נזקי צוק איתן: לאן נעלמו מיליוני שקלים מכספי הסיוע שהובטחו לענף התיירות? - תיירות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נזקי צוק איתן: לאן נעלמו מיליוני שקלים מכספי הסיוע שהובטחו לענף התיירות?

בספטמבר 2014 אישרה הממשלה מתווה סיוע לענף התיירות בהיקף 491 מיליון שקל, אך מתברר כי בסופו של דבר ימומשו רק 195 מיליון שקל ■ משרד התיירות: "הפקנו לקחים - באירוע הגיאו־פוליטי הבא הסיוע יהיה מהיר יותר"

4תגובות

מתווה הסיוע לתעשיית התיירות בגין נזקי צוק איתן, שאושר בממשלה בספטמבר 2014, כלל תקציב של 491 מיליון שקל - אך מתברר כי בסופו של דבר ימומשו 195 מיליון שקל, כ–40% מהסכום המקורי שהוקצב. בנוסף, למרות התקופה הארוכה שעברה מאז אישור המתווה, רוב הסכום עדיין לא הועבר לעוסקים בתיירות.

כשמשרד התיירות הודיע על אישור המתווה של חבילת הסיוע לענף הוא התייחס לכך בתור הישג חסר תקדים - חצי מיליארד שקל שהיו אמורים לשקם ולתמוך בענף, שנפגע באופן משמעותי במבצע צוק איתן בקיץ 2014, שלהם יהיו זכאים עסקי תיירות בכל רחבי הארץ, ולא רק באזור עוטף עזה.

תיירים בעיר העתיקה בירושלים
רפי קוץ

הוחלט כי הכספים יחולקו לפי כמה קטגוריות: הקמת קרן שיפוצים למלונות בסכום של 180 מיליון שקל; תקצוב הכשרות מקצועיות לעובדים בתעשייה ב–110 מיליון שקל; הקלות ללווים בקרן לעסקים קטנים, הנזקקים לערבות מדינה, בתקצוב של 12 מיליון שקל; בתי מלון יוכלו לבקש שיפוי בשיעור של 50% מגובה תשלומי הארנונה, בהתאם לעומק הפגיעה, בתקציב של 60 מיליון שקל ועוד.

מבדיקת TheMarker עולה כי בפועל הסכומים שיגיעו לעסקי התיירות נמוכים יותר. בנושא קרן השיפוצים למלונות, למשרד התיירות הוגשו 38 בקשות לקבלת מענקים לשיפוצים של מלונות - בהיקף השקעה של 425 מיליון שקל. ואולם לאחר עיון בבקשות אושר המענק רק ל–28 בתי מלון, בהיקף כספי של 85 מיליון שקל - כמחצית מהקרן שהוקצבה לכך.

איך קרה הדבר? הנוסחה לקבלת הסיוע, שנקבעה על ידי התאחדות בתי המלון מול משרד האוצר באופן ישיר, קבעה כי על בית המלון להוכיח שהוא תלוי בתיירות הנכנסת. לשם כך עליו להראות כי מקורן של 25% מההכנסות שלו ב–2013 בתיירות נכנסת, ולהציג ירידה של 20% בהכנסות בתקופת צוק איתן. קריטריונים אלה שוללים מספר רב של בתי המלון מזכאות למענק.

כאן לא נגמר הקושי בקבלת המענק. לדברי נועז בר ניר, מנכ"ל התאחדות המלונות, "המדינה תשקיע 20% מגובה עלות השיפוצים- ואת היתרה יצטרך בית המלון לממן. זאת אומרת, שרק בתי מלון חזקים או כאלה שבלאו הכי תיכננו לשפץ ולשדרג את המלון ייהנו מהמענקים האלה, בעוד שדווקא בתי המלון ברמות הנמוכות יותר - הם אלה שנפגעו. היו בתי מלון שעמדו בקריטריון הירידה בהכנסות, אבל לא היה להם הון להתחיל בשיפוצים, ולכן הם לא קיבלו כלום". לדבריו, ישנה סיבה נוספת שיכולה להסביר את חוסר המימוש של הסיוע: "לאור המימוש בפועל שאנחנו רואים, יכול להיות שהמשבר לא היה כזה חמור".

חיילים יושבים בתחנת רענון "אלונית" בעת מבצע צוק איתן
אליהו הרשקוביץ

"המלונאים יכולים להלין רק על עצמם"

במשרד התיירות טוענים כי אין למלונאים על מי להלין אלא על עצמם, שכן הם קבעו את התנאים מול משרד האוצר. לדברי אמיר הלוי, מנכ"ל המשרד, "אנחנו רצינו להתנות את קבלת מענקי השיפוצים בדירוג המלונות, אבל בהתאחדות המלונות התעקשו לעבוד ישירות מול משרד האוצר. כדי לקבל מענק דרך קרן השיפוצים, בתי המלון היו צריכים להציג פגיעה במחזור במשך שלושה חודשים, ומעט מאוד בתי מלון הצליחו להוכיח זאת".

גם ההכשרות המקצועיות, שלהן הוקצבו 110 מיליון שקל (30 מיליון שקל לנושא הלוגיסטי ו–80 מיליון שקל לביטוח לאומי לתשלום דמי אבטלה), לא מומשו בגלל בעיות ביורוקרטיות. לאחר אישור ההחלטה בממשלה, התברר כי דמי האבטלה לעובדים שייצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת) יופחתו ל–70% מהסכום שהיו אמורים לקבל, וכדי לשנות זאת היה צורך להעביר הוראת שעה מיוחדת שתאשר שההפחתה הזאת לא תחול על עובדי מקצועות התיירות שיוצאים לחל"ת. כך שבסופו של דבר נושא החל"ת התחיל רק בינואר 2015, עשו בו שימוש רק 150 עובדים ומומשו כ–5 מיליון שקל בלבד.

עוד קבעה החלטת הממשלה כי 25 מיליון שקל מחבילת הסיוע יוקצו לקרן שיווק למלונאים שמעוניינים לפרסם בחו"ל כדי לקדם תיירות נכנסת. הוגשו בקשות בגובה של 19 מיליון שקל, כשהמימוש המקסימלי הוא בגובה של 14 מיליון שקל (75% מההשקעה). ההערכה היא שיאושר סכום סופי של כ–12 מיליון שקל, כלומר כמחצית מהסכום שהוקצה. ניתן להסיק כי רבים מבתי המלון כלל לא משווקים את המוצר שלהם בחו"ל, אלא בעיקר פונים לתיירות פנים, ולכן הכסף נותר בקופה. לעומת זאת, 25 מיליון שקל נוספים שהוקצו לקרן שיווק למארגני תיירות ולקידום קמפיינים בחו"ל - מומשו במלואם.

דוכן מדינת ישראל ביריד תיירות 2015 בברלין
רינה רוזנברג

קטגוריה נוספת שנותרה ברובה לא ממומשת היא השיפוי בגין ארנונה. מתוך 60 מיליון שקל שהוקצבו, נמצאו 150 בתי מלון (מתוך כ–350 בתי מלון בישראל) זכאים לסיוע בסך כולל של 14 מיליון שקל בלבד. השיפוי שניתן הוא בשיעור 50% מגובה תשלומי הארנונה, בהתאם לעומק הפגיעה. גם במקרה זה, לצורך קבלת הסיוע נדרשו המלונות המבקשים להציג מינימום פגיעה של 20% במחזור ו–25% הכנסה מתיירות נכנסת.

"היה לנו ברור שלא יהיה צורך ב–60 מיליון שקל לשיפוי בגין ארנונה. אמרנו מראש שצריך 20 מיליון שקל. אבל התאחדות בתי המלון דרשה זאת, ולכן רואים ניצול נמוך", אומר הלוי. מאידך, טוענים בהתאחדות המלונות כי אם נותר עדיין כסף שמוקצב לנושא שיפוי הארנונה, הם אינם מבינים מדוע כשהם ביקשו ממשרד התיירות להאריך את תקופת הזמן שבגינה ניתן יהיה לקבל שיפוי בגין הארנונה מעבר לחצי שנה — בקשתם נדחתה.

מורי הדרך נותרו 
ללא מענה

מגזר גדול בתחום התיירות, שנותר כמעט ללא מענה בחבילת הסיוע המדוברת, הם מורי הדרך. החלטת הממשלה לאחר תום מבצע צוק איתן קבעה כי משרד האוצר יקצה לרשות הטבע והגנים תקציב בהיקף של 20 מיליון שקל, בפריסה על פני שנתיים - 6 מיליון שקל ב–2014 ו–14 מיליון שקל ב–2015 - כדי להגדיל את מספר הטיולים והסיורים בדרום באמצעות מורי דרך מוסמכים ולתמרץ עסקים קטנים ובינוניים (מסעדות, היסעים ומקומות לינה).

משרד התיירות, בשיתוף רשות הטבע והגנים, פירסמו קמפיין שהביא כ–100 אלף מבקרים לאזור, אך בסופו של דבר רק 40 מורי דרך הועסקו וקיבלו שכר להעברת 120 סיורים בלבד, ולא פיצוי או מענק בגין אובדן ההכנסות בקיץ 2014.

רק בימים האחרונים, כש–2015 כבר מגיעה לסיומה, נסגר מכרז להמשך ניהול פרויקט הסיורים לדרום בהיקף של 500 סיורים נוספים, באמצעות יתרת התקציב שאמור להיות ממומש במלואו עד סוף 2016. "בישראל ישנם 8,000 מורי דרך שעוסקים במקצוע. רוב מורי הדרך, העוסקים בתחום זה בלבד למחייתם, הם עצמאים או פרילאנסרים. ככאלה, הם אינם נהנים ממנגנוני התמיכה של חברות המעסיקות עובדים כשכירים ומשלמות להם שכר חודשי", אומר בני כפיר, יו"ר אגודת מורי הדרך. הלוי מודה כי פעילות הסיורים בדרום לא עבדה כמצופה. "אי־אפשר היה לתת תמיכה ישירה למורי דרך, ולכן קנינו סיורים. זה היה הליך מאוד ביורוקרטי. עשינו פיילוט של 120 סיורים ולקח לנו זמן רב להתניע את ההליך הזה. המנגנון היה מאוד קשה ולמדנו מזה".

ביקור תיירים מאינדונזיה בירושלים
אוליבייה פיטוסי

במשרד התיירות מודים כי המדינה לא היתה ערוכה למצב שאליו נקלעה תעשיית התיירות בצוק איתן. "בנינו מתווה סיוע תוך כדי המבצע, אבל הפקנו לקחים, ועכשיו יש החלטת ממשלה שברגע שיש אירוע גיאו־פוליטי, בדומה לזה של צוק איתן, יכול מנכ"ל משרד התיירות לכנס את ראש אגף התקציבים ואת מנכ"ל משרד ראש הממשלה או מי מטעמו, ועליהם להציג המלצות לסיוע תוך שבועיים. במקרה של צוק איתן, רק ב–23 בספטמבר אושר הסיוע, ואז נכנסנו לחגים וכל ההליך התארך", אומרים במשרד התיירות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם