אל על: "הוצאנו מעל 8 מיליון דולר על תשלומים לנוסעים שטיסותיהם איחרו או בוטלו"

ועדת הכלכלה דנה בתיקונים הנדרשים לחוק טיבי המסדיר את שירותי התעופה, לקראת קריאה ראשונה בכנסת, במטרה לענות על פרצות בחוק ■ חברות התעופה הישראליות: "אין תחרות הוגנת. אם המטרה למוטט את חברות התעופה הישראליות אנחנו בדרך הנכונה"

גילי מלניצקי
גילי מלניצקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מטוסי אל על בנתב"ג
גילי מלניצקי
גילי מלניצקי

ועדת הכלכלה של הכנסת דנה הבוקר בהצעה של חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי בתיקוני חוק שירותי תעופה שאושר לפני 5 שנים, העוסק במתן פיצוי וסיוע לנוסעים בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה, לקראת קריאה ראשונה. בדיון דנו נציגי חברות התעופה הישראליות, נציג ITAT המאגד כ-250 חברות תעופה, נציגי רת"א והרשות להגנת הצרכן וחברי הכנסת טיבי, סעדי ויעקב פרי, ששימש כמ"מ יו"ר הוועדה.

נושא מרכזי בו דנו המשתתפים נגע לכפיפות הכפולה של חברות התעופה הישראליות לתקנות חוקי התעופה האירופאים ולתקנות חוק טיבי במקביל. המצב הנוכחי מתיר לצרכן הישראלי שטס לאירופה לדרוש פיצויים המגיעים לו על איחור או עיכוב טיסה לפי החקיקה המטיבה עמו. באופן זה, נוסע שטיסתו התאחרה ביותר מ-3 שעות זכאי לפי החוק האירופאי להחזר מלא ופיצוי מסוים, בעוד החוק הישראלי מתיר החזר מלא ופיצוי רק אחרי 8 שעות. הפיצוי שקובע חוק טיבי גבוה יותר מתחשיב הפיצוי האירופאי, והנוסע הישראלי יכול לבחור בהחזר המגיע לו בהתאם למקרה.

סמנכ"לית השירות של אל על, יהודית גריסרו, העריכה כי החברה שילמה מאז נכנס חוק טיבי לתוקף, באוגוסט 2012, כ-8 מיליון דולר דמי פיצויים ותשלומי מחויבויות הנובעות מהחוק.  גריסרו הסבירה כי "האזרחים הישראלים צריכים להיות כפופים רק לחוק טיבי. ברגע שמתאפשרת הבחירה – זה מייתר את כל העבודה של חוק טיבי". "אנחנו בסיטואציה פחותה מכל חברה אירופאית", הוסיף גיל סתיו, סמנכ"ל השיווק של ישראייר, שהעריך את התשלומים בעקבות החוק בכ-3 מיליון שקל.

נציגי חברות התעופה הסבירו כי חברות התעופה האירופאיות שרובן ככולן מעורבות בבריתות המבטיחות שיתופי פעולה וחיבורים עם חברות תעופה נוספות, ולכן הן יכולות למצוא פתרונות מהירים יותר כאשר טיסות מתאחרות או מתבטלות. כיום, אף חברת תעופה ישראלית לא נמצאת בבריתות הקבוצתיות עם חברות התעופה הגדולות, שכן ברבות מהן חברות גם חברות תעופה ערביות שחלקן מטילות וטו על חברות של נציגות ישראלית. בנוסף, על חברות התעופה הישראליות חל איסור בטחוני לטוס  מעל נתיבי תעופה מסויימים.

"בעידן שבו התחרות בתעופה גוברת וגוברת, אנחנו מבקשים שהתחרות תהיה באמת הוגנת", אמרה גריסרו. "לא יכול להיות שמשיתים גזרות על חברות תעופה ישראליות ולא על המתחרים שלהן. חברות התעופה האירופאיות מאוגדות בבריתות שונות וחברות תעופה ישראליות לא מורשות להיות שם, בעיקר משום מי שאנחנו. בכל ברית כזאת יש בן דוד שאנחנו לא מדברים איתו ואז חברות התעופה הישראליות נשארות בחוץ". עוד נטען כי גם אם נמצאת ברית חוק ההגבלים העסקיים תורם תרומה נכרת לחוסר היכולת לייצר שיתופי פעולה עם חברות זרות.

נציגי חברות התעופה הישראליות טענו כי גם האכיפה עליהן בכל הנוגע לחוקי הגנת הצרכן ותשלום דמי הביטול בגין עסקאות חריפה יותר, בעוד האכיפה על חברות התעופה הזרות, ובעיקרן חברות הלואו קוסט שלא מחזיקות נציגים בארץ, לא מתקיימת הלכה למעשה. במקרים רבים הדבר נובע בגלל קשיי גישה לחברה הזרה בדרישה לתבוע את ההחזרים. "כיום יש בעיה לאכוף את החוק מול חברות תעופה זרות", הסבירה נציגה מהמשרד להגנת הצרכן. "זהו חוק טריטוריאלי ואנחנו לא אוכפים את החברות הזרות".

סתיו מישראייר אמר כי "החברות הישראליות חוות את התחרות בכל עוצמתה מאז פתיחת השמיים ומצליחות להגיב אליה היטב ולהעלות את היקפי העבודה בצורה ניכרת. אנחנו רק מבקשים להתחרות באותם התנאים מול חברות התעופה הזרות שמגיעות לארץ ולא להפלות אותנו לא לרעה ולא טובה".

נציג רשות התעופה האזרחית, ישי דון יחיא, הבהיר כי הרשות דורשת מכל חברה זרה למנות נציג בישראל גם לצורך אכיפה ותביעות. לדבריו, "חוק טיבי נאכף על ידנו במלואו וחברות הלואו קוסט עומדות בו". בעקבות זאת ביקש ח"כ יעקב פרי, מרת"א את רשימת  החברות הזרות ופירוט מלא לגבי למי מהן יש נציג בישראל, ואף דרש מהרשות להגנת הצרכן התייחסות באשר לאכיפה על החברות הזרות.  פרי אמר כי הוועדה מבינה את החיוניות של חברות התעופה הישראליות, הן בעתות שלום ובמיוחד בחירום, אך רואה לנגד עיניה גם את טובת הצרכן; "נעשה הכל כדי למצוא את האיזון הנכון בין השניים".

זוית נוספת בה דנו, היא הדרישה מחברות התעופה והנסיעות להנפיק ללקוח שהזמין טיסה את כרטיס הטיסה תוך 24 שעות ממועד ההזמנה. חברות התעופה והנסיעות מנצלות פרצות בחוק ומעבירות את ההזמנה מיד אך מכרטסות את הכרטיס רק 24 שעות לפני מועד הטיסה, ובכך פוגעות ביכולת הנוסעים לתבוע את כספי הפיצויים במקרה של ביטול הטיסה, כפי שמתיר להם חוק טיבי. לכן, חברי הכנסת טיבי וסעדי הציעו לתקן את החוק באופן שיחייב את החברות לכרטס את כרטיס הטיסה 24 שעות מרגע ההזמנה. אם לא יעשה כך תוכל החברה להיקנס בסכומים של אלפי שקלים.

"אם המטרה היא למוטט את חברות התעופה הישראליות – אנחנו בדרך הנכונה", אמר גיל סתיו, סמנכ"ל השיווק של ישראייר. סתיו ונציגי וסוכני הנסיעות שהשתתפו בדיון הסבירו שכאשר הם מוכרים חבילות נופש הם ממתינים לאישור מהמלון בטרם יזמינו את הטיסה, וההליך יכול לקחת 72 שעות, ולכן קשה להתחייב לכירטוס תוך 24 שעות ממועד ההזמנה. כך גם במקרים של רכישה סיטונאית מראש של כרטיסים ובקניית מושבים בטיסות צ'רטר, בהן הרבה פעמים ההתחשבנות מתבצעת ידנית ובמרוכז. חברות התיירות והתעופה ביקשו להתפשר על טווח של בין 72 שעות לבין 14 ימים ממועד ביצוע העסקה. פרי ביקש להחליט על פרק זמן סביר שיהיה מקובל על כל הצדדים ואמר כי "יש למצוא את האיזון הנכון בין טובת הצרכן לבין אי פגיעה בתעופה הישראלית, כדי לשמר אותן גם בעיתות חירום וגם בעיתות שגרה".

בסיכום הדיון הוחלט כי הוועדה לא תצביע היום על ההצעה שכן נתונים רבים חסרים, ורק אחרי שתתקבל תמונה בהירה על יכולת האכיפה על חברות זרות ועל גובה הפיצויים ששילמו חברות התעופה הישראליות, יוכלו חברי הוועדה לקבל את ההחלטה הנכונה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker