עתידו של שדה"ת דב: החלק האזרחי יפעל עד 2017, טיסות לאילת וחזרה - עד 2019 - תיירות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עתידו של שדה"ת דב: החלק האזרחי יפעל עד 2017, טיסות לאילת וחזרה - עד 2019

סיכום עקרוני בנושא התקבל אתמול (ג') בין משרדי האוצר, הביטחון והתחבורה ■ פינויו של שדה דב עבר גלגולים ודיונים רבים מאז החלטת הממשלה המקורית מ-2012 שקבעה כי פעילותו האזרחית תסתיים בסוף יוני 2016, במטרה להתחיל להכשיר את הקרקע להקמת 16 אלף יחידות דיור ■ בכך למעשה נפתרה לעת עתה בעיית הניידות של נוסעים ממרכז הארץ לאילת וממנה, שעלתה בדיונים בוועדות השונות בכנסת בחודשים האחרונים

8תגובות

בימים הקרובים צפוי להיחתם הסכם לגבי עתיד פעילותו של נמל התעופה שדה דב. ההסכם יקבע כי בהתאם להחלטת בג"ץ חלקו האזרחי של שדה התעופה ייסגר באפריל 2017, אך מי שירצה לטוס מאזור המרכז לאילת (וההיפך) יוכל לעשות זאת באמצעות טיסות אזרחיות משדה התעופה הצבאי, שאמור להישאר פתוח עד 2019.

סיכום עקרוני בנושא התקבל אתמול (ג') בין משרדי האוצר, הביטחון והתחבורה. בחודשים הקרובים יצטרכו המשרדים לעשות את ההתאמות הנדרשות כדי שאכן בשנה הבאה, עם סגירת שדה התעופה האזרחי, נוסעים יוכלו לטוס מהשטח הצבאי.

דודו בכר

בכך למעשה נפתרה לעת עתה בעיית הניידות של נוסעים ממרכז הארץ לאילת וממנה, שעלתה בדיונים בוועדות השונות בכנסת בחודשים האחרונים.

ביום ראשון האחרון דנה ועדת השרים לענייני חקיקה בנושא פינוי שדה דב לאחר שיותר מ-80 חברי כנסת חתמו על הצעת חוק שהיתה אמורה לדאוג להמשך פעילות נמל התעופה כשדה אזרחי עד להפסקת הפעילות הצבאית בו ב-2019.

את הצעת החוק יזמו חברי הכנסת איציק שמולי (המחנה הציוני), בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), יצחק וקנין (ש"ס) ומיקי לוי (יש עתיד), אך ההצבעה לגביה נדחתה במספר שבועות. במקביל העלה שר האוצר, משה כחלון, את העקרונות להסכם הנוכחי בקרב ראשי הקואליציה והסכמה עקרונית לגביו התקבלה אתמול.

סגירתו של שדה דב במתכונת הקודמת העלתה חשש בקרב גורמי תיירות ועיריית אילת לפגיעה חמורה בתושבי אילת ובעיר עצמה מבחינה תיירותית לאור הקושי והסרבול שהסתמן בהגעה אליה דרך החלופה - נתב"ג.

פינויו של שדה דב עבר גלגולים ודיונים רבים מאז החלטת הממשלה המקורית מ-2012 שקבעה כי פעילותו האזרחית תסתיים בסוף יוני 2016, במטרה להתחיל להכשיר את הקרקע להקמת 16 אלף יחידות דיור. בינואר השנה ביטל בית המשפט העליון החלטה זו ואישר הסכם בין המדינה ומנהלי הגוש הגדול לדחיית הפינוי לאפריל 2016.

ח"כ שמולי, יוזם הצעת החוק להמשך הפעילות האזרחית בשדה התעופה דב הוז, אמר על הפשרה שהושגה בנושא כי הוא מודה לשר האוצר שקיבל את הדרישה ללא צורך בהליך החקיקה. "זו תוצאה טובה לכל הצדדים ואני בעיקר שמח שהצלחנו לשמור על צרכי התושבים בפריפריה הרחוקה של אילת והערבה: הטיסות לעיר לא יצומצמו, לא תהיה פגיעה בכלכלה ובתיירות והחולים יוכלו להמשיך ולקבל את הטיפולים במרכז הארץ".

עו"ד רחל זכאי, אחת מחמשת מנהלי הגוש הגדול המייצגים את בעלי הקרקע הפרטית עליה פועל שדה דב, מסרה כי המנהלים לא היו מודעים ליוזמה החדשה של שר האוצר, וכי לא נכחו בכל דיון אודותיה: "הופתענו מאד לקרוא בעיתון על ההסכמות, שכן לא לקחנו חלק בכל דיון בעניין".

לדבריה, "כל שאנו יודעים בשלב זה הוא כי קיימת החלטה של בג"ץ, הקובעת שעל הטיסות האזרחיות בשדה דב להיפסק ב-30.4.2017. במהלך הדיון הובהר היטב על ידי כבוד השופטת חיות שכל שינוי שייעשה בהחלטה הזו יצריך החלטה נוספת של בית המשפט. עד כה לא קיבלנו כל פנייה שעניינה שינוי במועד הפסקת הטיסות האזרחיות, וכל פנייה שכזו לא נעשתה גם לבית המשפט. מאחר שחזקה על המדינה שהיא פועלת כדין, אנו יוצאים מהנחה כי אין בפרסומים אודות היוזמה החדשה ממש".

תא"ל (במיל') אברהם עשהאל, ראש מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל, אמר כי "טרם ברור כמה שטח מהחלק הצבאי של השדה יוכשר לפעילות האזרחית, האם כלל הפעילות האזרחית בשדה, כולל התעופה הקלה על טיסותיה הפרטיות והמסחריות, תמשיך לפעול ובאיזה מתכונת.

"סגירת השדה, גם אם תתרחש ב-2019, היא טעות חמורה שתביא לפגיעה משמעותית בתעופה הפנים-ארצית והקלה במדינת ישראל. מכון פישר הציע תוכנית הפעלה דומה לזו שעליה מדברים כיום, שתאפשר פינוי שטחים נרחב של שטח השדה, תוך שמירה על כל הפעילויות הקיימות כיום על שטח קרקע מצומצם, שישתלב בתוכניות המתאר המקומיות והארציות.

"חייבים למצוא את הדרך להמשיך ולשמור על עתידו של השדה גם לאחר 2019, וזאת כבר בעתיד הקרוב ובצורה מסודרת. התהליכים שעוברים אנשי חברות התעופה, הטייסים, מדריכי הטיסה וכלל המשתמשים הן בשדה דב והן בשדה התעופה הרצליה פוגעים בטווח הארוך בתעופה הישראלית, שנמצאת בתחושת מאבק ומלחמה תמידית על הישרדותה. חשוב להסתכל על הנושא אסטרטגית ולקבוע מטרות ודרכי פעולה להשגתן כתוכנית רב-שנתית לתעופה הישראלית, על תשתיותיה האוויריות והקרקעיות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#