל באביב הקרוב המצוקה הזאת עלולה להפוך קריטית. מהלך הגירוש, שאותו הנחה לבחון ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מעורר לא רק מחלוקת מוסרית והומניטרית נוכח האיום הנשקף למגורשים, אלא צפוי להשפיע באופן ישיר ומשמעותי על עסקים בענפי המלונאות וההסעדה, שכן לפחות 12.5 אלף ממבקשי המקלט שמועמדים לגירוש מישראל מועסקים בעבודות ניקיון ושטיפת כלים במלונות ומסעדות.

מנכ"לית רשת פתאל, אביה מזרחי־מגן
אוליבייה פיטוסי

"הגירוש המתוכנן של מבקשי המקלט הוא המסמר האחרון בארון של ענף המלונאות כולו. כשהגירוש יתחיל — הענף לא יוכל לתפקד", מזהירה אביה מזרחי־מגן, מנכ"לית רשת פתאל, המפעילה 37 בתי מלון בישראל ומעסיקה כ–450 מבקשי מקלט. "התוצאה של המהלך תהיה סגירת קומות, ואולי אף בתי מלון", הוסיפה.

לדבריה, מבקשי המקלט הם כוח העבודה היחיד בישראל שמוכן לעבוד בעבודות הניקיון. "הענף זקוק לעובדים זרים. בלעדיהם אי אפשר יהיה להעניק שירות לתיירים. זה נהדר שרוצים להביא את התייר ה–5 מיליון, אבל איך נשרת אותו? איך נציע לו חדרים?"

לפי הערכה של התאחדות המלונות, בבתי המלון בישראל מועסקים היום כ–2,500 מבקשי מקלט באופן קבוע, בעבודות משק הבית ושטיפת הכלים במטבח. "העסקת מבקשי המקלט בבתי המלון היא מצב של חוסר ברירה. בתי המלון תמיד יעדיפו עובד ישראלי שעולה להם פחות, אבל אין מספיק ישראלים שמוכנים לעבוד בעבודות האלה", אומר אמיר חייק, נשיא התאחדות המלונות.

בישראל כ–38 אלף אריתראים וסודנים, רובם המכריע מחזיקים באשרת שהייה זמנית, שאותה הם נדרשים לחדש אחת לשלושה חודשים. בחודשים הקרובים צפויה הרשות להודיע לאלפים רבים מהם כי זו הפעם האחרונה שאשרת השהייה שלהם מחודשת, ועליהם לעזוב את ישראל כשיפוג תוקפה. הממשלה צפויה לאשר בימים הקרובים תקציב למבצע הגירוש והכליאה, שלפי הערכות רשות האוכלוסין יעלה כ–300 מיליון שקל בשנה, כולל תקנים לעובדים, טיסות ומענקים לעוזבים. התקציב עשוי להשתנות, בהתאם למידת ההצלחה של המהלך. בשנים האחרונות קיבל כל אחד מהעוזבים מענק בסך 3,500 דולר, בנוסף למימון כרטיסי הטיסה. מענק זה יופחת בהדרגה עם תחילת הגירוש באפריל.

"איך נתפקד כשאין מי שינקה את החדרים?"

מבקשת מקלט מאפריקה מנקה
אוליבייה פיטוסי

משיחות שקיימנו עם מלונאים בימים האחרונים עולה תמונה של חוסר ודאות מהצפוי להתרחש בעוד שלושה חודשים — אם הממשלה לא תאשר לעסקי התיירות להעסיק עובדים זרים. מועד תחילת הגירוש מתוכנן להתרחש במהלך אחת התקופות העמוסות ביותר בבתי המלון — חופשת הפסח, כשאחריה צפויה גם כן תקופה של תפוסות גבוהות בבתי המלון לקראת חגיגות שנת ה–70 למדינה.

ברשת פרימה מעסיקים היום כ–60 מבקשי מקלט. עם הגירוש המתוכנן, אבי דור, מנכ"ל הרשת מעריך כי יישאר עם 25% מכוח האדם הרצוי בתחומי הניקיון, כשכבר היום הוא נמצא בשיעור של כ–80% מהצורך האמיתי של בתי המלון. "כשמבקשי המקלט ילכו, לא תהיה ברירה ונצטרך לסגור חלק מהחדרים. איך אפשר לתפקד כשאין לך כוח אדם? כשאין מי שינקה את החדרים?"

דור מסביר כי בבתי המלון של הרשת בים המלח המחסור בעובדים הוא החמור ביותר, וכתוצאה מכך הוא כבר שינה את ההתנהלות של מכירת החדרים. "בעבר היינו מוכרים בעיקר מחזורים של ראשון עד חמישי וחמישי עד ראשון, אבל אז נוצר צוואר בקבוק כי כל המלון היה מתרוקן ביום אחד ומתמלא ביום אחד. היום אנחנו לא מרשים לעצמנו שזה יקרה, כי אז ב–20:00 בערב עדיין לא יהיה לנו חדרים נקיים לכולם", הוא אומר.

לדברי חייק "בתי המלון הם המעסיק הרלוונטי ביותר בפריפריה. גם בענפים אחרים במשק מתקשים למצוא עובדים, אבל ענפים אחרים אינם משפיעים על כלכלת המדינה כמו ענף המלונאות, שהוא חלק מקידום התיירות לישראל והכנסת מטבע זר. זה ייצוא שירותים וכשלא ניתן לייצא שירותים כי חסר גורם ייצור חשוב — יש בעיה. אם המדינה רוצה להמשיך בקו של הגדלת מספר התיירים המגיעים לישראל, אז היא צריכה להבין שמצב כוח האדם בבתי המלון הוא חסם אדיר לכך".

זרם מבקשי המקלט נעצר
מספר מבקשי המקלט שהגיעו לישראל, נכון לסוף יוני 201

"לא נוכל לתפעל את העסקים שלנו"

אם הגירוש אכן ייצא לפועל, לא רק בתי המלון יהיו בבעיית כוח אדם אלא גם המסעדות, שמעסיקות כ–10,000 מבקשי מקלט, אף הן בעבודות ניקיון ושטיפת כלים. שי ברמן, מנכ"ל התאחדות המסעדות מזהיר כי "חד־משמעית, אם זה יקרה לא נוכל להמשיך לתפעל את העסקים שלנו. אלה עובדים קבועים שמאיישים פוזיציות שישראלים אינם מוכנים לאייש. יש סברה בציבור הישראלי שאנחנו מעסיקים את מבקשי המקלט בגלל שהם זולים יותר מעובד ישראלי, כשזה בדיוק ההיפך".

מנכ"ל התאחדות המסעדות, שי ברמן
דניאל צ'צ'יק

ברמן מסביר מדוע עלות העסקה של מבקש מקלט עבור המעביד גבוהה יותר משל עובד ישראלי: "בג"ץ קבע לפני כמה חודשים כי על כל העסקים לשלם היטל של 20% מס בגין העסקת מבקש מקלט, בדומה להעסקת עובד זר. כך שאם יש לי עובד ישראלי ועובד מבקש מקלט ושניהם מקבלים שכר של 10,000 שקל ברוטו, אז עלות המעביד של מבקש המקלט תהיה 12 אלף שקל". בנוסף הוא מסביר כי "על כל מבקש מקלט נדרש המעסיק להפקיד פיקדון של 16% על השכר ברוטו. פיקדון זה אמור להימסר למבקש המקלט ביום עזיבתו את ישראל. מלבד זאת, גם העובדים עצמם חייבים להפקיד 20% משכרם לאותה קופה, אך מכיוון שהם לא תמיד מאמינים שיראו את הכסף, הם אינם מוכנים להורדה הזאת ורבים מהם מבקשים לעבוד בשחור. אם זה לא מתאים למעסיק, אז הוא חייב לגלם את זה בשכר".

לדבריו, "שרי האוצר והתיירות צריכים למצוא פתרונות למצב. איזו תיירות יש בלי מסעדות? מי יעבוד במסעדות אחרי שמבקשי המקלט ילכו? המצוקה בנושא כוח האדם קיימת כבר כיום, וכשיתחיל הגירוש עסקים ייסגרו כי לא יהיה מי שיעבוד. עובד ניקיון במסעדה זו פוזיציה שאין לה תחליף — בלי שוטף כלים אין מסעדה, כשחסר שוטף כלים כל הפירמידה מתרסקת".

איתן טרבלוס, מבעלי רשת אגאדיר, לא יודע לומר מה יקרה במסעדות שלו עם הגירוש המתוכנן באפריל. טרבלוס מעסיק במסעדותיו בסך הכל 50 עובדי מטבח ש–40% מהם מבקשי מקלט. "אולי נצטרך לצמצם את הפעילות של המסעדות ולסגור אותן בצהריים בימים מסויימים או לסגור אותן מוקדם יותר", הוא מעריך. "אנחנו לא מעסיקים את מבקשי המקלט כי זה משתלם. אף שאני משלם 8,000–10,000 שקל על משרה מלאה — עדיין לא מגיעים עובדים ישראלים".

"אני מקווה שיהיה פתרון קסם" אומר טרבלוס, "האנשים שמקבלים את ההחלטות האלה לא ניהלו עסק בחיים שלהם. הם לא מבינים את הקושי לעמוד בתשלומים ולשמור על החוקים ועל כל הגזירות שמטילים עלינו".

מספר מבקשי המקלט ששוהים בישראל*, לפי מדינות נבחרות

"המנהלים נכנסים לעבוד בבוקר"

נושא העסקת עובדים זרים בבתי המלון אינו חדש למחוקק הישראלי. ביוני 2014 אישרה הממשלה את ההסדר שיאפשר העסקה של עד 1,500 עובדים אזרחי ירדן בבתי המלון באילת. בשעות הבוקר המוקדמות הם יוצאים מביתם בירדן לכיוון מעבר הגבול רבין כדי להספיק להגיע בזמן לבתי המלון באילת ולהתחיל את עבודתם — חדרנות, ניקיון ושטיפת כלים במטבח. בשעות הלילה המאוחרות הם עושים את אותו מסלול רק מהכיוון הנגדי — שבים למעבר הגבול וחוצים אותו בחזרה לביתם. הטרטור נובע מהחלטת הממשלה שלפיה העובדים הירדנים מקבלים עם כניסתם אשרת שהייה יומית בלבד, כך שאין להם אישור להעביר את הלילה בישראל.

מבקש מקלט מאפריקה עובד במטבח
אוליבייה פיטוסי

עם זאת מתברר שגם פתרון זה אינו מושלם. פעמים רבות העובדים הירדנים מעוכבים במעבר הגבול ובשל כך מאחרים להגיע בבוקר לעבודה, לפעמים הם בכלל לא מגיעים כי לא קיבלו אישור כניסה מסיבות שונות, ומלונאים בעיר מלינים כי למרות המתווה שאישרה הממשלה הם עדיין נשארים לפעמים עם כוח אדם מצומצם.

בני זרח, מבעלי רשת אסטרל באילת, שמעסיק 53 מבקשי מקלט בחמישה בתי מלון בעיר, מציין בעיה נוספת — לדבריו הירדנים אמורים לצאת מישראל עד השעה 23:00 ולכן הם עוזבים את בית המלון כבר ב–22:00 בלילה, כך שבשעות הלילה אין מי שיתן שירות. "בשישי ובשבת יש תמיד בעיות במעברי הגבול, דווקא מהצד הירדני. אני לא יודע מדוע זה מתרחש דווקא בסופי שבוע אבל זה המצב, וככה יוצא שהם מגיעים למלון רק ב–9 בבוקר, בעוד בימי חול הם מגיעים ב–6 בבוקר. אני לא יכול לתפעל מלון כשעובדי הניקיון שלו מגיעים בשעה מאוחרת. לכן, אנחנו לא יכולים שכל העובדים שלנו יהיו ירדנים. זהו פתרון של 80% ולא של 100%" אומר זרח, "יש מצבים שהמנהלים שלנו נכנסים לעשות את העבודה בבוקר. אני אומר באופן חד משמעי — אם לא יפתרו את הבעיה של הירדנים, ובמקביל יגרשו את 53 מבקשי המקלט שעובדים אצלנו אני לא רואה איך אנחנו מפעילים את המלונות שלנו. אנחנו נצטרך לסגור חלק מהחדרים".

את העובדים הישראלים זרח לא מצליח למשוך לעבודות הניקיון בבתי המלון שלו. הוא מוכן לשלם 35 שקל לשעה, אבל גם הוא מבין שזה לא סכום שימשוך אותם לעבודה זו. "כמעסיק זה עולה לי כ–50 שקל לשעה לעובד, אבל הישראלי יכול להרוויח הרבה יותר מזה במסעדה רק מטיפים. אז ברור שהוא לא יבוא לעבוד אצלי, אבל אני לא יכול לשלם יותר מזה. כבר היום 46% מההוצאות שלנו זה שכר עבודה, אנחנו בקו האדום".

בתגובה לפניית TheMarker בנושא הודיעה לשכת שר התיירות, יריב לוין, על פתרון שנבחן בימים אלה. "השר מנהל מגעים מול אגף התקציבים באוצר לאישור מכסות של עובדים זרים מהפיליפינים לעבודה בבתי המלון", נמסר מהלשכה.

ממשרד האוצר נמסר כי "המשרד מייחס חשיבות מרובה לענף המלונאות בכלל, ולעידוד התעסוקה בענף בפרט. בשנים האחרונות קודמו כמה החלטות ממשלה והקצאות תקציב שמעניקות מענה לסוגיות אלה. בין היתר, תקצוב של עשרות מיליוני שקלים למימון נסיעות, מענקי התמדה, תחבורה ציבורית להגדלת היצע כוח האדם במלונות ים המלח, ופתיחת בית ספר בינלאומי חדש למלונאות. בהתאם לחשיבות, המשרד מקיים בשבועות האחרונים מספר רב של דיונים ופגישות עם נציגי המלונאים ומשרד התיירות, לצורך גיבוש מענה מוצלח לצורכי הענף". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#