"קזינו יגדיל את מספר הלינות באילת ב–10% - אבל יגרום ל-30 אלף מכורים"

דו"ח של משרד התיירות מראה כי התועלת הכלכלית מהקמת בתי קזינו באילת תגיע בעיקר מהסטת הימורים של ישראלים בחו"ל או באתרים לא חוקיים - לפעילות מפוקחת וממוסה בישראל ■ משרד הרווחה: 8.5 מ' ש' ידרשו להתמודדות עם התופעות השליליות

רינה רוזנברג קנדל
רינה רוזנברג קנדל

הקמת בתי קזינו בישראל צפויה להוביל לגידול של כ–30 אלף במספר המהמרים הבעייתיים והמכורים, ולגרום למשק לנזק פוטנציאלי של 185 מיליון שקל בשנה - כך עולה מעמדת משרד האוצר, המוצגת במסמך פנימי של משרד התיירות בנושא הקזינו באילת שהגיע לידי TheMarker.

מסקנת המחקר של משרד האוצר מדצמבר 2015, כפי שהיא מופיעה במסמך משרד התיירות, היא כי פתיחת הקזינו באילת צפויה להיות בעלת השפעות חיוביות, כשעיקר התועלת נובעת דווקא מהסטת הימורים של ישראלים בחו"ל או באתרים לא חוקיים, לפעילות מפוקחת וממוסה בישראל. משרד האוצר מציין כי הסדרת בתי הימורים תאפשר לפקח על זרימת הון, וכך למנוע מצב של הלבנת כספים, והימורים של ישראלים בחו"ל או באתרים לא חוקיים בישראל ומחוצה לה.

קזינו
צילום: רויטרס

משרד האוצר מוסיף שהקזינו יעודד תיירות לאילת - ברובה של ישראלים אך גם של זרים - שתשפיע באופן חיובי על התעסוקה ועל הפיתוח האזורי. לפי משרד התיירות לבתי הקזינו תהיה ההשפעה חיובית גם על המשק הישראלי בכללותו וגם על אילת, שתתבטא בהגדלת הפעילות הכלכלית, הכנסות ממסים ושיפור מעמדה התחרותי הבינלאומי של אילת.

מנגד מודים במשרד התיירות כי תהיה לבתי הקזינו גם השפעה שלילית על המשק ועל אילת בשל הגדלת תופעת ההתמכרות להימורים, ובשל השפעות שליליות על מבוגרים ובני נוער, בהן פשיעה הקשורה לקזינו עצמו ולסביבתו הקרובה והרחוקה, וסיכונים הטמונים בתופעות הפשיעה והלבנת ההון. הם מנסים להרגיע וטוענים כי "קיים ידע רחב ומנגנונים רבים בעולם לצמצום התופעות השליליות".

עמדת משרד הרווחה בדו"ח היא כי להקמת בתי קזינו באילת תהיה השפעה שלילית באופן ניכר על האוכלוסייה בעיר בפרט, ובישראל בכלל, הכוללת תופעות כמו צריכת אלכוהול מוגברת, זנות, שימוש בסמים והגברת הפעילות הפלילית. למשרד הרווחה יידרשו משאבים וכוח אדם בהיקף של כ–8.5 מיליון שקל להתמודדות עם התופעות השליליות של הקמת בתי הקזינו.

לאורך הדו"ח המלא של משרד התיירות לא מציין המשרד באף שלב מה מספר בתי הקזינו המומלצים, ובכל זאת בשבוע האחרון העריך המשרד כי הרווחיות הכלכלית הטובה ביותר תוגשם מהקמת שניים עד ארבעה בתי קזינו.

בתי קזינו באילת :
הערכות משרד התיירות: 336 מיליון דולר בשנה, 160 דולר לאדם הוצאת ממוצעת לביקור, 2,1 מיליון מבקרים שניתי, 11 אלף משרות נוספות,

עם זאת, נראה כי מבחינה כלכלית לבתי המלון באילת כדאי להיות בצד המעודד את הקמת בתי הקזינו, שכן לפי הדו"ח הם צפויים להגיל את הפדיון ואת מספר הלינות ב–10% - מספר התיירים באילת יגדל ב–230 אלף בשנה, והפדיון השנתי יגדל ב–220 מיליון שקל.

ואולם, מי שמצפה לראות בקרוב קזינו יצטרך להמשיך לנסוע לחו"ל. משך היערכות הממשלה, החקיקה, התכנון והקמת המתחם באופן מכרזי עד לפעולה מלאה מוערך בארבע עד שמונה שנים מיום קבלת הצעת המחליטים בידי הממשלה.

אחת ההערכות האופטימיות העולות בדו"ח היא שההוצאה הפוטנציאלית בקזינו לאחר כמה שנות הפעלה תהיה כ–2 מיליארד שקל בשנה. הוצאה זו מעמידה את ההוצאה הלאומית על הימורים בקזינו בישראל על כ–0.17% מהתוצר, שהיא ההוצאה הממוצעת על פי סקר שנערך ב–13 מדינות.

"בבחינת האפשרות להקים כיום מתחם תיירותי שבמרכזו בתי קזינו באילת, המאזן החיובי בבחינת עלות־תועלת שבהקמת קזינו חוקי נובע מגידול בהכנסות המדינה, ומתרומה לפעילות הכלכלית במשק. הכנסות אלה גבוהות משמעותית מהעלויות החברתיות הכרוכות בהפיכת ההימורים בבתי קזינו לחוקיים בישראל ובאילת", נכתב בדו"ח.

"הניסיון העולמי מלמד כי הפעלת בתי קזינו במדינות רבות ובמגוון מודלים שונים, הביא להכנסות ניכרות לרשויות, בין היתר, כתוצאה מגידול משמעותי בתיירות הפנים והחוץ, והפעילות תיירותית והמסחרית הנלווית להפעלת בתי קזינו. בין היתר, מממנות הכנסות אלה את רשויות הפיקוח והאכיפה, לעתים הן מממנות את מנגנוני החברה והרווחה".

קזינו
קזינוצילום: מורי חן

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker