לאן נעלמו 900 מיליון שקל מתקציב משרד התיירות שנועדו לשיקום ים המלח? - תיירות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לאן נעלמו 900 מיליון שקל מתקציב משרד התיירות שנועדו לשיקום ים המלח?

מהדיון בוועדה הכספים עולה כי משרד התיירות אמנם מחזיק בסכום האדיר שהוקצה לו לקציר ים המלח, אך אינו רואה עצמו כאחראי לטיפול בנושא: "תקציב הקציר לא בחזקתו של המשרד, אלא רק מופיע שם טכנית"

20תגובות
אמיל סלמן

משרד התיירות היה אתמול (ג') למשרד הראשון שאיפשר לוועדת הכספים לקיים דיון על ניהול התקציב שבאחריותו, במה שוועדת הכספים התייחסה אליו כאל פיילוט ראשון שיהווה מודל בפעילות הוועדה מול שאר משרדי הממשלה. הפיילוט מעודד את הוועדה לבחון את מימוש התקציב ביחס ליעדים המוגדרים והחלטות ממשלה שהתקבלו, ולא רק בתום שנת התקציב, בדיוני ההעברות והשינויים. את היוזמה לפיקוח תקציבי שוטף יזם ח"כ מיקי רוזנטל (המחנ"צ), מתוך רצון לתת תוקף לתפקידיה של ועדת הכספים כמפקחת על תקציב המדינה.

במהלך הישיבה עלה כי כ-900 מיליון שקל שמופיעים בסעיפי תקציב משרד התיירות, שאמורים לשמש לצורך קידום ביצוע קציר המלח כחלק מתוכניות שיקום ים המלח – לא נוצלו, ושלמעשה הם אינם נמצאים בשימוש המשרד. זאת, משום שמשרד התיירות אמנם מחזיק בתקציב למטרה האמורה, אך הוא אינו רואה עצמו כאחראי על הטיפול בנושא.

קציר המלח הוא תהליך שנבחר מבין מספר חלופות במטרה למנוע את המשך עלייתו של מפלס המים, שנגרם כתוצאה משקיעה של 16 מיליון קוב מלח בשנה. בהחלטת ממשלה נקבע כי הקציר יבוצע בעיקרו על ידי כיל, שמחזיקה במפעלי ים המלח הרווחיים, באמצעות דוברות שיגרדו ויקצרו את המלח ששקע על קרקעית בריכות המלח, יאספו ויעבירו אותו לגדה ומשם יעבירו אותו במסוע לשיקוע באגן הצפוני. הקציר אמור להיות ממומן ברובו (80%) על ידי מפעלי ים המלח.

האם לאור השקיעה המואצת של המלח, הסכנה לאזור המלונות והבולענים הנפערים בקצב גובר - לא הגיעה העת לצאת כבר לקציר? לפי מפעלי ים המלח והמלצת חל"י, החברה לפיתוח ים המלח, התשובה היא לא. ולא כי המלח הפסיק להיערם, אלא משום שהקציר הוא תהליך יקר מאד, שיפגע ברווחיות החברה. יש הטוענים כי החברה ממתינה לסיום הזיכיון -2030, ותעשה הכל כדי להימנע מהוצאות.

לעומת זאת, תקציב משרד התיירות כן שימש להקמת סוללות שיגנו על בתי המלון מתחת לאדמה, וימנעו הגעת מים או פגיעה בטיב הקרקע עליהם הם יושבים.

מכאן עולה השאלה - איך הגיע הסכום הגבוה לתקציב המשרד, והאם משרד התיירות זורק מעליו את האחריות לטיפול במשאב התיירותי הייחודי ומהחשובים במדינה?

חשב משרד התיירות, עמוס בן שאול, טען בדיון בוועדת הכספים, כי "תקציב קציר המלח לא בחזקתו של המשרד, אלא רק באופן טכני. התקציב מופעל ישירות על ידי החשב הכללי באוצר, והנושא לא באמת באחריות משרד התיירות". שר התיירות, יריב לוין, הוסיף בעניין: "אני יודע שהשר הרצוג, כששימש כשר התיירות, קיבל על עצמו את הטיפול בקציר המלח, אך זה בגדר בדיחה כי אין אפילו מהנדס אחד במשרד התיירות. במשך שנתיים כתבתי שורה שלמה של מכתבים שהובילו להחלטת ממשלה שכל הטיפול הזה יוצא ממשרד התיירות, למעט הדאגה לתיירות במקום. זה לא צריך להיות אצלנו".

לטענת שימי דניאל, מנכ"ל החברה להגנות ים המלח, חברה ממשלתית תחת משרד התיירות שתכליתה לעסוק בפיקוח ופיתוח האגן הדרומי של ים המלח, תפקידם בכל הנוגע לקציר הוא ללוות אותו. לדבריו, "הביצוע בעניין הקציר הוא נמוך, יש דחייה מכוונת בביצוע של מפעלי ים המלח". במצב הנתון, הכסף קיים אבל היות שלפי המדידות קו המים עוד לא קרוב למפלס המסוכן - אין צורך להשקיע כרגע את הכסף".

ח"כ רוזנטל התרעם על הדברים ואמר: "הקציר לא נמצא תחת אחריות של אף אחד, וכך, גם אם משהו לא פועל כשורה - אנחנו לא יודעים את זה. ההתנהלות הנוכחית לא מבטאת הסתכלות ממלכתית רחבה על הסוגיה".

חברי הכנסת מתחו ביקורת על כך שסכום כה גדול נרשם על ידי משרד האוצר בתקציבו של משרד שאינו אחראי לביצוע המשימה וזאת, לטענתם, על מנת שהכסף לא ינוצל ויחזור לאוצר בתום שנת הכספים".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה): "זוהי תופעה פסולה, ווועדת הכספים לא תאפשר עוד מצב כזה שכספים נרשמים בסעיף תקציבי מסוים, תוך תכנון מראש שהם לא ינוצלו ויוחזרו לאוצר, בבחינת עוד רזרבה תקציבית". גפני ציין שהוא "שמח שהוועדה החלה בקיום דיוני בקרה כמו זה, וכך התאפשר לנו לזהות בפועל תופעה לא רצויה של כספים שנזקפים לטובת משרד שאין לו אחריות בתחום לו הם מיועדים".

ח"כ עמנואל טרכטנברג (המחנ"צ) אמר כי "אנחנו מאשרים תקציב, ובסוף השנה או השנתיים מתחילות העברות תקציב ושימושים בעודפים, וקשה לאכוף את מה שקורה. אנחנו לא רוצים להקשות או לכפות את עצמנו אלא מבקשים להבין בזמן אמת את השינויים בביצוע התקציב - ולהגיב בהתאם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#