סנטה קלאוס בחיפה: הערים המעורבות בישראל נהנות מכל החגים - ומההכנסות - תעופה ותיירות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סנטה קלאוס בחיפה: הערים המעורבות בישראל נהנות מכל החגים - ומההכנסות

הערים המעורבות חוגגות בלי להתנצל וגם היהודים מגיעים בשמחה: "זה לא עניין של דת, אנחנו באים בשביל האווירה"

2תגובות

לא בטוח מה היה חושב דוד בן גוריון, לו היה יודע שהשנה עיריית חיפה קישטה את השדרה בעיר הנקראת על שמו בעצי אשוח, לכבוד חג המולד שחל בשבת הבאה. מדי שנה בתקופה הזו אזור ואדי ניסנאס עוטה חג, כולל כל הסממנים המוכרים: נורות צבעוניות, פתיתי שלג, קישוטים והמון בובות סנטה קלאוס, לצד עץ אשוח גדול, שכמו בשנה שעברה יהיה עשוי בקבוקים ממוחזרים. את כל אלה מגיעים לראות תיירים רבים, רובם המכריע דווקא ישראלים יהודים, שרוצים לצד הסופגניות לראות גם איש שמנמן עם זקן לבן שמחלק מתנות.

עיריית חיפה היתה הראשונה להפנים את מה שערים מעורבות אחרות קולטות רק בשנים האחרונות. זה 18 שנה העירייה פועלת ביחד עם תושבי הוואדי למינוף חג החנוכה היהודי וחג המולד הנוצרי לטובת התיירות בעיר. "החג של החגים", כך קוראת העירייה לאירועי החגים, נערך במשך ארבעה סופי שבוע רצופים בדצמבר, בהם מפעילה העירייה הפנינג ענק בוואדי ניסנאס, הכולל תאטרון ומופעי רחוב, סדנאות לילדים, יריד דוכנים, וכמובן פינת צילום עם סנטה קלאוס.

בשנה שעברה נרשם שיא של מבקרים באירועי "החג של החגים" בחיפה, שמשכו אליהם כ-200 אלף מבקרים. השנה, הצפי הוא שהמספרים יכפילו את עצמם ל-400 אלף מבקרים, גם בגלל התהודה הרבה וגם כי לעומת שנה שעברה, שבה האירועים חלו רק בשבת, השנה נמתחה החגיגה גם לימי חמישי ושישי.

אי–פי

"ידעתי שזו התקופה של הכריסמס, אבל לא תיארתי לעצמי שיהיה לזה ביטוי כל כך משמעותי ברחוב", מספרת לימור מהרצליה, שהגיעה עם בן זוגה בשנה שעברה לחיפה לסוף שבוע רומנטי במלון בוטיק טמפלרס בעיר, ללא כל תכנון לקחת חלק בחגיגות ובלי לדעת מה מחכה להם. "התחושה היתה מטורפת, של חלום. בכל מקום שאליו מפנים את העין רואים משהו שהוא שונה מהתפאורה היומיומית הרגילה. כמו יום העצמאות, אבל אחרת. ממש מרגישים שהולכים בסרט".

לדבריה, במהלך כל השהות בעיר היתה הרגשה שהיא בכלל לא בחיפה אלא בעיר אירופית. "זה היה עד כדי כך חזק, שכל הזמן אמרתי לבן הזוג שלי משפטים שהתחילו ב'כשנחזור לארץ', כאילו אנחנו באמת בחו"ל. שומעים את כל השפות מסביב - אנגלית, ערבית, עברית - ומה שלא תהיה הדת שלך, זה בסדר, ההרגשה היא שהכל מקובל".

מעבר לחגיגה ולאווירה הטובה בעיר, הרבה כסף מונח על הכף. לא בכדי משקיעה העירייה בחגיגות 1.5 מיליון שקל מתוך תקציב שמסתכם ב-4 מיליון שקל (שאר הסכום מגויס מתרומות וארגונים חיצוניים). "מדובר במשמעויות כלכליות נרחבות של אנשים שמשאירים בעיר את כספם, מוציאים לנו שם טוב, וגם שבים אלינו בעתיד", אומר יונה יהב, ראש עיריית חיפה.

המסעדות בחיפה מדווחות על פדיונות של עד 30% יותר בסופי השבוע של דצמבר לעומת סופי שבוע בחודש רגיל, ובתי המלון הגדולים, אף כי אינם מקושטים ברוח חג המולד מטעמי כשרות יהודית, מדווחים על תפוסה מלאה. "לסוף השבוע הבא של חג המולד נשארו לי רק 15 חדרים מתוך 100 שיש לנו", אומר הרצל לוי, מנכ"ל מלון קראון פלזה חיפה. "אנחנו בדרך כלל מלאים בסופי שבוע, אבל אף פעם לא מלאים שבוע וחצי לפני סוף השבוע, אלא רק כמה ימים לפניו".

"אין ספק שמדובר בתנופה רצינית לבעלי העסקים בחיפה, כשמגיעים אליה כל כך הרבה אנשים מחוץ לעיר", אומר אסף רון, מנכ"ל בית הגפן, המרכז הערבי-יהודי בחיפה, שמפיק את אירועי "החג של החגים" עבור העירייה.

רון מספר כי בעקבות ההצלחה בשנים הקודמות, השנה הורחבה הפעילות גם אל מחוץ לגבולות ואדי ניסנאס והמושבה הגרמנית: "הוצאנו קול קורא למוזיאונים ולגלריות בעיר שיפתחו תערוכות חדשות, ו-20 גלריות עצמאיות הצטרפו אלינו".

בעלי העסקים בחיפה מוכנים להשקיע לא מעט כדי למשוך אליהם לקוחות בחג. פאדי, הבעלים של מסעדת דוזאן בחיפה, קנה גופי תאורה מיוחדים בעלות של 3,000-5,000 דולר מחו"ל, רק כדי שהמסעדה שלו תיראה הכי מיוחדת. "כל חיפה מדברת על איך שהמסעדה שלי נראית. כולם קונים את מה שיש בישראל, ואצלי תמיד יש דברים אחרים ושונים", הוא אומר. לדבריו, השנה המסעדה מקושטות בדמויות של איילים מוארים.

מי שלא טורח לייבא קישוטים מחו"ל, יגלה שקניית הקישוטים בישראל כרוכה בעלויות לא קטנות. "סידרנו בחלון הראווה של המסעדה כ-300 כדורים מוארים קטנים, בגודל של תפוח, שעלו לי 6,000 שקל. השנה גם קניתי עץ אשוח מלאכותי חדש, שעלה לי 3,000 שקל. הכל כדי להיות יותר יצירתיים מאחרים", אומר מנהל אבו-נוארה, הבעלים של מסעדת פייסיס. מעבר לכך, המסעדה אפילו שוכרת שחקן שמתחפש לסנטה קלאוס ומשמח את המבקרים במסעדה.

ויקטור חג'אר, יו"ר ועד ואדי ניסנאס, טוען כי בעלי עסקים רבים אינם מרוויחים מהפעילות בחג: "בעלי עסקים כמו מכולות וירקנים, או בעלי חנויות טקסטיל, כמוני, למעשה מפסידים כסף באותן שבתות, כי סוגרים את הכניסה לוואדי. הלקוחות הרגילים שלנו לא יבואו לעשות אצלנו את הקניות היומיומית שלהם. הם לא יסחבו 10 ק"ג ירקות, כשצריך ללכת קילומטרים ברגל כי אין כניסה לכלי רכב".

לדבריו, רבבות בעלי העסקים באזור מתמקדים בתקופת החג בדוכני מזון, שבהם הם מוכרים בין היתר כנאפה, פיתות עם זעתר ולבנה. "אנחנו פותחים דוכנים למכירת מיצים טבעיים או בשר על האש, רק בשביל ההכנסה היומית, ואז לא יוצאים בהפסדים גדולים מדי", אומר חג'אר.

היוזמה לחגיגה בחיפה משותפת לעירייה ולתושבי שכונת ואדי ניסנאס, שמתגייסים באופן מלא לחגיגה: מקשטים, מארחים ופותחים דוכנים למכירת מזון ושתייה. לדברי התושבים, "החג של החגים" מהווה מבחינתם סימן לדו-קיום של שלוש הדתות וסוג של חוויה אופורית.

"חיפה היא המקום היחיד בעולם שזה יותר ממאה שנה מנהל חיים משותפים בין ערבים ויהודים בהצלחה לא מבוטלת", אומר יהב. "זו הסיבה להצלחה של האירוע השנתי הזה".

בירושלים לא מדברים על דו-קיום

בירושלים, כמובן, הכל רגיש ומורכב הרבה יותר, בעיקר בימים אלה, כשכתובות נאצה מרוססות על גבי קירות בעיר וכשצירוף המלים דו-קיום נשמע כמו חלום רחוק. "ירושלים לא יכולה לעשות מה שחיפה עושה, כי בחיפה יש מסורת גדולה של פלורליזם וסובלנות שלא קיימת בירושלים", אומר ד"ר אמנון רמון ממכון יד יצחק בן-צבי בירושלים, חוקר במכון ירושלים לחקר ישראל, המתמחה בנצרות ונוצרים בירושלים.

עם זאת, גם בירושלים נחגג הכריסמס, בעיקר בעיר העתיקה. כמו במלונות הגדולים בחיפה, כך גם בירושלים, המלונות נטולים סממנים נוצריים.

"אם נעשה את זה, יבטלו לנו את הכשרות", אומר אריאל רוטשטיין, מנכ"ל התאחדות המלונות בירושלים. "יש דיקטטורה דתית בעניין הזה. הרבנות הראשית אפילו שלחה למלונאים מכתב תזכורת, כדי שלא נתבלבל חלילה. מזכירים לנו שמבחינת הכשרות אסור לנו להציג סממנים נוצריים במלון".

עם זאת, מי שיסתובב במזרח ירושלים בערב חג המולד, יראה המון ישראלים שמסיירים בין הכנסיות - עד כדי כך, טוען רמון, שבחלק מהכנסיות רואים יותר יהודים מאשר נוצרים.

"זה קשור למצב הנוצרים בירושלים - 15 אלף נוצרים, שהם 1.9% מהאוכלוסייה בעיר. חלק מהכנסיות, שיודעות שהיהודים באים, מדפיסות דפים עם הסברים על התפילה ועל המשמעות של החג בעברית", אומר רמון.

ואולם, בל תטעו, עיריית ירושלים אינה קשורה לפעילויות האלה ומדובר ביוזמה מקומית של הכנסיות. בעיר העתיקה הכנסיות כבר עובדות לפי תוכנית מובנית, ומתברר שהן יודעות לנהל את החגיגות שלהן לבד.

סיורים נוספים בעיר העתיקה אפשר לעשות באופן עצמאי או דרך גופים מקצועיים, כמו יד יצחק בן-צבי, בית שמואל ואחרים.

מה בכל זאת עושה עיריית ירושלים לטובת חג המולד? היא קישטה את עמודי התאורה בדרך הצליינים המובילה לבית לחם ובעוד אזורים, והיא תחלק עצי אשוח בחינם לתושבים הנוצרים.

השנה, התיירים והמבקרים שיגיעו לירושלים בסופי השבוע של דצמבר ייתקלו דווקא באלמנטים נוצריים בתוכנייה של פסטיבל אירועי "חמשושלים". הסיבה: בשש השנים האחרונות הפסטיבל, הכולל אירועי תרבות, מופעים ואטרקציות, התקיים רק בשלושת השבועות הראשונים של דצמבר. השנה, חג החנוכה חל בסוף דצמבר ובחפיפה עם חג המולד, ומארגני האירוע נאלצו להמשיך את אירועי "חמשושלים" שבוע אחד נוסף.

"השנה לוח השנה מאפשר לנו להכניס גם אווירה חגיגית של הכריסמס יחד עם אווירת חג החנוכה", אומרת שרה מלכה, המנהלת האמנותית והמפיקה של אירועי "חמשושלים". מלכה מונה בין היתר סיורים בסמטאות הרובע הנוצרי, המקושט באורות החג, ביקור בכנסיות, ומזמור לחג בערב חג המולד בלובי של ימק"א.

האם הדו-קיום הדתי ימשיך לככב גם בתוכנייה של שנה הבאה? עדיין לא ברור. "אנחנו נסיק מסקנות אחרי האירוע של השנה, ונראה מה יהיה בשנה הבאה", אומרת מלכה.

נצרת: עץ האשוח הגבוה בישראל

בנצרת, העיר שבה גדל ישו, נזכרו רק לפני שנה להיכנס לחגיגה. עד לפני שנה, אפילו לא היה אירוע של הדלקת עץ האשוח באופן רשמי, כי אף גוף לא הפעיל את היוזמה הנהוגה והרווחת בכל העולם. בדיעבד, נראה כי תושבי העיר והסביבה היו צמאים לאירוע כזה: "לפני שנה עשינו את האירוע בפעם הראשונה, והמשטרה כמעט הכניסה אותי לבית סוהר", צוחק טארק שחאדה, מנכ"ל עמותת נצרת לתרבות ותיירות, שאחראית יחד עם העירייה ומועצת העדה האורתודוכסית לאירועי החג. "אני הייתי חתום על הרישיון של האירוע, ציפיתי שיהיו לכל היותר אלף איש בכל רגע נתון, ובסוף היו 7,000 איש. אמרתי למפקד המשטרה שאני הזמנתי רק אלף איש, ושאם הוא מסוגל שיסלק הוא את השאר".

"הרבה דברים תלויים בפיתוח המצב הכלכלי והתיירותי בעיר", מסביר סוהיל דיאב, דובר עיריית נצרת, שמסביר מדוע רק בשנה שעברה החלה העירייה להשקיע באירועי חג המולד. "התיירות בעיר היתה בדעיכה לאחר מלחמת לבנון השנייה ומבצע עופרת יצוקה, ואי אפשר היה לפתח את הענף. אנחנו תלויים בהרגשת הביטחון באזור, וההרגשה הזו לא איפשרה לנו להתקדם". אבל בשנים האחרונות, לדבריו, ניכר שינוי: "יותר מחצי מהתיירים המגיעים לישראל מבקרים בנצרת, והתפוסה השנתית במלונות ב-2010 היתה 83%. יש ממש התעוררות".

השנה נראה כי עיריית נצרת מנסה לכפר על הזמן האבוד, ומציגה את עץ האשוח הגבוה בישראל, המתנשא לגובה של 19 מטר. אירוע הדלקת האורות יתקיים ברחבת הכנסייה האורתודוכסית, ואמורים להשתתף בו כ-20 אלף איש. בנוסף ייהנו המבקרים מאירועי ה"כריסמס מרקט" שנפתחו אתמול - ארבעה ימים שבהם דוכני שוק יציעו את מטעמי העיר ועבודות פולקלוריות, וייערכו בין היתר מופעי ריקוד וסדנת תיפוף על דרבוקות.

בערב חג המולד עצמו תתקיים בעיר תהלוכה, שתעבור דרך רחוב פאולוס השישי ותימשך על פני כארבעה קילומטרים. בתהלוכה, שבה השתתפו בשנה שעברה יותר מ-50 אלף איש, ישתתפו השנהתנועות הנוער של נצרת ויותר מ-30 גופים ציבוריים, בהם להקות מוסיקה ופולקלור.

כמו בחיפה, גם בנצרת בתי העסק מדווחים על עלייה בפדיונות. חי גאליס, סמנכ"ל השיווק של מרכז ביג פאשן בעיר, שנחשב לאחד המקומות הבולטים לקניות לקראת החג באזור, מספר על עלייה של כ-30% בפדיון המכירות בתקופה הזו בשנה שעברה.

כדי למשוך את הלקוחות ולהעניק להם את החוויה האמיתית של כריסמס, העסקים בנצרת משקיעים מאות אלפי שקלים: "רק הקישוטים ועצי האשוח עלו לנו 100 אלף שקל. בנוסף, עובד שמחופש לסנטה קלאוס מחלק מתנות לילדים בשעות אחר הצהריים במשך עשרה ימים לפני החג".

בתי מלון בנצרת, כמו מלון רימונים המעיין, אכסניית פאוזי עזאר, וילה נצרת ואחרים, שלא זקוקים לתעודת כשרות ולכן קישטו את המלונות לקראת חג המולד, מדווחים על תפוסה מלאה. "אנחנו תמיד מלאים בסופי שבוע, אבל אם בשנים קודמות היו יכולים להיכנס אלינו באופן ספונטני והיה מקום, כיום זה כבר לא המצב ושבועיים לפני החג אני מלא", אומר מעוז ינון, מנהל אכסניית פאוזי עזאר.

ראובן אלקס, מנכ"ל רשת רימונים שמפעילה את מלון רימונים המעיין בעיר, מספר כי ההבדל העיקרי משנים קודמות הוא הגעתם של ישראלים-יהודים לעיר: "לפני חמש-שש שנים בתקופה הזו לא היו כל כך הרבה ישראלים, וכיום המלון בחג המולד הוא הוא בתפוסה מלאה רק של אורחים יהודים".

תהילה ברמן, שהגיעה בשנה שעברה לנצרת בחג המולד ומתכוונת להגיע גם השנה, מנסה להסביר את המשיכה לחג הנוצרי: "אני ישראלית יהודיה, לא חוגגת את חג המולד ולא נוסעת לנצרת בשביל זה. זה לא העניין של חג המולד, אלא העניין של שמחת החיים לשמה. זה כיף לא נורמלי להיות שם ולחוות את זה. אנחנו באים בשביל האווירה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#