"כל עוד האונייה שטה, הישראלים לא יוצאים מהקזינו"

אחרי שחברות הקרוזים נמנעו מלהגיע לישראל בגלל המצב הביטחוני, התחום חווה התעוררות ■ סמנכ"ל השיווק של MSC קרוז מסביר למה המלונאים לא אוהבים את החברה שלו ומפציר לקדם רכבות מהירות לירושלים

רינה רוזנברג קנדל
רינה רוזנברג קנדל
אונייה של MSC קרוז. "אלה שנוסעים עם ילדים לא ישאלו על גודל החדר ולא יעניין אותם איזה אוכל יוגש בספינה"
אונייה של MSC קרוז. "אלה שנוסעים עם ילדים לא ישאלו על גודל החדר ולא יעניין אותם איזה אוכל יוגש בספינה"צילום: ארז סימון
רינה רוזנברג קנדל
רינה רוזנברג קנדל

לפני כשנה קיבל סוכן נסיעות מאשדוד שיחת טלפון מאחד הלקוחות הקבועים שלו, שהתעניין בחופשה בברצלונה. הסוכן התלבט, ואז סיפר לו על חופשה בת שבוע במלון שמצויד בספא, בבריכה ובקזינו, והבטיח שיקבל חדר עם נוף לים. הלקוח התלהב וביקש לסגור את העסקה - ורק אז עידכן אותו הסוכן שמדובר בחופשת קרוז.

"הלקוח בכלל לא חשב על האפשרות של קרוז, והסיפור הזה מבהיר עד כמה המלה הזאת היא מגבלה עבורנו", אומר אנג'לו קאפרו, סמנכ"ל השיווק של חברת MSC קרוז בראיון ל-Markerweek. "הבעיה הכי גדולה שלנו היא שכל הדברים שיש לנו להציע לאורחים נמצאים תחת הכותרת קרוז, שזה תחום נישתי שמאוד קשה להסביר, וזה משהו שאנחנו צריכים להילחם בו - כי 'קרוז' לא אומר כלום לאנשים ולא מספר את הסיפור המלא של החופשה שמאפשרת להם לקרוא ספר, ללכת למסעדה ולבלות בדיסקוטק במקום אחד. זה כמו עיר".

MSC קרוז היא חברת השיט הפרטית הגדולה בעולם, ומשרדיה הראשיים ממוקמים בשווייץ. בימים אלה היא חוזרת לשלב את ישראל במסלולי השיט שלה לתקופת החורף, שייצאו מאיטליה, לאחר שבעשור האחרון נמנעה מכך. באוניות אלה צפויים להגיע לישראל כ-30 אלף תיירים מכל העולם.

קרוז
קרוז. "תחום נישתי שקשה להסביר"צילום: בלומברג

למה אתם חוזרים רק עכשיו?

קאפרו: "אנחנו כל הזמן בודקים מה היעדים המועדפים על הנוסעים שלנו, וישראל היא בין היעדים המובילים לצד ונציה, ברצלונה ואיסטנבול. במשך תקופה ארוכה בחנו את האפשרות לחזור הנה, אבל בסופו של דבר זה תלוי בתחושת הביטחון של הנוסעים שלנו כלפי היעד. קיבלנו את ההחלטה לחזור לישראל כבר לפני שנתיים, אבל מיישמים כעת, כי ככה זה בענף הקרוזים - ההחלטה לגבי המסלולים והיעדים מתקבלת זמן רב מראש".

מה היה החשש?

"במקרה של שינוי במסלול בגלל הרעה במצב הביטחוני, ייגרם לנו נזק משמעותי כי לקוחות יבטלו, וזאת הסיבה שלקח לנו זמן לחזור לישראל. כשאנחנו מתחילים הליך מכירה לשיט שכולל יעד מרכזי כמו ישראל, אנחנו לוקחים סיכון. זה ההבדל בין תעשיית הקרוזים לענפי תיירות אחרים. אז עכשיו אנחנו מגיעים לישראל, ולצערי אנחנו לא היחידים".

ענף הקרוזים הבינלאומיים בישראל חטף מהלומה קשה ב-2018, לאחר ששנתיים לפני כן החליטו חברות רבות לוותר על שיט במזרח התיכון לאור המצב הביטחוני הרעוע בטורקיה. השנה המגמה השתנתה, וחברות רבות החזירו את ישראל למפת היעדים שלהן.

לפני כשבוע הגיעו שתי אוניות של חברת הספנות SilverSea, יום אחרי יום, לאחר שנתיים וחצי שבהן נעדרה מחיפה. השבוע הגיעה לנמל חיפה אונייה של רויאל קריביאן, לראשונה זה שלוש שנים, היום (שבת) צפויה לעגון שם אונייה של חברת Costa השייכת לקונצרן קרניבל בבעלותו של מיקי אריסון, ובהמשך החודש תעגון בנמל אונייה של נורוויג'יאן קרוז ליינס.

בסך הכל צפויים להגיע לנמל חיפה ב-2019 כ-60 אלף תיירים - עלייה של 114% לעומת 2018. ב-2020 מספרם צפוי לגדול ל-92 אלף, וב-2021 צפוי זינוק ל-157 אלף. לעוסקים בתחום ברור שלו החברות היו מסכימות לחזור גם למצרים, המספרים היו גבוהים עוד יותר, אך המצב הביטחוני במדינה מרתיע אותן.

לעומת כ-4.5 מיליון תיירים שצפויים להגיע לישראל ב-2019, כל אחד לכמה ימים, ספק אם תיירי הקרוזים שלרוב מגיעים ללילה אחד מרגשים את ענף התיירות המקומי. עם זאת, לדברי קאפרו, כ-85% מהתיירים שמגיעים ליעד מסוים באמצעות קרוז, יגיעו אליו שוב לחופשה ארוכה יותר. "ישראל לא זקוקה לענף הקרוזים כדי שישמש שגריר שלה כי היא מוכרת בעולם, אבל מקומות פחות ידועים, כמו מלטה או סירקוזה (עיר נמל בדרום־מזרח סיציליה; רר"ק), נהנים מכך שנוסעים מגלים אותם בקרוז ורוצים לחזור אליהם".

גם ישראל צריכה עזרה בהקפצת התיירות הנכנסת אליה. משרד התיירות עודד אתכם לחזור לישראל?

"הם לא צריכים לשכנע אותנו, כי הלקוחות שלנו אוהבים את ישראל ולכן רצינו לחזור. אנחנו לא צריכים מענקים כדי להגיע לפה".

"רבים מהאנשים שמגיעים ליעד בקרוז יחזרו אליו. בנוסף, חברות הקרוזים משווקות את ההפלגות האלה בעולם ואז ישראל מקבלת קמפיין חינם"

במשרד התיירות אוהבים את התיירים שמבזבזים בישראל הרבה כסף ומגיעים אליה להרבה ימים. הם פחות מעודדים את הגעתם של מבקרי היום, שמעמיסים על תשתיות התיירות בישראל, ואפילו לא סופרים אותם בנתוני התיירות הנכנסת.

"הם צריכים להסתכל על הדברים אחרת, לא מפני שישראלים יוכלו בעתיד לעלות על האוניות שלנו כאן, זה העסק שלנו ויתרון עבורנו, אלא כי ישראל תפיק תועלות רבות אחרות מהסיפור הזה. ראשית, רבים מהאנשים שמגיעים ליעד בפעם הראשונה בקרוז יחזרו אליו לטיול. שנית, חברות הקרוזים משווקות את ההפלגות האלה בעולם, וכשהן כוללות את ישראל - המדינה מקבלת קמפיין חינם. בנוסף, ענף הקרוזים מביא לישראל תיירים 'אמיתיים', אנשים שרוצים לבקר במקומות חדשים, ולא משפחות וחברים של ישראלים שחיים כאן, שבאים לבקר אותם. זאת תיירות אמיתית".

אנג'לו קאפורו
אנג'לו קאפורוצילום: עופר וקנין

קאפרו מזכיר תועלת נוספת: כשאוניות הקרוז מגיעות לישראל, הן מספקות פרנסה לישראלים - מדריכי טיולים, נהגי אוטובוסים ועוד. "התועלת לכלכלת ישראל עצומה, ואני חושב שמשרד התיירות צריך לשים על השולחן את החשיבות של ענף הקרוזים. זה לא שהם לא רוצים את אוניות הקרוז פה, אבל אני חושב שאין מספיק הבנה של חשיבות הענף".

קאפרו מוסיף כי "התיירים שמגיעים עם אוניות הקרוז מבזבזים כאן כסף על סיורים, ואמנם אנחנו לוקחים עמלה מהנוסעים, אבל כל הארגון הוא מקומי ורבים מרוויחים מזה. בוונציה מתלוננים על תיירות יתר, אבל לא רוצים שאוניות הקרוזים יעזבו, כי הם יודעים כמה כסף התיירים האלה מביאים לעיר. תעשיית המלונות שם כמובן לא אוהבת אותנו, אבל זה כך בכל יעד שנגיע אליו, כי הנוסעים שלנו לא משלמים על בתי המלון וישנים באונייה. האהבה אלינו פוחתת עוד יותר אם האונייה נשארת לעגון לילה נוסף ביעד".

קאפרו מספר כי היעד המבוקש ביותר בקרב התיירים שיגיעו לישראל הוא ירושלים, לצד תל אביב ונצרת, ורובם יזמינו סיור מאורגן שמשווקת האונייה ולא ייצאו לטייל באופן עצמאי. "הם לא רוצים לבזבז זמן על תורים במקומות שבהם הם רוצים לבקר. אנחנו מאפשרים לנוסעים לבקר ביותר מקומות בזמן מוגבל יחסית".

גורם המעורה בענף הקרוזים מספר כי כל טיול שהחברה משווקת ביעדים בישראל יקר בעשרות אחוזים מאלה שנמכרים בנמלים אחרים, ולכן חברות הקרוזים אוהבות כל כך לשווק סיורים בישראל. לדבריו, כ-70% מהנוסעים המגיעים לישראל באוניות הקרוז מזמינים סיורים מטעם האונייה, בעוד שביעדים אחרים הם יכולים לא לרדת מהאונייה או להזמין סיור מוזל בעצמם באינטרנט. לכן אוניות הקרוז מרוויחות מהקטגוריה הזאת יותר כשהן מגיעות לישראל.

מה ישראל יכולה לעשות כדי לעודד יותר חברות קרוז להגיע אליה?

"נושא התשתיות שהמדינה מציעה לחברות הוא קריטי. עם הזמן האוניות נהפכות גדולות יותר, והנמלים בעולם מתאימים את עצמם אליהן. באחרונה רכשנו אוניות חדשות, שאנחנו אמורים לקבל בשנים הקרובות, והן יהיו גדולות מדי לנמל חיפה. אמנם זה לא הולך לקרות מחר בבוקר, אבל זה מצריך שינוי כדי לאפשר את ההגעה שלהן בעתיד הקרוב. הצי שלנו כולל 17 אוניות קרוז, ועל פי תוכנית ההשקעות של החברה, בהיקף של 13.6 מיליארד יורו, הצי צפוי להגיע ל-29 אוניות עד 2027. בנוסף, המדינה צריכה להשקיע בתחבורה היבשתית כדי להגדיל את הפיתוח של ענף הקרוזים - חיבור רכבות בין אזור הנמל הימי לערי התיירות, כמו בין חיפה לירושלים או אשדוד לירושלים, כדי לאפשר לנוסעים שמגיעים לכאן לחוות את ישראל כמה שיותר ובקלות".

מספר התיירים שהגיעו לישראל באוניות, באלפים

"חייבים סוכן נסיעות"

בשנים האחרונות יותר ויותר תיירים מזמינים כרטיסי טיסה ומקומות לינה ישירות מחברות התעופה ומבתי המלון, אך ענף הקרוזים עדיין עובד בעיקר עם סוכני נסיעות. קאפרו מסביר כי זו הדרך היחידה של חברות הקרוזים להגדיל באופן משמעותי את המכירות, ומודה כי החברה משקיעה בהפצה באמצעות סוכני נסיעות ולא באמצעות הזמנה ישירה דרך החברה.

"למעט אולי בגרמניה ובבריטניה, ענף הקרוזים הוא עדיין תחום נישה שמשקף רק כ-2.5% מנתח השוק של כלל ענף התיירות", הוא אומר, "עדיין יש הרבה סוכני נסיעות שבכלל לא התחילו למכור קרוזים, וזאת הזדמנות עבורנו: לשכנע את אותו אחד שלא חשב למכור קרוזים לעשות זאת. בסך הכל זה מוצר שקל למכור, והלקוחות מרוצים ממה שהם מקבלים. זה נהדר בשביל סוכני נסיעות, כי הם יודעים שהם מוכרים משהו שהלקוח ייהנה ממנו".

איזי ג'ט
איזי ג'טצילום: בלומברג

טלי נוי, מנכ"לית MSC קרוז בישראל, אומרת כי מאחר שמדובר בענף נישתי, הלקוח צריך יותר הסברים - "במיוחד הלקוח הישראלי, שהוא לא מומחה גדול בתחום הזה ולא יכול פשוט לבדוק באינטרנט איזו חופשת קרוז כדאי לו להזמין. הלקוח הישראלי צריך סוכן נסיעות ישראלי, שייתן לו את התשובות הנכונות ויעזור לו במקרה שמשהו קורה וצריך לשנות משהו. הוא צריך להבין מה הקרוז הכי טוב עבורו - למשל באיזו אונייה יש פארק מים לילדים שלו".

"טיסות לואו-קוסט מאפשרות לנוסעים להגיע ליעד שממנו אנחנו יוצאים לשיט, במחיר הנמוך ביותר. אם הם רואים שיש טיסה זולה לברצלונה הם יכולים לצאת לשיט משם"

נוי מסבירה כי "יש כל כך הרבה אפשרויות באירופה. המטרה שלנו היא שלקוח שמזמין אצלנו קרוז פעם אחת יחזור אלינו בעוד שנה או שנתיים, ולכן אנחנו חייבים לוודא שהנוסע יקבל את ההחלטה הנכונה לגבי הקרוז שהוא מזמין, ואנחנו בטוחים שאת ההחלטה הנכונה הוא יקבל רק באמצעות סוכן הנסיעות, כי קשה להחליט לבד".

אתה צופה שההתנהגות הצרכנית הזאת תשתנה?

קאפרו: "לא יודע להגיד, זה תלוי בלקוחות. כבר כיום יש כאלה שמעדיפים להזמין בעצמם, אבל למעט בארה"ב, שם הידע לגבי שוק הקרוזים גבוה יותר, שיעור ההזמנות הישירות בתחום הזה ברחבי העולם הוא נמוך. גם כשיש מקום שבו רווחות ההזמנות הישירות, נציגי השירות במרכז ההזמנות עובדים קשה, כי עדיין צריך שמישהו יסביר את המוצר".

אפשר למצוא טיסות לואו-קוסט לאירופה במחירי רצפה וליהנות מחופשה עירונית בזול, בעוד הקרוזים עולים אלפי שקלים. ירידת מחירי הטיסות מהווה סיכון עבורכם?

"להפך. טיסות לואו-קוסט מאפשרות לנוסעים הישראלים להגיע לכל יעד שממנו אנחנו יוצאים לשיט, במחיר הנמוך ביותר. אם הם רואים שיש טיסה זולה לברצלונה הם יכולים לצאת לשיט משם, ואם דווקא הטיסה הכי זולה שהם מוצאים היא לרומא - הם יעלו על האונייה שם. זה פותח ללקוח הישראלי מגוון של אפשרויות, וזה חלק מהסיבות לגידול במספר הישראלים שיוצאים לקרוזים".

נמל הבית

"הסינים מעדיפים לשוט מסביב לסין"

כשמזמינים חופשת קרוז חושבים שזה על בסיס הכל כלול ושלא נצטרך להוציא עוד שקל, אבל למעשה יש הרבה דברים שהנוסעים נדרשים לשלם עליהם. עד כמה מודל הכנסות של הענף מושתת על השירותים הנלווים שאתם מציעים על הסיפון?

"נכון שיש תשלומים נוספים, למשל על המשקאות וה-wifi. לכן, אנחנו מוכרים חבילות מובנות לנוסעים לפי הרצון שלהם. קטגוריית המשקאות היא אמנם סעיף מרכזי בהכנסות של ענף הקרוזים, אבל החלק המשמעותי ביותר מבחינת ההכנסות הנלוות הוא הסיורים שהנוסעים מזמינים ליעדים השונים, ורק אחר כך המשקאות, הקזינו, וכמובן גם החנויות על הסיפון".

"אנחנו רואים עלייה בשוק הסיני, אז יש לנו אונייה שנמצאת רק באזור הזה. הסינים מאוד ממוקדים בשוק המקומי, ו-99% מהלקוחות שלנו רכושים שיט סביב סין"

כשאנחנו שואלים את קפארו עד כמה הישראלים אוהבים את הקזינו הוא צוחק. "בואי נגיד שישראלים משתמשים הרבה בקזינו. כל זמן שהספינה מחוץ לנמל, והקזינו פתוח - הישראלים נמצאים שם ולא מפסיקים לשחק".

מה הדבר הכי חשוב לנוסע הישראלי כשהוא מזמין קרוז?

"אלה שנוסעים עם ילדים לא ישאלו על גודל החדר ולא יעניין אותם איזה אוכל יוגש בספינה. הדבר היחיד שיעניין אותם הוא פארק מים ושאר הפעילויות שאנחנו יכולים להציע לילדים שלהם".

שנחאי
שנחאיצילום: Tomohiro Ohsumi / Bloomberg

אילו שווקים בעולם מתפתחים בתחום הזה?

"אנחנו רואים עלייה בשוק הסיני, אז יש לנו אונייה שנמצאת רק באזור הזה. הסינים מאוד ממוקדים בשוק המקומי, ו-99% מהלקוחות שלנו שם רוכשים שיט של שלושה-ארבעה ימים סביב סין ולא מפליגים ליעדים רחוקים יותר. זה עדיין שוק שדורש פיתוח, כי הם רגילים יותר לטיולים קבוצתיים, מוגבלים מבחינת השפה ומעדיפים להישאר קרובים לבית. גם רוסיה היא שוק מעניין שצומח, כי הם מתחילים לטייל בכל העולם".

נושא הזיהום הסביבתי שגורמים המטוסים מקבל תשומת לב תקשורתית בשנים האחרונות. ענף הקרוזים גם הוא בעייתי. מה אתם עושים כדי לשמור על הסביבה?

"אנחנו מאוד פעילים בנושא. כבר שנה אין פלסטיק בספינות שלנו - לא כוסות חד-פעמיות, לא בקבוקי שתייה מפלסטיק ולא בקבוקי שמפו קטנים בחדרי האמבטיה. אפילו בפחי האשפה אנחנו לא שמים שקיות. אנחנו היינו ראשונים, ואחרים הולכים אחרינו. אנחנו לא לוקחים מים מהנמלים שבהם אנחנו עוגנים, וכמעט כל המים הטריים שבהם אנו משתמשים על האונייה מיוצרים עצמאית על ידנו במפעלי ייצור מים טריים שנמצאים באוניות, המסוגלים להפוך מדי יום 3 מיליון ליטר של מי ים למי שתייה".

קפארו מספר כי "האוניות שלנו מצוידות במתקנים לטיפול בכל הפסולת על הסיפון וביבשה. עד סוף 2019 על 11 מתוך 17 האוניות שלנו תותקן מערכת היברידית לניקוי הגז שנפלט מהאונייה, ועד סוף 2021 היא תותקן בכל האוניות. כמו כן, על כל אוניות הנוסעים שלנו מותקן חיבור חשמל המאפשר לקבל אספקת חשמל מהחוף".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ