התיירים שנוחתים בעובדה כבר לא בורחים מאילת - אבל גם לא מגיעים למלונות

רוב התיירים מגיעים מאירופה בטיסות לואוקוסט, וכבר לא עוברים לעקבה או טאבה, אך בוחרים ללון באכסניות ובמלונות זולים - וכמעט לא מוציאים כסף על מסעדות, בילויים ואטרקציות ■ "מי שימכור כוס בירה ב-40 שקל לא יראה לקוח"

רינה רוזנברג קנדל
רינה רוזנברג קנדל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רינה רוזנברג קנדל
רינה רוזנברג קנדל

במלונית סאנסט באילת אי אפשר היה להשיג השבוע חדר פנוי. המחיר הנמוך, 200 שקל לזוג ללילה, הצליח לגרום לתיירים שנחתו מאירופה בשדה התעופה עובדה, למלא את 24 החדרים במקום. משיחה עם מנהל המלון עולה כי לא מדובר ביום יוצא דופן, וככה נראית התפוסה במקום כל החודש.

תיירים אלה, שנוחתים בעובדה - חלקם מגיע לסאנסט וחלקם למקומות לינה אחרים באילת - הם התקווה של משרד התיירות לעורר את התיירות הנכנסת לעיר בחודשי החורף, שירדה בעשרות אחוזים בשנים האחרונות.

לפי נתוני רשות שדות התעופה, בנובמבר-ינואר השנה נרשמו 43,733 תנועות נוסעים בעובדה, לעומת 14,906 תנועות נוסעים בתקופה המקבילה אשתקד - עלייה של 193%. חלק נכבד מהעלייה משויך לחברת הלואוקוסט ריינאייר, שמפעילה שש טיסות שבועיות לעובדה משלושה יעדים: קרקוב, קובנה ובודפשט. 41% מהנוסעים שעברו בעובדה בדצמבר הגיעו וחזרו באמצעותה.

הסיבה לכך שריינאייר וחברות תעופה אחרות החליטו לנחות החורף בשדה התעופה הדרומי, היא נוהל שפירסם משרד התיירות לפני כמה חודשים - המציע מענק של 45 יורו לחברת תעופה או סיטונאי תיירות על כל נוסע שינחת בעובדה. בשלב זה, משרד התיירות תיקצב 15 מיליון שקל לטובת המענקים האלה - עד 80 אלף נוסעים בסך הכל. התאחדות המלונות באילת מוסיפה עוד 15 יורו על כל נוסע שנוחת, עד תקציב של 4 מיליון שקל. כך, כל חברת תעופה או סיטונאי תיירות מקבלים 60 יורו עבור כל נוסע, מה שמוזיל את מחיר כרטיסי הטיסה לתיירים - וגם לישראלים שמוכנים להמריא ולנחות בעובדה ולא בנתב"ג.

אילת. אכסניית הנסיך הקטן צילום: רונית דנינו

התפוסה באכסניות עלתה ב-30%

הבעיה היא שבהתאם למחירי הטיסות הנמוכים, התיירים שמגיעים הם ברובם ממעמד סוציו-אקונומי נמוך - ולפיכך הם גם בוחרים ללון במקומות זולים יותר, כלומר אכסניות או דירות נופש - ולא בבתי המלון יקרים יותר בעיר, שמסבסדים באופן ישיר את הגעתם.

"אלה תיירים שהמשכורת החודשית שלהם היא 350–400 יורו, אז להזמין חדר מלון ב–120 דולר ללילה זה לא אופציה בשבילם ולכן הם מגיעים לאכסניות", אומר יבגני סימיפיאדני, מנהל מלונית סאנסט, שתפוסת החדרים בה עלתה ב–30% בחורף הנוכחי לעומת החורף שעבר בזכות הטיסות הנוחתות בעובדה. "יש הרבה ימים שאנחנו מלאים לגמרי ובממוצע אנחנו מגיעים עכשיו ל–90% תפוסה בחודש".

גם באכסניית הנסיך הקטן נהנים מהטיסות המגיעות לאילת. אם בחורף הקודם האכסנייה היתה בתפוסה של 30% בממוצע בחודש בחורף, הרי שהעונה התפוסה מגיעה ל–60% - הכל בזכות התיירים שמגיעים בטיסות המוזלות לעובדה. לדברי הבעלים, שמוליק שלם, המחיר לזוג ללילה בחודשי החורף הוא 160–180 שקל. "זה המחיר הקבוע בחורף, אבל למרות שהוא נמוך, בקושי מגיעים אלינו ישראלים. עכשיו כשיש תיירים בטיסות לואוקוסט - יש אורחים", הוא אומר. "אם בחורף הקודם הייתי מפסיד עשרות אלפי שקלים בחודש, היום אני יוצא מאוזן. אני מצליח לכסות את ההוצאות שלי בחורף — שזה דבר גדול באילת. בדרך כלל רק בקיץ הייתי מצליח להרוויח, ואת הכסף הייתי שומר בקופה כדי שאוכל לשרוד את החורף. עכשיו אני מצליח לשרוד גם בלי החיסכון של הקיץ".

שלם מסכים עם הקביעה שהתיירים שמגיעים כעת שונים מאלו שאליהם רגילים אנשי התיירות באילת: "הם קונים אוכל בסופרמרקט, מגיעים לחדר ופותחים קופסאות שימורים, ומסתכלים על כל שקל שהם מוציאים", הוא מסביר. "זאת אוכלוסייה שלעולם לא היתה מגיעה לישראל אם לא היו עושים את המהלך הזה של עידוד הטיסות המוזלות. אלה אנשים שאין להם כסף לצאת מהמדינה, ובעקבות הדילים שהציעו להם, הם יכולים להרשות לעצמם לראות מדינה אחרת". לדבריו, "הרבה אנשים בעיר מרוויחים מכך, אבל מי שימכור כוס בירה ב-40 שקל לא יראה אותם, מי שימכור בעשרה שקלים יזכה בהם כלקוחות. הם יכולים ליהנות בחופשה - גם בלי להוציא הרבה כסף".

אילת. מלונית סאנסט אין צילום: יבגני סמיפיאדני

מדלגים על בתי המלון הבינוניים

מי שלא מרוויח מהתיירות הזאת הם כאמור בתי המלון באילת. בכיר בענף התיירות, שמנהל בתי מלון באילת, מודה כי "אצלנו ברשת מקבלים נתח קטן, שלא להגיד שולי, מהתיירות שמגיעה לעובדה, ואני מניח שזה כך גם בבתי מלון אחרים. ברור לנו שחלק הולכים לאכסניות או למלונות שלושה כוכבים וחלק עוברים לירדן".

מעדויות של מנהלי בתי מלון ברמה בינונית עולה כי גם הם לא זוכים לראות רבים מהתיירים האירופאים הנוחתים בעובדה. "הטיסות מעובדה לא שינו את התפוסות אצלנו", אומר רונן השכל, מנכ"ל מלון נובה. "אנחנו מארחים חלק מהם, אבל אלה לא מספרים שמשנים מאזנים".

אף שבתי המלון שבניהולו של אותו בכיר לא נהנים מהפירות של נוהל משרד התיירות, הוא עדיין לא מרים ידיים. "אומרים שגדול מאפס יותר טוב מאפס. לאור העובדה שאילת הולכת ומתייבשת מתיירים, אני חושב שזה ניסיון נכון של משרד התיירות וצריך לתת לזה צ'אנס גם אם זה ייקח זמן. אנחנו מאמינים בתהליכים. עם זאת, צריך לזכור שבירדן מוכרים חדר ב-35 דולר לבן אדם - ואנחנו, בגלל יוקר המחיה והרגולציה, לא נוכל להגיע למחירים האלה. עד שלא יטפלו בזה, לא נוכל להציע לתיירות הלואוקוסט שמגיעה לעיר את המחירים שהם מחפשים, והם ימשיכו לנדוד למקומות לינה זולים יותר".

לא בכדי הוא מזכיר את ירדן כאלטרנטיבה לתיירים שנוחתים בעובדה. המחירים שבתי המלון באילת מציעים גבוהים במאות אחוזים מאלה של בתי מלון ברמה דומה בעקבה או במצרים, והעומס בנובמבר במעבר הגבול באילת, בעיקר לכיוון מצרים, שיקף זאת היטב. כשסיטונאי התיירות הרוסים נפגעו בעקבות האיסור לטוס למצרים בנובמבר, הם הסיטו את הטיסות שיועדו לנחות במצרים - לשדה התעופה בעובדה. השמחה בישראל היתה גדולה, אבל אז התברר כי מרבית הנוסעים מהטיסות מרוסיה עברו לטאבה.

שבתאי שי, מנכ"ל התאחדות המלונות באילת, טוען כי זליגה זו כבר אינה קיימת. "התופעה הופסקה לאחר שממשלת רוסיה אסרה על תושביה להגיע למצרים, וכיום כל מי שנוחת בעובדה נשאר בישראל, למעט שיעור קטן של תיירים שעוברים לעקבה".

גם במעבר הגבול לירדן הורגשה באחרונה נוכחות מוגברת של תיירים שנחתו בעובדה, אבל בעקבות שינוי בנוהל קבלת ויזה לירדן, הדורש הגשת בקשה מראש כדי לקבל אשרת כניסה, גם תופעה זאת מתמעטת.

שי מודה כי האוכלוסייה שהגיעה בחודשי החורף בטיסות אלו צורכת שירותי תיירות ברמה קטנה. "זאת אינה אוכלוסייה שצורכת שירותי תיירות במובן הטוב של המלה", הוא מסביר. "ברור שפה ושם הולכים למסעדה, אבל לרוב הם קונים מנה חמה וישנים באכסניות או בדירות של 180 שקל ללילה שמתאימה לארבעה אנשים".

"מטפחים מוצר חדש שחודר לשוק"

גם לדברי טל חורש, לשעבר מנהלת שיווק של תאגיד התיירות העירוני באילת וכיום בעלת משרד לייעוץ שיווקי, חלק לא מבוטל מהתיירים שמגיעים לאילת הם תיירי לואוקוסט. "כשמטיסים אנשים ב–40 דולר לכיוון, ברור שלא מדובר בעשירי אירופה, והם משתכנים בעיקר בדירות Airbnb, וילות או אכסניות - ואז מרגישים את זה בתחומים אחרים באילת, כי התיירים האלה מגיעים פחות למסעדות ולאטרקציות, ומשתמשים פחות במוניות", היא אומרת. "זה לא מספר התיירים או אופי התיירים שציפו להם, אבל אם המחשבה היא לפתח שווקים חדשים ולהרגיל את אירופה שיש כאן שדה תעופה - אז צריך להמשיך בדרך הזו, ואני מניחה שזה יתחיל לחלחל ותוך שנה־שנתיים נראה אוכלוסייה חזקה יותר שמגיעה לפה. כל מוצר שחודר לשוק צריך לעבור תהליך".

גם שי לא מביע חרטה על כך שהמימון שיוצא מהתאחדות בתי המלון עדיין לא מביא תמורה בדמות אורחים בבתי המלון: "המטרה היתה שהחברות האלה ייכנסו לאילת וילמדו אותה. ריינאייר היא חברת התעופה הגדולה באירופה, והיה חשוב לנו מאוד שהיא תגיע לאילת, היא מהווה סמן ימני לחברות אחרות, ואנחנו מקווים שבעתיד היא תנחת עם מטוסים גדולים יותר. ההשקעה בשנה הראשונה היא לטווח ארוך".

עם זאת, בשלב זה שי אינו מתחייב כי גם בחורף הבא ההתאחדות תעמיד את הסבסוד לחברות התעופה באופן דומה לחורף הנוכחי. "בעונה הבאה ננסה להיות ספציפיים לגבי אופן מתן המענקים", הוא אומר. "אני לא אומר שנפסיק לתמוך בעניין, אבל ננסה לוודא שיגיעו יעדים חדשים ויהיו פעילויות שיווקיות אחרות. כשהעונה תיגמר, באפריל, נוכל להסיק מסקנות לקראת העונה הבאה".

לדברי אמיר הלוי, מנכ"ל משרד התיירות, "המלונאים, שמממנים את הגעת הטיסות בסכומים משמעותיים, מבינים שהשלב הראשון הוא לשים את אילת על המפה ומבינים שאם יהיה שיפור בנראות העיר אז גם הקהל של ארבעה־חמישה כוכבים יגיע".

"אנחנו עושים עכשיו קמפיין בלונדון כדי להגביר את התנועה משם לעובדה, לאחר שחברת התעופה מונארך קצת מתקשה - ועדיין, אנחנו מרוצים מנתוני דצמבר. לגבי ינואר, ידענו מראש שהמספרים לא יישארו גבוהים כי נגמרו החגים באירופה. עם שדה התעופה החדש שייפתח בתמנע ב-2017 נוכל להמשיך קדימה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker