לטוס לחו"ל לפחות 3 פעמים בשנה: כך נהפכה ישראל למדינת הנוסע המתמיד

מחירי הטיסות ירדו, עלויות הנופשים בישראל עדיין גבוהות - ומספר הנסיעות של ישראלים לחו"ל זינק ב-20% בשנתיים האחרונות ■ חופשה בחו"ל כבר לא נתפשת כמותרות, אלא כמוצר צריכה בסיסי למדי

רינה רוזנברג קנדל
רינה רוזנברג קנדל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

כמה פעמים יצא לכם להיכנס בתקופה האחרונה לפיד שלכם בפייסבוק, ולגלות שם, שוב, שאחד מחבריכם הווירטואליים העלה תמונה מלונדון, צ'ק־אין במסעדה בברלין או הודעה שהוא מחכה בנתב"ג לטיסה לניו יורק? רוב הסיכויים שאם יש לכם כמה מאות חברים בפייסבוק, זה קרה לכם לא מעט, והתחושה ש"כולם נמצאים בחו"ל" ודאי לא זרה לכם.

"הלחץ החברתי המשמעותי ביותר בנסיעות לחו"ל הוא זה שמופעל עלינו על ידי המעגל הקרוב ביותר שלנו. הם אלה שעושים לנו הכי הרבה חשק לנסוע - וזה השיווק הטוב ביותר", אומר גיל סתיו, סמנכ"ל שיווק בקבוצת ישראייר.

כתבות נוספות ב-TheMarker

המדינה העשירה שבה יום עבודה נמשך שעתיים ו-42 דקות

החומה הסינית, מאחורייך: הפרויקטים הלוהטים הבאים

נתב"גצילום: דודו בכר

אבל אי אפשר להאשים רק את הרשתות החברתיות. "נסיעה לחו"ל נהפכה לדבר הרבה יותר נגיש לרבים מאתנו", מוסיף סתיו. "רפורמת השמים הפתוחים, והתחרות שהיא יצרה בין חברות התעופה, גרמה להורדת מחירים. אם השנה לא נחווה מבצע דומה לצוק איתן, ומחירי הדלק ימשיכו לרדת - ויורידו גם את מחירי הטיסות - נראה גידול של 18%-15% במספר היציאות לחול לעומת 2014".

השינוי שנוצר הוא לא רק כלכלי, אלא גם תרבותי, ונראה כי חופשה בחו"ל כבר לא נתפשת כמותרות - אלא כמוצר צריכה בסיסי למדי. "ההיבט הפסיכולוגי משמעותי מאוד בהחלטה לנסוע לחו"ל", מסבירה דנה לביא, משנה למנכ"ל הדקה ה-90. "כשיש תחושה פחות יציבה, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה ביטחונית, הצורך לטוס לחו"ל ולהתנתק הופך למשהו קיומי, אנשים הופכים את הנסיעה לצורך בסיסי".

המספרים תומכים בתחושות אלה: מ-2004 חלה עלייה במספר היציאות לחו"ל של ישראלים, אבל את העלייה המשמעותית ביותר רואים בשנתיים האחרונות. בעוד שב-2012 נרשמו 4.3 מיליון יציאות לחו"ל של ישראלים, ב-2014 נרשם מספר שיא של 5.2 מיליון יציאות לחו"ל - עלייה של 9% לעומת 2013 ושל 20% לעומת 2012.

עלייה זו מפתיעה במיוחד לנוכח העובדה שביולי־אוגוסט השנה התחוללה בישראל מלחמה. מבצע צוק איתן הוביל לביטולי חופשות ולהימנעות מהזמנה של חופשות עתידיות, דווקא בחודשי הקיץ שהם שיא הפעילות בענף. המשמעות היא, שאלמלא צוק איתן נתוני היציאות לחו"ל של ישראלים ב-2014 היו יכולים להיות גבוהים עוד יותר ולהגיע ל-5.5 מיליון יציאות, המשקפים עלייה של 15% לעומת 2013. הערכות אלה מתבססות על הציפיות שהיו בענף התיירות לפני המבצע, לאור נתוני המחצית הראשונה של 2014, שבה נרשמה עלייה של 12% לעומת המחצית הראשונה של 2013.

מה מקור הגידול החד ביציאות הישראלים לחו"ל? גילוי מעניין שעולה מנתוני הלמ"ס הוא שחל זינוק משמעותי ביציאות לחו"ל בקרב ישראלים בני 65 ומעלה. בעוד 
שב-2009 נרשמו 339.5 אלף יציאות לחו"ל בקבוצת הגיל של 65 ומעלה, ב-2013 נרשמו 512.4 אלף יציאות.

לעתים משתלם יותר מחופשה בישראל

לדברי גלית זכאי, מנהלת השיווק של אשת טורס, גורם נוסף לעלייה במספר היוצאים לחו"ל, הוא המחירים בבתי המלון בישראל."המחירים בבתי המלון בישראל שמרו על יציבות ונותרו גבוהים השנה, מכיוון שהיתה תנועה יפה של תיירים במחצית הראשונה של 2014 - וככל שיש ביקוש גבוה יותר, כך המחירים גבוהים יותר". סתיו מוסיף כי "כשמשווים את מחיר הנופש בישראל לעומת בחו"ל, במקרים רבים מגלים שהמחיר דומה, ומעדיפים חופשה בחו"ל".

גם להיבט הדיגיטלי יש תפקיד מרכזי בעלייה במספר היציאות לחו"ל, מעבר לדיבורים ולתמונות ברשתות החברתיות. "לצרכנים יש יותר מקורות מידע שמאפשרים להשוות מחירים ולבדוק מה המחיר המשתלם ביותר לטיסה או למלון, וכך היד קלה יותר על הדק ההזמנה", אומר זיו רוזן, מנכ"ל חברת גוליבר. "המוצר שנקרא חופשה בחו"ל ההפך לנגיש יותר".

לדבריו, "גם לסמארטפונים יש חלק משמעותי בזה - לאנשים קל יותר להזמין נופש, הם לא צריכים לחכות כדי להגיע למחשב בערב, ויכולים לברר מחירים בכל מקום ובכל זמן. אנשים מקבלים כל הזמן התראות והודעות בסלולרי מאפליקציות שמציעות דילים וטיסות בחו"ל. הם כבר לא צריכים להתאמץ, המידע מגיע אליהם".

לדבריו, "המרחק בין הרצון לטוס לעצם הזמנת הטיסה מתקצר - כשהמחיר אינו גבוה, פשוט מזמינים. טיסה לחו"ל נהפכה למוצר שלא דורש היערכות מיוחדת או קבלת החלטת כבדת משקל".

טסים עם חובות

עם זאת, מחירי החופשות בחו"ל הם עדיין הוצאה לא מבוטלת, ולא כל הישראלים זוכים לעבור בשערי הדיוטי פרי של נתב"ג וליהנות מחופשה בחו"ל. לפי נתוני הלמ"ס, למרות העלייה במספר היציאות של ישראלים לחו"ל, עדיין רבים נשארים בארץ - ורק 2.8 מיליון איש מכלל אוכלוסיית ישראל יצאו ב-2014 לחו"ל - עלייה של 6% לעומת 2013; מהם, 84 אלף הם ישראלים שגרים בחו"ל ובאו לביקור מולדת. כמיליון ישראלים טסו לחו"ל פעמיים או יותר במהלך השנה, בעוד שהשאר יצאו לחו"ל פעם אחת במהלך השנה.

יוסי אש, מנכ"ל אש לידור פילוסוף, חברה לייעוץ ואימון כלכלי למשפחות ויו"ר איגוד היועצים לכלכלת המשפחה, אומר כי "נסיעה לחו"ל נהפכה לחלק מהחיים השוטפים. אם פעם זה היה משהו יוצא דופן, כיום זה כבר לא. אצל חלק גדול מהמשפחות שאנחנו פוגשים מדובר בנסיעות בעלות נמוכה יחסית, אך הן עדיין יכולות להכניס משפחה לבור כלכלי אם זה לא חלק מתכנון.

"טיפלתי במשפחה שהיתה בחובות והיה לה קשה מאוד להיחלץ מהם, אבל לפני שהם נכנסו לצמצום כלכלי הם הזמינו טיול לחו"ל ב-30 אלף שקל, הם רצו לעשות את הטיול הזה לפני שהם עוברים לצמצום, וזה הוסיף על העול הכלכלי שלהם לשנים הבאות".

לדבריו, "בכלכלת משפחה יש הוצאות להווה ויש הכנות לעתיד. יש משפחות שאוכלות את החסכונות לעתיד או לא חוסכות, וכך מעלות את הצרכנות בהווה. רמת החיסכון ירדה מאוד בשנים האחרונות - אם בשנות ה-60-70 חסכו 13% מההכנסה, כיום משפחות חוסכות 3% בממוצע מהכנסה שלהן, כשבפועל הן צריכות לחסוך 5%-10% לעתיד".

איילת השחרצילום: איילת השחר

"זה קשור לעידן המודרני, שבו מקדשים את ההווה על חשבון העתיד ומנסים לחיות מעל היכולת שלנו. לכן נכנסים למינוס, שוברים חסכונות, לוקחים הלוואות, קונים ב-24 תשלומים, כשלפעמים זה נראה בסדר, אבל המשמעות היא שבשנתיים הקרובות שיעבדת את ההכנסה שלך".

אש טוען כי נסיעה לחו"ל אינה דבר פסול לכשעצמו, אבל אם עושים זאת, צריך לוותר על הוצאה אחרת, למשל החלפת מכונית או קניית בגדים. "אי־אפשר גם את זה וגם את זה, ומי שחושב שאפשר ומוציא מעבר ליכולות שלו - סופו להסתבך ולהידרדר במדרון תלול".

השתתפה בהכנת הכתבה: נעה נבט

"אם אני לא טסה שלוש פעמים בשנה - איכות החיים שלי נפגעת"

איילת השחר־סיידוף, אשת עסקים, ורם קואנקה, צייר, הורים לשלושה ילדים ממושב פתחיה

לאן טסו ב-2014? ההורים טסו בפברואר בברלין, ביוני נסעה כל המשפחה לרודוס ובספטמבר נסעה השחר־סיידוף עם חברותיה לאמסטרדם.

מצב כלכלי: ההכנסה למשק הבית היא 20-30 אלף שקל נטו בחודש. אין מינוס.

כמה עלו החופשות? 28 אלף שקל בשנה.

משפחת חןצילום: משפחת חן

למה לא לנפוש בישראל? "אם אני לא טסה שלוש פעמים בשנה, איכות החיים שלי נפגעת. זה בראש סדר העדיפויות שלי. כשיוצאים לחופשה בישראל נשארים מחויבים לתקשורת האינסופית, שמחייבת אותנו להיות זמינים כל הזמן, ובחו"ל אפשר להתנתק, זה לגיטימי לא לענות לוואטסאפ ולמיילים".

על הטיסה השנתית עם החברות מדברת השחר־סיידוף בקול מתמוגג מאושר. "החופשה הזו היא החשובה ביותר, וזו כבר מסורת של שלוש שנים - אני לא מוותרת עליה אף פעם. רק שם יוצא לי לא להיות אמא של אף ולא אשה של אף אחד, ואני יכולה לבחור מי אני רוצה להיות. אנחנו טסות כמה ימים אחרי שהילדים חוזרים לבית הספר והמחירים צונחים. עם בן הזוג אני טסה בחורף ואת הילדים אנחנו לוקחים לנופש רגע לפני שהקיץ מתחיל".

בשנים האחרונות הטיסות לחו"ל נהפכו לתכופות יותר, אך הן עדיין לא חורגת מהתקציב החודשי. "כדי לטוס לחו"ל אני מעדיפה לקנות פחות בגדים וללכת לפחות למסעדות ולנהוג על מכוניות לא חדשות. אנחנו מנהלים כלכלת בית מתוך אחריות, פועלים רק עם כסף שיש לנו וזה מאפשר לנו כל הזמן לפעול בנינוחות. אנחנו חיים רק בפלוס, ולא במינוס. כדי לא להגיע למצב של מינוס, הלכתי לבנק וביקשתי שלא ייתנו לי מסגרת. המשמעות היא שכדי לטוס לחו"ל אנחנו חוסכים, ורק כשיש לנו אותו נוסעים לחופשה".

"שום חופשה בישראל לא תעשה לי את הריגוש הזה של נסיעה לחו"ל"

משפחת חן - רוני עובדת סוציאלית, ואורן מנהל פרויקטים בחברת בנייה, הורים לארבעה ילדים ממיתר

לאן טסו ב-2014? במארס נסעו רוני ואורן לברלין, בחגי תשרי המשפחה היתה חודש בתאילנד, בקיץ בילו שבועיים בכרתים, ובדצמבר תיכננה רוני חופשה עם חברות, אך הטיול התבטל בשל סיבות אישיות. רוני מתכננת לטוס בחודש הבא לרומא, ביחד עם אביה ואחותה ("על הטיול הזה אבא משלם").

מצב כלכלי: "המשכורות לא רעות בכלל, אבל אני בזבזנית ואנחנו במינוס תמידי".

כמה עלו החופשות? כ-70 אלף שקל.

למה לא לנפוש בישראל? "זה ניתוק מוחלט עבורי. שום חופשה בישראל לא תעשה לי את הריגוש הזה של נסיעה לחו"ל, בין אם זה עם ילדים או עם בעלי. זה נותן לי אוויר להמשיך הלאה", אומרת רוני.

אנה קורובקין

את הבוקר שלה מתחילה רוני בגלישה באתרי הדילים של חברות התעופה בחיפוש אחר דיל אטרקטיבי, בדומה לזה שמצאה לברלין. "אני מוצאת הרבה פעמים דילים טובים. את החופשה לברלין סגרתי אפילו מבלי לשאול את בעלי. היא עלתה 2,600 שקל לשנינו לארבעה לילות, כולל מלון במיקום מעולה. כשחזרנו הוא אמר לי שדילים כאלה אני לא צריכה לשאול אותו, פשוט להזמין".

את החופשה בתאילנד מימנה המשפחה באמצעות הלוואה ,שהיא למעשה תוספת להלוואה שהם כבר לקחו לבניית הבית שלהם. "אני בגישה אחרת בחיים - לא מחכה לפנסיה כדי לנסוע. אני יודעת שצריך לחשוב על העתיד, אבל לא יכולה לוותר על נסיעות. אמא שלי נפטרה לפני כמה שנים, והבנתי שצריך לעשות את מה שאוהבים כאן ועכשיו, ולא לדחות דברים - כי לא יודעים מה יהיה מחר. אני לא חוסכת מעצמי כלום וגם לא מהילדים. מזל שיש לי את בעלי שמאזן אותי קצת".

לדבריה, "החיים במינוס לא מטרידים אותי, לעומת בעלי, שלא ישן בלילה. גם אם הייתי מוצאת את הדיל ההוא לברלין ב-4,000 שקל הוא לא היה שובר אותנו כלכלית. אפשר לשלם בכמה תשלומים, זה לא שהמינוס שלנו זה מהנסיעות לחו"ל".

"לנפוש בישראל? זה לא משתלם מבחינה כלכלית"

אנה קורובקין, מנהלת מדיה בגוף תקשורת, רווקה מתל אביב

לאן טסה ב-2014? ביוני טסה לחמישה ימים לאמסטרדם ובספטמבר טסה לשבוע בברצלונה.

מצב כלכלי: עם הלוואות של עד 10,000 שקל.

כמה עלו החופשות? כ-9,000 שקל.

למה לא לנפוש בישראל? "זה לא משתלם מבחינה כלכלית, כי אפשר להוציא סכום זהה לסוף שבוע בישראל כמו לסוף שבוע בפראג ולקבל תמורה טובה יותר. באופן כללי, כיף לחוות תרבות אחרת ולראות דברים חדשים. המדינה שלנו קטנה ומצומצמת וכולנו כבר היינו באילת, בכנרת ובים המלח. העולם הוא גדול ואני רוצה לראות דברים חדשים".

קורובקין, שסיימה באחרונה את לימודי התואר שלה, גרה בשכירות בתל אביב. "אני מוותרת על הרבה דברים אחרים בשביל שבוע בחו"ל פעמיים בשנה, ואחר כך משלמת עליו במשך חודשים, אבל זה שווה את זה. מבחינתי, לאכול במסעדת גורמה זה מותרות - אבל טיול בחו"ל זה בסיסי".

"צריך לראות עולם, ליהנות ולטרוף הכל. מתי אעשה את הטיולים האלה? כשיהיו לי ילדים? עכשיו זה הזמן, וגם כשאין כסף, אז מוצאים כסף. גישה של 'אני לא טס לחו"ל כי אין לי כסף' היא לא נכונה בעיני, כי יש לזה פתרון. אם המשמעות של תשלום עבור החופשות היא מינוס בבנק, אז לא הייתי טסה - אבל הפתרון של הלוואה מתאים לי, כי אני יודעת שאצליח להחזיר אותה. אני מצטמצמת - את עיקר הקניות אני עושה בחו"ל, כך שבעצם לא קונה בגדים בישראל, לא יוצאת לחופשות בארץ, פחות אוכלת בחוץ וגם נעזרת בהורים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker