אחרי חמש שנים של עבודות ו–1.7 מיליארד שקל — שדה התעופה בתמנע לא ממריא - תיירות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אחרי חמש שנים של עבודות ו–1.7 מיליארד שקל — שדה התעופה בתמנע לא ממריא

שר התחבורה הבטיח שנמל התעופה בתמנע ייפתח כבר באפריל האחרון - אבל הבעיות שמעכבות את פתיחתו נערמות: ההגנה הביטחונית לא הושלמה, דניה סיבוס הפסידה 50 מיליון שקל ועשויה לתבוע את המדינה וגם אין כביש מתאים לאילת ■ רש"ת: "השדה ייפתח במהלך 2018"

83תגובות
שדה תעופה רמת תמנע
אליהו הרשקוביץ

פתיחתו של נמל התעופה החדש ע"ש אסף ואילן רמון, המוקם בימים אלה בתמנע, ליד אילת, מתעכבת בשל סיבות שונות, ובהן קשיים ביטחוניים ותפעוליים. זאת, אף שאבן הפינה לשדה הונחה כבר לפני ארבע שנים וחצי, במאי 2013. ברשות שדות התעופה (רש"ת) מסרבים להתחייב על תאריך לחנוכת השדה החדש ומוסרים כי הוא ייפתח במהלך 2018.

איחור בהקמת שדה תעופה חדש אולי אינו מפתיע, נוכח העובדה שזהו פרויקט מורכב באזור מדברי, שעלותו מוערכת בכ–1.7 מיליארד שקל. בוודאי במדינה שבה פרויקט הדגל של רש"ת, "נתב"ג 2000" (טרמינל 3 בנתב"ג), נחנך לא בשנת 2000 אלא רק ב–2004, לאחר שנים של עיכובים וחריגות תקציביות. עם זאת, העיכובים צורמים לנוכח העובדה שבמארס 2016, בסיור עיתונאים שהוביל שר התחבורה, ישראל כ"ץ, בשדה החדש, הוא הצהיר בפני הנוכחים כי השדה ייפתח כבר באפריל 2017.

תאריך היעד של כ"ץ כבר חלף, ונראה כי פתיחת השדה עוד רחוקה. ברש"ת נמנעו מהתחייבות על תאריך מסוים שבו ייפתח השדה, כנראה מפני שהבינו כי הצהרתו של כ"ץ לא תעמוד במבחן המציאות. "הם נתנו תאריכים שמראש ידעו שלא יעמדו בהם", אומר מקור בענף התיירות. "היו לחצים פוליטיים על השר והמנכ"ל לעשות את זה כמה שיותר מהר, והם לקחו על עצמם תאריכים לא ריאליים". נכון לעכשיו, ההערכות הן שאירוע הפתיחה יתקיים לקראת סוף המחצית הראשונה של 2018.

מקור במשרד התחבורה טוען כי "למרות העיכוב, הקמת שדה התעופה בוצעה בזמן שיא בתנאים קשים. גם אם יש דחייה של מספר חודשים זה לא כזה אסון. יש פרויקט אחד במדינת ישראל שהוקם בזמן? זהו טיבם של פרויקטים גדולים". לדבריו, "השדה הוקם יש מאין, בניגוד לכל התחזיות השחורות שאמרו שהשדה הזה לא יוקם, שהצבא יתנגד ושיהיו בעיות עם הירדנים".

נעים דרומה
מספר הנוסעים הנוחתים בחורף* בשדה התעופה עובדה, באלפים

אלטרנטיבה לשעת חירום

הבעיה העיקרית שמעכבת כיום את פתיחת השדה היא ביטחונית. מיקומו של שדה התעופה בערבה הדרומית, קרוב לגבול עם ירדן, מצריך הגנות ביטחוניות מורכבות — בין היתר הקמה של גדר המתנשאת לגובה של עשרות מטרים, שכבר היום ניתן לראות אותה, אך בנייתה הסופית לגובה הנדרש על ידי מערכת הביטחון טרם הושלמה.

תוך כדי בניית השדה, התפישה הביטחונית של ישראל השתנתה כמה פעמים, וכל שינוי כזה הוביל לעיכוב. בסיור שקיימו באחרונה בכירי הצמרת הביטחונית נעשתה הערכה מחודשת, והתברר כי נדרש לשדרג ולהוסיף מערכות ביטחוניות נוספות לנמל. תרגיל ובחינה סופית שיאשרו את ביטחון השדה יתקיימו רק בסוף פברואר, ועד אז אין סיכוי שהשדה ייפתח. לאחר שיתקבל האישור המיוחל מצד הגורמים הביטחוניים, השדה אמור להיות מוכן לפתיחה בתוך חודשים ספורים.

עם זאת, הנושא הביטחוני אינו הסיבה היחידה לעיכוב בפתיחת השדה. סיבה חשובה נוספת היא הפער שבין תוכניות העבודה הראשוניות שעמן הקבלנים יצאו לדרך לבין התוכניות הסופיות. כך למשל, בספטמבר 2014, תוך כדי העבודה, הורה כ"ץ על הארכת מסלול ההמראות והנחיתות של שדה התעופה מ–3.1 ק"מ ל–3.6 ק"מ, כדי שיתאפשר לכל סוגי המטוסים — לרבות מטוסי ג'מבו — להמריא ולנחות בתמנע. כך, השדה יוכל לשמש גיבוי לנתב"ג בעת חירום, אם יהיה צורך להעביר אליו את כל הטיסות הבינלאומיות לישראל וממנה. מאותה סיבה הוחלט במהלך הבנייה להכפיל את מספרן של עמדות החניה למטוסים לכ–60.

שדה תעופה רמון תמנע
מן שנער אדריכלים

לתפעול השדה בימי שגרה לא יידרש מספר כזה של חניות, אבל כ"ץ קיבל את ההחלטה על כך בעקבות מסקנות דו"ח שבחן את הפעלת שדה התעופה עובדה במשך מבצע צוק איתן. הדו"ח מצא כי השדה בעובדה אינו כשיר כיום לשמש אלטרנטיבה לשעת חירום. הפעלתו של השדה בעובדה נדרשה לאחר שבמהלך מבצע צוק איתן, מינהל התעופה הפדרלי בארה"ב (FAA) אסר לפרק זמן של כיומיים על חברות התעופה האמריקאיות לטוס לישראל, לאחר נפילת רקטה ביהוד הסמוכה לנתב"ג. להחלטה על הפסקת הטיסות לישראל הצטרפו גם חברות תעופה זרות אחרות, ובניסיון להתמודד עם המצב הודיע כ"ץ כי בהמלצת מנכ"ל רש"ת, יעקב גנות, שדה התעופה בעובדה ייפתח כתחליף לנתב"ג. החלטה זו התגלתה במהרה כשגיאה, שכן שדה התעופה לא היה ערוך לקיבולת כה גדולה של נוסעים. "יכולת הקליטה המוגבלת של מטוסים בשדה התעופה עובדה במהלך מבצע צוק איתן המחישה ביתר שאת את החשיבות של שדה התעופה רמון כשדה חירום אלטרנטיבי ואת הצורך לסיים במהירות את הקמתו", אמר אז כ"ץ.

כל שינוי כזה, שלא תוכנן מראש, גרם לעיכובים רבים. ואולם נראה כי עתה השדה נמצא בישורת האחרונה. נכון לעכשיו, עבודות הבנייה בשדה התעופה צפויות להסתיים עד סוף 2017, למעט העבודות להקמת תחנת דלק קבועה במקום תחנות דלק זמניות — דבר שעליו הוחלט רק לאחרונה, גם כן מסיבות ביטחוניות. עם זאת, עבודות אלה אינן אמורות להשפיע על מועד פתיחת שדה התעופה, שכן מרבית העבודה כבר בוצעה — מסלול ההמראה הושלם ואף נחנך בנחיתה ראשונה, נבנה טרמינל הנוסעים, כמו גם מבנה כיבוי אש, מגדל הפיקוח ניצב ומאובזר, וכך גם חניות המטוסים והחניות לנוסעים ולאוטובוסים. אפילו שערי הכניסה לשדה התעופה כבר עומדים. שטח השדה החדש הוא 14 אלף דונם, שמתוכם כ–5,300 מ"ר הם שטח בנוי. השטח הבנוי של הטרמינל לבדו הוא 3,500 מ"ר.

"התנהלות רש"ת מקשה על ביצוע הפרויקט"

את השדה מקימה חברת דניה סיבוס, שזכתה במכרז רש"ת להקמה של טרמינל הנוסעים ומבני הסמך שישרתו את נמל התעופה בפעילותו השוטפת, ובהם מגדל פיקוח בגובה 50 מטר.

תנועת הנוסעים בשדה התעופה באילת
נוסעים בטיסות בינלאומיות ופנים־ארציות, באלפים

דניה סיבוס דיווחה לבנקים כי עד כה, הפסדה הגולמי בגין הפרויקט היה 49 מיליון שקל. מניסיון העבר, חברות קבלן נוהגות לתבוע פיצויים בגין הפסדים ואובדן רווחים בתום הפרויקט. רק באחרונה נודע כי דניה מתעתדת להגיש תביעה במאות מיליוני שקלים בגין עיכובים דומים בפרויקט הרכבת הקלה בגוש דן.

ממסמך פנימי של החברה, שנכתב לפני כחודש והגיע לידי TheMarker, עולה כי מבין כל הפרויקטים שמבצעת החברה במגזר הבנייה שלא למגורים, פרויקט תמנע הוא היחיד שצפוי להציג לחברה הפסד תפעולי. לפי אותו מסמך, הפרויקט "מאופיין במזמין עבודה (רש"ת) שההתנהלות מולו מקשה על ביצוע הפרויקט — שינוי תוכניות תכוף ואי־אישור חריגים וכמויות (הנגזרים במידה רבה משינוי התוכניות האמור) באופן רצוף". עוד צוין במסמך כי מיקום הפרויקט יצר קשיים לוגיסטיים ותלות בקבלנים מקומיים — מה שהוביל לתחרות מופחתת ולהצעות מחירים גבוהים יותר, לקושי בהבאת עובדים מסיבות רגולטוריות, ואף למורכבויות הנובעות ממזג האוויר החם. החברה התקשתה לגייס מאות פועלים שיהיו מוכנים לעבוד בחום המדברי, ואף נדרשו אמצעי קירור מיוחדים ליציקות הבטון שבוצעו. כל אלה, לפי דניה סיבוס, הובילו לדחיית המועד הצפוי לסיום הפרויקט. כיום מתנהל משא ומתן בינה לבין רש"ת לקראת הסכמות סופיות לבחינת היקפי החריגות והשינויים שבוצעו, שעשוי להוביל לתשלום סכומים נוספים לדניה סיבוס. מרש"ת נמסר כי אין שינוי בעלות ההקמה ואין חריגה ממסגרת התקציב.

בפני שדה התעופה עומדים עוד תהליכים רבים שיצטרך לעבור לפני שפתיחתו תאושר. ראשית, הוא נמצא בעיצומו של הליך לקבלת רישוי בינלאומי שיימשך כמה חודשים. רק לפני כחודשיים נחת לראשונה מטוס נוסעים מסוג אמבראייר בשדה, במסגרת תרגיל ראשון ורחב היקף בסדרה ארוכה של תרגילים שהשדה יידרש לעבור כדי לקבל רישיון בינלאומי.

בנמל אמורים לפעול כ–500 תהליכים בעלי ממשקים משותפים בסנכרון מלא — מפינוי האשפה, דרך מערכת HBS לבידוק ביטחוני אוטומטי של כבודת הנוסעים, ועד לתהליך טיפול מלא בנוסעים הנכנסים והיוצאים. בחינתם של אלה אמורה להתחיל בחודשים הקרובים, ובכל אחד מהם עלולה להתגלות תקלה שתוביל לעיכוב נוסף — מה שמתחיל להסביר את חששה של רש"ת להתחייב על תאריך פתיחה.

אליהו הרשקוביץ

מי ישלם למשטרה?

נמל התעופה רמון ישמש שדה תעופה בינלאומי ופנים־ארצי שיספק חלופה לפעילות האזרחית בשדה התעופה בעובדה, ויחליף את שדה התעופה הוותיק של אילת, הממוקם בלבה של העיר הדרומית. על הקרקעות שיתפנו באילת יוקם מתחם מלונאות ונופש שישולבו במסחר ומגורים. במסגרת התוכנית תוקם רצועה של בתי מלון עם כ–2,000 חדרים, מבני מגורים בהיקף של כ–1,000 יחידות דיור, ומדרחוב תיירותי באורך של 1,700 מטר, שיחבר את חלקה הצפוני של אילת אל חלקה המערבי.

בשלב ראשון שדה התעופה רמון צפוי לתת מענה לכ–2 מיליון נוסעים בשנה, בהסתמך על נתוני 2016, שבה עברו בשדה התעופה באילת 1.4 מיליון נוסעים בטיסות פנים־ארציות ו–128 אלף נוסעים בטיסות בינלאומיות. על כך יש להוסיף את הפעילות בשדה בעובדה, שצפויים לנחות בו בעונת החורף הנוכחית כ–150 אלף נוסעים.

מלבד החשש לבעיות בתחבורה בין אילת לשדה (ראו מסגרת), באחרונה התגלתה בעיה מהותית נוספת שמונעת את פתיחת השדה: עדיין לא התקבל אישור לפתיחה מהמשטרה ומהרשות הארצית לכבאות והצלה, שכן נושא תקצוב ומימון הכוחות לא נסגר. באוגוסט האחרון, מפכ"ל המשטרה, רוני אלשיך, הודיע למנכ"ל רש"ת כי עד שלא ימולאו כל הדרישות שיבטיחו מתן שירותי משטרה הולמים בשדה התעופה, פתיחת השדה והפעלתו לא יתאפשרו. עם הדרישות נמנים הקמת נקודת משטרה, מענה בתחום החבלה והקמת כוח יס"ם קבוע במרחב אילת. לטענת המפכ"ל, דרישות אלה כבר הוצגו לרש"ת בשנים האחרונות בכמה הזדמנויות. במכתב ששיגר לגנות פירט המפכ"ל כי מילוי הדרישות — לא כולל הקמת כוח יס"ם — ידרוש 48 תקני כוח אדם, עלות חד־פעמית של 14 מיליון שקל ועלות שוטפת של 18 מיליון שקל בשנה; ולהקמת כוח היס"ם יידרשו 20 תקנים בעלות חד־פעמית של 9.4 מיליון שקל ועלות שוטפת של 10.1 מיליון שקלים בשנה.

אליהו הרשקוביץ

מי צריך לשלם על כך? בינתיים, משרדי הממשלה מעבירים את האחריות ביניהם, ואין פתרון. ברש"ת טוענים כי הדיונים על התקנים והתקציבים נערכים בין המשרד לביטחון פנים לבין משרד האוצר, וכי האחריות של רש"ת מסתכמת בהקצאת השטח והמבנים לכוחות המשטרה וכיבוי האש. במשרד האוצר עונים כי המשרד לביטחון פנים, על יחידותיו, הוא האחראי על הקמתן של נקודת משטרה ונקודת כיבוי אש בנמל התעופה רמון.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "במסגרת תקציב 2017–2018, המשרד לביטחון פנים, משטרת ישראל ורשות הכבאות קיבלו תוספות תקציביות משמעותיות. ככל שהמשרד רואה חשיבות גבוהה בהקמת נקודות אלה, ביכולתו לשנות את סדרי העדיפויות שלו ולתעדף את הקמתן". במשרד לביטחון פנים מחזירים את הנושא לפתחה של רש"ת, וטוענים כי היא זו שאחראית לתקצוב ההקמה של נמל התעופה רמון, ובכלל זה להוצאות הביטחון.

נמל התעופה בתמנע מנסה למשוך את חברות הלואו־קוסט

נמל התעופה רמון תוכנן מתוך מחשבה שהפעילות בו תהיה בעיקר של חברות לואו־קוסט. מודל הפעילות של חברות כאלה מבוסס על שהייה קצרה של המטוס על הקרקע, כדי שיהיה ניתן להשתמש בו שוב מהר ככל האפשר.

אליהו הרשקוביץ

המשמעות התפעולית מבחינת נמל התעופה היא הצורך להוריד את הנוסעים מהמטוס בזריזות לאחר הנחיתה, לנקות במהירות את המטוס, ולהעלות אליו את הנוסעים החדשים, כדי שיהיה מוכן להמראה בתוך שעה. מכיוון שכך, לא יהיו בנמל התעופה רמון שרוולים שיובילו את הנוסעים בין הטרמינל למטוס, והמטוסים לא יידרשו למה שמכונה בענף התעופה "פוש בק" — דחיפה של המטוס הרחק מהשער על ידי מכונות לקראת ההמראה.

עד לפני שלוש שנים, רבים בענף התעופה והתיירות עוד התייחסו לנמל התעופה הנבנה בתמנע כאל פיל לבן, ולא חשבו שיהיו חברות תעופה שירצו להפעיל בו קווים בינלאומיים. הדעה הרווחת השתנתה מאז, לאחר שמשרד התיירות והתאחדות המלונות באילת החלו לסבסד טיסות בינלאומיות בתקופת החורף כדי לתמרץ חברות תעופה להגיע לשדה התעופה בעובדה. בחורף הקרוב צפויות לנחות בעובדה כ–55 טיסות בינלאומיות מדי שבוע, כך שהאמירות על כך ששדה התעופה רמון יישאר שומם אינן רלוונטיות, לפחות לתקופה הקרובה — מה גם שמשרד התחבורה הודיע כי יפטור מאגרות את חברות התעופה שינחתו ברמון בשנים הראשונות לפעילות השדה. אגרות אלה מגיעות לכ–3,000 דולר למטוס, כך שבשילוב עם המענקים של משרד התיירות, לחברות התעופה ישתלם לנחות בדרום הנגב.

לפי נתוני רש"ת, בין אוקטובר 2015 לאפריל 2016 נחתו בעובדה 52.2 אלף נוסעים בטיסות בינלאומיות, ואילו בתקופה המקבילה ב–2016–2017 מספר הנוסעים עלה ב–41%, לכ–74 אלף. בחורף הקרוב, מספר הנוסעים שינחתו בעובדה צפוי להכפיל את עצמו ואף לעלות על מספרם בחורף 2013–2014 (טרום צוק איתן), שבו נחתו בעובדה 118 אלף נוסעים.

עם זאת, נשאלת השאלה מה יקרה ביום שמשרד התיירות יחליט להפסיק את הסבסוד בתקופת החורף, או ביום שמשרד התחבורה יחליט להחזיר את חיוב האגרות, וכן מה יעלה בגורל שדה התעופה בעונת הקיץ — אז לא מוצעים מענקים מטעם משרד התיירות. הרבה מכך תלוי, כמובן, בפוטנציאל שיראו באזור חברות התעופה הזרות, וגם ביכולת השיווק של רשות שדות התעופה, שפועלת בשנה וחצי האחרונות לשווק את נמל התעופה רמון — בין היתר באמצעות Routes, חברה בינלאומית שמתמחה בפיתוח קווי תעופה.

אליהו הרשקוביץ

גורם שפועל לשכנע חברות תעופה לפתוח עוד קווים לאילת טוען כי זו לא משימה קלה: "השדה הוא הזדמנות אדירה, אבל אילת היא בעיה. אנחנו נלחמים עליה בשיניים. אנחנו שומעים שוב מנציגי חברות תעופה שעכשיו נוחתות בעובדה שבסופו של דבר זו תהיה תיירות חד־פעמית, כי גם אם הטיסה עולה לתייר גרוש ורבע, מחירי בתי המלון והמסעדות באילת אינם רלוונטיים עבורו. כשהוא צריך לשלם סכומים גבוהים כל כך על הנופש, לא בטוח שהוא יבוא שוב".

ראש עיריית אילת: אפעל לכך שהשדה ייפתח רק אם כביש 90 יונגש

בעיה מהותית שעשויה לעכב את פתיחת נמל התעופה רמון נוגעת לכביש 90, המחבר בין הנמל לאילת, ואינו מותאם לתנועה הרבה הצפויה של הנוסעים מהנמל ואליו. לטענת ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, אף שהנמל מרוחק מאילת, נדרש אישור של עיריית אילת (טופס 4) כדי לפתוח אותו. לדברי יצחק הלוי, הוא יעשה "כל מהלך" ויפעיל את "כל הכלים העומדים לרשותו" כדי שהנמל ייפתח רק כשהכביש יותאם לפעילות הצפויה.

לדברי יצחק הלוי, "לא יעלה על הדעת שינחתו מאות טיסות בשדה התעופה החדש, שהשקיעו בו כל כך הרבה, והיציאה ממנו תהיה תקועה. שדות תעופה מדהימים קרסו בגלל אי־נגישות לערים. נבנה לנו שדה נפלא, וצריך להשקיע בהנגשתו. היום מטפלים במעגלי התנועה בכביש 90, אבל זה לא מספיק. אני חושב שחייבים ליצור כביש סטרילי משדה התעופה לאילת כבר בטווח הקרוב, ורכבת חשמלית בין השדה לעיר בטווח הארוך, או שנמצא את עצמנו עם פקקים שמתחילים מהשדה עד הכניסה לאילת. אנשים יעמדו יותר מ–30 דקות בפקקים, וזה מצב בלתי־נסבל".

מקור בענף התיירות מסביר: "היציאה מהשדה לכביש 90 עלולה לגרום לאנדרלמוסיה. אם ישאירו את זה כך, עם הרמזור והכיכר, זו תהיה חלמאות. הנוסעים שינחתו בשדה יעלו על הכביש לאילת ויעמדו בו יותר זמן מהזמן שחיכו לקבל את המזוודות. ברור שלא בכל יום תהיה שם בעיה, אבל בימי ראשון וחמישי, כשיגיעו 15 טיסות במרווחים קצרים, יכולים לצאת מאות אנשים ביחד כל חצי שעה".

עם זאת, במשרד התחבורה אין כרגע כוונה להיעתר לדרישות להרחבת כביש 90 או להקמת כביש חדש בין נמל התעופה לעיר. לשיטת המשרד וזרוע הביצוע שלו, חברת נתיבי ישראל (לשעבר מעצ), די בעבודות נקודתיות כדי למנוע בעיות תחבורה בין השדה החדש לעיר. אמנם כבר ב–2010 הכריז כ"ץ כי השדה יחובר לאילת באמצעות רכבת קלה, אך הבטחה זו לא יצאה לפועל — והנוחתים בשדה יצטרכו להתנייד באמצעות כלי רכב פרטי או אוטובוסים.

נתיבי ישראל נמצאת כיום בשלבים סופיים של עבודות להרחבת של שני מעגלי תנועה בין תמנע לאילת — בכניסה לקיבוץ אילות ובכניסה למעבר הגבול רבין — מנתיב אחד לשני נתיבים. בחודשים הקרובים תתחיל הרחבה של כיכר טורונטו, הנמצאת בשטחה המוניציפלי של אילת, וכן תורחב עמדת המכס. שני הפרויקטים האחרונים ממתינים עדיין להעברת תקציב ממשרד התחבורה, שהסכים עקרונית להקצות לכך 31 מיליון שקל. המכרז להרחבת עמדת המכס צפוי להתפרסם בקרוב. במשרד התחבורה הוסיפו כי "מתוכנן לפעול מערך קווי תחבורה ציבורית באופן תדיר ובכל שעות פעילות השדה, בכיסוי גבוה לשכונות העיר ולאזורי התיירות".

בהכנת הכתבה השתתף אורן דורי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#