התיירים באים - אבל לא בטוח שיהיה להם איפה לישון - תיירות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התיירים באים - אבל לא בטוח שיהיה להם איפה לישון

בשנתיים הקרובות ייבנו בישראל כ-4,000 חדרי מלון חדשים - כמעט כמו בכל העשור האחרון ■ אז למה בתל אביב וירושלים כמעט שלא יהיו חדרים פנויים? ■ כתבה רביעית בסדרה

21תגובות
מלון הילטון בריכה
אייל טואג

בתעשיית התיירות היו שמחים מאוד לראות את התייר ה-5 מיליון נוחת בישראל כבר מחר בבוקר. בענף המלונאות בפרט, החיוכים בוודאי יהיו רחבים ביותר - בזכות ריבוי האורחים שיתדפקו על דלתם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), ענף המלונאות הכניס 3.2 מיליארד שקל לקופתו מתיירות נכנסת בתשעת החודשים הראשונים של 2017 - גידול של 16% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

אבל אם כל אותם תיירים היו נוחתים בישראל, היתה מתעוררת בעיה: האם כולם היו מוצאים מקום לישון בו?

בתי המלון בישראל רשמו השנה (ינואר־נובמבר 2017) תפוסה של 67%. זהו שיפור לעומת תפוסה של 63% בתקופות המקבילות ב–2014–2016, שנובעת בעיקר מהגידול בתיירות הנכנסת לישראל, שרשמה השנה שיא של כ–3.6 מיליון כניסות תיירים.

לפי נתונים אלה אפשר היה להגיד שאין בעיה, מפני שיש עדיין חדרים פנויים בבתי המלון - אבל השאלה דורשת התבוננות ממוקדת יותר. בתי המלון בתל אביב ובירושלים, ערי התיירות המרכזיות בישראל עבור תיירים מחו"ל, נמצאים בחודשים מסוימים של השנה בביקוש שיא, בעוד שבאותה תקופה בתי מלון אחרים לאורך מישור החוף ובצפון נמצאים בתפוסות בינוניות, ואינם מתקשים לקלוט אורחים.

פחות מ 5,000- חדרים נוספו בעשור
מספר חדרי בתי המלון בישראל, באלפים

כבר כיום מתקשים מארגני קבוצות תיירים למצוא בתי מלון שיכולים להציע להם מספר גדול של חדרים בתאריכים מסוימים לעונת אביב 2018 בירושלים ותל אביב, והם נאלצים לפנות לבתי מלון באזורים אחרים בישראל או לשנות את מסלול הטיול.

כשמסתכלים על נתוני התפוסות של התאחדות המלונות באוקטובר־נובמבר מבינים עד כמה המצב עדין ולא מאפשר תמיד גמישות רבה: בתי המלון בתל אביב, באילת, בירושלים ובים המלח רשמו תפוסה של כ-78% בנובמבר, וכ-80% באוקטובר. בתל אביב התפוסה היתה גבוהה גם במאי (83%) וביוני (86.4%).

ניתן להתייחס לנתונים האלה כאל מצב של תפוסה מלאה - מפני שלפעמים יש חדרים לא פעילים, לפעמים אפילו סוגרים קומות שלמות לשיפוץ, ואם מורידים מהחישוב את הלילות של מוצאי שבת, שבהם ישראלים כמעט אינם נופשים בבתי מלון, מגיעים למצב של בתי מלון שבמשך חודשים אינם יכולים להציע אירוח לתייר מזדמן שמבקש להזמין חדר ברגע האחרון.

בעשור האחרון (מאז 2007) גדל מספר חדרי בתי המלון הפעילים בישראל בכ–4,000 בלבד (עלייה של כ-10%) ל-48.5 אלף חדרים. מספר הלינות בבתי המלון בישראל, לעומת זאת, גדל בשיעור חד יותר, 18%, ל-22.4 מיליון (נתוני ינואר־נובמבר).

ספק אם במשרד התיירות יהיה מישהו שיודה בכך באופן רשמי, אבל במצב שנוצר ברור שבמשרד שמחים על קיומם של פתרונות הלינה שמציעות פלטפורמות כמו Airbnb ואתרי השכרת דירות נופש אחרים. אלמלא אלה, תיירים שהיו מבקשים ללון בתל אביב או בירושלים בחודשים מסוימים היו נאלצים ללון בערים מרכזיות פחות, בין מפני שלא היו מוצאים חדר ובין אם מפני שהמחירים בבתי המלון היו גבוהים מדי בעבורם. לפי האתר airdna, רשומים בתל אביב כ–10,000 נכסים להשכרה לטווח קצר באתר הפופולרי Airbnb. אמנם לא כולם זמינים בכל תאריך, אבל הם מגדילים את היצע הלינה המצומצם מדי בחודשים מסוימים בשנה.

ובכל זאת, בתי המלון בתל אביב, בים המלח ובאילת הם שמעלים את ממוצע התפוסה הארצי, בעוד ערים אחרות מציגות נתוני תפוסה שנתיים נמוכים יחסית - כמו הרצליה עם תפוסה של 59%, נצרת עם 56% וטבריה וסובב כנרת עם 63%. עם זאת, בכל האזורים האלה מדובר בעלייה לעומת השנים הקודמות.

העונות הבוערות
התיירים שנכנסים לישראל בכל חודש, באחוזים מסך התיירים בכל השנה*

"גם בנייה של 2,000 חדרים לא תעזור"

במקביל לעלייה במספר הלינות בבתי המלון, נכנסו בתי מלון חדשים לשוק. בשלוש השנים האחרונות נפתחו בתל אביב 1,700 חדרים בבתי מלון, ובירושלים כ-1,200 חדרים. הגידול במצ­בת החדרים בערים אלה אמנם אינו מספיק כדי לשפר משמעותית את המצב בחודשי השיא, אך אלמלא אותם בתי מלון חדשים, תיירים רבים היו נתקלים בבעיה.

"בתי המלון בישראל לא יוכלו לקלוט 5 מיליון תיירים לפי אותה חלוקה בשנה שבה מגיעים היום מרבית התיירים לישראל, כלומר בעיקר בחודשים ספציפיים", מזהיר יוסי פתאל, מנכ"ל לשכת מארגני תיירות נכנסת. "מחצית מתנועת התיירות לישראל, שאינה מאופיינת בביקורי משפחות ואנשי עסקים, היא תיירות קבוצות, ואלה מתפזרות רק על כשישה חודשים מהשנה. לכן, גם בנייה של עוד 2,000 חדרים בשנים הקרובות לא תעשה את השינוי".

לדברי פתאל, המצב יכול להשתנות רק אם המחירים הגבוהים שייווצרו בתקופות מסוימות כתוצאה מהביקוש הגבוה ירתיעו את התיירים מלהגיע באותם חודשי שיא. "כוחות השוק יזיזו את הביקוש לתקופות חלשות יותר בבתי המלון, או שפשוט התיירות הנכנסת לא תגדל ולא נגיע ל–5 מיליון תיירים בשנה", אומר פתאל.

ליאור רביב, מנכ"ל רשת בתי המלון ישרוטל, מבקש למתן את החששות. "לא צריך להפחיד את התיירים שחסרים חדרים", אומר רביב. "נכון שבנקודות זמן מסוימות יכול להיות מחסור, אבל כרגע המצב בירושלים הוא שיש חדרים בשפע. אין שום בעיה ש–5 מיליון תיירים בשנה יגיעו לישראל. רק שיבואו, ונמצא להם מקום. התפוסות כרגע בארץ לא כאלה גבוהות, ואי־אפשר להסתכל רק על נקודות הקיצון".

רפי ויינר, מנכ"ל רשת בתי המלון טמרס, מסכים אתו: "ישראל היתה מסתדרת גם היום עם 5 מיליון תיירים בשנה. אמנם יש צווארי בקבוק, ויש בעיה למצוא חדרים בחודשים מסוימים בירושלים, בחודשים מרובי כנסים בתל אביב ולפעמים נקודתית גם בטבריה - אבל התפוסה הממוצעת הארצית היא 67%, כך שעדיין יש חדרים במקומות רבים".

מיהי בירת התיירות?
שיעורי התפוסה של בתי מלון ב 2017

לדברי אילנית מלכיאור, הממונה על התיירות ברשות לפיתוח ירושלים, לתייר העצמאי אמנם לא תהיה בעיה למצוא מקום ללון בו אם ישראל תגיע ל-5 מיליון תיירים בשנה - אך לקבוצות, בעיקר היהודיות, שמחפשות את בתי המלון היוקרתיים יותר, יכולה להיות בעיה. "לתייר העצמאי אין בעיה לישון באכסניה או בבית מלון ברמה נמוכה יותר", אומרת מלכיאור. "אלה תיירים שלא אכפת להם איפה הם ישנים שכל עוד הם מקבלים חדר נקי במקום מרכזי. הם מוציאים יותר כסף על יין או ביגוד או מסעדה טובה.

"לתיירות של כנסים או תיירות תמריץ (ענף תיירות שבו חברות מעניקות נופש כתמריץ לעמידה ביעדים וכגמול על הישגים; רר"ק) יש אופי אחר, כי הם מגדירים מראש שהם מחפשים את המלונות היוקרתיים, ובכלל לא בטוח שבתי המלון האלה, גם אם יהיה מספיק היצע מהם, ירצו לתת את החדרים רק לקבוצות האלה, כי מבחינה כלכלית זה לא תמיד משתלם להם. הם יבדקו אם שווה להם למכור את החדר במחיר של קבוצה או להשאיר אותו ריק בעבור התייר העצמאי, שיזמין אותו במחיר גבוה יותר. זו שאלה של ביקוש והיצע".

"הקושי במימון עוצר רבים מהקמת מלונות"

בשנתיים הקרובות צפויים להיפתח כ-4,000 חדרי בתי מלון בישראל, כמעט אותו מספר החדרים שנבנו בישראל בעשור האחרון. בין היתר בתל אביב אמורים להתווסף לרשימת חדרי בתי המלון עוד כ-1,500 חדרים, בירושלים עוד כ-950 חדרים, ובחיפה עוד כ–500 (ראו מפה). אם העלייה בתיירות הנכנסת תמשיך גם בשנים הקרובות, הצורך באותם חדרי בתי מלון ברור. לעומת זאת, אם יפרצו מלחמה או מבצע צבאי נוסף שיובילו לפגיעה בתיירות הנכנסת - אותם חדרים, שגם כיום אינם נחוצים בכל חודשי השנה, יהיו מיותרים.

מנסים להדביק את הגידול בתיירות הנכנסת
מספר חדרי האירוח שצפויים להיפתח ב 2019-2018

במקביל, עוד אלפי חדרים בתי מלון נמצאים בתהליכי תכנון, אך לא באמת ניתן לדעת מתי ייפתחו בפועל. אחת הבעיות המרכזיות של יזמים בכניסה למהלך של הקמת בית מלון כיום היא הביורוקרטיה הרבה הכרוכה בכך. הקמת בית מלון מאפס היא תהליך שיכול להימשך גם קרוב לעשר שנים. אחד הפתרונות הפרקטיים יותר להגדלת היצע בתי המלון בפרק זמן מהיר יחסית הוא הסבת מבנה קיים ממסחר או משרדים לייעוד מלונאי. גם זה אינו תהליך קל במיוחד, והוא עשוי להימשך כמה שנים עד פתיחת הדלת לאורח הראשון, שכן נדרשים היתרים ואישורים ממספר רב של גורמים שאינם קשורים זה לזה.

בשבוע שעבר אושר בקריאה שנייה ושלישית בכנסת תיקון לחוק התכנון והבנייה, שיוכל לסייע לקיצור תהליכים אלה. התיקון, שהוביל משרד התיירות, מסמיך ועדות מקומיות לתכנון לאשר הסבה של מבנים מייעוד משרדי, מסחר או מלאכה לייעוד מלונאי - בעוד שלפני כן היה צורך גם באישור של הוועדה המחוזית.

כל דבר שיכול לפשט את הקמתם של בתי מלון זוכה לברכה מהיזמים, אבל לא בטוח שדווקא זו היתה נקודת התורפה הקריטית. דוד פתאל, הבעלים של רשת מלונות פתאל, סיפר ל–TheMarker כי כשהוא הסב בניין משרדים בתל אביב למלון NYX, שינוי הייעוד של הנכס לא היה מה שעיכב אותו: "קיבלנו אישור לשימוש חורג, שכיום ניתן לחמש שנים, כדי שבמהלך התקופה הזאת נצליח לשנות את הייעוד של הנכס למלונאות. מי שהוא קצת פחות פסיכי ממני וקצת יותר שומר על עצמו ולוקח פחות סיכונים היה יכול להחליט שלא ללכת על זה, מתוך חשש שאיזה פקיד עוד יתקע את כל התהליך, אבל אני החלטתי אחרת. כך שגם לפני התיקון בחוק היתה דרך לעשות את זה באופן מהיר יחסית, אלא שאותו מסלול דרש יותר סיכון, שלא כל אחד היה מוכן לקחת".

מיכאל חי, בעלי חברת ויז'ן הוספיטליטי, המתמחה בפיתוח בתי מלון ובין היתר מנהל את הפיתוח העסקי של רשת מלונות אטלס, אומר: "עשינו הרבה פרויקטים בתל אביב, והנושא של הסבת ייעוד הבניין מעולם לא היה הבעיה שבגללה לא נכנסנו לפרויקט. אף פעם לא הרגשתי שיש מעצור מלהפוך משרדים למלונאות, וכאן לא ממש היינו צריכים עזרה. היינו מקבלים היתר לשימוש חורג, וזהו".

מלון נורמן בתל אביב
סיון אסקיו

לדבריו, יזמים צריכים עזרה בנושא אחר. "המצב הגיאו־פוליטי בישראל מעלה את רמת הסיכון בפיתוח המלונאי, וזה הדבר העיקרי שמשפיע על פיתוח מואץ", אומר חי. "צריך לעזור ליזמים להוריד את רמת הסיכון. אם הממשלה היתה מקימה קרן ונותנת רשת ביטחון ליזם במקרה של ירידה בתיירות לישראל, היזמים היו יכולים לקבל יותר בקלות מימון מהבנק, וזה מה שהיה יכול לתמרץ יזמים לפתח פרויקטים חדשים. הקושי במימון הוא זה שעוצר רבים מהקמת מלונות חדשים".

משרד התיירות הוביל ניסיון ליצור כדאיות כלכלית גבוהה ליזמים, באמצעות הקמת ועדות משנה לענייני תיירות בוועדות המחוזיות, שבשיתופן של ועדות מקומיות עצמאיות, יוכלו לאשר תוספת של עד 20% משטח המלון לטובת מגורים, במסגרת הקמה, הסבה או הרחבה של בתי מלון. כדי לעודד הקמה של בתי מלון, המשרד גם קידם את החלטת הממשלה מיוני 2016 לתת מענק מינהלי של 13% מסך ההשקעה ליזמים שיבנו בתי מלון עממיים שיכללו לפחות 25 חדרים. מענק זה הוא תוספת למענק בשיעור 20% מגובה ההשקעה, שלו זכאים כל היזמים של בתי המלון (המענק ניתן בלי קשר לסוג המלון, למעט בתל אביב ובהרצליה), על פי החוק לעידוד השקעות הון.

בנוסף, הכנסת העבירה באו­גוסט 2016 את מה שזכה לכינוי "חוק לוין", על שם שר התיירות יריב לוין שקידם אותו, ולפיו הקמת בית מלון של מאות חדרים, או רשת בתי מלון, תוגדר כהקמה של תשתית לאומית ותאושר באופן מהיר בוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל). עם אישור החוק, ההתרגשות במשרד התיירות היתה רבה, מפני שבמשרד חשבו שהוא יוביל לתנופת בנייה של בתי המלון - שתגרור הורדה של מחירי הנופש. בפועל, שנה וחצי אחרי החקיקה, לא ניכרות תוצאות בשטח. אף בית מלון לא התחיל להיבנות בפועל (למעט הכרזה על הקמת מלון חדש של רשת אסטרל באילת). במשרד התיירות מסבירים כי פנייה לוות"ל דורשת הכנה מרובה, וכי כיום פועל המשרד מול חמישה יזמים בהכנת החומר הנדרש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#