גם אחרי ההקלות: "מאות מסעדות יקרסו - אלפי עובדים יפוטרו"

הקלות לעסקים החייבים בהיטל עובדים מבקשי מקלט: הקנסות יבוטלו ■ עם זאת, ההקלות מיועדות אך ורק עבור מעסיקים שיסדירו את השומות והחובות עד לינואר 2018

רינה רוזנברג קנדל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אריתריאים בל אביב, ארכיוןצילום: מוטי מילרוד
רינה רוזנברג קנדל

רשות המסים גיבשה מתווה הקלות לבעלי עסקים החייבים בהיטל העסקת עובדים זרים שהם גם מבקשי מקלט בגין שומות עבר. המתווה מתייחס לפסק הדין שניתן בספטמבר האחרון על ידי הרכב של שלושה שופטים, שדן בעשרה ערעורים שאוחדו. בפסק הדין נקבע פה אחד כי על מעסיקים לשלם היטל של 20% גם על מבקשי מקלט בעלי רישיון שהיה זמני, כפי שהם נדרשים לשלם מכוח חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל במקרה של עובדים זרים. עוד נקבע כי חובת התשלום תהיה רטרואקטיבית ותחול על מעסיקים שונים כמו מסעדות, בתי מלון וחברות ניקיון, עד שש שנים לאחור.

פסק הדין של בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה וקבע כי על רשות המסים לשקול התחשבות בהטלת קנסות וריביות על המעסיקים. בהתאם, גיבשה רשות המסים מתווה שבמסגרתו מלוא הקנסות שניתנו לעסקים יבוטלו, יבוטל שיעור של 50% מהריבית שנצברה ותהיה אפשרות לפרוס את החוב ל-36 תשלומים שווים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לתקופת הפריסה. ההקלות מיועדות אך ורק עבור מעסיקים שיסדירו את השומות והחובות עד לינואר 2018. כמו כן, על המעסיקים להתחייב על דיווח ותשלום ההיטל באופן שוטף ולאי מתן נקודות זיכוי למסתננים לגבי כל השנים הרלוונטיות ומכאן ואילך.

עם זאת, המתווה לא מספק את המסעדנים שצפויים לשאת עלויות לא צפויות של מאות אלפי שקלים בגין פסיקת בית המשפט העליון. "זה לחלוטין לא מקובל עלינו", אומר שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות, "המשמעות של ההסדר הזה זה קריסה של מאות עסקים בתחום המסעדות שלא יוכלו לשלם את ההיטל".

מחרתיים (ג') צפוי להיפגש ברמן עם שר האוצר, משה כחלון, ומנהל רשות המסים, משה אשר, כדי למצוא פתרון לבעיה שנוצרה עבור אלפי מסעדות בישראל. "אנחנו נגיד להם שהאחריות על המהלך הזה היא על ראשם והתוצאות שלו יהיו קריסה של מאות עסקים ופיטורים של אלפי עובדים בתחום המסעדות. עסק קטן ובינוני לא יכול לשלם את הסכומים האלה רטרואקטיבית 4-5 שנים אחורה", אומר ברמן.

בתוך כך הגישה רשת ישרוטל לבית המשפט העליון בשבוע שעבר בקשה לקיים דיון נוסף על לבקשה שהוגשה על ידי עורכי הדין יהודה רוה וכרמית בר-און ממשרד יהודה רוה ושות' הצטרפה גם רשת פתאל באמצעות עו"ד (רו"ח) גיל גריידי ממשרד גורניצקי ושות', ובימים הקרובים אמור גם איגוד המסעדות להצטרף לניסיון לשנות את הגזרה ולהגיש בנפרד לבית המשפט העליון בקשה לדיון נוסף מטעמו.

בבקשה מטעם ישרוטל נטען כי העובדים הזרים עליהם חל ההיטל הם עובדים המובאים לישראל בהיתר, בהתאם לבקשת מעסיק ומספרם כפוף למכסות שנקבעו, והם מובאים לבקשת מעסיק לצרכי עבודה בתחום ייעודי, בעוד לא כך הם פני הדברים בהתייחס לשוהים המוגנים. עוד נכתב בבקשה כי לא ניתן משקל מספיק בפסק הדין להשלכות הרוחביות והקרדינליות על חברות רבות במשק עקב הדרישה לתשלום היטל על שנות עבר בהן הייתה עמימות לגבי תחולת ההיטל על מבקשי המקלט.

עוד נטען בבקשה שהגישה רשת ישרוטל כי המדינה הכירה בכך כי כל עוד היא אינה מספקת פתרונות מחיה לשוהים המוגנים היא חייבת לאפשר את העסקתם, ואף התחייבה בבג"ץ כי כל עוד היא איננה נותנת פתרונות למחייתם של השוהים המוגנים, היא לא תאכוף את איסור העסקתם. "הלכה מוקשה היא לפיה ביד אחת נתיר את העסקת השוהים המוגנים על מנת שיוכלו לקיים את עצמם וביד האחרת נבחר מבין כמה אפשרויות פרשניות את האפשרות לפיה יש להטיל על העסקת שוהים מוגנים היטל שתכליתו לצמצם את העסקתם. אין חולק כי המדינה יכולה להחליט כי היא מבקשת לצמצם את העסקת השוהים המוגנים ולהדירם משוק העבודה אלא שבהלימה למחויבות המדינה לא להותיר אנשים שיושבים בקרבה לרעוב ללחם, המדינה רשאית לעשות כן רק אם היא לוקחת את מחייתם של השוהים המוגנים על כתפיה".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker