600 דולר ב-4 ימים: הזינוק המרשים בהיצע הדירות בישראל ב-Airbnb

עם 900 דירות בישראל ב-2012 ויותר מ-13 אלף דירות כיום, האתר להשכרת דירות לטווח קצר Airbnb, נוגס בכ-5% מכלל לינות התיירים ■ בהתאחדות המלונות זועמים ודורשים שוויון מול המשכירים: "לנגד עינינו מתפתחת תעשיית אכסון המגלגלת מיליוני דולרים, ללא מיסוי כנדרש בחוק"

רינה רוזנברג קנדל
רינה רוזנברג קנדל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רינה רוזנברג קנדל
רינה רוזנברג קנדל

זו הפעם השנייה של סוון בן ה-40 מברלין בישראל. אנחנו פוגשים אותו בחוף הים בתל אביב, העיר שבה התאהב, כשהוא נהנה מהשמש ומהאווירה הרגועה רגע לפני חופשת הקיץ. בדומה לביקורו הקודם בישראל, הוא דאג לרכוש את כרטיס הטיסה כמה חודשים מראש כדי לצמצם את הוצאותיו, אך על חדר במלון החליט לוותר.

"אני לא יכול להרשות לעצמי חדר במלון בעיר הזאת", מספר סוון. "את כרטיס הטיסה קניתי בזול, בערך ב-320 דולר, וכשאני יוצא לחופש, אני מעדיף לצאת לשבוע, מה שמייקר את החופשה. אם הייתי ישן במלון הייתי צריך לשלם 300 דולר ללילה, אז אני מטייל דרך Airbnb. שילמתי 110 דולר ללילה, מחיר שאני יכול לעמוד בו. אז לא יהיה מישהו שיסדר לי את המיטה או יכין לי ארוחת בוקר. יש לי מטבח ואני יכול להכין לעצמי ביצה וקפה בבוקר".

צילום: airbnb

אפליקציית Airbnb היא כבר מזמן לא תופעה או טרנד, אלא שינוי מהותי בשוק האירוח העולמי - ובזה רוצה התאחדות המלונות בישראל, בדומה לבתי מלון אחרים בעולם, להילחם. לפני כחודש שלח אלי גונן, נשיא התאחדות המלונות בישראל, לראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, דרישה להסדיר את נושא השכרת הדירות לתיירים שבה נכתב: "יזמים ובעלי מלונות משקיעים מאות מיליוני שקלים בבניית מלונות חדשים, עשרות מיליוני שקלים בשיפוצים ובהפעלה - וצריכים להתמודד עם כלכלה שחורה של משכירי חדרים, שאינם עומדים בשום קריטריון".

גונן הוסיף וכתב לחולדאי כי "ב-2010 ערכה עיריית תל אביב, בשיתוף משרד התיירות ובהשתתפותך, כנס יזמים לעידוד בניית בתי מלון - ומאז לא מעט חדרי מלון חדשים נפתחו ואלפי חדרי מלון נמצאים בתהליכי בנייה. היזמים נענו לפנייה, ולא ייתכן שיועמדו עתה בפני תחרות לא הוגנת וכלכלה שחורה. צמיחה במספר הדירות הלא חוקיות תביא בהכרח לעצירת מימוש בניית פרויקטים של מלונות בעיר".

החשש של בתי המלון מהתפתחות תחום השכרות הדירות לתיירים לא חדש. כבר בתחילת 2013 פנתה התאחדות המלונות לרשות המסים בבקשה שתפעל לאכוף את חוקי המס גם על משכירי דירות לתיירים, כדי שאלה שמשכירים את בתיהם לתיירים ו"גונבים" לבתי המלון את הלקוחות יחשבו פעמיים. במכתב ששלח מנכ"ל ההתאחדות בזמנו, שמואל צוראל, לרשות המסים הוא טען כי "עיננו לא צרה במפעילי שיטות אכסון אלה, אנו רק מבקשים כי התחרות תהיה בתנאים שווים". בכותבו תנאים שווים מתכוון צוריאל לחובת רישוי עסקים, הגשת דו"חות מס ותשלומי מס כחוק. "לנגד עינינו מתפתחת תעשיית אכסון המגלגלת מיליוני דולרים, ללא מיסוי כנדרש בחוק".

דירה להשכרה באתר airbnbצילום: airbnb

הסיבה ללחץ שבו נמצאים בתי המלון מהנושא ברורה: בשנים האחרונות מאבדים המלונאים בישראל נתח לא מבוטל מלינות התיירים לטובת לינות בדירות להשכרה לתקופות קצרות. לפי נתוני לשכת העיתונות של Airbnb, שהועברו ל-TheMarker, יותר מ-115 אלף תיירים לנו בישראל בדירות דרך האתר ב-2014 - גידול של 48% לעומת 2013. אם מביאים בחשבון שמספר הלילות הממוצע שתייר מבלה בישראל הוא כארבעה לילות, הרי שמדובר בקרוב לחצי מיליון לינות שלא נכנסות לדו"חות הכספיים של בית המלון בישראל. במלים אחרות, Airbnb נגסה בכ-5% מכלל לינות התיירים בישראל ב-2014.

התופעה מדאיגה את המלונאים עוד יותר נוכח השוואת נתוני הלינות מול נתוני כניסות התיירים לישראל: אף שמספר התיירים הבאים לישראל נמצא בעלייה, מספר הלינות בבתי המלון לא מציג את אותה המגמה. כך למשל, ב-2008 באו לישראל 2.6 מיליון תיירים ומספר הלינות שלהם בבתי המלון היה 10.2 מיליון לינות; ב-2014, לעומת זאת, בעוד שמספר התיירים שבאו לישראל גדל באחוזים בודדים, מספר לינות התיירים הצטמצם ל-9.18 מיליון לינות.

הפערים האלה יכולים לנבוע מסיבות שונות, כמו צמצום מספר הלילות שהתייר שוהה בישראל, או בחירה ללון בבתי המלון בבית לחם, שזולים יותר - אבל גם לדירות להשכרה לתיירים יש תפקיד מרכזי במגמה.

הכלכלה השיתופית מתחזקת בכל העולם

את ההתרחבות של Airbnb בישראל רואים מדי שנה. אם בתחילת 2012 היו רשומות 900 דירות בישראל באתר, בתחילת 2013 המספר קפץ ל-4,000, ב-2014 הוכפל מספר הדירות ואילו כיום הוא טיפס ל-13 אלף דירות רשומות. לשם השוואה, מספר חדרי המלון בישראל הוא כ-47 אלף. לפי התאחדות המלונות, כמחצית מהדירות האלה מוצעות להשכרה בתל אביב, והנזק לקופות הממשלה והעירייה מהיעדר גביית מסים בתל אביב לפי הערכותיה יכול להגיע לכ-175 מיליון שקל בשנה.

לפי Airbnb, ב-2014 המתארחים בדירות באו לישראל מ-124 מדינות, בהובלתן של ארה"ב, צרפת, גרמניה, רוסיה ובריטניה. כפי ש-Airbnb צומחת בתחום התיירות הנכנסת, היא צומחת במקביל גם בתיירות היוצאת: כ–49 אלף הזמנות בוצעו על ידי ישראלים ב-2014 לדירות להשכרה ברחבי העולם - גידול של 87% לעומת 2013.

צילום: airbnb

המספרים האלה - לתיירות הנכנסת ולתיירות היוצאת - צפויים רק לעלות, לנוכח המגמה העולמית המתפתחת של כלכלה שיתופית ולאור ההתמקדות של Airbnb בישראל. לפני כחודש מינתה את החברה את אמרי גלאי, להיות מנהל השיווק והפיתוח העסקי לפעילות של החברה בישראל במטרה להפוך למותג עוד יותר חזק בישראל ולהגדיל את נפח הפעילות שלה.

לפי החברה, משכירי הדירות שמסאבלטים את דירתם בעולם דרך האתר הם אנשים רגילים, להגדרתם, המשתמשים בכסף שהם מרוויחים כדי לשלם את החשבונות; 81% מהמארחים משכירים רק את הבית שבו הם גרים; ויותר ממחצית מאלה שנשאלו בסקר שערכה Airbnb השנה טענו כי הם מסתמכים על ההכנסה הזאת כדי להישאר בביתם.

גם בישראל שוכרים רבים משלימים את הכנסתם באמצעות האתר: את הדירה המרווחת והיקרה של דפנה, 39, בתל אביב, היא מפרסמת ב-Airbnb. "תמיד יש מישהו שירצה לישון בה כמה ימים בחודש. כשזה קורה אני אורזת תיק ועוברת לכמה ימים לחברים או להורים, מה שמסתדר. בארבעה ימים שבהם פחות נוח לי אני יכולה להרוויח 600 דולר - כמעט חצי משכר הדירה החודשי שלי", היא מספרת.

משכירים אחרים עושים זאת כמעט בקביעות. "יש לי חדר נוסף בבית שאני משכיר, ואני ממש מנהל יומן מסודר של אורחים. זו עבודה שנייה בשבילי", אומר חגי מירושלים. "האורחים מגיעים לפעמים באמצע הלילה, אז אני צריך לקום ולהיות נחמד ולקבל את פניהם עם חיוך, ולפעמים קורה שזוג עוזב מוקדם בבוקר והצ'ק-אין הבא שלי כבר בדרך, אז צריך לנקות ולסדר מהר. הכל צריך להיות מאורגן כדי שהתייר יהיה מרוצה ויכתוב עלי ביקורות טובות באתר. כך הדירוג שלי עולה והמיקום שלי בחיפוש גבוה יותר ופונים אלי יותר תיירים שמתעניינים".

91% מאורחי Airbnb טענו בסקר כי הם מחפשים בטיול שלהם את החוויה של "לחיות כמו מקומי". כ-75% מהדירות הרשומות באתר ברחבי העולם ממוקמות מחוץ לאזורי המלונאות, מה שמאפשר לשוכרים לגלות קהילות חדשות שהן מעבר למתחמי התיירות הרגילים.

"בתי המלון זכאים לתחרות הוגנת"

ואולם לא רק הרצון להרגיש מקומי ולגור במקומות פחות תיירותיים מובילה את מי שבוחר את הלינה שלו באתר השכרת דירות. כפי שקרה עם סוון, הרבה פעמים מדובר בשיקול של מחיר, שבתי המלון פשוט לא יכולים להתחרות בו.

את המלונאים ההשוואה הזאת מקוממת. "איך בכלל אפשר להשוות מחירים בין בתי המלון לבין דירה להשכרה?" אומר בכעס מלונאי בכיר. "איך אני יכול להשתוות במחירים של בתי המלון שלי למשהו שהוא מעולם אחר לחלוטין? אנחנו מחזיקים עובדים, רישיון עסק, אנחנו משלמים לאקו"ם, מביאים משגיחי כשרות ודואגים לאבטחה. אין שום דרך שאנחנו בכלל יכולים להתחשב במחירים של Airbnb או כל אתר השכרת דירות אחר בתמחור של החדרים שלנו בבתי מלון".

בתי המלון באמת יתקשו להתחרות במחירים של דירות שהוצאות האירוח שלהן מינימליות, אך מציעות מוצר אחד בסיסי דומה - חדר נעים לישון בו, שלעתים זה כל מה שהתייר מחפש וכל השאר לא מעניין אותו. לפיכך, כאמור, המלונאים מבקשים שיושתו על בעלי הדירות מסים ורגולציות דומות לאלה שהם נדרשים לעמוד בהם.

ברשות המסים מסבירים כי "השכרת דירה שלא למטרות מגורים לתקופות קצרות, בין אם על ידי בעלי הדירה או שוכריה, כמוה כהשכרת צימר או כל עסק אחר. על כן, על פי חוק, היא מחויבת בתשלום מס, כמו גם בהגשת דו"ח מלא על הכנסות והוצאות ורישומן בהתאם להוראות ניהול ספרים". חיוב המס במקרה כזה יהיה בשיעור של מס שולי, דהיינו ההכנסה מהשכרת הנכס תיכלל בחישוב הכנסתו השנתית של המשכיר לצורך קביעת שיעור מס ההכנסה החל עליו.

בתגובה לשאלת TheMarker איזו אכיפה ביצעה רשות המסים בנושא זה בשנה האחרונה נעננו כי "רשות המסים פועלת לאכיפת תשלום מס כחוק בהשכרת דירות לטווח קצר בדרכים מגוונות ובהן, בין היתר, מבצעי ביקורת לבדיקת רישום הכנסות כדין וניהול ספרים בקרב מגוון נותני שירותים, שבהם ניתן דגש מיוחד גם על משכירי דירות לטווח ארוך ולטווח קצר.

"יתרה מכך, במסגרת המאבק שמנהלת רשות המסים בהון השחור וכחלק מהרחבת רשת המדווחים לרשות, נשלחו עד כה כ-104 אלף מכתבים לנישומים במטרה לקבל דיווח מלא על הכנסותיהם ומקורותיהן, כאשר כמחצית מהנמענים מחזיקים בבעלות של שלוש דירות ויותר נדרשו לפרט את הכנסותיהם ונכסיהם. עד כה המהלך נחל הצלחה גדולה ובעקבות המכתבים אלפי אזרחים פתחו באופן יזום תיקי עוסק במס הכנסה על הכנסות משכר דירה. כעת מחלקת החקירות מצליבה נתונים בין המקורות שיש בידיה לבין הדיווחים שהתקבלו עד כה כדי לוודא כי מדובר בדיווחי אמת".

בעיריית תל אביב ענו כי "העירייה מקדמת עבודה מקצועית ללימוד התרחבות תופעת השכרת הדירות לתיירים והשלכותיה, ובעקבותיה תגובש עמדה בנושא וינתנו המלצות לגבי הצעדים הנדרשים".

ואולם בהתאחדות המלונות בתל אביב טוענים כי בעירייה מעלימים עין מהנושא. "במשרד היועץ המשפטי אמרו לנו שכל עוד השכנים לא מתלוננים, הם לא רוצים להתעסק בזה", אומר אלי זיו, מנכ"ל התאחדות המלונות. "הם לא קשורים לעניין המסים וזה לא מפריע להם שאנשים עושים שימוש חורג בקרקע ומשתמשים בדירות שנועדו למגורים לעסקים. במכוון אין אכיפה בתל אביב. בעירייה יש אנשים שחושבים שצריך לעודד את סוג הלינה הזה, וזה בסדר. הם לא צריכים להגן על בתי המלון, אבל אנחנו זכאים לתחרות הוגנת. זה לא יכול להיות שאף אחד לא יבדוק אותם".

נראה כי הישועה של המלונאים גם לא תגיע מכיוון משרד התיירות. לפני כארבעה חודשים אמר אמיר הלוי, מנכ"ל משרד התיירות, כי המשרד פועל לקידום האכיפה והמיסוי של השכרות דירות לתיירים מול רשות המסים, אך כניסתו של שר התיירות החדש, יריב לוין, שינתה את התמונה.

מאז מינויו של לוין נשמעים קולות חדשים הטוענים כי אמנם יש לדאוג להגנה על זכויות המשכירים והתיירים כדי למנוע תחרות בלתי־הוגנת מול מלונות ואכסניות, וכן להסדיר את עניין המיסוי - אך "עם זאת, במצב הנוכחי של היעדר היצע מספק של מקומות לינה, שהפך את ישראל ליקרה מאוד בכל הקשור לעלויות בתי המלון והאכסניות, ובשים לב לכך שאנו נמצאים רק בתחילתו של הליך יציאה מהמשבר הקשה בעקבות צוק איתן - אין זה המועד הנכון לבצע מהלך רגולטיבי שעלול להביא להתייקרות נוספת של אפשרויות הלינה בישראל, ושיפגע בהליך ההתאוששות שהענף כה זקוק לו", אומרים במשרד התיירות.

בבירות מרכזיות בעולם הסדירו את שוק הסאבלטים

מאמצי המלונאים ודרישותיהם להסדרת הענף, האכיפה והחקיקה בנושא בישראל עדיין לא הניבו פרי - זאת, בניגוד לערים תיירותיות בעולם, שבמטרה להתמודד עם התגברות הסאבלטים, כבר הוציאו הוראות מדויקות כיצד על בעלי הדירות להשכרה לנהוג.

החוקים והתקנות משתנים מעיר לעיר: בניו יורק קיים איסור להשכיר את הדירות לתקופה של פחות מ-30 יום, ויש הוראות נפרדות לדירות שנמצאות תחת שכירות מוגנת; בסן פרנסיסקו המארחים מחויבים להוציא רישיון עסק ולשלם מס של 50 דולר למחלקת התכנון בעירייה כדי לרשום את הדירה באתר המשכיר, לגור בדירה לפחות 275 יום בשנה, ואף לתלות מודעה לגבי מיקומם של מטף כיבוי האש ויציאות החירום.

גם באירופה לא חוסכים בחוקים נגד המשכירים. כך, חלק מבעלי הדירות בברלין נדרשים לרשום את הדירות שהם מעוניינים להשכיר בעירייה ולקבל על כך אישור. בלונדון בעלי הדירות חופשיים לשתף את ביתם להשכרה למשך 90 יום בלבד בשנה. גם בברצלונה מחייב החוק לרשום את הדירה בעירייה, ואוסר להשכיר חדרים בדירות פרטיות. גם בפריז יש איסור להשכיר דירות לטווח קצר ואף ננקטו צעדים בפועל - לפני כחודש פשטו הרשויות במשך שלושה ימים על 80 בניינים באזור המארה בעיר ובדקו אם דירות לא מושכרות לטווח קצר.

למרות החוקים, משכירים מנסים לא פעם להתחמק מהגזירות. בניו יורק, למשל, לא פעם מבקשים בעלי הדירה מהשוכרים הארעיים להגיד שהם קרובי משפחה שבאו לבקר, במטרה להימנע מתשלום מסים ומהוראות החוק.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker